פעם בשנה רחלי, שכנתנו הצמודה במתת, עורכת סדנת יוגה, שאליה מגיעים מכל קצות הארץ. רחלי היא מבכירת מורות היוגה בסגנון איינגר בארצנו, ומיקי, שהוא בעצמו מורה ליוגה שנים ארוכות, הולך לשיעוריה כתלמיד מן המניין. השנה הסדנה הזאת יצאה באופן מתואם ביותר עם אחד השבועות המרתוניים הכי עמוסים שלי - ארבע-חמש סדנאות. בישול כמובן.
הייתי סחוט, וכשהגיעו חברינו ובני משפחתנו היקרים לסדנת היוגה המהוללת והתמקמו בסלון ובחדרי הבית הייתי בשלאף-שטונדה מתוקה. כשהתעוררתי מחלום בלהות והבנתי שהבית מלא אורחים מורעבים אחרי אימון של כמה שעות אצל רחלי, הסתכלתי כלא מאמין בקערות הריקות מהירקות שחוסלו כבר בבוקר בסדנה. פתחתי את המקרר בתקווה שאולי שם, עמוק בפנים, תצפה לי הפתעה נעימה, איזשהו מטמון קולינרי רב רושם שיחסוך ממני את הבישולים. אבל לא דובים ולא חסה. אפילו לא ביצה אחת. פשוט לא היה כלום בבית.
הסתכלתי על מיקי בחרדה גדולה והצעתי שנלך לאכול בגוש חלב. מיקי הסתכל עליי באכזבה גדולה והתעלם מבקשתי באופן אלגנטי ומוחלט. אין מה לבשל, הצהרתי בהפגנתיות. "מה להביא?", שאל מיקי במהירות גדולה. ואני, שזכרתי שראיתי במקרר כמה שאריות של גושי גבינה וכמה פטריות פורטובלו לא צעירות במיוחד, החלטתי שמוסקה תהיה פתרון נהדר. מוסקה צמחונית, כמובן, משום שמיקי החליט לפני שבועיים שהוא מפסיק לאכול בשר וכל אורחינו החביבים, מתרגלי היוגה המדופלמים, הם צמחונים מושבעים לכל דבר ודבר.
וככה יצא שמיקי ירד לכפר והביא חצילים, תפוחי אדמה וחלב, ואני טרחתי עם שניים מהיוגיסטים על מוסקה מפוארת עם בשמל גבינות וכמה פטריות. עשרה חצילים גדולים נפרסו, הומלחו ונכנסו בתבנית לגריל שבתנור כדי להיצרב כהלכה בלי לספוג יותר מדי שומן (בדרך כלל מטגנים את פרוסות החצילים למוסקה). אבל תוך כדי שאני מבשל והיוגיסטים הצעירים עוזרים לי במטבח סיננתי, בדיוק כמו אימא שלי, משפטים ממולמלים עתירי מסורת פולנית: "למה זה מגיע לי בכלל, למה היינו צריכים לבשל בכלל, למה לא הלכנו למסעדה...". הדי התסכול נדפו ממני בלי שאהיה מסוגל לשלוט בעצמי. הייתי מריר ומגעיל במיוחד. שעתיים תמימות לקח לנו לטגן את פרוסות תפוחי האדמה, לצרוב נגלה אחר נגלה של חצילים, להקפיץ פטריות ולבשל את הבשמל, בשביל שתצא בסוף מוסקה אלוהית, שהייתה שווה את כל המאמץ.
בבוקר המחרת הכנתי פריטטה תפוחי אדמה וחלב קוקוס, ואחר הצהריים קינחנו באושפלאו שאחד מהיוגיסטים הצעירים הכין ובמטבוחה חריפה שגרמה לכולנו לשהק ולגהק, להזיע ולבכות בדמעות תנין מהפלפלים התאילנדיים שגדלו אצלי בבוסתן, ועל מר גורלנו כמובן. בין ארוחה לארוחה היוגיסטים השתתפו בעוד שיעור, ואני התבשלתי בתוך המיץ של הזיעה המלוחה, מריר עד לשד עצמותיי.
שלא תחשבו שאני סוציופת חס וחלילה. בדרך כלל אני מארח בשמחה גדולה. אבל הפעם ישבה מעליי חרדת השיפוץ הקרב ובא. אני מחליף שירותים וחלק מהמטבח, צובע את הבית ואוטם שוב, בפעם המי יודע כמה, את הקירות החיצוניים נגד הלחות שלא מפסיקה לחלחל חורף אחרי חורף לתוך הבית. בבוקר שאחרי הוויקאנד הצמחוני והיוגה המהוללה היו אמורים לבוא לביתי שיפוצניקים והיינו חייבים לארוז את הבית ולכסות בניילונים את מה שאפשר. שכחתי להגיד שעושים טיח? שכחתי להגיד שמרימים חלק מהרצפה בשביל האינסטלציה? באמת שיפוצון קטן-קטן... וככה יצא שגמרתי את הוויקאנד הזה על ארבע - עייף, עצבני וכועס על עצמי בעיקר, רעב לחתיכת טלה קטנה, מתגעגע לשקט, ושמח רק על כך שבעוד כמה שעות אני נוסע לבשל יחד עם חברים בפרובנס, ולשלושה שבועות בבורגונדי בסיור יקבים פרטיים מפואר. אז רבותיי היקרים, שיהיה לכולנו סוף אוגוסט שמח, עם המון תאנים ומנגו. ובפעם הבאה שבה אתם באים לסדנת יוגה אני מבטיח לכם שאעשה טייק-אוויי מאיזושהי מסעדה בגוש חלב, ואהיה כולי מלא חיוכים כרימון, שמח וטוב לבב. או כמו שאימא שלי הייתה אומרת, גם אני בן אדם.
מתכונים
מוסקה פטריות, תפוחי אדמה וחצילים
חומרים: 8 חצילים באלאדי ללא גרעינים, 6-7 תפוחי אדמה אדומים גדולים בינוניים חתוכים לפרוסות עבות, 10 פטריות פורטובלו קצוצות לקוביות קטנות, 1-2 פלפלים ירוקים חריפים קצוצים דק, 1 כוס פלוס חצי כוס פלוס רבע כוס שמן זית עדין, 100 גרם גבינת פרמזן מגוררת; לבשמל - 1 ליטר חלב 3%, 50-60 גרם קמח רב תכליתי, 50 גרם חמאה, קורט מוסקט, קורט קינמון, 1 כפית גדושה גרגירי פלפל לבן, מלח ים גס לפי הטעם, 300 גרם גבינות מגוררות (קשקבל, פקורינו, עזים, או כל קומבינציה שאתם אוהבים ולפי מה שיש לכם).
הכנה: פורסים את החצילים לפרוסות עבות. בוזקים עליהן מלח ים גס משני צדיהן ומשהים במסננת כחצי שעה. שוטפים את הפרוסות ומייבשים היטב במגבות נייר. מטפטפים על כל פרוסה שמן זית וצולים בתנור חם (250 מעלות על הפונקציה של הגריל), עד שהחצילים מזהיבים משני צדדיהם. בינתיים מטגנים את פרוסות תפוחי האדמה בכוס שמן זית במחבת גדולה ושטוחה עד שהם מזהיבים משני צדדיהם. מחממים ווק או מחבת טובה אחרת עד שהיא מתלהטת, ומקפיצים בתוכה במעט שמן זית (רבע כוס) את קוביות הפורטובלו עד שהן צרובות היטב. ממליחים מעט ומעבירים למסננת.
בזמן שהחצילים ותפוחי האדומה נעשים בתנור ובמחבת ניגשים לבישול הבשמל: מחממים סיר שטוח בעל תחתית עבה, וממיסים בתוכו את החמאה. מוסיפים את הקמח ומערבבים בעזרת מטרף תוך כדי חימום, עד שנוצרת רביכה מוזהבת קלות. מוסיפים את החלב ומבשלים על להבה בינונית תוך כדי ערבוב במטרף, עד שהתערובת מתחילה לבעבע ולהסמיך. מסירים מהלהבה. מתבלים במלח, בפלפל לבן גרוס, בפלפל ירוק קצוץ, באגוז מוסקט מגורר ובמעט קינמון. מוסיפים את כל הגבינות המגוררות ואת הפטריות המוקפצות ומערבבים היטב.
מסדרים על תבנית פיירקס גדולה את פרוסות תפוחי האדמה שטיגנתם, בשכבה אחת צפופה. מניחים מעליהן שכבה נדיבה מפרוסות החצילים שצליתם. מפזרים את גבינת הפרמזן המגוררת ואת עלי הבזיליקום הצעירים. מניחים עוד שכבת חצילים נדיבה מעל הפרמזן, ויוצקים את הבשמל מעל בשכבה אחידה. אופים בתנור מחומם מראש לטמפרטורה של 210 מעלות במשך כ-40 דקות, או עד שהבשמל מזהיב כהוגן. מוציאים ומניחים להתקרר כ-10 דקות לפני שמגישים לשולחן. אוכלים ומברכים בורא פרי המוסקה. נחים.