השראה היא דבר חמקמק. אותו ניצוץ חדשנות, שדוחף מוצר מפתיע או המצאה שלא חשבנו עליה לתודעה המשותפת שלנו, גורם ללסתות להישמט ולארנקים להיפתח, לא חולק באופן שווה בין חברות הטכנולוגיה הפעילות כיום בשוק. בשעה שמייסד אפל המנוח, סטיב ג'ובס, קיבל ממנה במידה לא צנועה בעליל, אצל חברות אחרות החדשנות וההשראה לא תמיד מצליחות לעבור את המסדרון שבין מחלקות המחקר והפיתוח למשרדי השיווק ואולמות היצור. בשנים האחרונות ניכרת השראה בקו המוצרים של סמסונג, שהשתחררה מהתדמית של יצרן OEM אסיאתי, וגם אצל HP מסתמנת התעוררות יצירתית בעקבות כניסת המנכ"לית החדשה לתפקיד, לאחר התרדמת שאיפיינה את קודמה במשרד הפינתי.
מק'דונלד בגלריה לאומנות עכשווית
ומה על Dell, החברה שהמציאה את המודל העסקי של יצור המוני בהתאמה אינדיווידואלית? אם לשפוט על פי העבר, Dell אינה חברה המצטיינת במיוחד בתחום החדשנות, למעט ביישום יצירתי במיוחד של עיקרון של Just in Time. נדמה שכל מעייני היצירה של מייקל דל, בחור עם ראש טוב, ממוקדים בקיצור הדרך מהשער דרכו מוכנסים חומרי הגלם למפעל ההרבה לשער ממנו יוצאים המחשבים הארוזים למשלוח. האמת, כל העולם למד ממנו איך מיצרים מחשבים כמעט ללא חומרים בתהליך, ללא מימון מלאי וללא תלות ברכיבים קנייניים וספקים שאי אפשר להחליפם בשיחת טלפון אחת. התוצאה של "קומודיזציה" קיצונית בנוסח דל הביאה לכך ש-Dell היא חברה סולידית במובן החיובי ביותר של המושג, אולי סוג של מק'דונלדס של עולם החומרה, אבל ללא ה-Flair שהשיגעונות של סטיב ג'ובס העניקו ל-Apple.
אצל Dell אתם תמיד יודעים מה תקבלו: מחשבים טובים ואמינים, במחירים יותר מהוגנים ביחס לתמורה. ברם, בתחום החדשנות, היא מאמינה שה-Mainstream, קהל הלקוחות הנאמנים שלה, מחפש Value for Money, לא ריצה על "השפה המדממת" (The Bleeding Edge) של טכנולוגיות אזוטריות ועיצובים אוונגרדיים. לכן קשה לחשוב על Dell כעל חברה שתוציא את המוצר הטכנולוגי המהפכני הבא. אולי דווקא בגלל הרצון לשבור דימוי זה, בחרה Dell בגלריית סאצ'י הלונדונית, כדי להציג את קו המחשבים האישיים שלה לשנה הקרובה - שמא מן האמנות תבוא גם ההשראה.
בימים כתיקונם משמשת גלריית סאצ'י לתערוכות של אמנות מודרנית. בבוקרו של יום סגריר לונדוני, שמסיבות חשודות הזדהה כתאריך קיצי של חודש יוני, יומיים לפני חגיגות היובל לשלטון המלכה אליזבת השנייה, קירות הגלריה כוסו בתפאורות מצוירות, את החללים מילאו רהיטים שנאספו בחנות IKEA המקומית ובכל פינה הרבה מחשבים שונים. היה זה אירוע Dell Tech Camp שאליו הוזמנתי, בו הציגה Dell את קו המוצרים שלה לצרכנים ולעסקים לקיץ 2012. את ההשראה למוטיבים הוויזואליים סיפקו הדירה העירונית של הצרכן הממוצע, חדר במעונות הסטודנטים ומשרד ביתי של סטארט-אפ שעוד לא המריא. בקיץ 2012, כפי שראינו בטקס הפתיחה של האולימפיאדה, הבריטים שרים הלל לאדם הפשוט ושולחים את המלכה לעסוק בספורט אתגרי.
הגיל המנטאלי של הבלוגרים
באחד מאולמות התצוגה, שהומר לחדר הסבה לעיתונאים שהובאו לאירוע מרחבי אירופה, נפרשו שולחנות ארוכים מכוסים במפות לבנות, ועליהן תקרובת שהופכת לאחרונה פופולרית באירועים לאנשי טכנולוגיה: צנצנות זכוכית עם מיני מינים של סוכריות, רובן מהסוג המתוק להחריד, האלסטי, הדביק וההרסני לשיניים, וכה משמח את רופאיהן. האם סבורות חברות הטכנולוגיה כי העיתונאים והבלוגרים הם בעצם ילדים מגודלים? כנראה שהצדק עמן. לאחר שהסיכוי שלנו לחלות בעששת הוגבר משמעותית והתחברנו מחדש לילד הפנימי שבנו דרך החניכיים, הוזמנו לאולם אחר, מוצף בתאורה כחולה, לשמוע את בכירי Dell, אשר נאומיהם פתחו את היום ההוא בגלריה שבדרך המלך.
"הצרכנים היום דורשים יותר", הכריז אנגוס הגארטי, נשיא אזור EMEA ב-Dell. "הם דורשים ניידות וחיבוריות בלתי מופסקת עם העולם הווירטואלי, שתופס חלק הולך וגדל מעולמם התרבותי. והם דורשים יכולת בחירה שתביע את הדימוי העצמי האינדיווידואלי סטי שחשוב להם יותר מפרמטרים טכניים. למעשה, הם מנסים להשתמש במכשירים שאנו מעצבים על פי מודל הנדסי - ל"מיתוג אישי". לא כל כך מזמן, הטלפון היה מכשיר לשיחות של כל בני המשפחה לפי הצורך. הוא גם נראה כמו רהיט, של תכשיט. אתם יכולים לדמיין כיום בני נוער חולקים את הסלולרי שלהם עם הוריהם? לא יותר משהם מוכנים לחלוק את הסניקרס המותגיים שלהם עם סבא!" גיחך הגארטי תוך שהוא מעלה על נס את התקן המחשוב הכי אישי כיום, זה שהשאיר את המחשב האישי זרוק בסלון.
Big Data כבר אמרנו?
כמו שנעשה מקובל במצגות של חברות IT רבות להן נחשפתי לאחרונה, הגארטי הביא נתונים משלו על מבול המידע הבלתי ניתן לעצירה, שהפך למאפיין מרכזי של החיים בעידן הנוכחי: חמישה Exabyte של תכנים דיגיטליים נוצרים מדי יומיים, 150 מיליון תמונות מועלות לפייסבוק כל יום - וצרכנים מחפשים פתרונות לאתגרים שבעבר נחשבו לבלתי ראויים - כמו "מה עושים עם מידע אישי במקום העבודה", הוא מציין. אריק דיטמר, סגן נשיא למוצרי קצה במטה Dell, מנסה לתת תשובה שאינה מסורתית במקום העבודה שלו, "אנחנו חברה של מכשירים ואלטרנטיבות ל-Desktop. החזון של Dell הוא יותר ממחשבים", טען ולא הרחיב בדוגמאות.
לעומתו, ארתור לואיס, סגן הנשיא לניהול מוצרי PC, העדיף להתמקד דווקא בדברים ש-Dell, לטענת עמיתו, היא יותר מהם: מחשבים, ועוד יותר מחשבים. לואיס הכריז באותו הבוקר בגלריית סאצ'י על רענון של קו מחשבי Latitude, ניידי ה"לחם והחמאה" של Dell לארגונים. בולט בהם דגם ה-6440, שמשבץ מסך 14 אינטש בתוך מסגרת של 13.3 אינטש - אפנה המתפשטת גם בקרב יצרניות אחרות, כמו אפל ו-HP - יכולת שנובעת מהדור החדש של מסכי LCD "נטולי שוליים". עוד הכריז לואיס על מחשב שולחני חדש בסדרת Optiplex, תחנות העבודה לעסקים. דגם ה-9010, שיכלול גירסה עדכנית של תקן הניהוליות vPro של אינטל. תקן vPro, כמו המארז המתוחכם של Optiplex, נועד למזער עלויות תחזוקה באמצעות תקיפה נקודתית של "הגורמים הזניחים" שביחד מהווים מרבית מעלויות הבעלות הכוללות של מחשבים בארגון.
All in One על השולחן, ו-Ultrabook ביד
כתשובה חיוורת ל-Z1 הייחודי של HP, שולפת Dell מחשב All in One משלה, תחנת עבודה בסדרת XPS עם מסך מרהיב בגודל של 27 אינטש. למרות היומרה להציג את התחנה כפריצת דרך, לא ממש נפלנו מהביצועים, מלבד תצוגת ה-QuadHD החדה ועתירת הפיקסלים (2160X3840, פי ארבעה מתקן HD למסכי טלוויזיה) בדומה למסכי Retina החדשים שמותקנים במחשבים של אפל. כנראה שלא נשאר הרבה מקום לחידושים על שולחן העבודה - אבל בתחום הניידים דווקא כן רואים התחדשות, כנראה האתגר של iPad מצליח לסחוט מהמהנדסים יותר מטיפה של יצירתיות. מובילה את המאמץ אינטל, שמניפה גבוה את דגל ה-Ultrabook ומגייסת לשורותיה את כל השותפים העסקיים שלה, שנפגעו קשות מהמגמות (השליליות מבחינתן) בשוק הצרכני.
ההצלחה של Dell בדור הראשון של ה-Ultrabook, הלוא הוא דגם XPS עם מסך 13 אינטש, שהפך ל"סוס העבודה" של החברה ומוצג כפתרון לכל צורך ולכל צרכן (עניין המנוגד קצת לפילוסופיית העסקים של החברה, ונעסוק בכך בהמשך), הביאה בדור השני שני דגמים משופרים, של 14 ו-15 אינטש, באותה מתכונת דקה ואלגנטית. התפיסה העדכנית של מחשב נייד נוטה שלא להבחין בין שימושים ביתיים ועסקיים, בהנחה שסינדרום BYOD (הבא את המכשיר שלך) רק הולך ומתחזק. לכן ה-Ultrabook אינו מוגדר על פי החלוקה הישנה. אבל המחשבים החדשים קצת יותר יקרים מהקודמים ולכן הם בכל זאת נתפסים על ידי הצרכנים כ"עסקיים". בכל מקרה, ה"מבינים" ממליצים להוציא קצת יותר וללכת על Ultrabook מהדור השני, רצוי מאוד כזה שמגיע מהיצרן כבר עם Windows 8, כי "המחיר נשכח הרבה לפני שההנאה ממוצר טוב מוצתה", כפי שאומר לי העורך.
ואם נחזור למשפחות ולצרכנים הביתיים, Dell תציע להם הקיץ את דגם R החדש בסדרת ה-Inspiron, הפופולרית מאוד גם בישראל, עם כרטיס גרפי דיסקרטי וקצת יותר עצמה. אלה מחשבים המיוצרים עבור Dell על ידי יצרן אסיאתי במודל OEM ולכן המחירים אטרקטיביים במיוחד. במגזר העסקי הם פחות מקובלים, משום שחברות הייעוץ הגדולות לא מסוגלות להסיר את הסטיגמה שהם הדביקו למודל ה-OEM, למרות שלקונים הפרטיים אין כל בעיה איתו. בהזדמנות זו, לראשונה, מציגה Dell דגם Ultrabook תחת המותג הוותיק של סדרת ה-Inspiron. הגדרת המחשב כ-Ultrabook מחייבת עמידה בדרישות הסף של אינטל, כמו חיי סוללה של שמונה שעות והפעלה מיידית (Instant On). אבל Dell הולכת עוד צעד משמעותי קדימה בהכללת רמקולים של סקאל קנדי - מותג האוזניות הצעיר, שהחל פולש גם לתחום הרמקולים הזעירים - צעד מאוד נכון מצד Dell בפנייה לקהל צעיר.
סיור גלריות אנתרופוסופי
אחרי ההכרזות (הלא כל כך מרגשות, יש לומר), התחלנו בסיור. Dell, הדוגלת כבר שנים בתפירת מוצרים ובפילוח שוק לפי טיפוסים שונים של צרכנים, בחרה בצורת הצגה מאוד משעשעת ומקורית למוצריה החדשים. באולמות התצוגה של גלריית סאצ'י, הוקמו תפאורות מאוירות המדמות סביבות שונות: בית משפחה, דירת סטודנטים זרוקה, משרד של עסק SOHO קטן, מחסן מוסב המדמה את הסטריאוטיפ של חברת סטארט אפ, ולקינוח, תפאורה בומבסטית של משרדי ארגון גדול. לכל תפאורה, הותאמו רהיטים של איקאה ומחשבי Dell השייכים לאותו טיפוס צרכנים. בכל פינה, המתינו לנו אנשי Dell, לקוחות או אנשי מקצוע הנמנים על הז'אנר הרלוונטי.
בבית משפחת Dell למדנו על הדברות החדשים בתחום המחשוב הביתי, מפי עיתונאית טכנולוגיה שזה עתה ילדה:
- לא תשימו משהו מכוער בבית (עשו לכם פאנלים מתחלפים בצבעים)
- הללו את ה-All in One העולה (שיכול לשמש גם כמקלט טלוויזיה אישי)
- טשטשו את זמני העבודה שלא לקדשם (מתוך סקר משותף של Dell ואינטל).
לצד ה-Inspiron וה-XPS הצפויים בסביבה כזו, הופתענו לגלות דווקא בחדר המשפחה את מחשבי ה-Vostro, צאצאי הסדרה העסקית הקלה, כנראה למי שלוקח את העבודה הביתה. אגב, באופן לא מפתיע כלל, כל הדגמים החדשים של Dell מבוססים על פלטפורמת הדור השלישי של מעבדי Core i של אינטל, זו שזכתה בטרם צאתה לשוק לשם הקוד Ivy Bridge, ולכן מותר לצפות מהם לביצועים מבריקים יחסית. ואם כבר בילדים מגודלים עסקינן, ב"דירת הסטודנטים" שלה, בחרה Dell להציב בנוסף למחשב Inspiron גם מכונת משחקים מטריפת חושים של Alienware, מותג הגיימרים הנודע, שנבלע לתוכה לפני כשנתיים.
סטודנטים עניים חמושים בטכנולוגיה עדכנית
ל-Dell אגב, יש שורה של נתונים מעניינים מאוד על הסטודנטים בניכר: 70% מהם משתמשים במחשב הנייד כמקלט טלוויזיה (ומכאן ההשקעה בדגמים מתוגברי מולטימדיה), 97% מהם נמצאים בפייסבוק, 45% מצייצים בטוויטר וששה אחוזים כבר עלו ברשת שיתוף התמונות החדשה, פינטרסט. ההשקעה הממוצעת בטכנולוגיה לפני היציאה שלהם לקולג' מסתכמת ב-3,000 דולר (סכום הגדול פי שלושה מהכסף שהיה למייקל דל ביד כשהחליט, כסטודנט, להקים את החברה הנושאת את שמו). ועוד קצת נתונים: 4.5 מיליון עסקים עצמאיים יש בבריטניה, נתון שנופפה בפנינו אמה ג'ון מ-StartUp Britain, אתר העוקב אחרי תעשיית ההזנק בממלכה המאוחדת. ואיזה מחשבים מציעה Dell לפלח השוק הזה? את ה-Vostro, המוגדר כביצועיסט מקצועי בקטגוריית ה-Thin & Light ומגיע גם עם תמיכה למי שעוד לא יכול להשקיע באיש IT מבית. ושוב, אנחנו רואים את ה-XPS 13 מסתנן לפלח שוק נוסף.
נוכחותו של ה-XPS בכל הסביבות ואצל כל טיפוסי הלקוחות, מדליקה נורה אדומה ביחס לפילוסופיה של Dell, הדוגלת בעיצוב של דגמים ייחודיים לטיפוסי משתמשים שונים, והפרדה בין החטיבה הארגונית וחטיבת המחשוב הצרכני שלה. "איך דגם מחשב אחד מתאים לכווווולם? האם בכך מודה Dell בכישלון הקונספציה של התאמת דגמים ייעודים ללקוחות בעלי פרופילים שונים?" את השאלה הזו הצבתי בפני אחד מהמנהלים הבכירים שהיו באירוע. הוא לא ממש התבלבל - נראה שהוא היה מוכן לעקיצות טורדניות אף יותר, בסגנון המקובל על ידי העיתונות הבריטית, הידועה בדעתנותה המופלגת. ראשית, הוא מיהר להפריך את ההאשמות..."מה פתאום... Dell לא שינתה את הפילוסופיה שלה... אלה הצרכנים שהשתנו". הוא אף הסביר כי דרישות הצרכנים השתנו במהלך השנים כפונקציה של צורות שימוש חדשות. "אנשים רוצים יותר מדיה, יותר בידור, לוקחים את המחשבים הביתה גם לשימוש אישי - ומביאים את המחשב הביתי לעבודה..." ומכאן החל הטשטוש בין היכולות של הדגמים השונים, כי כולם רוצים יותר מהכול. "אנו רואים את תופעת ה-Crossover מחלחלת מעולם הרכב למחשבים. הקונים רוצים 4X4 נוח כמו מכונית סלון - ותחנת עבודה שנראית מדליקה כמו Tablet. יהיה מעניין לראות לאן השוק ילך", הוא מעיר.
תמיכה מרחוק בכוח העבודה הנייד
דווקא המוצרים המעניינים ביותר של הכרזה, נמצאו באזור האחרון בגלריה, אזור כוח העבודה המתפתח, ומשום מה, דווקא הם נדמו לי כהכי רלוונטיים. בתחום המחשוב העסקי, ביצעה Dell בשנים האחרונות כמה רכישות מעניינות, ביניהן את חברת אבטחת המידע האמריקאית SecureWorks, המציעה אבטחה כשירות, ואת WYSE, חברה וותיקה מאוד שבעבר ייצרה מסופי ASCI (דוגמת תואמי VT100 של דיגיטל) למחשבי Mainframe ועכשיו מתמחה בווירטואליזציה של שולחן העבודה (VDI) ומחשבים "רזים". דיטמר, אגב, ציין בנאומו כי SecureWorks עצרו למעלה ממיליון התקפות מקוונות על אתר האינטרנט שהוקם לציון ה-11 בספטמבר.
המוצרים של WYSE מסקרנים, הן בשל צורתם (מדובר במחשבים זעירים במיוחד) והן בשל הרלוונטיות שלהם. המחשבים הזעירים, מציעים הצפנה ברמת חומרה (TPA), הם מכילים כוננים מוצפנים ותומכים גם הם בפלטפורמת vPro, ואפילו ניהול BIOS מרחוק. הפלטפורמה של WYSE גם יודעת לברר עם נייד מרוחק, האם יש ברשותו מספיק זמן סוללה לביצוע עדכון... כפי שהסביר לי דיוויד אנגווין מ-WYSE, המוצרים שלהם מתמודדים עם אתגרים אקטואליים, כמו Bring Your Own Device והתמיכה בכאלה, מבלי לשבור את תקציב ה-IT. בהצגת תכלית מאוד מרשימה, הדגים אנגווין איך הוא משתלט על מכשירי אנדרואיד ו-iOS מרחוק (כל מה שצריך לעשות הוא להוריד את האפליקציה שלהם), סוגר ואפילו מסיר יישומים - הכל מקונסולת הניהול המקוונת של החברה.
אותו חליל, צעדים שונים
וכמו שבכל ארוחה טובה, משאירים את הקינוח לסוף, היום הארוך של המחנה הטכנולוגי הסתיים בפגישה עם מהנדסי המוצר של Dell, שסיפרו לנו על תהליך היצירה של... ניחשתם נכון - ה-XPS. אולי בגלל שמחשבים הולכים ונעשים דומים, וכולם רוקדים לפי החליל של אינטל, התעצם הצורך של חברות טכנולוגיה להבליט את ייחודיות הנדסת המוצר, תחכום החומרה ואיכות החומרים מהם מיוצרים המחשבים, בניסיון לבדל את המחשבים שלהן מהמתחרים. כך, למשל, אנשי אפל באירוע ההכרזות האחרון שלהם, התגאו במבנה האסימטרי של המאווררים במחשביהם, מהנדסי HP ערכו הדגמה לעיתונאים במשך שעה שלמה, שהתמקדה רובה ככולה בהנדסת הזרוע הייחודית של ה-1Z. וגם Dell לא טומנת ידה בצלחת המגנזיום.
פרנק טיינסקי, ממחלקת עיצוב המוצר ב-Dell, סיפר על הבחירה שלהם בסיבי פחם (חומר מדהים ויקר מאוד שנעשה פופולרי ביצירת ניידים, בשל חוזקו הרב ומשקלו הנמוך), כדי לייצר את ה-XPS 13, ואיך קיבלו את ההשראה לכך מעולם הספורט התחרותי, ממפעלי אופניים, שם החומר הזה מקובל לבניית שלדות קלות להפליא לאופני מרוץ דוגמת אלה שרואים ב-Tour de France. עוד התגאה טיינסקי בכך, ש-Dell עיצבה תחנות עבודה בהן אין צורך לפרק את כל המארז, כדי להחליף את ספק הכוח, הרכיב שמתקלקל בתדירות הכי גבוהה. מחשבה נאה, הממשיכה את המסורת של Optiplex בהקטנת הסיבוך של תיקונים ושדרוגי מחשבים ארגוניים.
טעים, בריא - אבל לא המרענן האולימפי
שעות מספר לאחר שהותרנו את הבריטים לחגוג יובל לשלטון המונרכית הקשישה שלהם, נותרנו מהורהרים. האם באמת Dell הצליחו למצוא השראה? בניגוד גמור לטענות של דיטמר והגארטי, לא ראינו בתערוכה של Dell מחשבי לוח, סמרטפונים או מוצרים אחרים, הרלוונטיים לשוק צרכנות הטכנולוגיה העכשווי. הם בלטו בהיעדרם - על אף הבטחות כי אלה יוכרזו מאוחר יותר השנה. לצערנו, קולקציית הקיץ של Dell למחשוב צרכני, שואבת את השראתה מפילוסופיית רהיטי האיקאה עליהם הוצבו המחשבים ולא מרוח הגלריה שאירחה אותם. היא מעניקה תחושה של עוד מאותו מותג מוכר טוב ואינה מרעננת בחדשנותה, תחושה חיונית בעיצומה של העונה החמה גם בלונדון המטפטפת.