1. מתי התחלנו לסבול ממצוקת חניה?
מצוקת החניה התחילה עוד בימים שלפני עידן המכוניות: הרי גם כרכרות צריכות לחנות היכן שהוא. הן הוחנו בבתי כרכרות שנבנו במיוחד לצורך כך, מחוץ לבית ולצד האורווה. חלק מבתי הכרכרות שנשמרו מהמאות הקודמות שוחזרו ושופצו ומשמשים כיום בתי מגורים. במקרים רבים, לצד הכרכרות התגוררו גם הסייסים.
2. כמה כסף מגלגלת תעשיית החניה בארה"ב?
לפי הערכות, התעשייה בארה"ב מגלגלת 25-30 מיליארד דולר בשנה, וזה כולל: שדות תעופה, מפעילים מסחריים, בנייני משרדים, בתי חולים, מבני ציבור, איצטדיונים ואולמות ספורט ומופעים, ועידות וכנסים, וכן יועצים שעובדים בתחום וספקים.
העלות החציונית של בניית מקום חניה בארה"ב עמדה ב-2010 על 16,167 דולר, או 48.54 דולר לרגל רבועה, לפי IPI (המכון הבינלאומי לחניה).
3. איזו עיר הכי יקרה לחניה?
סקר שנערך ב-2011 הראה כי לונדון שומרת בהתמדה על מעמדה כעיר היקרה בעולם לחניה: 1,083 דולר בחודש בסיטי, מרכז העסקים של העיר, ו-1,014 בווסט אנד. ציריך דורגה שלישית ברשימה, עם 822 דולר, והונג קונג רביעית עם 744 דולר. וכמה סנטים בלבד אחריה - טוקיו.
מקום החניה היקר ביותר בניו יורק מוצע למכירה תמורת מיליון דולר. "ניו יורק פוסט" דיווח כי רוחבו 3.6 מטרים ואורכו שבעה מטרים, והוא ממוקם בבניין דירות יוקרתי ב-66 E. 11th St.
4. למה חניה צריכה לעלות 100 דולר לפחות בחודש?
פרופסור דונלד שופ, מומחה לתכנון אורבני מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, כותב בספרו "The High Cost of Free Parking" כי מי שמשלם את המחיר האמיתי על החניה הוא כולם - מלבד הנהג.
מתכננים אורבניים, הוא טוען, מנסים לתכנן מקומות חניה כך שיספיקו לשעות העומס, בלי להביא בחשבון את המחיר שישלמו הנהגים תמורת החניה או את העלות של אספקת מקומות החניה הללו. למעשה, ריבוי מקומות החניה הוא בעצם סבסוד שניתן לבעלי מכוניות. אם לא תהיה חניה בחינם או בזול בכל מקום, אנשים יחשבו פעמיים לפני שייסעו במכוניתם לקניות, והדבר יוביל לניצול נכון יותר של השטח, להפחתה בזיהום האוויר ולפחות בזבוז של מקום.
לדעת שופ, המחיר הריאלי של חניה בארה"ב צריך לעמוד על 100 דולר לפחות בחודש, אחרת - למעשה מסבסדים לנהג כל נסיעה לעבודה ב-5 דולרים (לפי חישוב של 20 ימי עבודה בחודש).
"כשאנשים יודעים שמחכה להם מקום חניה, קיים פיתוי גדול מאוד להגיע ברכב פרטי, ולכן יש צורך בישראל - כמו בכל העולם - להפחית מקומות חניה", אומרת תמר קינן, מנהלת ארגון "תחבורה היום ומחר", בעלת תואר שני בתחום התחבורה מהטכניון. "חשוב שיידעו: כבר היום יש יותר מדי מקומות חניה בעיר - ולא פחות מדי. המטרה היא לקדם את השימוש בתחבורה ציבורית, בעיקר במרכזי הערים, ולהפחית את השימוש ברכב פרטי. בעולם כבר מפחיתים בפועל מקומות חניה ומסבים חניות ברחוב למדרכות".
5.למה כדאי לנו לאתגר את עצמנו בחניות צפופות?
מה קורה במוחו של נהג המנסה לתמרן את רכבו בחניה צפופה או קשה? פרופ' אילון ועדיה, ראש המרכז למדעי המוח על שם אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטה העברית, מסביר: "בעצם, יש פה שני מרכיבים: האחד הוא היכולת של המוח לנבא כיצד ינוע הגוף במרחב. המוח מנחש מראש מה יהיה שינוי המצב שלנו בעקבות הפעולה, כלומר לאן נגיע עם המכונית. המרכיב השני הוא ההיזון החוזר שהמוח מקבל, שהוא מעין בדיקה של הניבוי. במקרה של חניה, אותו היזון הוא הזבנג במכונית שמאחור או המבט שמראה לנו שאנחנו בתוך הקווים. ככל שההיזון החוזר מהיר יותר (לדוגמה, חיישני רברס שמצפצפים לנו), הוא עוזר לנו יותר בניבוי הקשר בין הפעולה לתוצאותיה. מי שהחנה את רכבו פעמים רבות משתמש פחות בהיזון החוזר ויותר בניסיון. הניסיון יוצר מודל פנימי במוח, שיודע לעשות את זה אוטומטית ולחכות לתוצאה. אם לא נסתפק בחניות קלות אלא נאתגר את עצמנו בחניות קשות, המוח יתרגל לזה".
6.איך נזכור בקלות איפה החנינו את האוטו?
פרופ' ועדיה מספר מניסיונו: "יצאתי עם בת זוגי לטיול באירופה, הגענו לאקס אן פרובנס, החנינו את האוטו ורצנו מיד לראות משהו שמצא חן בעינינו - ולא ידענו איך לחזור אליו. אילו היינו עושים מאמץ של שנייה אחת, מסתכלים סביב, רושמים כמה סימנים ויוצרים ביניהם קשר, אפילו סיפורי, היה נוצר במוח שלנו זיכרון שלא היה נמחה בקלות. בתוך המוח שלנו יש מיפוי של המקומות בעולם, אבל צריך להכניס אותם לזיכרון, אחרת זה לא יקרה". אבל היום יש גם דרך קלה יותר ליצור זיכרון: "היום אני פשוט מצלם את המקום שבו האוטו עומד, וזה בזיכרון של הטלפון".
7.למה חיישני רוורס מסוכנים?
מחקר שערך מרכז המידע והמחקר של הכנסת בדק אם מערכות של חיישני רוורס צריכות להיחשב אמצעי בטיחות, משום שהן סורקות את השטחים המתים שמאחורי הרכב בזמן חניה ועשויות למנוע פגיעה.
החוקרים מצאו שעם כל הכבוד לחיישנים, מדובר באביזר נוחות ולא באביזר בטיחות, משום שהחיישנים אינם מתריעים מפני מפגעים נמוכים, ילדים למשל, ויש בהם אפילו סכנה: הם עלולים להרגיל את הנהג לנוחות ולהפחית את מידת הריכוז שלו והאחריות שהוא מקבל על עצמו.
8. איך חונים בלי לחנות?
כדי לחסוך לנהגים את הזמן והעצבים הכרוכים בחיפוש אחר מקום חניה, וכדי לחסוך לרשויות המקומיות מקום ואת הצורך לתפעל ולתחזק חניונים, מנסים במקומות שונים בארץ ובעולם להקצות מקומות מסוימים להורדת נוסעים בלבד, באופן בטוח ובלי צורך לחנות. בעיריות שונות בארץ מופעל שירות "חבק וסע" (Kiss & ride) בקרבת בתי ספר, ושירות דומה קיים בשדות תעופה בעולם. כך נחסכת משאר הנהגים ההפרעה שבחניה הכפולה מצד אלה שרק ירדו לרגע.
9.מה אנשים מוכנים לעשות בשביל מקום חניה?
בישראל חיים יותר מ-130 אלף בעלי מוגבלויות הנעזרים בתו נכה, אבל נראה שרבים מדי אינם מכבדים את זכויותיהם: מנתוני עמותת אור ירוק עולה כי בתשעת החודשים הראשונים של 2011 ניתנו בישראל 14 אלף דוחות על חניה במקום השמור לנכים, בסך 1,000 שקל לדוח.
למרות החוצפה הישראלית הידועה, כשמדובר בחניה, נראה שהיא חובקת עולם. 38% מהמשתתפים בסקר שביצעה חברת הביטוח Suncorp Insurance באוסטרליה סיפרו שהמכונית שלהם ניזוקה בזמן שחנתה בשנה שקדמה לסקר, וב-94% מהמקרים הפוגע לא טרח להשאיר פתק עם פרטיו.
וזוכרים את סצנת הקרב על החניה בסרט "עגבניות ירוקות מטוגנות"? הגיבורה לא לבד - 58% מהמשתתפים באותו סקר אוסטרלי סיפרו שנהג "גנב" להם את החניה בשעה שהם חיכו שתתפנה.
10 איך מרתיעים גנבי מכוניות?
סנדלי דנבר, שהומצאו בשנת 1953 על ידי פרנק מארוג והפכו בידי עיריית תל אביב לאמצעי ענישה של נהגים החונים במקומות אסורים, נחשבים היום מצרך נחשק לסנדול מכוניות כהגנה מפני גניבה ממקום החניה. המחיר גם הוא אטרקטיבי: כמה מאות שקלים בלבד.
11. איך משפיעה ההאטה הכלכלית על עסקי החניה?
כתחום להשקעה, ענף החניה אינו חסין מפני מיתון או האטה בכלכלה. בשנים שבהן הכלכלה איטית, התפוסה במשרדים יורדת, פחות פגישות עסקיות מתקיימות ופחות אנשים יוצאים לקניות - נפגעות גם ההכנסות של מגרשי חניה בתשלום. אחת הבעיות, מזהירים מומחים בתחום, היא שרוב הענף מבוסס עדיין על תשלום במזומן (60% בארה"ב בשנת 2011) וכספים רבים פשוט נעלמים בדרך לבנק.
12.למה ראשי ערים מפחדים מתקן החניה החדש?
ישנם תקני חניה שמגדירים כמה מקומות חניה צריכים לבנות בכל סוג של מבנה, אבל בעוד שבערים גדולות בעולם הוא מציין את המספר המרבי של מקומות, בישראל הוא מציין את המינימום. "לדוגמה, אם באירופה יזם מקים מרכז מסחרי, אומרים לו שהוא צריך לבנות מקסימום חמש חניות על כל 100 מ"ר", אומרת תמר קינן, "בישראל דורשים מינימום על כל מאה מ"ר רבוע, אפילו במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית".
קינן מציעה להציץ בגוגל ארת' באזור הבורסה ותחנת הרכבת ארלוזורוב בתל אביב - כמה שטח באזור הזה מוקדש לשימוש ברכב פרטי, כולל כבישים? קשה להאמין למה שרואים.
"קיים תקן נכון וטוב שיזם משרד התחבורה ועבר את כל הליכי התכנון ואפילו קיבל חתימה של שר הפנים", מדגישה קינן, "אבל הוא לא פורסם ברשומות בגלל לחץ מצד ראשי ערים, שחוששים מלחץ של הקבלנים. התקן הזה הולך יד ביד עם קידום של מערכות הסעה המונית, הוא קובע שמספר החניות במקום מסוים ישתנה רק כאשר הרכבת הקלה, למשל, תתחיל לפעול, ומצד אחר דואג שלא יישאר אותו מספר מקומות חניה, כדי לא לעודד אנשים להשתמש בהם".
13. באיזה חניון אסורה הכניסה לנהגים שהגיעו לבד?
אנשים המוותרים על הרכב הממוזג ועל הפרטיות, ומגיעים ב"קאר פול" או בתחבורה ציבורית באופן קבוע, זוכים במדינות שונות לעידוד מהרשויות. בארגון "תחבורה היום ומחר" מונים כמה תמריצים כאלה: מתן מקום חניה מועדף למי שנוסעים באופן קבוע בקאר פול - תמריץ המתאים לארגונים גדולים שבהם קשה למצוא חניה או שהיא מתמלאת כבר בשעות הבוקר המוקדמות; מתן "פדיון חניה" לאנשים שמגיעים בתחבורה ציבורית לעבודה, כלומר הכסף שהם חוסכים למעסיק - סכום שיכול להגיע למאות שקלים בחודש; בניית חניונים ציבוריים לקאר פול, כמו בהולנד, למשל. בכניסה לחניון עומד שומר שאינו נותן להיכנס למי שהגיע לבדו ברכב. קינן מציעה לבנות חניונים כאלה גם בתחנות רכבת, עם הגבלת חניה ל-24 שעות. "אנשים מבנימינה שנוסעים לחו"ל משאירים את הרכב בתחנת הרכבת לשבועיים, והרכב מחכה להם בחינם ותופס מקום של מכוניות אחרות. המינימום הוא להסביר שזה לא ליותר מ-24 שעות", ממליצה קינן.
14 מה תעשו ב-21 בספטמבר?
בכל יום שישי השלישי בחודש ספטמבר, מאז 2005, מציינים בעולם את day (ing)Park, שבו אנשים משתלטים על מקומות חניה במרחב הציבורי והופכים אותם ליום אחד לפארקים קטנטנים, מקומות ציבוריים זמניים לרווחת העוברים ושבים. בפארקינג דייז קודמים, מתגאים המארגנים, הוקמו 975 פארקים כאלה ב-35 מדינות. ישראל אינה אחת מהן, למקרה שאתם מחפשים מה לעשות ב-21 בספטמבר השנה.
