מחיר הלחם שבפיקוח יתייקר מחר (ג') ב-6.53% (עלייה של 30-50 אג'), בעקבות העלייה החדשה בתשומות הייצור - כך הודיע היום משרד התמ"ת, לאחר שהמפקח על המחירים במשרד, דוד שטיינמץ, חתם היום (ב') על ההיתר להעלאת מחיר סוגי הלחמים שנמצאים בפיקוח.
בעקבות ההתייקרות, מחירו של לחם אחיד 750 גרם יעלה ל-5.24 שקלים, במקום 4.92 שקלים כיום; ואילו מחירו של לחם לבן פרוס וארוז 500 גרם יתייקר ל-6.99 שקלים, במקום 6.56 שקלים כיום.
במשרד התמ"ת ציינו כי זו הפעם הראשונה שמחיר הלחם שבפיקוח עולה במהלך השנה וחצי האחרונות, וזאת לאחר שהמאפיות ספגו עד כה עליות שוליות במחיר החיטה.
בתוך כך הודיעו היום בעלי המאפיות כי אין די בהעלאת מחירים זו, וכי ייתכן שכבר בחודש הבא יבקשו העלאה נוספת במחיר הלחם, באופן שישקף התייקרות תשומות הייצור במהלך כל השנתיים האחרונות.
ההחלטה להעלות את מחירי הלחם התקבלה לאחר שבשבועות האחרונים פנו ראשי המאפיות אל המפקח על המחירים, וביקשו לייקר את המחיר בעקבות מה שהגדירו כעלייה דרמטית במחירי החיטה המיובאת מארה"ב.
בחודש האחרון האמיר מחיר החיטה המיובאת ביותר מ-20%, וזאת בין השאר בעקבות בצורת קשה שפגעה בחוות חקלאיות בחלקים מארה"ב.
"לא היה מנוס מהעלאת המחירים"
בחודש יולי האחרון עמד מחיר טון חיטה מיובאת מארה"ב על כ-1,345 שקל, לעומת 1,635 שקל לטון של חיטה מיובאת ששילמו המאפיות בחודש אוגוסט.
מנהלת תחום התקציבים במשרד התמ"ת, רימונה חן, אמרה ל"גלובס" כי ההחלטה לאשר את ההתייקרות התקבלה בעקבות בדיקה שעשה המפקח על המחירים: "באחרונה חלה עלייה חדה בתשומות הייצור, בעיקר בחיטה שהיא תשומת הייצור העיקרית. עלייה חדה חלה גם במחיר הדגנים, כמו תירס שמקורם באמריקה, ובעלי המאפיות לא יכלו לספוג את העלויות האלה. להתייקרות החיטה נלווית גם עלייה חדה שחלה בעת האחרונה במחיר הדלק, ולפיכך לא היה מנוס מהעלאת המחירים".
לדבריה, "במהלך השנה האחרונה בעלי המאפיות נמנעו מלבקש את העלאת מחיר הלחם, כי התנודות במחיר תשומות הייצור היו נסבלות, מבחינתם. הפעם האחרונה שבה מחיר הלחם שבפיקוח עודכן, הייתה בחודש פברואר 2011".
התזמון של עליית מחירי הלחם שבפיקוח גרם לרשתות השיווק לנקוט מהלכים: בזו אחר זו הכריזו שופרסל ומגה כי מחירי הלחם שבפיקוח לא יעלו עד ערב ראש השנה.
"החלטה אכזרית"
ההחלטה עוררה זעם בליכוד, וח"כ מירי רגב הודיעה כי תגיש הצעת חוק שתימנע בעתיד העלאת מחירים של מוצרים בסיסיים, בלי אישור ועדת הכספים: "זו החלטה אכזרית", אמרה. "כידוע לשר התמ"ת, הלחם הוא מוצר צריכה בסיסי שאלפי משפחות מתקשות להשיגו, כמו מוצרי מזון בסיסיים אחרים".
לדבריה, "ההחלטה להעלות את מחיר הלחם, יחד עם העלאת המע"מ באחוז אחד מתחילת ספטמבר, היא בשורה קשה לאזרחי ישראל לפני החגים. ההחלטה מבטאת את הניתוק מן הציבור".
איציק אלרוב מתנועת הצרכנים, ממובילי מחאת הקוטג', מסר בתגובה כי "במשך שנים הרשויות האמונות על האינטרס הצרכני כשלו כישלון חרוץ הגובל בפלילים ובאינטרסים זרים. לא נראה כי טובת הצרכנים היא העומדת לנגד עיניהם. שר התמ"ת שלום שמחון דואג לתעשיינים ולסוחרים, כשבתחתית שרשרת הערך נמצאים מיליוני אזרחים שמשלמים את המחיר.
"נדמה כי במשרד התמ"ת, שמאשרים את ההעלאה במחירים, חושבים שהכיס של הצרכן הוא הפקר. מזה כשנה מיליוני אזרחים מצמצמים קניות בשל המחירים המופקעים בישראל, ולמרות זאת עדיין לא נעשתה פעולה ממשית להורדת יוקר המחיה. הציבור מאבד את אמונו במערכת".
מהפורום לצדק חברתי נמסר בתגובה: "כהכנה למלחמה מכים נתניהו וממשלתו בחברה הישראלית ללא רחם. ממשלת ישראל החליטה כי הדרך הטובה ביותר להכין את החברה הישראלית למלחמה שאולי תפרוץ היא בקיצוצים נרחבים ובהפיכת חלק ניכר מאזרחי המדינה לעניים.
"כתוצאה ממדיניות זו החליטה הממשלה על העלאת מחירי הלחם. התוצאה המיידית תהיה, כנראה, התגברות הייאוש. בבית-הספר שנתניהו וממשלתו למדו בו אין כנראה את המושג אדם שנברא בצלם אלוהים אלא אדם שנברא בצלם הכסף".
צוות המומחים המייעץ למחאה החברתית קיבל בזעם את הידיעה על העלאת מחירי הלחם. לדבריהם, "היום, יותר מתמיד, נתניהו מרחיק את החברה הישראלית מהחזון של מדינת הרווחה, שמטרתה הבסיסית להבטיח קיום בכבוד לאזרחי המדינה.
"הטענה כי מדובר בעלייה של עשרות אגורות בלבד מלמדת על הנתק ההולך ומעמיק בין ראש הממשלה לעם. לעלייה זו משמעות מרחיקת לכת לשכבות המוחלשות; היא דוחקת אותם יותר ויותר אל תוך מעגלי העוני המצוקה. במקום לגבש מדיניות כלכלית שביכולתה לתת מענה לבעיית יוקר המחיה המאמיר, נתניהו מחמיר ומעצים את הבעיה".