"כעת, אחרי הסיפור של אופיס דיפו, אנחנו צריכים להתארגן יותר נכון ולצאת לדרך חדשה. מבחינתנו, אנחנו ממשיכים להתמקד בתחומי הפעילות העיקריים שלנו. עסקי הליבה של המשביר מרוויחים כסף, גם בחנויות הרשת וגם במועדון".
כך התבטא השבוע רמי שביט, בעל השליטה במשביר לצרכן. מדבריו עולה כי הוא מבקש להניח מאחור את הצרות שגרמה לו רשת הציוד המשרדי שרכש לפני פחות משנתיים. זאת גם במחיר הפסד ההשקעה, בסך של כ-65 מיליון שקל, שמחק יותר ממחצית ההון העצמי של המשביר לצרכן מאז הרכישה.
אפשר להבין את שביט, שרוצה לחזור ולהתמקד ברשת בתי הכלבו של המשביר לצרכן, ובהחלט צריך להעריך את מי שמכיר בטעותו ויודע "לחתוך", גם במחיר של הפסד.
עם זאת, קשה שלא לתהות מדוע נדרשו המשביר ובעלי המניות שלה לשלם שכר לימוד כה יקר עבור ההשקעות שהוביל שביט באופיס דיפו וברשת האופנה ג'אמפ (אשר גבתה אף היא הפסדים של עשרות מיליוני שקלים מקופת המשביר בתוך פרק זמן קצר להפליא).
תהייה נוספת היא האם התיאבון שפיתח שביט בעבר לרכישת מגוון חברות בתחום הקמעונאי, וההפסדים הכבדים שהללו הניבו למשביר, אינו מקרב את המשביר במהירות למצב בו עמדה לפני כ-10 שנים - על סף פשיטת-רגל, כשהיא נושאת על גבה חובות של מאות מיליוני שקלים.
די להציץ בדוח של חברת הדירוג S&P מעלות, שהפחיתה לאחרונה את דירוג החוב של המשביר ל-BBB מינוס (והתריעה מפני הורדת דירוג נוספת, אם החברה לא תצליח לשפר בתוך זמן קצר את מצבה הפיננסי), כדי להבין ממה מודאגים מחזיקי האג"ח של החברה.
כלכלני חברת הדירוג מציינים כי "הורדת הדירוג נובעת מהשחיקה במעמדה הפיננסי של הקבוצה... בעיקר כתוצאה מהחמרה ברמת הנזילות החלשה שלה. הערכתנו נובעת מהסיכון הממשי לפיו לקבוצה לא יהיו מקורות מספקים לתשלום התחייבויותיה בטווח הקצר".
רצה יותר מדי
בעבר זכה שביט למחמאות מקיר לקיר על זיהוי ההזדמנות העסקית בה רכש את רשת בתי הכלבו הוותיקה, בעת שזו הייתה נתונה בהקפאת הליכים: בהשקעה קטנה יחסית וללא חובות העבר, קיבל לידיו איש העסקים האלמוני באותם ימים מותג חבוט, בעל תדמית ארכאית, ונגד כל הסיכויים הצליח להעלות את המשביר חזרה על מפת הקמעונאות המקומית. הוא עשה זאת באמצעות מיצוב הרשת מחדש, יצירת מועדון של מאות אלפי לקוחות והעברת הסיכון הפיננסי אל כתפיהם של ספקי הרשת (מכירה בקונסיגנציה).
למרבה הצער, שביט לא הסתפק בכך וביקש למנף את מועדון הלקוחות של המשביר ליצירת פלטפורמה ענקית של עסקי קמעונאות. כשהמודל של מותג-העל הבריטי וירג'ין משמש לו כדגל, יצא שביט למסע רכישות שנועדו להפוך את המשביר לפלטפורמה של מכירת מוצרי מזון, הלבשה, קוסמטיקה, תיירות, טלפונים סלולריים, ביטוח ומה לא.
את תוצאות מסע הרכישות הזה מספרים היטב הדוחות הכספיים של המשביר: הון עצמי מדולדל של כמה עשרות מיליוני שקלים המממן מאזן של יותר ממיליארד שקל. גם שוק ההון אומר את דברו: מניית המשביר איבדה כ-50% מתחילת השנה ומשקפת לחברה שווי של כ-100 מיליון שקל בלבד.
האג"ח שהנפיקו הרשת והחברה-הבת, מועדון 365 (חוב מצרפי של כ-185 מיליון שקל) נסחרות כיום בתשואה של מעל 30%, המבטאת היעדר אמון המשקיעים ביכולתן לעמוד בתשלומי החוב במועד.