המשק הישראלי עלול לחוות עליה בשעור האבטלה בשל המשבר הגובר באירופה מה שילווה בעליה במספר המפוטרים. צריך לפעול בעוד מועד בכדי למזער הפגיעה באוכלוסיה העלולה לחוש ההאטה בקצב הצמיחה. זה הזמן אפוא להיערך לגל הפיטורים הצפוי ולחשוב "מחוץ לקופסא" - בין היתר, על יצירת מקומות עבודה באמצעות מיקרו-מימון.
שיטת המיקרו-מימון, שפותחה על-ידי חתן פרס נובל, מוחמד יונס, דוגלת בפיתוח כלכלי על-ידי ערבות הדדית. לפי השיטה, עסקים זעירים - לרוב כאלה המוקמים על-ידי אוכלוסיות עניות - מקבלים ממלווים תמיכה כספית וייעוץ עסקי. המימון מאפשר לאותם עסקים זעירים להתקיים, לפרנס משפחות, ולספק שירותים ומוצרים בעלי ערך לקהילה שסביבם.
ואמנם, המיקרו-מימון ידע בשנים האחרונות תנופה אדירה, במיוחד בקרב מדינות מתעוררות שם שעור האבטלה אינו עולה כמו במערב.
מחקר מקיף שנערך עוד בשנת 2004 גילה, כי כ-120 מיליון חשבונות וארגונים בעולם נהנים ממיקרו-מימון. לפי נתוני ה-Microfinance Information Exchange, היקף ההלוואות שהועמדו לרשות עסקים זעירים עמד ב-2009 על 38 מיליארד דולרים והיקף ההפקדות שבוצעו בחשבונות חוץ-בנקאיים כחלק מתכניות מיקרו-מימון עמד על 23 מיליארד דולרים.
ובחזרה לפיטורין במשק הישראלי. הניסיון מלמד כי מיקרו-מימון תורם ישירות לתעסוקה. כך, למשל, למעלה מ-9,100 עסקים בישראל קיבלו מאז אמצע שנות ה-90' מיקרו-מימון בהיקף כולל של יותר ממיליארד שקלים ותוך שהם מייצרים ותומכים בכ-45 אלף מקומות עבודה. חלק גדול מהתמיכה הופנה לטובת נשים ערביות בנגב ובגליל, שמצבן בשוק העבודה עגום במיוחד, ובכך תרמה השיטה ישירות לשילובן במעגל התעסוקה ולשיפור מצבן הכלכלי.
חשוב להדגיש מיקרו-מימון מייצר מקומות עבודה "מלמטה למעלה". במקום לבנות על צמיחה כלכלית שתחלחל לעובדים, או במקום להזרים מיליארדים מתקציב המדינה לדמי אבטלה ולתשלומי העברה, השיטה מקנה כלים לאנשים שיחוללו שינוי חברתי בכוחות עצמם. כך מצליח המיקרו-מימון לייצר משרות המבוססות על יזמות ויצירתיות בקרב האוכלוסיות הפגיעות ביותר. אנשים יכולים לסמוך על עצמם, לפתח עסקים שלהם, לעבוד קשה ולהצליח, לא צריכים לחכות שמשמהו יסדר להם משרה, הם מיצרים המשרות עבור עצמם, בכוחות עצמם עם השאיפות שלהם, מה טוב מכך? לא הכל בנויים למשרות בתוך ניררכיה אירגונית, לא הכל בנויים לשעות עבודה במסגרת, טוב שכך.
מעבר לכך: לא רק העסקים מרוויחים מהמימון אלא גם מי שמאמין בהם ונותן להם את הגב הכלכלי. למעשה, הקצאת אשראי לעסקים זעירים - בראש ובראשונה כאלה הפועלים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית - היא הדבר הבא בפילנתרופיה הישראלית (בעולם זו כבר מזמן שיטה מקובלת לתרום לחברה). זוהי פילנתרופיה שנותנת חכות במקום דגים ושמבוססת על השקעה במקום על תרומות. כך מייצרת הפילנתרופיה החדשה קיימות לאורך זמן ומאפשרת למעורבים בה לתרום מנסיונם בליווי עסקים חדשים וביצירת מקומות עבודה.
בהקשר זה חשוב לציין את פעילותה המבורכת של "קרן קורת" בישראל, שמפעילה מגוון תוכניות שמטרתן פיתוח כלכלי וצמצום הפערים החברתיים בישראל, בדגש על אזורי הפריפריה ואוכלוסיות חלשות. הקרן, שהוקמה על ידי קרל קפלן ביוזמת קרן קורת האמריקאית, העמידה מאז היווסדה ב-1994 אשראי ללמעלה מעשרת אלפים עסקים בהיקף כולל של יותר ממיליארד שקל, תוך יצירה ותמיכה ביותר מ-50 אלף מקומות עבודה בישראל. בימים אלה יוצאת הקרן במסע גיוס של שני מיליון שקלים שיסייעו לה לממן את המשך פעילותה ולעמיד ערבויות להלוואות בהיקף של 150 מיליון דולר בשנים הקרובות.
כעת, לנוכח הפיטורין במשק, יש לרתום אפוא את המיקרו-מימון לטובת יצירת מקומות עבודה ולטובת עידוד הפעילות הכלכלית. לשם כך, אין צורך לחכות רק לממשלה. האחריות מוטלת על כתפי המשקיעים הישראליים לזהות את הפוטנציאל האדיר שבשיטה ולהירתם מיוזמתם להעמדת אשראי ולתמיכה בעסקים זעירים. אם יעשו כן, כולנו נקצור פירות הגיוון התעסוקתי הכולל מספר גדול יותר של עצמאיים. ההתחלה קשה, הברכה בהמשך.
הכותב הוא כלכלן בכיר ויו"ר הון ליין