גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התמכרנו לנפט

ככל שנמהר להיפטר מהאנרגיה המזהמת, כך עדיף לנו ולכל כדור הארץ

אנרגיה היא סם החיים של כולנו. היכולת להפיק, לצרוך ולאגור אנרגיה היא היכולת החשובה ביותר של כל אינדיבידואל ושל כל חברה אנושית מתקדמת. כל הקיום האנושי, החל במזון, בחימום, בדיור, בתחבורה וכלה בתקשורת, מוכתבים על-ידי היכולת שלנו לייצר ולהשתמש באנרגיה.

בהינתן החשיבות הקריטית של האנרגיה בחיינו, לא פלא שמאמרים פסימיים ואפוקליפטיים על סוף עידן הצמיחה וסוף עידן האנרגיה הזולה מתפרסמים אחת למספר שנים וצופים את הקטסטרופה הבאה. המאמרים האחרונים של ריצ'רד היינברג, המתארים את סוף עידן הצמיחה, אינם הראשונים וגם לא האחרונים. היינברג צועד בתלם של מסורת ארוכה, שניתן לומר שהחלה ב-1798 על-ידי הכומר והכלכלן האנגלי מלתוס.

מלתוס הסביר אמיתות שנראות ברורות לכולנו. המשאבים על כדור הארץ מוגבלים וגדלים בקצב מסוים. רצונות וצורכי האנשים לא מוגבלים וגדלים בקצב מהיר הרבה יותר. המסקנה: כל פעם שטוב לנו, מיד יגיע הרע. תמיד יהיה מחסור. תמיד ייווצר פער בין משאבים לצרכים, וההיסטוריה האנושית הוכיחה לנו שכל פער שכזה "נפתר" על-ידי מלחמה, קטסטרופה, מגיפה וחוזר חלילה. למרות שמספר האנשים על כדור הארץ בתקופתו של מלתוס לא עלה על מיליארד והתוצר לנפש היה פחות מ-200 דולר לשנה, ואילו כיום אנו מונים כ-7 מיליארד איש עם תפוקה לנפש של כ-11,000 דולר - התפיסה המלתוסיאנית לא עזבה אותנו.

הנפט עבר את שיאו

ב-1970 התכנס ברומא מועדון מכובד עם שם מפתיע: "המועדון של רומא". חברי המועדון השתמשו במחשבים על מנת לנבא את קץ עידן הצמיחה. הם הגיעו למספר מדויק - 2030. בשנת 2030 יבוא הקץ על הצמיחה הכלכלית. בשנים האחרונות חזרו והתפרסמו מאמרים בשם "גבולות לצמיחה" ו"הסוף לצמיחה". ספרו של היינברג מסוף 2011, "סוף הצמיחה", עורר באחרונה גלים בישראל. הטענה פשוטה. הנפט עומד להיגמר. נגמרה ארוחת החינם. הצמיחה נעצרה.

ואולי לא. הנפט הגולמי שאליו התמכרנו בעשרות השנים האחרונות הוא לא מקור האנרגיה הראשון שלנו. הוא אולי השלישי בסדרה. במאה ה-19 שימש העץ כדלק הצמיחה העיקרי שלנו. לקראת המאה ה-20 עברנו להתמכר לפחם. עד היום הפחם עדיין מהווה למעלה מ-20% מצריכת האנרגיה העולמית. עם המעבר לפחם התחלנו גם לצרוך נפט גולמי, ובשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת הפך הנפט למקור האנרגיה העיקרי שלנו. כיום רק כ-30% מצריכת האנרגיה העולמית מקורה בנפט. את הגז הטבעי הוספנו לתפריט בראשית המאה הקודמת, וכיום הוא הופך להיות מקור האנרגיה העיקרי שלנו, תחרות אמיתית לנפט הגולמי. במקביל אנו מוסיפים יותר ויותר אנרגיה גרעינית, אנרגיית מים ואנרגיה מתחדשת ממקורות כמו שמש ורוח.

הנפט הוא לא ארוחת חינם. לנפט, לפחם ולגז קיימים שני מחירים גבוהים. הראשון, אנחנו משתמשים כיום במשאבים שנוצרו על פני כדור הארץ במשך מאות מיליוני שנים. "זול" לנו לצרוך את משאבי כדור הארץ. אם נצטרך לייצר נפט בעצמנו לא נוכל לעשות זאת בקלות. המחיר השני הוא, הזיהום וההפרה של האיזון הטבעי של האטמוספירה והאקולוגיה שלנו. ככל שנמהר להיפטר מהאנרגיה המוגבלת והמזהמת, כך עדיף לנו. קשה מאוד לפתח אסטרטגיה אחראית וארוכת טווח בתחום האנרגיה. יותר מדי גופים אינטרסנטיים מעוותים את הנתונים ואת המגמות. אולם כל בר-דעת יסכים כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה. נראה שהנפט אכן עבר את שיאו, ואנו צריכים לגבש אסטרטגיה כלכלית וטכנולוגית להבטחת משאבי כדור הארץ, להמשך הצמיחה והקידמה האנושית, ולרווחת תושבי כדור הארץ כולו.

אנרגיית המשך הצמיחה

מי שמחפש פתרון פשוט המבוסס על מילה אחת לאסטרטגיית אנרגיה להמשך הצמיחה, יתאכזב. שמש. גרעין. יעילות. חיסכון. רוח. מים. הפתרון לבעיית האנרגיה ולאתגרי הצמיחה שלנו הוא פתרון מורכב, מערכתי וטכנולוגי, אך אפשרי. ניתן להניח שבטווח הארוך יותר טכנולוגיות מתקדמות יותר יספקו לנו עתיד אנרגטי ורוד יותר, אולם הישענות רק על המצאות טכנולוגיות עתידיות עלולה להביא אותנו על עברי פי פחת. כל אסטרטגיה אחראית כיום תצטרך ליצור שלוש מגמות ברורות: העלאת כושר הייצור, התייעלות והורדת הצריכה, יחד עם הפחתת הנזקים הסביבתיים.

אסטרטגיה כזאת תצטרך להתבסס על מספר מרכיבים: המשך שימוש בנפט ואפילו בפחם לתקופה משמעותית; מעבר לגז טבעי, שהוא עדיין מזהם ומוגבל (אך פחות); עידוד טכנולוגיות ותעשיית אנרגיות מתחדשות כדוגמת רוח ושמש; עידוד טכנולוגיות אגירת והפצת אנרגיה; חינוך מסיבי ורגולציה אמיתית לחיסכון אנרגטי, להפחתת זיהום וליעילות אנרגטית; שימוש באנרגיה גרעינית (למרות החששות ופחדים בציבור), שכן היא בטוחה ומזיקה פחות מנפט ומפחם; המשך צמצום מספר הילדים לאישה - בראשונה ב-2010 ירד המספר לפחות מ-2.5 ילדים לאישה, וזהו תהליך טבעי הנובע מעליית רמת החיים והתקדמות הרפואה, אך יש מי שיחשוב שהוא קורה לאט מידי.

האסטרטגיה חייבת להיות מותאמת לתנאים הייחודיים של כל מדינה. יחד עם זאת, נראה כי בשנים הקרובות מכוניות חשמליות יהוו מרכיב חשוב בכל אסטרטגיית אנרגיה וצמיחה עתידית. אנו מוציאים כ-30% מהאנרגיה שאנו צורכים על תחבורה ושינוע. המכונית החשמלית תתרום להורדת זיהום האוויר וכמות האנרגיה אותה אנו צורכים, ותאפשר את המרת הנפט בפחם ובגז טבעי, שהופך היום להיות זמין יותר.

המין האנושי ידע לעבור מעבודת ידיים, לשימוש בבעלי חיים, בעץ, בפחם, בנפט ובגז טבעי. ידענו גם לפתח אנרגיה גרעינית ולרתום לצרכינו את השמש ואת הרוח. כל אמירה כיום, שזהו הגענו לסוף הדרך, - היא חסרת אחריות. האתגר לא פשוט. הוא אף פעם לא היה פשוט. אבל אני מעדיף להישאר אופטימי. ילדינו יקראו את מלתוס וממשיכי דרכו וימשיכו להיות מודאגים. זה כנראה טבע הדברים. הצמיחה (יכול להיות) רק התחילה.

הכותב הוא יזם חברתי,יו"ר Space IL ומייסד אלדין

עוד כתבות

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באסיה; הניקיי צולל ב-2%

ההנג סנג עולה ב-0.2% ● החוזים העתידיים בארה"ב יורדים ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בנימוק כי הבורר סבור שהוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה - מהן עולה חדש ליחסי תן וקח בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בבורסה; אופקו הלת' יורדת ב-3%, אנרג'יאן מטפסת ב-2%

מדד ת"א 35 יורד ב-0.4% ות"א 90 מאבד מערכו 0.7% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר, ואף עשוי להגיע ליותר מכך ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה הלוהטת בעולם רכשה אותם: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● "לעובדים היה קשה לתפקד דווקא כשהבינה המלאכותית התפוצצה"