מחלוקת חדשה במשרד האוצר סביב תחזית הצמיחה וההכנסות ממסים לצורך גיבוש תקציב 2013. כך נודע ל"גלובס". מצד אחד, ניצבים בכירי אגף התקציבים, בראשות גל הרשקוביץ, שמבקשים לנקוט תחזית צמיחה שמרנית בשיעור 2.5%-3%. ל"גלובס" נודע כי אתמול (ב') בשעות הצהריים התקיים דיון בהנהלת האוצר, אך שר האוצר, יובל שטייניץ, עדיין לא הכריע בסוגיה.
לצד הרשקוביץ ניצבת החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, שסבורה כי 3% היא תחזית גבוהה מדי, ומוטב להציג תחזית שמרנית עוד יותר. נזכיר כי עבאדי זכתה לביקורת רבה באוצר, ואף הוגדרה "היסטרית" ו"שמרנית למדי" כאשר התריעה מפני חריגה בגירעון עוד בתחילת 2012 וממחסור חמור בהכנסות ממסים.
תחזיות אלה התממשו בזו אחר זו בחודשים האחרונים, ואילצו את הממשלה להוציא לפועל העלאת מסים מקיפה ולהכפיל את יעד הגירעון, שמאיים לטפס השנה ל-4% תמ''ג (לעומת יעד של 2% תמ''ג). גם הכלכלן הראשי החדש באוצר, ד"ר מיכאל שראל, נקט תחזית בשיעור של 2.7% בקירוב. מנגד ניצב מנכ''ל האוצר, דורון כהן - המזוהה יותר עם שר האוצר ועם ראש הממשלה - שמבקש לנקוט תחזית שנראית כעת מופרזת יחסית לשאר התחזיות ולקצב הצמיחה של המשק, בשיעור של 3.3%.
נזכיר כי לפי התחזית של הגופים המרכזיים בשוק ההון, הצמיחה ב-2013 תנוע בין 2.5% ל-2.8%, כך שתחזית של 3% שמקדם אגף התקציבים הינה אופטימית למדי. יתרה מכך, תחזית של 3% אינה תחזית שמשקפת משבר כלכלי.
בנק הפועלים ופסגות - שני המוסדות הפיננסיים הגדולים בתחומם - כבר הורידו את התחזית ל-2.5%, לעומת תחזית בנק ישראל שעומדת על 3.4% ותרד כבר בחודש הקרוב.
משמעויות מרחיקות לכת
אף על פי שהפער בין העמדות לא נראה משמעותי, מדובר בהפרש של כ-3 מיליארד שקל בתוצר; אלא שמתחזית הצמיחה גוזרים את תחזית ההכנסות ממסים ולאחר מכן את תחזית הגירעון. בעת האטה, כפי שמתרחש כעת, הצמיחה במשק גבוהה מהצמיחה בהכנסות, משום שהצרכנים מפסיקים לרכוש מוצרי מותרות עתירי מסים, מס החברות יורד כי הרווחים יורדים, מתחילים הפיטורים וההתפתחות הבאה היא ירידה בהכנסות ממס הכנסה ליחידים (ניכויים). לפיכך, הפער בתחזית ההכנסות בין הבכירים צפוי להיות משמעותי יותר.
סטייה מהותית מתחזית הצמיחה, ולפיכך מההכנסות, היא בעלת משמעויות פיסקאליות מרחיקות לכת. לראיה, בתחזיות האוצר לתקציב הדו-שנתי 2011-2012 שגובשו באוקטובר 2010 חלה סטייה מהותית שנבעה מחוסר הבנה וחוסר יכולת חיזוי של ההתרחשויות הכלכליות. לפי אותן תחזיות, הכנסות המדינה ממסים ל-2012 היו צפויות לעמוד על יותר מ-232 מיליארד שקל.
בינואר 2012, נאלץ האוצר לעדכן את התחזית-221 מיליארד (11 מיליארד שקל פחות) והתחזית המעודכנת, נכון לאוגוסט 2012, עומדת על 217-218 מיליארד שקל, כלומר חריגה של כ-14 מיליארד שקל (כ-1.5% תמ''ג), אשר חייבה את הממשלה להעלות מסים רבים (החבילה הפיסקאלית) שאושרו בכנסת בשבוע שעבר, בהיקף דומה.
ציפייה בציבור
הבכירים השמרנים יותר באוצר חוששים כי תחזית מופרזת תחזור על הטעות שנעשתה ב-2010, ובעוד שנה תהיה חריגה בגירעון, מחסור בהכנסות ושוב יתעורר צורך בהעלאת מסים ובעדכון יעד הגירעון, אלא שהפעם העניין יהיה כרוך בהורדת דירוג האשראי של ישראל, דבר שעלול להוביל את המשק למשבר פיננסי.
יתרה מזו, הבכירים השמרנים סבורים כי ישנה ציפייה בציבור, שהאוצר יתנהג באופן אחראי וייקח שולי ביטחון רחבים יותר, לא רק כלקח מ"הפספוס של 2012", אלא בעיקר לאור חוסר הוודאות הכלכלית ששוררת כעת.
מנגד, הבכירים שנוקטים תחזית שמרנית פחות חוששים שהיא תיאלץ את הממשלה להעלות מסים נוספים וגם לבצע קיצוצים כדי לעמוד בכלל הגירעון (מעבר לקיצוץ בסך 15 מיליארד שנדרש כדי לעמוד בכלל הוצאה), מהלכים שאינם הכרחיים לשיטתם.