משרד החינוך יפרסם לציבור בתוך חודש ימים את תוצאות מבחני המיצ"ב בחתך בית-ספרי - כך הורה היום (ה') בית המשפט העליון, שקיבל את עתירת התנועה לחופש המידע וקבוצת הורים לתלמידים בבתי-ספר יסודיים, בדרישה להורות למשרד החינוך להעביר להם את תוצאות הבחינה.
המשנה לנשיא העליון בדימוס, אליעזר ריבלין, והשופטים עדנה ארבל ויורם דנציגר קבעו כי חוק חופש המידע אוסר במקרה זה על משרד החינוך להסתיר את המידע שברשותו מעיני הציבור.
מדובר בפסק דין חשוב העוסק בחובתן של רשויות השלטון למסור לציבור מידע, גם אם הוא אינו נוח לשלטון, וגם אם לדעת הרשויות מוטב שהציבור לא ייחשף אליו.
בחינות המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) בודקות את הישגי תלמידי בתי-הספר היסודיים וחטיבות-הביניים ב-4 תחומי ידע: מתמטיקה, אנגלית, מדע וטכנולוגיה ושפת אם, ונערכות בכל בית-ספר אחת לשנתיים.
נוכח פניות לפרסום תוצאות הבחינות, הקים משרד החינוך ועדה מקצועית לבחינת הנושא, וזו המליצה כי התוצאות יפורסמו בחלוקה לפי יישובים, אך לא בחתך בית-ספרי.
משרד החינוך אימץ מדיניות זו, בשל החשש כי פרסום התוצאות יוביל את מנהלי בתי-הספר לנקוט דרכים לא לגיטימיות על מנת להעלות באופן מלאכותי את ציוני הבחינות, והחשש מכך שמשפחות "חזקות" מבחינה סוציו-אקונומית יעבירו את ילדיהם לבתי-ספר שציוניהם גבוהים.
השופט ריבלין פסק כי נימוקי משרד החינוך אינם מצדיקים את מניעת חשיפת ציוני הבחינות. לדבריו, אי-האמון שהביע משרד החינוך בהתנהגות המורים והמנהלים לא היה מבוסס, וככל שקיימות תופעות שוליות של פגיעה בטוהר הבחינות, על משרד החינוך לנקוט אמצעים אחרים למגרן.
ככלל, קבע בית המשפט העליון, "הטענה כי ביקורת ציבורית צפויה רק לרפות את ידי העוסקים במלאכה, אינה במקומה. ביקורת מטעם הציבור היא ביקורת ראויה ורצויה העומדת בליבת השיטה הדמוקרטית, ואין לאפשר לרשויות המדינה לחמוק ממנה על-ידי הסתרת כישלונותיה מעיני הציבור".
ריבלין ציין עוד כי פרסום התוצאות אינו צפוי להגדיל את הפערים בין בתי-הספר, שהרי אזורי הרישום לבתי-ספר נקבעים על-פי מקום המגורים. "סביר להניח כי רק פלח קטן מהאוכלוסיה קובע את מקום מגוריו דווקא לפי ציוני המיצ"ב של בית-הספר, וגם לגבי פלח זה, ייתכן שפרסום הציונים יפריך סטריאוטיפים חברתיים מקובלים ויגלה כי איכות החינוך בשכונות וביישובים שנחשבים חלשים - דווקא גבוהה".
לדברי השופטים, קביעת מקום המגורים היא החלטה אוטונומית של הפרט, ומשרד החינוך אינו רשאי להתערב בה על-ידי הסתרת מידע שצריך להיות גלוי לעיני הציבור.
"רשות ציבורית רשאית להימנע מלחשוף מידע שברשותה לעיני הציבור רק כאשר מתקיימת ודאות קרובה לשיבוש ממשי בתפקודה", כתב ריבלין. "היא אינה רשאית לעשות כן כאשר היא סבורה, באופן פטרנליסטי, כי מוטב לציבור לא לדעת אותו".
לדבריו, "התלמידים והוריהם הם אלה שיחליטו מהי ההחלטה הנכונה ביותר עבורם, ומשרד החינוך אינו רשאי להתערב בהחלטות אלה על-ידי חשיפה מבוקרת למידע שתוביל להחלטות שהוא רואה כראויות".
את העותרים ייצג עו"ד בעז בן-צור. (עע"ם 1245/12).