הפסד של 440 מיליון דולר ב-45 דקות. את האירוע המצער הזה חוותה חברת השירותים הפיננסיים Knight Capital בתחילת החודש עקב "תקלה בתוכנה". החברה, המתמחה במסחר בתדירות גבוהה (High Frequency Trading, HFT), ביצעה מכירות בחסר (שורטים) בקצב של 40 עסקאות לשנייה. בסך הכול בפרק זמן זה נעשו לא פחות מ-108,000 עסקאות, אשר במסגרתן מכרה החברה מניות בשער ההיצע (הגבוה) וקנתה אותן בשער הביקוש (הנמוך).
המקרה של Knight Capital אינו חריג בתחום פעילות התוכנות למסחר בתדירות גבוהה, והוא העלה מחדש לכותרות בארה"ב את הסיכון הטמון בתופעת ה-HFT, ובמסחר האלגו-טריידינג הנעשה בעזרתו.
שיטת המסחר הזו תפסה תאוצה בשנים האחרונות. עיקרה הוא שימוש במכונות מסחר אוטומטיות, המבצעות עסקאות בחלקיקי שנייה, תוך שהן מתבססות על אלגוריתמים מתמטיים - במטרה לנצל עיוותים בשוק והזדמנויות ברמות המחירים הקיימות - וכך לגרוף רווחים גדולים. אך למרות הפופולריות הגואה של התחום, שכן כל פעיל שוק המכבד עצמו, בארץ ובחו"ל, דואג להצטייד במכונה שכזו, זהו תחום שבו הפיקוח והניטור עדיין לוקים בחסר.
בחינה של שוק האלגו-טריידינג מראה כיצד שוקי המניות הפכו לחלוטין את פניהם ב-5 השנים האחרונות. כך עולה מנתונים שאספה קבוצת המחקר הטכנולוגי ננקס (Nanex) על התחום, ופורסמו החודש. הנתונים מראים את הגידול האקספוננציאלי במסחר האלגו-טריידינג, משנת 2007 - אז היו המכונות "שקטות" יחסית, ועד ימינו אנו. נראה כי המכונות הללו מתנהלות כעת באופן פרוע לגמרי - כיום שחקני האלגו, המהווים רק 2% מהיקף הפעילים בשוק העולמי, אחראיים למעשה ליותר מ-70% מהעסקאות בעולם.
ננקס, שבדקה את היקף הפעילות של מכונות המסחר על שוק המניות בבורסות נבחרות בעולם, וביניהן הנאסד"ק, בורסת ניו יורק ובורסת הסחורות של שיקגו, מראה כי המערכות האוטומטיות למעשה משתלטות על המסחר: אם באוקטובר 2008 ביצעו המכונות 1,000 ציטוטים על כל פקודת מסחר "אמיתית", וריכזו את פעילותן בעיקר בפתיחת יום המסחר ולקראת הנעילה; הרי נכון לינואר 2012 המכונות מציפות את השוק - הן פועלות מבוקר עד ערב, ומבצעות בממוצע יותר מ-500 ציטוטים על כל הוראה "רגילה".
יוצרים עיוותים או מספקים נזילות?
"שוק המניות היום הוא פשוט אזור מלחמה, שבו מכונות אלגו נאבקות זו בזו על גרושים, מיליוני פעמים בשנייה", כתב החודש פליקס סלמון, הפרשן הכלכלי של "רויטרס", בטורו האישי שהוקדש לנתונים שפרסמה ננקס. "שוק המניות מסוכן הרבה יותר מאשר כפי שהיה ב-2007".
אחת הטענות העיקריות, המועלות נגד השימוש הגובר באלגו-טריידינג, היא כי המכונות מערימות על משקיעים רגילים ויוצרות עיוותים בשוק ומחזורי סרק, תוך גריפת רווחים על חשבונם של משקיעים שאין באפשרותם גישה לטכנולוגיה הזו. לטענה כי חברות האלגו-טריידינג אינן יוצרות ערך כלכלי שותפים כלכלנים רבים, וביניהם זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופ' פול קרוגמן, שאף ציין כי "מטרת שוק ההון היא לקדם את הכלכלה, בכך שחברות יוכלו לגייס כסף כדי להגשים את חזונן. קניית מניה ומכירתה כעבור שנייה אינה תורמת לכך כהוא זה".
אך יש כאלה המצדדים בפעילות המכונות הללו, וטוענים כי שחקני האלגו-טריידינג מספקים נזילות בשווקים, וכך עוזרים בצמצום המרווחים וביצירת שוק משוכלל יותר. "אנו לא פועלים נגד המשקיעים ארוכי הטווח - זווית הראייה שלנו היא שונה בתכלית. אני לא רואה בכך שום בעיה מוסרית", אמר אשתקד בריאיון ל"גלובס" אנדרו צ'ארט, מנהל בכיר בפריים ברוקר Newedge, המוביל כיום את תחום האלגו-טריידינג בעולם.
לדברי צ'ארט, "למרבית שחקני האלגו בכלל לא חשובה המגמה בשוק, אלא העיוותים קצרי המועד, והכשלים המתמטיים שנוצרים בין מחירי הנכסים השונים בשווקים השונים תוך שאיפה לצמצום החשיפה למגמה. הבעיה הגדולה יותר כיום, היא קרנות הגידור, אשר פועלות בהיקפים גדולים מאוד וגם לוקחות כיוון, תוך שהן פועלות באופן ממונף".
אך, כאמור, לא כולם מסכימים עם צ'ארט. "האם המרווחים בשוק אכן קטנים יותר? ייתכן, אך אין לכך השפעה אמיתית על שוק המניות בטווח הארוך ואפילו בטווח הבינוני", כתב סלמון בטורו. לדבריו, על הרגולטורים לעצור את התופעה, שתורמת רק למשקיעים קצרי הטווח ופוגעת באחרים, על ידי העלאת המיסוי על טרנזקציות בשוק. "בואו נערוך לתופעת ה-HFT את ההלוויה שראויה לה", ביקש.
בינתיים, הרגולטורים בארה"ב מתכוונים לבחון את מקרה Knight Capital - שהוביל בתחילת החודש למסחר חריג ב-116 מניות שונות - אשר נסחרו בעקבות התקלה במחזורים הגדולים בכ-10% עד 600% יותר מהממוצע היומי שלהן. "כל השחקנים בשוק, וכמובן הרגולטורים, כבר מבינים כיום שמהירות לא תמיד טובה יותר לשוק", אמר לאחר המקרה דאנקן נידראו, מנכ"ל בורסת ניו יורק, וציין כי רפורמות מתאימות לצמצום התופעה כבר נבחנות. "זו הייתה קריאת השכמה לכולנו", סיכם.