"המס הישיר בישראל הוא היום סביר לחלוטין. עם כל הרפורמות שעברנו, הגענו לנקודת איזון משביעת-רצון. בין היתר הוטל מס על מי שמרוויח מעל 800 אלף שקל בשנה. זה מס צודק וראוי כפי שהמליצה ועדת טרכטנברג, וחשוב מבחינה חינוכית. מי שמרוויח הרבה - משלם יותר. זה לא מס דרקוני ואפשר לחיות אתו".
כך אומר בשיחה עם "גלובס" עו"ד ד"ר אמנון רפאל, ממומחי המס המובילים בישראל, שותף מייסד בבוטיק המס א. רפאל.
לדבריו, "לגבי מס החברות, צריך לזכור שכל אחוז שגובים במס החברות מכניס יותר ממיליארד שקל למדינה, ולכן כשהקופה ריקה, אין מנוס מלהעלות את המס. זה לא עניין של רצוי או לא רצוי, אלא של חוסר ברירה.
"העלאת מס החברות בעת שהצמיחה נפגעת לא תאפשר את גלגולו לצרכנים באמצעות העלאת מחירים, ובזה יתרונו על העלאת המע"מ. מאידך, יש למצוא את נקודת האיזון, כדי להגדיל את הפריון של המועסקים ולא לגרום לפיטורי עובדים שייתווספו למעגל המובטלים שהולך ומתרחב".
"ויש עוד מס שצריך לשקול להחזיר, מס עיזבון", אומר רפאל. "מבחינה פילוסופית זה מס צודק, כי הוא משיג שני יעדים: מחלק את ההכנסה מחדש ושובר אוליגרכיות. במשפחות שמורישות את העושר ומנציחות את העושר, המס הזה קוטע את השרשרת. זה ירד מהשולחן בהמלצות ועדת טרכטנברג, אבל בוועדת בן-בסט בשנת 2000 המליצו שכן יהיה. אם המס ייכנס לישראל, הוא יביא הרבה כסף למדינה".
לדבריו, "במחאת הקיץ הקודם וכיום, המוחים התלוננו בעיקר על המסים העקיפים, ויש משהו בטענותיהם. נטל המס העקיף בארץ מאוד מקשה על המעמד הבינוני והנמוך. הפתרון לזה יכול להיות מע"מ דיפרנציאלי. מי שקונה מכונית פורשה במיליון שקל ישלם מע"מ של 22%; ומי שקונה קוטג' ישלם מע"מ של 7%-8%. זה מקובל בעולם, אבל לא רוצים להחיל אותו בישראל.
"זה מסבך את העניין כי אם תגיד, למשל, שיוטל מע"מ נמוך על בגדי ילדים וגבוה על בגדי מבוגרים. פתאום נמצא שכל החנויות מוכרות רק בגדי ילדים, וזה לא סביר. אנשים עושים הרבה קונצים בסיווג, וזה מקשה על הגבייה".
לדברי רפאל, "מבחינת הגבייה המצב היום מאוד נוח, אבל מבחינת הצדק, מס דיפרנציאלי צודק יותר, כי חסר אמצעים לא קונה מכונית ומותרות, ולכן זה מוצדק להטיל על בעלי אמצעים מע"מ יותר גבוה. המע"מ היום גבוה, והיחס בין מסים עקיפים לישירים מוטה יותר מדי לכיוון המסים העקיפים, באופן שפוגע בחסרי האמצעים".
הריאיון המלא עם עו"ד ד"ר אמנון רפאל - במהדורה המודפסת של "גלובס".