גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בן-בסט: "הדיון סביב תקציב הביטחון נגוע במסע הפחדה"

הפרופ' מהאוניברסיטה העברית, המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז ללימודים אקדמאיים: "כשתקציב הביטחון הוא רב-שנתי, הקיצוצים ייפלו תמיד על תקציבים אזרחיים" ■ "במערכת הביטחון פשוט מאשימים את ה'התפתחויות'"

"הבעיה היא שאם מאמצים תקציב ביטחון רב-שנתי, בשעה שכל יתר התקציבים הם חד-שנתיים, אזי כל עומס אי-הוודאות במשק נופל על כתפי התקציבים האזרחיים". כך אומר הפרופ' אבי בן בסט מהאוניברסיטה העברית, המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז ללימודים אקדמאיים, בשיחה מיוחדת לקראת הדיון המכריע ביום רביעי הקרוב סביב גודלו של תקציב הביטחון ומתווה ברודט.

לדבריו, "זה בולט במיוחד בשנים האחרונות, שבהן המשבר העולמי הגדיל את אי הוודאות הכלכלית, את היקף המסים שהמדינה יכולה לגבות ואת את היקף ההוצאה הציבורית. לכן, השינויים המתחייבים נופלים כולם על השירותים האזרחיים כי התקציב הביטחוני מחוסן מפני השינויים הללו - דבר שאינו סביר".

"התפתחויות בכל תחומי החיים"

לדברי בן בסט, "מערכת הביטחון תבעה במשך שנים רבות שיינתן לה תקציב רב-שנתי כי ישנם המון פרויקטים רב-שנתיים וזה מחייב ודאות. זו טענה נכונה. אבל הטענה הזו קיימת בכל תחומי החיים - מיזמים ארוכי טווח יש גם בתחבורה וגם בחינוך. השקעות בתשתיות הן ארוכות טווח ולכן האבחנה לא צריכה להיעשות בין תקציב הביטחון לשאר התקציבים, אלא בין פרויקטים ארוכי טווח לפעילויות שוטפות".

בן בסט, הוא מבכירי המקרו-כלכלנים בישראל, שכיהן כמנכ''ל משרד האוצר ופעל ב-13 ועדות ציבוריות בנושאים כלכליים רבים, לרבות הוועדה שנושאת את שמו - לבחינת קיצור שירות החובה. הוא היה מהמתנגדים הבולטים של מתווה התקצוב הרב-שנתי שנקבע בוועדת ברודט לאחר מלחמת לבנון השנייה והחריגה מהמתווה הזה, כפי שעולה מנתוני בנק ישראל, מקוממת אותו במיוחד.

"למרות זאת, הם חרגו ממתווה ברודט בכמה מיליארדים. עצם החריגה מעידה שכל הטיעון הבסיסי שהוביל לתקצוב רב-שנתי לא תקף: למרות שניתן אופק ארוך טווח, במערכת הביטחון באים כל פעם מחדש עם דרישות נוספות כי הם לא מצליחים לתכנן ולפעול במסגרת שניתנה להם. אז הם אומרים: 'יש התפתחויות'. אז אני עונה: 'יש התפתחויות חדשות בכל תחומי החיים!'"

ברמה האופרטיבית בן בסט סבור, כי חייבים לקצץ את החריגה ממתווה ברודט ולהחזיר אותה לקופה הציבורית. מבלי להכניס את הביטחון לדיון, יהיה קשה לבצע את ההתאמות הנדרשות בתקציב 2013. לא סביר להחריג את תקציב הביטחון מהדיון על הקיצוצים הנדרשים לנוכח השינוי במצב הכלכלי.

לא מנתחים את כל הגורמים

בן בסט תוקף את הטענות של מערכת הביטחון לפיהן התווספו שלל איומים חדשים. "כשמחליטים על תקציב הביטחון אז בוודאי נשקלים האיומים שעומדים בפני המדינה. התחושה שלי היא שיש הרבה פעמים נטייה להפריז באיומים על מנת להשיג תקציבים יותר גבוהים. מדברים כל הזמן על איומים חדשים. למשל, האביב הערבי ועל כיצד האביב הערבי הגדיל את האיומים. ראשית כל, לא שמעתי דיון ציבורי שמנתח את כל הגורמים באביב הערבי ולא ברור שהתופעה הזו מחייבת תוספת תקציבית" הוא טוען.

"אז יש איסלמיזציה, אנו חשים יותר שנאה כלפי ישראל - זה נכון. אבל למה לא מזכירים את הגורמים שפועלים לכיוון ההפוך - שהם היכולת והרצון לממש את השנאה הזו?", תוהה בן בסט שמסביר, כי " חייבים להתייחס לפוטנציאל הכלכלי של המדינות. מה המצב של מצרים, לוב וסוריה? הכלכלה שם נהרסה. היכולת לרכוש נשק חדש ולהגדיל את הצבא פחתה במידה ניכרת.

"לגבי המוטיבציה, הסיבה לאביב ערבי, טמונה בבעיות פנים. בסבירות מאוד גבוהה, יהיו אשר יהיו הממשלות החדשות, ויהיה היחס לישראל אשר יהיה, הם יפנו יותר תשומת לב פנימה. זו הסיבה שבגללה השתנו המשטרים ולכן המשטר החדש יתמקד יותר בבעיות פנים. את זה לא שמים על השולחן. לאביב הערבי יש מינוסים אבל יש גם פלוסים".

בן בסט מוסיף עוד מרכיב למשוואה: "המדינות הללו זקוקות יותר מבעבר לארה''ב ולאירופה. למה מזכירים רק האיומים? את הנקודות הללו לא מביאים לוויכוח".

"הדבר שהכי מפריע לי בדיון הזה הוא חוסר ראייה רוחבית של כל הסיכונים" מוסיף בן בסט. "החיים שלנו מלאים סיכונים. הסיכון המרכזי כמובן הוא ביטחוני, אבל יש גם סיכונים בריאותיים, תאונות דרכים, שריפות. אנו תמיד עושים את הדיון הזה בנפרד ומבלי להסתכל על מכלול הסיכונים. בכל התחומים, יש סכנת חיים ממשית. צריך לחשוב איזה הקצאת תקציבית תביא לפחות נפגעים. לא ניתן להשיג ביטחון מוחלט באף אחד מהתחומים הללו ולכן אין ברירה - חייבים לחשוב על אופטימיזציה של סל הסיכונים".

השקעה בחיילים מול השקעה בציוד

לפי הניתוח של בן בסט הבעיה היא היסטורית: "אנו מקדשים את הסיכון הביטחוני יותר משאר הסיכונים האחרים".

לפי הראייה של בן בסט, גם לתחומים אחרים, כגון חינוך ובריאות, יש השלכה על הביטחון שגם אותם צריכים להביא בחשבון בדיון על תקציב הביטחון. "השקעה בחינוך משפיעה גם על איכות הביטחון משום שרמת החינוך משפיעה על איכות החיילים שמגיעים לצבא. לצערי, אנו מתעלמים מהאינטראקציות שבין התחומים, כגון ביטחון וחינוך. גם מערכת הביטחון הדגישה כי אחד היתרונות של מערכת הביטחון הישראלית היא איכות החיילים וההשכלה שלהם. תמיד כששוקלים את ההוצאה הישירה של ביטחון חייבים לשקול את מכלול היעדים" הוא מסביר.

לבן בסט ביקרות גם על הרכב ההוצאה לביטחון, שלדבריו, תמיד מצליח לחמוק מהדיון הציבורי. " חייבים לשקול את השימוש בחיילים מול ההשקעה בציוד לחימה מכיוון שהיום מחירו של חייל חובה לצבא הוא אפסי בעוד שמחירו למשק הוא גבוה. לכן יש בזבוז של חיילים ואבטלה סמויה. חייבים להקצות אחרת: יותר תקציב לציוד לחימה ופחות לחיילים".

עוד כתבות

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"