שוק המכירות בסופרמרקטים המקוונים בישראל גלגל בשנה שעברה 400 מיליון שקל והיווה 1% בלבד מסך הקניות ברשתות המזון - כך עולה מניתוח שערכה פירמת הייעוץ העסקי מכון ציגלמן.
על-פי הנתונים, למעלה ממחצית מהקניות התבצעו באמצעות אתר האינטרנט של שופרסל, וכרבע באמצעות מגה באינטרנט של הרבוע הכחול. כ-25% הנותרים מהשוק נמצאים בידי שחקנים קטנים, דוגמת רשת רמי לוי, שלה אזורי חלוקה מוגבלים.
רו"ח אהוד ציגלמן, העומד בראש המכון, מציין כי "ממוצע הגידול השנתי של שוק קניות המזון באינטרנט צפוי לעמוד על כ-15% בשנה ב-5 השנים הקרובות". לדבריו, היקף הקניות באינטרנט צפוי להכפיל את עצמו עד לסוף 2016.
עוד עולה מהניתוח כי סל הקניות הממוצע באינטרנט עומד על כ-400 שקל, לעומת כ-600 שקל ברשתות דיסקאונט באינטרנט (דוגמת רמי לוי) וכ-200 שקל ברשתות ובחנויות רגילות. אך על אף סל הקניות הגדול יחסית והצפי לזינוק בהיקפי המכירות, הרווחיות של הפעלת אתרי מסחר מקוונים על-ידי רשתות השיווק נמצאת בסימן שאלה.
"הרווחיות עדיין גבולית במכירת מזון באינטרנט. כל עוד היא מבוצעת מסניפים קיימים, היא גם אינה חוסכת בשטח חנות או במלאי", מציין ציגלמן.
מעבר לאי-החיסכון בשטח, עלויות משלוח המזון לבתי הלקוחות מהווה את החסם העיקרי לרווחיות בענף זה. על-פי בדיקת המכון, עלות המשלוח עבור רשת קמעונאית המבצעת אלפי משלוחים בשבוע היא כ-40 שקל, בעוד הלקוח משלם 28-30 שקל למשלוח.
העלות לרשת נאמדת על-פי מספר פרמטרים, בהם קליטת ההזמנה וליקוט הפריטים ממדפי הסופר במשך כ-20 דקות, אריזות קרטון, שכר נהג וסבל לצד הוצאות רכב, החזרת מוצרים וטיפול בתלונות ועוד.
ציגלמן מבהיר כי מה שיכול לפצות את רשתות השיווק על חלק מההפסד שלהן באינטרנט הוא סל קנייה גדול יחסית, לאור העובדה שלרוב, מחירי המוצרים באינטרנט גבוהים מאלה שברשתות הדיסקאונט כמו שופרסל דיל ומגה בול.
מלבד רווחיות בספק, הרשתות נאלצות גם להתמודד עם בעייתיות בשימור הלקוחות שמזמינים באינטרנט. על-פי מכון ציגלמן, שיעור הנטישה השנתי עומד על 20%-25% ונובע בעיקר מחוסר שביעות-רצון ממוצרים או שינוי בתנאי החיים המאפשרים קנייה פיזית, כמו לידה לאחר תקופת הריון.
