הבון טון היום במשק הוא לדבר על האטה כלכלית, אך מסתבר שלא כולם שותפים לתחושה הזו. ישראל דוד, מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, שרואה היטב את תמונת המצב בכל הקשור לצריכה, דווקא לא רואה את ההאטה.
"אני קורא עיתונים, שומע אמירות, מדבר עם מנכ"לים, ולא רואה את הקשר בין התחזיות להאטה ובין מה שקורה בפועל", הוא אומר ל"גלובס". "גם אני וגם מנכ"לים רבים במשק עימם שוחחתי, לא מרגישים את ההאטה במשק. אלה נבואות קודרות, שככל שימשיכו לשדר אותן, יהפכו לנבואה שמגשימה את עצמה".
ואכן, מדוחות הרבעון השני של כאל, שבבעלות הבנקים דיסקונט והבינלאומי, עולה כי היקף השימוש בכרטיסי אשראי עלה במחצית הראשונה של השנה ב-7.6% ל-25.7 מיליארד שקל. "היקף המחזורים גדל ב-8%, וזה הפתיע אותנו לטובה", אמר דוד. "אנחנו רואים מגמה דומה גם בחודשים יולי-אוגוסט".
למרות העלייה בהיקף השימוש בכרטיסי האשראי, הכנסות החברה רשמו שחיקה קלה לרמה של 272 מיליון שקל, ירידה של כ-4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. "השחיקה בעמלה הצולבת הגדילה את התחרות והביאה לקיפאון בהכנסות", מסביר דוד. "אך הנתונים שאנחנו רואים טובים, שכן חשבנו שנראה שחיקה משמעותית יותר".
בשורה התחתונה הרוויחה כאל 58 מיליון שקל, עלייה קלה של 3.3% לעומת הרבעון המקביל. בסיכום המחצית עם זאת, התוצאה הרבה פחות טובה: רווחי החברה נשחקו ב-10.5% לסך של 108 מיליון שקל. אך יש לציין כי במחצית הראשונה של 2011 רשמה כאל רווח חד פעמי של 9 מיליון שקל ממכירת מניות ויזה.
"חוק ישראכרט לא מתקדם"
לכאל 1.54 מיליון כרטיסי אשראי פעילים, צמיחה של 6.2% מתחילת השנה. כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים הפעילים עומדים בסוף יוני על 483 אלף כרטיסים. ההון העצמי של כאל עלה ב-7.4% במחצית הראשונה של 2012, והוא עומד על 1.16 מיליארד שקל.
באשראי החוץ בנקאי של החברה נרשמה שחיקה מתחילת השנה בכ-2%, ורמתו נכון לסוף יוני היא 1.93 מיליארד שקל, כאשר הריבית הממוצעת עלתה קלות והיא עומדת בממוצע על 12.3% (לעומת 12.2% בתחילת השנה). "משקי הבית מגלים ריסון בכל הקשור לביקוש של אשראי, בשל הציפייה להאטה. בכל אופן, לקראת סוף השנה נציג מוצר חדש בתחום האשראי החוץ בנקאי, ואז נראה צמיחה באשראי אצלנו", צופה דוד.
- כיצד השפיע עליכם חוק ישראכרט?
דוד: "הייתה ציפייה שהחוק (המחייב את בתי העסק לסלוק את כל חברות כרטיסי האשראי, ע.א.) יפתח את השוק לתחרות. הוא נכנס לתוקף כבר באמצע חודש מאי, אך בפועל בתי העסק לא ערוכים לכך, משום שהמערכות הטכנולוגיות ביותר משני שלישים מהשוק לא ערוכות לסלוק את לאומי קארד וכאל. מימוש החוק מעוכב, ואם השוק ימשיך להתנהל ככה בעצלתיים, אנחנו נפעל מול הרגולטור והמחוקק".