גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

"המדיה הוותיקה היא עדיין זו שקובעת את סדר היום רוב הזמן"

הסערה שעוררו כותרות העיתונים בסוגיית התקיפה באיראן בשבוע האחרון מוכיחה, לטענת פרופ' דן כספי, כי הידיעות על מותו של הפרינט היו מוקדמות מדי

ההספדים המבכים את מותה של עיתונות הפרינט עולים באחרונה בתדירות הולכת וגוברת, כל אימת שמתייחסים למצבם הפיננסי הרעוע של העיתונים.

אך על חשיבותו של העיתון המודפס ומיקומו התרבותי דווקא ניתן היה ללמוד דרך ההשפעה הרבה של כותרות העיתונים בשישי האחרון על הציבור. "נתניהו וברק נחושים לתקוף באיראן בסתיו" ("ידיעות אחרונות"); "בכיר ישראלי: החרב האיראנית על צווארנו חדה יותר מהמצב ב-1967" (הארץ); "איראן הגבירה משמעותית את קצב ההתקדמות לפצצה" ("ישראל היום"); ו"37% מהציבור: אם יהיה לאיראן נשק גרעיני תיתכן שואה שניה" ("מעריב").

במובנים רבים הכותרות והכתבות לא חידשו רבות לקורא, שנתקל מדי יום בכותרות דומות - מאיימות יותר ופחות - באתרי האינטרנט. יחד עם זאת, דווקא הכותרות הראשיות שהודפסו שחור על גבי לבן בבתי הדפוס המסורתיים הצליחו לחדור את מעטה השריון של הציבור ולחולל דיון ציבורי מקיף בשבוע האחרון, שכלל בין היתר הפגנות יומיות מול ביתו של שר הביטחון, והביא להתייחסות נרחבת במאמרי דעה, בתוכניות האקטואליה בטלוויזיה וברדיו וכן במהדורות החדשות היומיות.

- פרופ' דן כספי מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון, כתבת לאחרונה ספר בשם "מעבר למראה: מפת התקשורת בישראל". האם ההספדים על מותו של הפרינט היו מוקדמים מדי?

"אני בין אלה שנרתעו מלהספיד את הפרינט. כשבוחנים את שוק התקשורת בחינה היסטורית, אנחנו רואים שבסופו של דבר יש היערכות מחדש של כל אמצעי התקשורת, וכמעט שאף אמצעי לא הלך לעולמו.

"כפי שהספידו בשעתו את הקולנוע בגלל הטלוויזיה, כפי שהספידו בזמנו את הספר בגלל העיתון, אז גם הפעם ההספדים היו מוקדמים מדי וגם מהירים מדי. תמיד כשמופיע אמצעי תקשורת חדש, יש התלהבות ואפילו אפשר לומר אופוריה מן המדיום החדש.

"אפשר לראות את זה בקלות בהקשר של המחאה החברתית. כולם האמינו בהתחלה שהמחאה החברתית היא תוצאה של שימוש באמצעי המדיה החדשים, פייסבוק למשל, והנה אנחנו רואים שנה אחר-כך שבלי אמצעי המדיה הוותיקים אי-אפשר לנהל מחאה. מעמדם של אמצעי המדיה הוותיקים נשאר איתן, והם עדיין אלה שקובעים רוב הזמן את סדר היום".

- האם יש חלוקת תפקידים בין אמצעי המדיה המקוונים החדשותיים לבין אלה המודפסים?

"המילה הכתובה המקוונת מספקת את הצורך במיידיות, בעוד שהמילה הכתובה המודפסת מספקת את הצורך בעומק, בפרשנות - וזאת כנראה תהיה חלוקת עבודה ביניהם. זה תהליך מאוד מעניין, כי דווקא העיתון המקוון הוא פחות מוגבל מבחינת המרחב, ובכל זאת את העומק וההקשרים הרחבים מחפשים בעיתון המודפס. העיתון המודפס כרגע נמצא עדיין בשלבים של הסתגלות. בגלל זה למשל אנחנו רואים את התרחבות המקום שניתן לדעות ופרשנויות".

- אם מדברים על מרחב, אז לאינטרנט יש יתרון משמעותי על פני הפרינט.

"דווקא היתרון היחסי של המרחב האינטרנטי, פוגע בו. מגבלת המקום הפיזי של העיתון המודפס מהווה את היתרון שלו על פני המדיה המקוונת.

"הציבור אינו מסוגל לעכל את מבול החומר. הוא זקוק לעריכה, כי הוא לא מסוגל לברור את העיקר מהטפל. בשביל זה יש כתבים ועורכים שעושים את הסלקציהף שכן בלעדיה אי-אפשר להעניק משמעות לכל ששומעים וקוראים. עורך יכול להחליט לשים בעמוד הראשון שלו משהו שנראה שולי לעורך בעיתון אחר, במטרה להבליט אותו כנושא חשוב בסדר היום הציבורי. זה מה שקרה ביום שישי שעבר".

- האם יש משמעות לכך ש"ידיעות אחרונות" פרסמו את הכותרת ההיא?

"העיתונים בכלל, ו'ידיעות אחרונות' בפרט, עשו החלטה עריכתית שדרכה הם סימנו לציבור הרחב שמשהו כאן קורה. אסור לשכוח שבסופו של דבר 'ידיעות אחרונות' היה העיתון של המדינה ונשאר כזה. אמנם התפוצה שלו קצת נפגעה, אבל המוניטין שלו לא נפגע, וכשהוא מפרסם משהו כזה על העמוד הראשון שלו ביום שישי, זה צפוי לעורר גלים.

"ועוד משהו: מבחינה מסוימת, העיתונים המקוונים מחזירים את הציבור דווקא למילה הכתובה, שהיא חזקה מאוד, כלומר זה לא חולף ברוח, זה נשאר".

פחד

עוד כתבות

חריש / צילום: שלומי יוסף

הפרצה שמאפשרת לקנות דירה בחיפה בהנחה של יותר מ־50%

עיכוב של שנים בפרויקטי "מחיר למשתכן" יצר בחיפה הנחה של יותר מ-1.3 מיליון שקל במחיר הדירות המוגרלות ● בחריש, במסגרת מחיר מטרה, הדירות הגדולות מוצעות החל מ–1.6 מיליון שקל

בצלאל מכליס, מנכ''ל ונשיא החברה / צילום: אסף שילה ישראל סאן

"נקבל עשרות מיליוני דולרים": הבשורה שחשף מנכ"ל אלביט

החברה הביטחונית הציגה עלייה דו־ספרתית בהכנסות וברווח הנקי ברבעון השלישי, וצבר ההזמנות טיפס לשיא של 33 מיליארד דולר ● המנכ"ל בצלאל מכליס חשף כי נחתם הסכם מול משרד הביטחון לפיצוי של עשרות מיליוני דולרים בגין עיכוב תשלומים מתחילת המלחמה ● "מגדילים את קיבולת הייצור ומטמיעים שימוש בבינה מלאכותית בכל רחבי הארגון כדי לקדם פרודוקטיביות"

משה בר סימן טוב / צילום: לע''מ

משה בר סימן טוב בשיחת פרישה: "הדבר שלא הספקנו לטפל בו הוא הרשתות החברתיות והמסכים"

משה בר סימן טוב מסכם קדנציה רצופת משברים ומזהיר כי מערכת הבריאות חייבת להיערך לעתיד של חירום מתמשך ● כמו כן, הוא מציין כי יש להתמודד עם השמנת ילדים, עישון והשפעת הרשתות החברתיות, ולהגדיל את ההשקעה הציבורית כדי למנוע העמקת פערים בשירותי הבריאות

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

מה עומד מאחורי העסקה החריגה של ענקית התרופות פייזר בשוק ההשמנה

המדבקה שמקדימה את "שנת החלום" ומאריכה אותה ● המחקר שמגלה איך משפיעים פערי היקיצה בין ימי חול לסופ"ש על הבריאות של ילדים ● למה ענקית התרופות פייזר חיפשה מממן חיצוני לתרופה שלה להשמנה ● והתוצאות החיוביות של אלפא תאו הישראלית בטיפול בסרטן מוח ● השבוע בביומד 

שיבן רמג'י, מנכ''ל סלברייט; סקוט ראסל, מנכ''ל נייס; עומר כילף. מנכ''ל ומייסד אינוויז / צילומים: NiCE, סלברייט, יח''צ

גל של פיטורים במשק: בתוך חודש הודיעו עשרות חברות ישראליות על קיצוצים

תוך שישה שבועות פוטרו כבר קרוב ל־2,000 עובדים בחברות הייטק ובחברות בורסאיות וזה כנראה לא הסוף ● חלק מהמהלכים מיוחסים לכניסת הבינה המלאכותית וחלק בגלל רצון להתייעלות ● המגמה שלילית גם ביחס המשרות הפנויות למספר מחפשי העבודה בהייטק ובקרב אקדמאים ומנהלים, המצב הולך ומחריף

קרוסלה של ספיידרמן, בחשבון האינסטגרם של Dylan Brown ואיילת פוגל עם הוק מוצלח, שגם נותן ערך / צילום: צילומי מסך

לפצח את האלגוריתם: 10 הכללים שהופכים תוכן לוויראלי ואפקטיבי

​חברות ומותגים נמצאים במרדף מתמשך אחרי הביצועים בפייסבוק, באינסטגרם ובטיקטוק, במטרה להגדיל כל הזמן את הצפיות, את השיתופים ואת המכירות ● המומחים מפצחים את הקוד להצלחות במרחב הדיגיטלי: מהפורמט, דרך התזמון והפן האנושי ועד למדד הקובע

שלמה קרמר, מייסד ומנכ''ל קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

שלמה קרמר מציע פרס: עשרות אלפי דולרים למי שיצליחו להערים על סוכן AI

בחברת קייטו נטוורקס של שלמה קרמר מכריזים על פרס של 30 אלף דולר, שיחולק בין שלושת המשתתפים הראשונים שיצליחו להחדיר הוראות זדוניות לסוכן AI - ויסיטו אותו מהמשימה שהוגדרה לו ● האתגר מתחיל היום בשעה 15:30 ● קרמר: "הענקת אוטונומיה לסוכני AI מחייבת מנגנוני אבטחה שיסכלו פעולות מזיקות"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

שומר במועצה מקומית רכש נדל"ן, ג'יפ וטס הרבה לחו"ל - וברשות המסים נדלקו נורות אדומות

לאחר שנתפס עם 470 אלף שקל במזומן ברכבו, וחי ברמת חיים גבוהה מזו שמאפשרת משכורת של 75 אלף שקל בשנה, נדרש שומר במועצה לשלם מס על הון בלתי מוסבר שהתגלה אצלו ● ביהמ"ש דחה ערעור שהגיש, לאחר שהוא עצמו הודה שיש לו הכנסות לא מוצהרות ממכירת כבשים

אפליקציית גלובס המחודשת

גלובס מתחדש: מתיחת פנים באפליקציה, חוויית קריאה משופרת ומהדורה יומית מיוחדת

אפליקציית גלובס עוברת מתיחת פנים עם עיצוב עדכני, ניווט פשוט יותר וגישה נוחה לחדשות ולמידע פיננסי ● בין החידושים: "הסלסלה" - אזור תוכן חדש שיציע מדי יום חמישה סיפורים שנבחרו ע"י עורכי גלובס

רונן אלעד / צילום: יח''צ

יוצא השייטת ומשקיע סדרתי: הכירו את בעל השליטה החדש בארקיע

רונן אלעד חתם אתמול על רכישת חברת התעופה אחרי שקיבל את תמיכת ועד העובדים והדירקטוריון ● אלעד, המחזיק בחברות תעשייה, תשתיות וסחר, מוגדר כמי שלא מסתפק בניהול מרחוק וכבעל ניסיון בהבראת והשבחת חברות

דויטשה בנק / צילום: אסנת פרץ שמש

אוליגרכים וקשר לפרשת מין: ההדלפה שמטלטלת בנק ענק

הדלפת ענק בגרמניה מעלה חשד כי למרות אזהרות, דויטשה בנק המשיך לנהל קשרים פיננסיים עם אוליגרכים רוסים שנמצאים ברשימות סנקציות ופשיעה ● בנוסף, נחשף כי הבנק ניהל בעבור פושע המין ג'פרי אפשטיין כ-600 מיליון אירו בהשקעות "חשודות"

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

למה לאומי מרוויח כל כך הרבה? מנכ"ל הבנק כפי שלא שמעתם

לאחר שבנק לאומי הציג רווח שיא של כ־3 מיליארד שקל ברבעון, המנכ"ל חנן פרידמן פנה לציבור בסרטון חריג והסביר מדוע רווחי הבנקים משרתים, לדבריו, את כלל הישראלים: "מי הם בעלי המניות של הבנק? זה אתם" ● אלא שהדרך שבה הכסף חוזר לציבור מורכבת יותר ● וגם: מה ענה פרידמן לח"כ שמתכוון להגדיל את המס על רווחי היתר של הבנקים

כריסטיאן סווינג, מנכ''ל דויטשה בנק ודונלד טראמפ  צילומים: AP- Jacquelyn Martin, Michael Probst

דונלד טראמפ ודויטשה בנק: היחסים עם "הלקוח מספר 1" נחשפים

בהדלפת הענק של מסמכים פנימיים מדויטשה בנק שנחשפה הבוקר כלולות גם עדויות על היחס המיוחד לו זוכה נשיא ארה"ב מהבנק הגרמני ● מהחוב בשווי מאות מיליוני דולרים ועד ההוראה של מי שכיום מכהן כמנכ"ל הבנק לגמד בפני הרשויות את החשיפה בטעות של החזרי המס של יותר מ־1,000 לקוחות הבנק, ביניהם טראמפ עצמו

משה ממרוד, מנכ''ל תדיראן ובעל השליטה בה / צילום: סיוון פרג'

שמה את השנים הרעות מאחוריה? רווחי תדיראן קפצו ב-75%

פעילות האנרגיה ומוצרי החשמל העלו את הכנסות החברה שבשליטת משה ממרוד בכ-9% ● שיפור ברווחיות התפעולית, לצד רווחי שיערוך הנוגעים לאופציות שהיא מחזיקה בחברה־הבת האיטלקית, הקפיצו את השורה התחתונה

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות ירד ברבעון השלישי

הרווח הנקי של הבנק נעמד על 1.37 מיליארד שקל, ירידה של קרוב ל-8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, והתשואה על ההון נעמדה על 15% ● הבנק יחלק דיבידנד של 683 מיליון שקל - מחצית מרווחי הרבעון השלישי

חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: ap, Khalil Hamra

המדינה האפריקאית שרואה בישראל "איום קיומי"

כותרות העיתונים בעולם: נשיא סומליה אמר בנאום כי ישראל וטייוואן הן איום מסוכן על ארצו, אנקרה מנסה לקדם הקמת בסיס צבאי בערב הסעודית והיקף התקיפות של איראן במדינות המפרץ נחשף • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

בניין מלם תים פתח תקוה / צילום: בר - אל

עלו ב-50% כשהשוק רעד: המניות המפתיעות שהפכו לכוכבות הבורסה

בעוד מדד ת"א 125 מדשדש, מניות ה־IT הגדולות (מלם תים, מטריקס, וואן וחילן) זינקו בעשרות אחוזים בחצי השנה האחרונה ● ברקע: דוחות שיא ושותפויות עם OpenAI ואנתרופיק ● אנליסטים מזהירים מפני השפעת כלי ה־AI על מודלי התמחור והרווחיות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

חברות התוכנה שצמחו למרות השקל החזק, וזו שהרווח שלה זינק בכ-80%

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● רווחי חברות ה-IT מטריקס וחילן הציגו צמיחה דו־ספרתית ברבעון השלישי, על אף אתגרי שערי החליפין ● מנגד, התחזקות השקל דווקא תמכה בתוצאות של מקס סטוק, שרווחיה המריאו בקרוב ל-80%

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

כפי שפורסם בגלובס: הכנסות מאגר לוויתן עומדות על 843 מיליון דולר ברבעון

הרחבת יכולת היצוא למצרים והמשך מחירי הגז הגבוהים, הזניקו את הכנסות מאגר לוויתן לשיא של 843 מיליון דולר ברבעון, בעוד המדינה צפויה ליהנות מהכנסות של כ־200 מיליון דולר

תומר אליהו / צילום: פרטי

אבא שלו איבד 4 מיליון שקל. הוא נחוש שזה לא יקרה לו

תומר אליהו נחשף למשבר כלכלי בגיל 3, שחידד אצלו תובנה לגבי החשיבות של ידע פיננסי ● הוא מקדיש לכך את כל מרצו, עם חברה לחינוך פיננסי למשפחות וספר על השקעות ● את תשואת התיק שלו הוא לא חושף, כי לא כך מודדים הצלחה לדעתו ● המשקיעים החדשים