את הסיפור של iPad ילמדו בבתי הספר לשיווק עוד הרבה שנים. בניגוד ל-iPhone אי אפשר לפטור את התופעה בקלישאות, כמו "המצאה שהגיע זמנה" או "בררת המחדל של התפתחות מגמות ארוכות טווח בשוק". בלי לפגוע בכבוד הראוי לסטיב ג'ובס ז"ל, ההפתעה האמיתית של iPhone הייתה - שהמתחרים לא חשבו על כך קודם. בסופו של דבר, טכנולוגיה של ממשק מגע (Touch) הייתה קיימת - אם כי לא מיושמת - והמגמה להגדיל ככל האפשר את המרקע הניעה את התעשייה שנים לפני שהקוסם הציג את iPhone לקהל מעריצים מהופנט במרכז הכנסים של סן פרנסיסקו. ה-iPad, בניגוד בולט, היה מוצר שכל "המבינים" קבעו בביטחון שאין בו צורך, שהמודל השימוש כבר נכשל 3 פעמים, שהקונים לא מעוניינים בפלטפורמה חדשה שאינה מריצה את היישומים הוותיקים, ולמה להסתפק במכשיר נחות פונקציונלית ממחשב נייד קלאסי. האמת, סטיב ג'ובס לא רצה להחיות את ה-Newton משנות ה-90', שלא הצליח להמריא וגרר את Apple אל עברי פי פחת. הוא ראה איך המשמשים מתייחסים ל-iPhone כמסוף Web יותר מטלפון והחליט לנסות ווריאציה בה המסך גדל מאוד על חשבון הנוחיות להצמיד את המכשיר לאוזן. וכול השאר הרי זו היסטוריה.
מגע הזהב של ג'ובס
מה שמוכר את iPad אינו מפרט של מכונה דיגיטלית רבת עוצמה, הדלק שמניע את תעשיית המחשבים מאז שנות ה-70' העליזות. בהתחלה היו אלה חסידי ג'ובס המושבעים, אלה שיקנו כול צעצוע שהגאון חתום עליו. אחר כך הצטרפו עיתונאים, אנליסטים וספקולנטים, שמאמינים כי יש לבחור "מגע זהב" וכדאי להיות בין הראשונים שמהללים את המוצר - גם אם רובם לא היו יכולים לנמק בהסבר רציונלי למה ה-iPad חייב להצליח. מאחר ויש נבואות המגשימות את עצמן, במיוחד באופנות והיסטריה קניות, כול המשקיפים השמרנים (ועבדכם הנאמן ביניהם) נאלצו "לאכול את כובעם" והודות שמקרה הזה (לפחות) הם טעו - בגדול. עד שתצא הרוח ממפרשי ה-iPad והשוק יחזור למסלולו ההיסטורי, Apple תרשום הכנסות מדהימות, חצי היצרנים המסורתיים ירשמו הפסדי ענק, והמנהלים בחברות ה-Mainstream, כמו אינטל ומיקרוסופט, ישאלו את עצמם "למה רעיונות נפלאים כאלה לא נולדים אצלנו?" התשובה לשאלה האחרונה היא, כמובן, "מתי לאחרונה נתתם צ'אנס לרעיון מקורי באמת?"
באינטל עדיין מאמינים שהקונה הגיוני לפחות כמו המהנדסים שעובדים במרכזי הפיתוח של מעבדים ורכיבי עזר. לכן התשובה שלה לאתגר ה-iPad היא להשאיר את המחשב הנייד במעטפת הפרדיגמה הישנה - יותר חזק, יותר קל, יותר שעות עבודה - ורק לקחת את המוטיבים האלה לדרגה גבוהה יותר של סינרגיה. הווה אומר, גם יותר חזר מתחנת עבודה ישנה, גם יותר קל ואלגנטי ממחשב Ultralight קלאסי, לפחות כפליים שעות עבודה ללא גידול מקביל במשקל ובעובי, וגם "זריזות" משופרת. המהנדסים הבינו, סוף סוף שבני תמותה לא מוכנים לחכות 2 דקות עד שהמחשב מתעורר ומוכן לעבודה. הם גם לא רוצים שמחשב ישן יהיה מנותק לגמרי מהעולם, יפסיק לקבל דואר ולהוריד סרטים. יש עוד כמה תכונות מינימום הנדרשות על ידי אינטל לפני שיצרן מחשבים ניידים יוכל לקרוא למוצר שלו Ultrabook, מותג רשום שמבטיח תמיכה שיווקית של אינטל בתמורה לנאמנות צייתנית של היצרן. המודול השיווקי של אינטל אינו שונה במקרה זה מהמודל של Centrino, מותג הניידים שחולל מהפכה בשוק לפני פחות מעשור.
בעיה של מחיר
הבעיה של אינטל היא, ש-Ultrabook מהגדרה, לא יכול להיות זול. המימוש דורש מעבדים יקרים, מארזים מסגסוגות אקזוטיות, מסך LCD ודיסק SSD, גם מקלדת וגם מרקע רגיש למגע, מערכת הפעלה ממשפחת Windows ומאיץ גרפי עוצמתי. מחשב-לוח בליגה של iPad, לעומת זאת, יכול להסתפק במעבד חלש יחסית (בדרך כלל צאצא למשפחת ARM) שאינו יעיל להרצת יישומי Windows, מסך קטן ללא מקלדת, ומארז פלסטיק זול. ההבדל במחיר לצרכן יכול להגיע ל-70 אחוז, והקונים מקשיבים טוב לפנקס השיקים שלהם. אינטל אומנם מבטיחה כי משפחת מעבדי Atom עוד תנצח את המתחרות גם בעוצמה וגם בצריכת החשמל, אך נותר לה להוכיח שלא מדובר בהבטחות גרידא. מצד שני, קואליציית ARM מבטיחה שיפורים בביצועים בסביבת Windows 8, שיעלימו את היתרון של אינטל. וגם את ההבטחה הזאת נוכל לשפוט בהגינות רק בשנה הבאה.
אז מה יש לנו עכשיו? מבחינת הקונה אפשר לאתר "עץ החלטות" די פשוט. השאלה הראשונה לשאול היא, "האם המחשב הזה אמור להיות הנייד הרב שימושי שלך או מכשיר קליל למספר יישומים לא תובעניים במיוחד, ובעיקר צפייה בתכנים וויזואליים, בהורדה מאינטרנט או בשיחות וידיאו?" אם מדובר מחשב רב שימושי - כזה שיכול להריץ יישומים משרדיים, לטפל בתוכנות מקצועיות (תיב"ם, גרפיקה, עיצוב לתל ממדי, סימולציה והמחשה של מודלים מתמטיים), לשמש קונסולה למולטימדיה או לניהול מערכי מחשב, לפיתוח תוכנה, הרצת מודלים פיננסיים או BI - תשכח מ-Tablet. בדיוק כפי נעלי עקב יכולים לתת לרגל מראה סקסי, אבל לא תמיכה והגנה בעבודה, מחשבי הלוח נועדו לעשות רושם, לא לייצר ערך. מצד שני, אם המשימה הכבדה ביותר שתדרוש ממנו היא לקרוא דואר, או לצפות בסרטון היורד מה-Web, למה לך לשלם עבור יכולות לא נדרשות?
במי לבחור בקיץ 2012
אם בחרת במחשב נייד רב שימושי, השאלה הבאה היא איזה? באופן גס אפשר לחלק את המבחר לשלוש קטגוריות:
- Ultrabook - קל, אלגנטי, עוצמתי - ולגמרי לא זול. מצד שני, מעטפת היכולות המרשימה שלו אומרת שתוכלו לעשות איתו הכול, עבודה משרדית או הנדסית, משחקים או מולטימדיה, אומנות או עסקים.
- תחנת עבודה משרדית - קטגוריה לתוכה שיבצנו את כול המחשבים מה-Mainstream, עם יחס ביצועים למחיר אטרקטיבי, מגוון מספק של תכונות שימושיות, במשקל וגודל בינוניים - ומחירים הוגנים.
- תחנת עבודה מקצועית - הכוונה היא לעוצמה מספקת עבור יישומים תובעניים יותר מחבילות המשרד והאינטרנט הרגילות. מהנדסים, מדענים, תוכניתנים, ארכיטקטים, אומנים, מעצבי מוצר וגרפיקאים ישלמו קצת יותר כדי להגדיל את התפוקה במידה משמעותית.
ואילו אם ב-Tablet חשקה נפשך, גם אז לפניך בחירה בין שלוש חלופות:
בררת המחדל היא iPad, על כך מסכימים מרבית הבוחנים שמתרשמים מאוסף התוכנות הקיימות עכשיו. מחשב הלוח של Apple אינו אהוד על מי שמאמין בסביבת מחשוב פתוחה (כמו אנדרואיד) או פתוחה למחצה (כמו Windows, שם מערכת ההפעלה חתומה אל כול דכפין ייתה ויקודד בלי לבקש חסות ממיקרוסופט), אבל למשתמש הקצה קנאת סופרים לא מרבה חוכמה. הסכנה: לא מעט משקיפים טוענים ש-Apple ואחרי ג'ובס המומנטום מתפוגג ולא כדאי להיכנס איתה לחופה קתולית.
מחשבי לוח שאינם מבית Apple נחלקים לשתי קטגוריות משנה:
- מחשבי אנדרואיד, בדרך כלל עם מעבד Tegra של Nvidia, וארץ יצור אסיאתית. צריך לבחון בקפידה את המפרט הטכני, משום שקטגוריה זו עדיין עוברת משברים של גיל ההתבגרות. שימו לב למספר הליבות ולמהירות המעבד, לגרסה של אנדרואיד ולאיכות המסך. אל תסתפקו במהדורות ישנות, משום שהתחום הזה מתפתח במהירות מדהימה. יש להניח שבקצב הנוכחי סביבת אנדרואיד על מחשבי לוח תעבור את הרף של iPad במהלך 2013, כפי שאנדרואיד עברה על פני iPhone בטלפונים חכמים ב-2012. ואולי בכלל כדאי לחכות לינואר-פברואר 2013 לפני שמכניסים יד לכיס. אחרי מכירות החגים בארה"ב המחירים ירדו דרמטית.
- מחשבי לוח מבוססי Windows. זה לא רעיון טיפשי כפי שהמתחרים רוצים שנאמין. מערכת Windows 8 מביאה שינוי דרמטי לסביבת העבודה של מיקרוסופט, תמיכה בהפעלה ללא מקלדת - ואם זאת תאימות לאחור על כול יישומי המהדורות הקודמות של Windows. למעשה, גם חלק ממחשבי הדור השני של Ultrabook יכולים להיחשב כ"מחשבי לוח" משום שהם בנויים בתצורת Convertible ("קבריולט" בעברית של עיתוני המכוניות). היתרון: אתם מקבלים גם נייד קלאסי וגם Tablet באותה חבילה, בתוספת מחיר צנועה. החיסרון: קצת יותר כבד, המסך מורכב על ציר רגיש לחבטות - ובסך הכול זה לא Cool כמו Tablet אמיתי. בדיוק כפי שגג קשיח מתקפל אינו מעורר יצרים כמו גג בד קלאסי. הגיוני זה לא, אבל כבר בפתיח הזהרנו אתכם שההיגיון עזב את השוק לפני חצי תריסר שנים ומאז נעלמו עקבותיו.