לעתים קרובות, קרובות מדי, כשמנכ"ל מצליח לאורך זמן, הוא מרגיש ביטחון, אולי ביטחון מופרז, ומתחיל לעשות טעויות. נראה כי מנכ"ל מזרחי-טפחות, אלי יונס, עשה טעות כזו בשבוע שעבר. טעות שעלולה לפתוח תיבת פנדורה, לחשוף מי שולט באמת במזרחי-טפחות, ולהצעיד את יונס ובכירי הבנק בשורה ארוכה לתשאול במשרדי בנק ישראל בירושלים.
סכסוך מכוער בין יונס לבין שר האוצר לשעבר אברהם (בייגה) שוחט, המכהן כדירקטור בבנק, הפך בשבוע שעבר לפומבי, כשבשיאו הוציא יונס לשוחט מכתב נוזף שאותו כינה שוחט "אלים". שלא במפתיע יונס ניצח.
בעלי השליטה גיבו את יונס, הנחשב למנכ"ל מצליח, ולשוחט לא נותרה ברירה. הוא הודיע כי לא יציג את מועמדותו לבחירה חוזרת ויעזוב את הדירקטוריון.
יונס ניצח, אבל העובדה שלא היסס לתקוף דירקטור שאמור לפקח עליו בניגוד לכללי ממשל תאגידי, גרם לבנק ישראל להחליט לבדוק את האירוע.
על פניו יונס צודק
התקרית הזו בין יונס לשוחט מעלה כמה וכמה שאלות. מדוע יונס שולח לשוחט מכתב חריף, לאחר שכבר ידע זה שבועיים כי שוחט צפוי לעזוב את הדירקטוריון? קשה לחשוב על הסבר הגיוני מלבד רצונו של יונס להפגין כוח ולהעביר מסר של "למען יראו וייראו".
איפה כללי הממשל התאגידי? האם יונס שכח שתפקיד הדירקטור הוא לפקח על מנכ"ל הבנק, ולא להיפך. יונס לא יכול לנזוף בדירקטור ולהביא להדחתו. הוא המבוקר, לא המבקר. מי שיכולים לעשות זאת הם בעלי השליטה או יו"ר הבנק, יעקב פרי. אלא שבמזרחי-טפחות ברור לכולם מי האיש החזק שמזיז דברים - אלי יונס.
ואיפה באמת יו"ר הדירקטוריון? מדוע קולו לא נשמע? מה הוא חושב על העניין? אם התנהגותו של שוחט כה בעייתית, מדוע פרי לא טיפל בה בעצמו?
מה קרה באמת בין יונס לשוחט? יונס טוען כי רצה ששוחט יעזוב את הדירקטוריון בשל ניגוד-עניינים - שוחט דירקטור בקבוצת קרסו, והבנק נמנע בשל כך לתת אשראי לקבוצה. על פניו יונס צודק. כהונת דירקטור בתאגיד פיננסי וריאלי היא בעייתית. אולם עם כל הכבוד, קרסו אינה אחת מששת הלווים הגדולים למשק, כך שלא מדובר בפגיעה קשה בבנק. זאת ועוד, במזרחי-טפחות יש דירקטורים נוספים שמכהנים במקביל גם בתאגיד ריאלי, כמו יונתן קפלן, המכהן כדירקטור בכת"ב; אבי זיגלמן, שהוא גם דירקטור בגינדי השקעות ובתפרון, שגם הם צרכני אשראי. מדוע זה לא מפריע ליונס? האם העימות בין השניים קשור להתנגדות של שוחט לתוכנית התגמול החדשה בבנק?
גם לגבי התנהגות שוחט יש תמיהות. אם נושא השכר בוער בעצמותיו, מדוע לא התנגד לשכר הגבוה של יונס לאורך השנים? האם שוחט אכן ריסן את השכר כפי שטען בראיון ל"גלובס" בשבוע שעבר?
ליונס הישגים רבים כמנכ"ל מזרחי-טפחות, אך הוא לא חף מטעויות. נזכיר כי בדומה לבנקים האחרים, יונס השקיע לפני 2007 במכשירים פיננסיים מסוכנים מאוד, וכתוצאה מכך במזרחי הייתה באופן יחסי המחיקה הגבוהה ביותר מבין הבנקים (73% מהפורטפוליו). לכן, גם למנכ"ל מצליח ומוכשר ככל שיהיה, צריכה להיות מערכת בלמים שתאזן אותו.
התקרית האחרונה בין יונס לשוחט מעלה את השאלה אם מערכת האיזונים והבלמים בבנק פועלת כיאות. מצב שבו מרשה לעצמו המנכ"ל להשתלח בדירקטור ולגרום להדחתו מעורר שאלות רבות.
בסיטואציה דומה, קודמו של זקן בתפקיד, רוני חזקיהו, בחר להתעלם מהדחת הדירקטור אמיר ברנע מבנק הפועלים. לא בטוח שהטיפול אז היה נכון. לכן, ראוי כי הפיקוח על הבנקים יבצע בדיקה אמיתית ומקיפה בפרשת שוחט-יונס ואף יפרסם את תוצאותיה בלי לטייח.
לא מיותר להזכיר שבעלי השליטה במזרחי-טפחות נמצאים בהפרת היתר השליטה, מעל שנתיים שיחס המינוף של החברה המחזיקה מטעמם בבנק גבוה בהרבה המותר. כבר לפני שנה הודיע המפקח על הבנקים, דודו זקן, כי מצב זה אינו מקובל עליו ואיים בנקיטת צעדים. אך בינתיים כלום לא השתנה.
האם זקן, שהפגין גמישות מול משפחת עופר בהיתר השליטה, מסוגל להתעמת עם מנכ"ל חזק ודומיננטי כמו יונס? זה יהיה מבחן הבגרות של זקן.