בספטמבר אשתקד היא הצליחה לקבל 9% מקולות הבוחרים שזיכו אותה ב-15 מושבים בפרלמנט של מחוז ברלין בגרמניה. שנתיים קודם לכן היא זכתה בשניים מהמושבים של שבדיה בפרלמנט האירופי. מאז, הספינה של מפלגת הפיראטים כבר הספיקה להפליג למחוזות נוספים ולהפיץ ברחבי העולם את רעיונות החופש שלה. עכשיו היא מנסה לעגון גם בישראל.
טל מסינג, מעצב ומפתח אתרי אינטרנט, ויואב ליפשיץ, משפטן, הם שניים ממובילי הרעיון בישראל וממייסדי מפלגת הפיראטים הישראלית. לא מדובר בגירסה היהודית של קפטן ג'ק ספארו מ"שודדי הקאריביים", אלא בחבורה של צעירים מתחומי המחשבים, התרבות, הכתיבה והמשפט, שרוצים לרכוב על גל ההצלחה של המפלגות הפיראטיות בעולם ולהחדיר רעיונות של חופש ביטוי וחופש מידע.
מפלגות אלה נולדו בשבדיה, בין היתר בעקבות הקמת שירות ההורדות הלא חוקיות The Pirate Bay, שהביא להקמת מפלגה מקומית ומשם התרחב לשאר העולם.
"הסתכלנו מה קורה בעולם והבנו שזה הזמן הפיראטי ושצריך לעשות זאת גם בארץ", מסביר מסינג בראיון ל"גלובס" את הרעיון להקים מפלגה כזאת בישראל. "אחת השאלות שאיתה מתעסקת המפלגה היא הנושא של זכויות יוצרים. אנחנו שואלים שאלות כמו למי שייכים המידע, התרבות או היצירה. הרעיון של חופש מידע הוא שאין צנזורה על הביטוי ואין חסמים. זה אותו הדבר גם לגבי התרבות".
- אז אתם מתנגדים בכלל לזכויות יוצרים?
ליפשיץ: "אנשים יצרו לאורך ההיסטוריה גם כשלא היו זכויות יוצרים, ואנשים כותבים בוויקיפדיה גם כשאין תמורה כספית. זכויות יוצרים התחילו כתמריץ ליצירה, אבל היום זו כבר בעיה. אמנים שרוצים לעשות רמיקס לא יכולים לעבוד, כי צריך זכויות יוצרים לשירים. למה סרט שמחזיר או לא את הרווחים שלו ב-5 השנים הראשונות צריך זכויות יוצרים של 70 שנה?
"אין לי בעיה שיהיו ליוצר זכויות, כל עוד זה לא פוגע בחופש הביטוי שלי ולא מונע ממני ליצור. צריך למצוא מודלים אחרים. אם אמנים מבינים שבהופעות הם יכולים לעשות יותר כסף מאשר בתקליטים - אז זה המודל. השוק יכול להתאים את עצמו למודלים החדשים".
- אז אתם מעודדים הורדות לא חוקיות?
"מה קרה כשאנשים התחילו להוריד מוזיקה באופן לא חוקי? כמות יצירת המוזיקה עלתה, וחשיפת המוזיקה גדלה. אז חברות התקליטים אולי התמוטטו, אבל היצירה לא מתה. אנשים המשיכו וימשיכו ליצור".
- אז זכויות יוצרים זו המלחמה העיקרית שלכם?
"נושא זכויות יוצרים היה הדגל של המפלגה בשבדיה. בישראל יש עוד הרבה חוקים שמגבילים את חופש הביטוי, כמו חוק החרם או חוק הצנזורה. בין מדינה למדינה יש שינוי בחזון, כי כל אחד מטפל בנושאים אחרים, בדיוק כמו ההבדל שקיים בין מפלגת העבודה לבין מפלגת הלייבור בבריטניה".
- מה הסיכוי שנראה אתכם בבחירות הקרובות?
"המטרה שלנו היא קודם לאגד את האנשים בקהילת הפיראטים, ונקיים כנס בנושא בתחילת החודש, בהשתתפות גופים כמו הסדנה ליזע ציבורי ואחרים. המטרה היא לרוץ לבחירות הקרובות או לאלה שאחריהן. יש גם בחירות של רשויות מקומיות שמעניינות אותנו. המטרה היא לבנות משהו לטווח ארוך, ואנחנו בקשר עם איגוד המפלגות הפיראטיות הבינלאומית".
- מי קהל הבוחרים הפוטנציאלי שלכם?
"זו קהילה שפונה לקהל יחסית צעיר, למרות שיש בינינו כאלה שעברו את גיל 40. אלה אנשים שיותר מתקשרים למחשבים ולאמנות - אבל לא רק. המפלגה לא בהכרח מכוונת לציבור הזה אלא בכלל רוצה לעשות שינוי בשיטה הפוליטית למען כולם".
- כמפלגה עתידית, מה עמדתכם בנושא הגרעין האיראני או גיוס חרדים?
"מפלגת הפיראטים פחות נותנת תשובות מה צריך לעשות עם החרדים או עם איראן, אלא מציעה דרך יותר דמוקרטית לענות על השאלות. העמדה שלנו בנושאים כאלה תיקבע אד-הוק על-ידי משאל בתוך המפלגה. אני לא רואה טעם להחליט מראש אם אני בעד גיוס חרדים או לא".
- אז עמדות אין כרגע. מה לגבי כסף?
"עוד אין לנו מימון, אבל בתור מפלגה שצומחת מעולם האינטרנט, אנחנו מאמינים בגיוס מההמונים. אם לא יהיו לנו תומכים שיממנו אותנו - אז אין לנו גם זכות קיום".
- איך התגובות מחוץ לקהילה? לא מסתכלים עליכם כעל עוף מוזר?
"קיבלנו כבר תגובות שאנחנו הזויים, ואנשים שלא מכירים את הרעיון - מתנגדים לו. אומרים לנו שאנחנו פוגעים בשמאל, למרות שאנחנו לא תופסים את עצמנו כמפלגת שמאל".
- איך אתם מתכננים לעבור את אחוז החסימה?
"הסביבה הטבעית של הפיראטים היא ברשת, כי התקשורת הממוסדת לא תחבק אותנו, וגם כי אין לנו כסף לקמפיינים. יש לנו אנשי קריאייטיב, גרפיקה ווידיאו, ואנחנו בונים על קמפיינים ויראליים ברשת. נורא קל להפיץ מסרים דרך פייסבוק, אתרים או בלוגים ולא דרך התקשורת הממוסדת".
- אז המהפכה שלכם תצא מהפייסבוק?
"האינטרנט הוא שדה המערכה הפוליטי החדש. אנחנו יכולים בקלות לבלוט בו, בלי תקציבים אבל עם כוח של הרבה אנשים יצירתיים".
