ריאל מדריד מנשלת את ברצלונה מתואר האליפות, קובעת שיא שערים ונקודות, אבל מפסידה בגמר הגביע למסי - שמצדו קובע שיאים בלתי נתפשים של שערים (50 בליגה, 82 בכל המסגרות, בעונה בודדת). הנבחרת הלאומית משיגות זכייה היסטורית באליפות אירופה, וכישלון מהדהד במשחקים האולימפיים. פפ גווארדיולה עוזב את ברצלונה לעתיד בלתי ידוע, וז'וזה מוריניו מזוכה באופן סנסציוני מפרשת תחיבת האצבע לעינו של פרנססק וילאנובה. וזה לפני החשדות למכירת שני משחקי תחתית מהעונה שעברה שהרעידו את אמות הסיפים. כל זה בשלושה חודשים, מאז אמצע מאי. ועם כל הבלאגן הזה, הנושא המרכזי עם פתיחת העונה בספרד ממשיך בכלל להיות כלכלי. הליגה ממשיכה לקרוס תחת חובות. והבועה קרובה מאי-פעם לפיצוץ.
***
החגיגה של פתיחת העונה הוטלה בספק כמעט עד לשנייה האחרונה, ורק רגע לפני בעיטת הפתיחה בוטלה שביתה שעמדה לפגוע במחזור הראשון. השנה מדובר בהתקוממות של מועדונים נגד המסגרת בה הם משחקים: 13 מועדונים יצאו נגד מינהלת הליגה (LFP), כשלזעמם שתי סיבות עיקריות: זכויות שידור, וארגון המשחקים על-ידי המינהלת. לא צריך להיות גאון גדול כדי למצוא את הקו המחבר של המרמור הזה: היחס המועדף שמקבלות ריאל מדריד וברצלונה.
לכבוד העונה החדשה החליטו ב-LFP להעלים עין מהתקנות ולתת למוריניו לצאת ללא עונש בעקבות התקיפה של עוזר מאמן ברצלונה, תמורת התנצלות פומבית של "המיוחד" (שבינתיים ביקש החל מהעונה להיקרא "היחיד במינו"). רבים זועמים על היחס ומניחים, די בצדק, שהעלמת העין תופסת רק בגלל שמדובר במוריניו וריאל מדריד. כדי להוסיף חטא על פשע, החליטה המינהלת גם לשנות שוב את שעות המשחקים. זה נובע קצת מהחלטה קודמת של המינהלת: לפתוח את העונה באמצע אוגוסט, בשיא החום. כדי לתקן קצת, החליטה המינהלת להרוס עוד - בשלושה משחקים (מאיורקה נגד אספניול אתמול, לבאנטה נגד אתלטיקו מדריד היום, ראשון, וסראגוסה ויאדוליד מחר, שני) שריקת הפתיחה תהיה ב-23:00 שעון ספרד. שלושה משחקים שיסתיימו לפנות בוקר...
כל המעורבים זועמים, חוץ מריאל ובארסה כמובן, שימשיכו לשחק בשעות נוחות - 19:00 ו-21:00. לשני המועדונים הבכירים גם לא מזיז הריב בין שתי ענקיות התקשורת - קאנאל פלוס וגול TV בנושא זכויות השידור. סכסוך שהביא לכך שהכספים שהובטחו למועדונים על-ידי גול TV לא שולמו, ואלו בתמורה החליטו למכור את הזכויות למתחרה קאנאל פלוס.
הריב הזה הוא רק חלק מריב גדול יותר בנושא זכויות שידור, שהוא מהות הסכסוך בין "המדוכאים" (כלל מועדוני הליגה) לבין "העשירים" (ריאל וברצלונה). בספרד ממשיכים המועדונים הקטנים, בהנהגתו של נשיא סביליה חוזה מריה דל נידו, לאיים בכל הכלים האפשריים בניסיון לשבור את העיוות שנוצר בחלוקת כספי הטלוויזיה. כיום מקבלות ריאל ובארסה 140 מיליון אירו לשנה כל אחת מטלוויזיה, סכום המהווה 45% מכלל ההכנסות של הליגה הראשונה מזכויות שידור. יתר 18 המועדונים מסתפקים בפירורים, כששמונה מהם מקבלים פחות מעשירית מהסכום של כל אחת מהמובילות.
***
בכלל, המצב הפיננסי בספרד בכי רע גם בכדורגל. 21 מועדונים משתי הליגות הבכירות (כלומר חצי!) הכריזו בשנים האחרונות על פשיטת רגל. סך החובות הגיע ל-5 מיליארד אירו, מתוכן חייבת הליגה הבכירה 3.5 מיליארד. לרשויות המס בלבד חייבות הקבוצות 750 מיליון אירו, כשאתלטיקו מדריד לבדה חייבת 155 מיליון אירו מתוך זה. זה מעלה את חמת המועדונים האירופאים היריבים, שמדברים על "סימום פיננסי" (ה"בילד"), ועל ספרדים שקונים שחקנים יקרים מבלי שיש להם כסף. הסכם פריסת החוב בתשלומים על-פני עשר שנים מרתיח למשל את הגרמנים, שמזרימים מיליארדים לספרד, בלי שזו תגבה את המסים המגיעים לה. בכך הם מממנים את הקבוצות, שמצדן מעיפות קבוצות גרמניות נטולות חובות מגביעי אירופה...
החובות הם נחלת הכלל. נכון לקיץ 2011, החוב של שתי הגדולות הוא בלתי נתפש - ברצלונה חייבת 578 מיליון אירו, ריאל מדריד חיה עם חוב של 590 מיליון אירו; אתלטיקו מדריד מחזיקה בחוב של 514 מיליון אירו - פי חמישה מההכנסה השנתית שלה. אפילו קבוצות קטנות וצנועות כמו חטאפה (46 מיליון אירו חוב) ואוסאסונה (69 מיליון) מחזיקות בחוב שלא ניתן לסגירה בעתיד הקרוב או בעתיד בכלל.
אפילו המודל שמצליח כל כך בכל אירופה לא עבד בספרד: מלאגה, שקיוותה להיות מנצ'סטר סיטי או פ.ס.ז' הבאה, נהייתה דמוית חטאפה והתרסקה. המשקיעים מדובאי שרכשו את הקבוצה והבטיחו הרים וגבעות, התבררו כחברת קש וכל העסק היה תרמית, כולל מאסרים וחקירות. השייח עבדוללה בין נאסר אל-תאני מקטאר נעלם למלאגה, ולא השאיר כסף לא לרכש ואפילו לא לתשלום שכר לשחקנים. המצב של מלאגה הביא אותה לכך שאתמול העלתה למגרש מול לה קורוניה ילד בן 16, פאבריס אולינגה, שאפילו כבש עבורה את שער הניצחון (והפך לצעיר אי פעם שכובש בלה ליגה).
ככה מתכוננת מלאגה לצמד משחקי הפלייאוף השבוע שיכולים להבטיח לה העפלה היסטורית לליגת האלופות.
***
העיתון הכלכלי הספרדי "סינקו דיאס" הודיע כבר כי "עת הזהב הסתיימה, גם הכדורגל כבר צריך לחסוך". רק 84 מיליון אירו הוציאו הקיץ קבוצות הליגה הספרדית, סכום המדרג את הליגה במקום השישי בלבד מבחינת הוצאות על שחקנים - הרבה אחרי הליגה הרוסית המדורגת במקום החמישי, עם הוצאה של 117 מיליון אירו וקרוב מאוד לליגה הטורקית.
אם שמים בצד את ברצלונה וריאל, ומסתכלים למטה, אפשר להבין עד כמה שבורה השוקת של הקבוצות הספרדיות: 10 קבוצות יצאו לדרך, בליגה שיש שמכנים אותה "הטובה בעולם", אחרי שהוציאו מיליון אירו או פחות על שחקנים חדשים.