אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות, פסימי בנוגע לאומדן הראשון לנתוני הצמיחה לרבעון השני, שהראו כי התוצר צמח ברבעון השני ב-3.2% לעומת 2.8% ברבעון הראשון.
"במידה והצמיחה ברבעון השני אכן עמדה על 3.2%, סביר להניח שבמחצית השנייה של השנה תורגש האטה בקצב הצמיחה. הנתונים השליליים מאירופה ומאסיה המצביעים על האטה בפעילות היצרנית, יפגעו בייצוא המקומי והעלייה האחרונה בשיעור האבטלה תקשה גם על הצריכה הפרטית", מציין גרינפלד.
גרינפלד אומר כי הוא פסימי מפני ש"אומדני הלמ"ס נוטים להתעדכן באופן מהותי בין הפרסום הראשון לאומדן הסופי, חודשיים מאוחר יותר" ומפני ש"הנתונים החודשיים שיוצאים באופן שוטף אינם עומדים בקנה אחד עם נתוני החשבונאות הלאומית. מנתוני סחר החוץ למשל עולה שהייצוא גדל במהלך הרבעון השני ב-1.3% בלבד ולא ב-10.3% כפי שעולה מנתוני החשבונאות הלאומית. גם הגידול בצריכה הפרטית שנרשם ברבעון השני (5.4%) לא עולה בקנה אחד עם נתוני הפדיון בענפי המסחר והשירותים שכמעט ולא עלו במהלך הרבעון. בהתאם לכך, ייתכן בהחלט שנתוני הרבעון השני יתעדכנו כלפי מטה וקצב הצמיחה ברבעון זה יעמוד על קצת פחות מ-3%".
"כותרות העיתונים מלאות בכל עליות המחירים הצפויות בחודשים הקרובים. התייקרויות אלו נלקחות בחשבון גם בתחזית האינפלציה שלנו שעודכנה ביום חמישי האחרון ל-2.8% (12 חודשים קדימה). בהקשר זה נציין שתי נקודות: ראשית האינפלציה במשק והאינפלציה הצפויה הן אינפלציה 'כפויה' או במילים אחרות אינפלציה שלא מושפעת מהביקושים המקומיים. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-1.4%. בנטרול סעיפי הדיור (שמושפע הרבה יותר מצד ההיצע מאשר מצד הביקוש) והחשמל, האינפלציה במשק בשנה האחרונה הייתה אפסית.
"גם בהסתכלות קדימה אנו מניחים שהאינפלציה לא תנבע מביקושים גבוהים אלא מצד ההיצע והעלאות מחירים חד פעמיות. בין אלו נזכיר את העלאת המע"מ, התייקרות הדלק, התחזקות הדולר, עלייה במחירי המזון בעקבות עליית מחירי הסחורות החקלאיות ועלייה צפויה בחשמל, מים וארנונה. נקודה שנייה היא שהדעה הרווחת לפיה "גם אם תהיה אינפלציה גבוהה, בנק ישראל לא יעלה ריבית כי הוא לא יכול להשפיע על מחירי הסחורות" היא שגויה מיסודה. נכון, העלאת ריבית של בנק ישראל לא תגרום לסוחרי הסויה בשיקגו לקפוץ מהגג אבל היא כן תשפיע על סעיפים אחרים במדד. המנדט של בנק ישראל (בניגוד לפד) הוא לא לדאוג רק לסעיף כזה או אחר אלא לאינפלציה הכללית במשק. אם האינפלציה ו/או הציפיות האינפלציוניות יחרגו באופן משמעותי מהיעד (3.5% וצפונה) בנק ישראל יאלץ להעלות ריבית".