גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אנו זקוקים לארה"ב ל"יום שאחרי"

הפטפטת של ברק ונתניהו על איראן הביאה לעימות עם בעלת הברית שלנו

בשבועות האחרונים מתגלה לעינינו חזיון תעתועים. למול אחד מהרגעים הגורליים ביותר מאז קום המדינה, מתנהל קרב אגרוף מילולי מוזר ומסוכן בין וושינגטון לירושלים. בין נתניהו וברק לבין אובמה, פאנטה וקלינטון. מסיבת העיתונאים המיוחדת שכינסו שר ההגנה האמריקני פאנטה ורמטכ"ל צבא ארה"ב דמפסי לפני מספר ימים הייתה חריגה ביותר. היה לה מסר עיקרי, ולפיו ישראל לא תוכל להשמיד את תוכנית הגרעין של איראן. אך הייתה לה גם כותרת משנה, ולפיה מתבקשים מנהיגי ישראל לשתוק לשם שינוי ולתת לארה"ב לפעול, על-פי התחייבויותיה, בלוח-הזמנים ובקצב הנוח לה.

חילופי הדברים הללו באו לעולם בעקבות סדרת ראיונות ותדרוכים שיזם שר הביטחון ברק בתקשורת העולמית ובארץ. שיאם בשיחתו עם עיתונאי "הארץ" ארי שביט, תחת הכותרת "מקבל ההחלטות". כל עוד הובילו ברק ונתניהו קו תקשורתי תקיף אך סולידי ("כל האופציות על השולחן") ומאמץ דיפלומטי, שדחף את מעצמות תבל לסנקציות חריפות ולפעולה צבאית אפשרית מול איראן, הייתה לכך הצדקה מלאה.

אולם הפטפטת האגרסיבית שיזמו ברק ונתניהו בשבועות האחרונים, עלולה להביא לתוצאה שונה לגמרי. היא הביאה לעימות פומבי חסר תקדים עם בעלת-הברית האמיתית והיחידה שלנו. היא עלולה למלכד את מדינת ישראל בסבך איומיה, ולפגוע ביכולת התמרון המדינית והצבאית שלנו עד כדי פגיעה משמעותית ביכולת ההרתעה שלנו. על כך נזעק נשיא המדינה פרס בדבריו החריגים והנכוחים מסוף השבוע, ובצדק.

מתנשאים וכפויי טובה

אינני שולל התקפה ישראלית, ובוודאי שזכותנו הבסיסית לעשות כן אם נגזר עלינו להסיר מעלינו איום חמור זה. אבל דווקא מתוך נקודת מוצא זו חשוב להבהיר, שאין זו פעולה חד-פעמית ואין היא דומה במאומה למערכות צבאיות ולמלחמות שידענו. היא עלולה להתפתח למערכה אזורית, להימשך זמן רב, והכי חשוב - היא מוכרחה לבוא יחד עם שילוב כוחות ושיתוף-פעולה הדוק עם ארה"ב, שכן ההתקפה כשלעצמה, לא מבטיחה את התוצאה הנדרשת של דחיית תוכנית הגרעין הצבאית האיראנית ועצירתה הסופית.

אנחנו זקוקים ליכולותיה המדיניות והצבאיות של ארה"ב במערכה כזו. אנחנו זקוקים למנהיגותה העולמית ולעוצמתה כדי לעמוד בתרחישים שיתפתחו. אנחנו זקוקים לא רק למעשיה בפועל, אלא גם למראית העין הברורה והוודאית כלפי העולם כולו, שארה"ב וישראל הן צוותא חדא. יותר מכול אנחנו זקוקים לארה"ב ל"יום שאחרי". ברק ונתניהו היו צריכים להבין זאת, אבל בתקופה האחרונה הם עשו בדיוק את ההיפך(!).

דברי התוכחה שיצאו מירושלים נתפסו בבית הלבן ובממשל האמריקני כמתנשאים וככפויי טובה. הם התקבלו כהלבנת פנים בתקופת בחירות עמוסת יצרים לנשיאות ארה"ב, הגם שזו הגיעה עמנו לשיא של שיתוף-פעולה ביטחוני תחת נשיאותו של אובמה. ארה"ב בנתה מערך מדיני אסרטיבי ומשמעותי מול האיראנים, הובילה לסנקציות חסרות תקדים נגדם, והזיזה כוח צבאי עצום לאזור המפרץ הפרסי המוכן בכל רגע לפעולה.

להיכנס לדממת אלחוט

נשיא ארה"ב התחייב פומבית לא לאפשר בשום אופן קיומו של נשק גרעיני איראני. תחת כל זה מרגיש הממשל שהוא חוטף מטח עלבונות ותוכחה בלתי-פוסק, כשבין היתר מזכירים לו נתניהו וברק שוב ושוב את כישלון ארה"ב למנוע פצצה גרעינית צפון-קוריאנית.

אין הנדון דומה כלל לצפון-קוריאה וחבל שברק חוזר על המנטרה הזו. בעלת-בריתה של ארה"ב בחצי האי הזה היא קוריאה-הדרומית. מדינה דמוקרטית, מפותחת ומרשימה. סין, מעצמה עולמית, היא שכנתם המהווה גורם חשוב ביותר בכל הקשור למצב בקוריאה-הצפונית. שתי שחקניות אלו בלמו את ארה"ב מלנקוט פעולה צבאית כלפי המדינה הסוררת והמוטרפת הזו. דווקא קוריאה-הדרומית, בעלת העניין הישירה, אשר לה צבא חזק שמסוגל לחסל את המשטר במדינה הצפונית, נמנעת מכך משיקולים שתקצר היריעה מלפרטם.

לעומת זאת, במקרה האיראני - אין מעצמה שמוכנה לאפשר לאיראן נשק גרעיני. הקהילייה הבינלאומית מתואמת ולוחצת בכל כוחה למנוע את הפצצה האיראנית; ונשיא ארה"ב והממשל נחושים למנוע את התוכנית בתמיכתן הנלהבת של ישראל ומדינות המפרץ ונאט"ו. עלינו להבין, שלארה"ב לוח-זמנים שונה משלנו, הנובע בין היתר מיכולותיה האדירות ומלוח-הזמנים הפנימי שלה. להערכתי, יקל עליה להוביל מערכה צבאית נגד איראן במהלך השנה הבאה, לאחר שימוצו האופציות המדיניות והסנקציות, ולבטח לאחר הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר הקרוב. גם במערכה כזו תימצא ישראל במלחמה, אך כחלק ממאמץ עולמי מתואם הנובע מכך.

כמי שישב בדיונים רבים רגישים והרי-גורל, שחלקם זכו רק לפרסומים זרים, אני סבור שלא הייתה תקופה שכזו בתולדות המדינה. שבועות רבים וארוכים נמצא הציבור בישראל במעין תוכנית ריאליטי שנקראת "הקבינט" או "השמינייה". אט-אט הוא מתחיל להבין עד כמה הנושא שעל הפרק רציני וגורלי, וכי זו המציאות עצמה. הוא נחשף למתחים, לתככים, ולהפגזה מתמשכת של מידע היוצא מראשי המדינה שחלקו מוטה, מסונן ומבוקר, שמכוון לבטן הרכה ביותר שלו ולפחדיו הקשים ביותר.

הגיע הזמן שיבינו שם למעלה שהם פוגעים באינטרס החיוני ביותר של ישראל - התיאום המוחלט והמלא עם ארה"ב, דווקא לנוכח האתגר. על נתניהו וברק להיכנס לדממת אלחוט, להגיע בהקדם האפשרי לבית הלבן, ולמצות את הדיון בחדר הסגלגל - טרם שיקבלו כל החלטה אחרת.

הכותב הוא יו"ר סיעת העבודה וחבר ועדת חוץ וביטחון

עוד כתבות

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: מי מהן תורמת יותר לכלכלת ישראל?

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בוול סטריט; טסלה נופלת בכ-7% בעקבות הכרזת מאסק על הקמת מפלגה חדשה

הנאסד"ק יורד בכ-0.6% ● ארה"ב הודיעה כי מספר הסכמי סחר לקראת חתימה ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

נשיאת נציבות  האיחוד האירופי, אורסולה פון־דר־ליין ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Raa, Fritz Nordengren

רגע האמת של אירופה: ביבשת מתלבטים איזו עסקת סחר לסגור עם ארה"ב

מסתמן שהדדליין להטלת מכסים הוארך ל־1 באוגוסט. על הפרק עומדים יחסי סחר בהיקף 1.6 טריליון דולר ● הדעות באירופה חלוקות בין תמיכה בהסכם מהיר לחשש מוויתורים ● האפשרויות המרכזיות: רכישת אנרגיה מסיבית מארה"ב לצד ״מכס מינימלי״ של 10% על סחורה אירופית

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

כתב הגנה למשרדי פרסום בעידן ה–AI - בעקבות הטור של אמיר גיא

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

היועמ"שית: הליך הדחתי על־ידי הממשלה בלתי חוקי ופוליטי לגמרי

גלי בהרב־מיארה הגישה את עמדתה באשר לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הדחתה, בה קבעה כי ההליך הוא בלתי־חוקי ביסודו ● "השיקול המרכזי בבסיס ההחלטה - רצונה של הממשלה להסיר מגבלות על כוחה השלטוני, באמצעות הליך הפסקת כהונה פוליטי", כתבה היועמ"שית

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה