הדוחות הכספיים של חלק מרשתות המזון למחצית הראשונה של השנה, שפורסמו בשבועות האחרונים, מעידים באופן ברור על ההרעה שחלה בסביבה העסקית שלהן. לכך הובילו השפעת המחאה החברתית, התחרות הגוברת בין הרשתות, העלייה במחירי חומרי הגלם וההאטה בפעילות המשקית.
תנאי השוק הללו לא צפויים להשתנות בתקופה הקרובה, והם ימשיכו להכביד על קמעונאיות המזון הגדולות. בחברת הייעוץ גיזה-זינגר-אבן סבורים כי הסערה בענף עוד לפנינו, ומעריכים כי "השנתיים הקרובות יאופיינו במספר זעזועים בשוק, חלקם כואבים, עד הגעתו לשיווי משקל ברמות מחירים גבוהות יותר, עם פחות שטחי מסחר ופחות שחקנים".
עוד סבורים בגיזה, כי "הגידול המאסיבי בשטחי המסחר יחייב התאמות מבניות כואבות של מיזוגים ורכישות, סגירת חנויות מפסידות, מכירת סניפים של רשתות קטנות, ועוד".
"תמחור ציפיות השוק - נמוך"
יובל זילברשטיין, שותף בגיזה, והאנליסט אורי מרום, מציינים בסקירה כי "החברות בענף קמעונאות המזון נמצאות במצב עסקי מורכב, כאשר מופעל עליהן לחץ מארבעה כיוונים שונים". כך, מוזכרים הלקוחות "שהפכו מודעים יותר למחירי המזון"; התחרות האגרסיבית שהתפתחה בין הרשתות; "יצרני ויבואני המזון (אשר נמצאים גם הם תחת לחץ בעקבות המחאה) שמנסים לשמר/להגדיל את המרווח שלהם על חשבון הרשתות הקמעונאיות; וכמובן הרגולטור שהגביר את מעורבותו בשוק, נוכח הלך הרוח הציבורי".
המשקיעים לא נותרו אדישים לטלטלה בשוק המזון, והדבר בא לידי ביטוי בצניחה משמעותית בשווי החברות בבורסה. הבולטת לשלילה בביצועיה היא אלון רבוע כחול , המפעילה את רשת חנויות "מגה" (שטרם פרסמה את דוחות הרבעון השני), עם צלילה של 51% בערכה מתחילת השנה.
מניית המתחרה העיקרית שלה, שופרסל , נחלשה ב-28% בתקופה זו, ואילו מבין הרשתות הפחות גדולות בולטת לשלילה מניית ויקטורי , שאיבדה 25% משוויה.
כפועל יוצא של הירידה בתמחור הרשתות, הודיעה בשבוע שעבר בעלת השליטה בשופרסל, דסק"ש, על הפחתה צפויה של כ-200 מיליון שקל בדוחותיה לרבעון השני, בגין השקעתה ברשת, חצי שנה בלבד לאחר שביצעה הפחתת ענק של 800 מיליון שקל מאותה סיבה.
זילברשטיין ומרום מציינים כי "השחיקה במחירי המניות עולה על השחיקה ברווחיות בפועל", ולדבריהם "הירידה בתמחור עשויה ללמד כי שוק ההון סבור שהפגיעה בתוצאות הרשתות אינה זמנית. כלומר, שהן יתקשו לשחזר את שיעורי הצמיחה והרווחיות שידעו בעבר".
בחינת המכפילים בהם נסחרות רשתות המזון, מגלה כי "הירידה במחירי המניות אינה נגזרת רק מהפגיעה בתוצאות הכספיות שלהן בשנה האחרונה, אלא גם משינוי באופן שבו השוק מתמחר אותן על פי הציפיות לעתיד", כפי שמצאה הסקירה. בחינת מכפילי ה-EBITDA (רווח תפעולי לפני הוצאות ופחת, א.ל.) של שופרסל, רמי לוי וצים שיווק (מפעילת רשת כמעט חינם), מגלה כי שיעורם הממוצע ירד מאז סוף שנת 2010 ממכפיל של 9.5 ל-6.9.
במבט להמשך, בגיזה מעריכים כי "רשתות המזון צפויות להמשיך ולפתוח שטחי מסחר באופן אגרסיבי במהלך השנתיים הקרובות. בולטות במיוחד הרשתות הקטנות, הצפויות להגדיל בעשרות אחוזים את שטחי המסחר שלהן", כשאליהן יש להוסיף את תכניות המשביר לצרכן לפתוח עשרות סניפים של רשת חדשה.
צפי למהלכי מיזוגים ורכישות
זילברשטיין ומרום טוענים כי "המשך המגמה של פתיחת שטחי מסחר בקצב גבוה ביחס לקצב הגידול הריאלי של שוק המזון בארץ, צפוי לבוא לידי ביטוי ברמות גבוהות של השקעות הוניות, לצד יצירת קניבליזציה, פגיעה במכירות החנויות הזהות ושחיקה ברווחיות. בנסיבות אלו, להערכתנו צפויים בשוק מהלכים מבניים של מיזוגים ורכישות.
"בטווח הבינוני-ארוך, אנו מעריכים כי מגמת פתיחת שטחי המסחר תתמתן ותתאים עצמה לקצב הצמיחה של השוק... לא מן הנמנע שגם תחרות המחירים תתמתן והחברות תצלחנה לחזור ולהעלות מחירים באופן הדרגתי, בהתאמה לעליית הוצאות התפעול שלהן".
בתנאי השוק הנוכחיים, מזהים בגיזה פוטנציאל לשיפור בפעילות השחקנים הקיימים, וזאת באמצעות המשך ההתייעלות, עם סגירת סניפים מפסידים או מכירתם לשחקנים מקומיים קטנים, התרחבות לתחומי פעילות חדשים ויצירת מקורות הכנסה אלטרנטיביים לתחום המזון.
בין אלו מוזכרים: פוטנציאל פיתוח זרוע הנדל"ן של הרשתות ו"חיזוק הממשק בין זרוע זו לבין פעילות הקמעונאות", וכן חיבור בין מספר שחקנים בענף "העשוי ליצור סינרגיות, להביא להתייעלות בהוצאות ולשפר את יכולת התחרות של שחקנים בענף".
