פרקליטות המדינה מתכוונת לבקש מבית המשפט המחוזי בירושלים להטיל על ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, עונש של מאסר בפועל, שינוע בין חודשים אחדים שירוצו בעבודת שירות - ועד למאסר בפועל של ממש, מאחורי סורג ובריח, לתקופה של כשנה.
ל"גלובס" נודע כי להחלטה על העמדה העונשית שתציג הפרקליטות בבית המשפט לא היה כל קשר להחלטה מאתמול (ג') על סגירת התיק נגדו בפרשת המינויים הפוליטיים במשרד התמ"ת בשנים 2004-2005.
הטיעונים לעונש לאולמרט ולמזכירתו לשעבר שולה זקן יישמעו בפני הרכב בית המשפט המחוזי בירושלים, בראשות הנשיאה מוסיה ארד ובהשתתפות השופטים יעקב צבן ומשה סובל, בעוד כשבועיים, ב-5 בספטמבר. זאת, לאחר שלפני כחודש וחצי הרשיע בית המשפט את אולמרט בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות, ואת זקן בקבלת דבר במירמה ובמירמה והפרת אמונים בפרשת ראשונטורס.
הרשעתו של אולמרט בעבירת הפרת אמונים התבססה על קרבתו הרבה וחברותו רבת-השנים עם עו"ד אורי מסר. אולמרט הורשע בכך שבתפקידו כשר התמ"ת ושר התקשורת, ביצע פעולות לטובת לקוחות שונים שאותם ייצג עו"ד מסר, תוך שהיה מצוי במצב חריף של ניגוד עניינים.
מנגד, אולמרט זוכה מכל האישומים בפרשות ראשונטורס, טלנסקי והדיווח הכוזב למבקר המדינה בנוגע להלוואה מג'ו אלמליח - ואולם בפרקליטות קרובים להחלטה להגיש ערעור לבית המשפט העליון על זיכויים אלה. החלטה סופית בעניין זה תתקבל רק לאחר מתן גזר הדין במחוזי.
הסמכות לדון בקלון
עוד מתכוון צוות הפרקליטות לדרוש מבית המשפט המחוזי לקבוע כי במעשיו של אולמרט יש משום קלון. בעניין זה צפוי דיון סוער בבית המשפט.
בפרקליטות ערכו בדיקה בשאלה האם בית המשפט המחוזי כלל מוסמך לדון בשאלת הקלון, או שמא מדובר בשאלה תיאורטית, מאחר שאולמרט הוא פוליטיקאי בדימוס, שלא הכריז לפי שעה על רצונו לשוב ולהתמודד ברשימה לכנסת או להתמנות לממשלה.
ואולם, בבדיקה התברר כי לשאלת הקלון יש נפקות גם בסטטוס הנוכחי של אולמרט - מתוקף החלטה של ועדת הכספים של הכנסת לשלול הטבות שונות מראשי ממשלה ונשיאים לשעבר שהורשעו בעבירות שיש עמן קלון. מדובר באותה החלטה שמכוחה נקבע קלון גם בעבירות שבהן הורשע הנשיא לשעבר, משה קצב.
שאלת הערעור שיוגש ככל הנראה במסגרת משפט ראשונטורס-טלנסקי, והזמן הרב שעתיד להימשך משפט הולילנד, שבו נאשם אולמרט בלקיחת שוחד, נלקחו בחשבון במסגרת החלטת הפרקליטות לסגור את תיק המינויים הפוליטיים של אולמרט.
ואולם, חשיבותם של אלה הייתה בממד ההיערכות הפרגמטית, שהובילה למסקנה כי מכיוון שלא ניתן יהיה לקיים את המשפטים במקביל, הרי שגם אם היה מוגש כתב אישום בפרשת מרכז ההשקעות, תחילת המשפט היתה נדחית בכשנתיים-שלוש לפחות.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "אין שחר לספקולציה כלשהי באשר לעמדה העונשית של הפרקליטות בתיק זה, בשלב בו טרם נתקבלה החלטה".
משרד המשפטים: לדור שותף
לאחר מתן הכרעת הדין של אולמרט במחוזי בירושלים, שבמסגרתה זוכה אולמרט מרוב האישומים, הביעו סנגוריו של ראש הממשלה לשעבר את עמדתם, שלפיה על הפרקליטות להימנע מלהגיש ערעור על הזיכויים.
באשר לעונש שיוטל על הרשעתו בפרשת מרכז ההשקעות, נשמעו קריאות להמיר את ההרשעה ב"ענישה ללא הרשעה", שפירושה שבית המשפט ימחק את הרישום הפלילי הנובע מהרשעתו של אולמרט, ויסתפק בהטלת "שירות לתועלת הציבור" (של"צ). זוהי דרגת ענישה השונה באופן מהותי מ"עבודות שירות", המוטלות על מי שנגזר עליו מאסר בפועל של עד 6 חודשים.
עוד טענו סנגוריו של אולמרט כי מן הראוי שפרקליט המדינה, משה לדור, ירחיק את עצמו מקבלת החלטות בענייניו של אולמרט. ואולם, אף שעל ההחלטה לסגור את תיק המינויים הפוליטיים חתום המשנה לפרקליט המדינה, שוקי למברגר, ההחלטה התקבלה בעצה אחת עם לדור, על דעתו ובשיתופו המלא.
במשרד המשפטים דוחים כל רמיזה כאילו לדור החליט להתרחק ממוקד קבלת ההחלטות בענייניו של אולמרט. כל הדיונים בנוגע לעמדת הפרקליטות בטיעונים לעונש של אולמרט וזקן, ובשאלת הקלון והערעור, מתקיימים בפורום בראשות פרקליט המדינה.