א. בסוף הטור של השבוע שעבר הבטחתי לפרוש בפניכם את התוכנית שלי במקרה שאתמנה לדיקטטור. אז הנה, אני מציע כאן את מינויי שלי לדיקטטור לתקופה מוגבלת, נגיד שנתיים. אני מוכן לשים עכשיו 30 שקל על השולחן שבסופה תתחננו שאשאר לכל החיים. אני אסרב, כמובן, ואלך לעשות לביתי.
מה שאני מציע לכם פה, חברות וחברים, זה סוג חדש של דיקטטורה - הדיקטטורה המוגבלת. אני מבטיח לא לקחת שום החלטה בנושאים מדיניים או בכל מה שקשור בחלוקה הקלאסית (והמשעממת למדי, חייבים להודות) בין ימין לשמאל. אני מתחייב שלא אכריז מלחמה ולא אעשה שלום, לא אחזיר שטחים ולא אספח ולו סנטימטר של אדמה. אמנע גם מלקבל בעצמי החלטות כלכליות מכריעות.
כל הנושאים הנ"ל, החשובים עד למאוד, ידונו ויתקבלו בסוג של מודל שאותו טרם פיתחתי לחלוטין - משהו שינוע על הספקטרום שבין מינויים מקצועיים, משאלי עם תכופים והתייעצויות עם מטבחון מצומצם המורכב מילדים בני 5 (כי כל הרבנים, הסלבריטאים והגנרלים לא עשו עבודה טובה בהרבה יותר עד עכשיו, חייבים להודות).
כדיקטטור, אני מתחייב להתעסק רק בדבר אחד: ביחסים שבין אדם לחברו. כי בעיניי, חברות וחברים, זה האיום הקיומי הגדול ביותר על מדינת ישראל נכון להיום. לא האיראנים ולא העזתים, לא הסורים ולא המצרים. מה שדופק אותנו זה אנחנו.
ובכוונה אני אומר אנחנו, אף על-פי שאני אוהב לחשוב על עצמי כעל אדם טוב ונוח לבריות - אבל בינינו, האם לא כולנו כאלה? האם לא כולנו מסתכלים סביבנו ומסננים "הישראלים האלה" במין שנאה שאנחנו שומרים רק לעצמנו? ובכן, הישראלים האלה הם אנחנו. ובנו צריך לטפל.
כדיקטטור, אני מתחייב לפעול לפי צו אחד: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. או במילים אחרות: היית רוצה שיעשו ככה לאימא שלך?
איך אני מתכוון לעשות את זה? על-ידי אכיפה נוקשה, חסרת פשרות ואפילו אלימה. כן, אלימה. לא חינוך ולא נעליים. כי חברת מופת לא נבנית בקוצי-מוצי, ומה שלא הולך בכוח הולך אתם יודעים איך.
ב. נהגת שיכור? באותו הרגע לוקחים לך את המכונית וקונסים אותך ב-10,000 שקל. הקנס הוא מיידי: לוקחים לך את כל הכסף שיש עליך. אין עליך מספיק? לוקחים לך את המכנסיים. חנית על המדרכה? לוקחים לך את האוטו לחודש וחצי. חסמת מעבר חציה? במקום מפנצ'רים לך את ארבעת הגלגלים וחורטים לך במפתח על כל הדלתות "זה אוטו של מניאק". נסעת עם הטוסטוס שלך על המדרכה? אין טוסטוס יותר. זרקת לכלוך על המדרכה? 2,000 שקל על המקום.
הלכת עם הילדים ברחוב והם זרקו שקיות של חטיפים? ניקח לך אותם לסדרת חינוך של שבוע, על חשבונך! שכחת לכבות את הטלפון בקולנוע? באותה השנייה מגרשים אותך מהאולם ולוקחים לך את המכשיר. צפרת בשכונת מגורים אחרי 11 בלילה? פורצים את דלת הבית שלך ודואגים שלא אתה, לא אשתך, לא הילדים שלך ולא השכנים שלך ישנו 4 לילות.
זרקת בדל סיגריה על המדרכה? 5,000 שקל על המקום. פנית בגסות לכל איש שירות באשר הוא - מטכנאי המזגנים, דרך המוקדנית בחברת הסלולר, עבור בפקח החניה וכלה בפקיד הקבלה? באותו הרגע אתה מושעה מעבודתך - ולא אכפת לי אם אתה הרמטכ"ל או המנכ"ל של החברה הכי גדולה במשק - ועובר לעבוד חודש וחצי במקום האדם שאת פניו הלבנת. וכך הלאה. תאמינו לי שתוך חודשיים-שלושה כאלה הכול הולך להשתנות.
ג. דוגמה מהשבוע. אנשים נתנו לילדים שלהם להאכיל את הג'ירף ג'באר בחי-פארק בקריית מוצקין. ג'באר מת. לו אני הדיקטטור שלכם, אני סוגר את החי-פארק הזה באותו רגע. אנשים שלא יודעים לכבד את החיות ו/או לקרוא את השלטים, לא מגיע להם גן חיות בעיר שלהם. ייתנו - יקבלו, כמו שאומרים.
יש לך בריכה ואתה לא מכניס ערבים? אין לך בריכה יותר. יש לך מועדון שלא מכניס אתיופים? אני סוגר לך אותו באותו הערב. יש לך בית-ספר שלא מקבל ספרדים? יש לנו שלט בשבילך, שאותו תישא למשך 3 חודשים בכל יציאה מהבית: אני גזען מטונף, ואם הייתי נולד בגרמניה לפני 70 שנה, הייתי יכול להיות אחלה נאצי.
נהג אוטובוס לא מסכים להעלות נוסעים אפריקאים או חרדים או מי שזה לא יהיה? החברה משלמת 150 אלף שקל קנס תוך 24 שעות. לא תשלם? אין רישיון. אין אוטובוסים. אין כלום. הנהג, כמובן, יבלה את החודשיים הקרובים בעבודות שירות.
בכלל, אנחנו לא נסכים לקבל שום גילוי - ולא הקטן ביותר - של גזענות. אני לא יכול לומר לך מה לחשוב ואת מי לשנוא עמוק בתוך לבך, אבל אם תיקח חלק - ולו הקטן ביותר - בכל אקט גזעני בפומבי, יהיה לך עסק איתנו. אנחנו נוקיע אותך ככה שתתבייש לצאת לרחוב, בדיוק כמו שמגיע לגזענים שטופי שנאה כמוך. ואם נגיד שלקחת חלק בלינץ' כמו זה שהיה בירושלים השבוע, אתה מגורש. אני שולל לך את האזרחות, לוקח אותך לגבול הדרומי שלנו וזורק אותך מהצד השני של הגדר. בוא נראה אותך גיבור עכשיו.
הטרדת מינית? תלך עם שלט למשך חודש וחצי שעליו כתוב: אני מטריד מינית, אני אדם אלים, חסר ביטחון, ויש לי כזה קטן. סיימת משפט בלי בבקשה, תודה או סליחה? יש לנו שלט גם בשבילך: אני אדם גס-רוח. תלבש אותו שבועיים ונראה אם תדבר לא יפה.
אתה חייל? שפר הופעתך. אתה בעל מקצוע? תבוא בזמן, בבקשה. תאמין לי שיעשו לך קפה בכיף. אתה רוצה לרכל? אין בעיה, אבל דבר בשקט בסלולרי שלך בבית הקפה או שנכריח אותך להטביע אותו באסלה. יש לך אתר באינטרנט והופיע בו טוקבק שעבר את הגבול? מורידים לך את השאלטר ל-12 שעות. אולי ככה תלמד לסנן כמו בן אדם.
זרקת זבל מחוץ לפח? יבואו פועלי הזבל וירוקנו את כל המשאית אצלך בסלון. יש לך מפעל מזהם? אתה וכל הדירקטוריון תיאלצו לשחות חצי קילומטר בתוך השפכים, אני עוד שוקל אם בעירום או לא, וזה חוץ מקנס מיידי של מיליון שקל. השפלת עובד או עובדת שלך? זה יעלה לך בחמש משכורות. ויש לי עוד המון רעיונות, תאמינו לי, אבל קצרה היריעה.
ד. כמו כן, הייתי מתחיל לאכוף מיד, ובהקפדה יותר מיתרה, את "חוק לא תעמוד על דם רעך" שהעביר ח"כ חנן פורת ז"ל בשנת 1998. לשון החוק: "...חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו".
הייתי אף מרחיב את החוק; לא צריך לחכות לסכנת חיים חמורה ומיידית. ראית זקן מועד ברחוב ולא עזרת לו? תיקנס. הייתי גם מקבל את ההצעה המקורית לשנת מאסר למי שיימנע ביודעין מלהגיש עזרה לנפגע הנמצא בסמוך לו (כרגע העונש הוא קנס).
אני יודע שאתם מוכנים לחתום על כל זה עכשיו, וזה כי אתם אנשים הוגנים והגיוניים, טובי-לב וישרי-דרך הרבה יותר ממני. וממש כמוני, גם אתם מבינים כמה טוב זה יעשה לחברה בישראל וכמה היא צריכה את היד הקשה הזו (קשה, אבל אוהבת). אני יודע שעכשיו אתם מודים בפני עצמכם שיש משהו בדברים של הבחורצ'יק הזה, ואולי באמת שווה לתת לו את המינוי.
הרהור
חברת מופת לא נבנית בקוצי-מוצי, ומה שלא הולך בכוח הולך אתם יודעים איך. רק אכיפה נוקשה, חסרת פשרות ואפילו אלימה.