1. צריך להיות שוטה כדי להתייחס למשחק פתיחת עונה בכדורגל כאינדיקציה ברורה למשהו שעתיד להתרחש בליגה כלשהי. באוגוסט 2011 מכבי חיפה יצאה לדרך עם רמיסה דומיננטית של מכבי נתניה בקופסה, 1-4. הדרך הסתיימה עם התרסקות מוחלטת במאי 2012 - מקום חמישי בטבלה, אפילו בלי כרטיס לאירופה. את 1994/95 פתחה מכבי ת"א עם הפסד מביך 1-0 נגד עירוני אשדוד. בסוף היא היתה אלופה. אלו רק שתי דוגמאות קטנות, מתוך עשרות, לחזיונות קיץ מתעתעים שכבר ראינו בליגת העל לאורך ההיסטוריה.
אבל גם אחרי כל ההסתייגויות האלו, אי אפשר לטמון את הראש בעומק האדמה ולקבוע שלא נצפו אתמול (ב') סימני נפט אמיתיים בבלומפילד ממכבי ת"א.
זה לא רק המשחק המעולה אמש. זו גם העטיפה הבינלאומית שבאה איתו: אניימה הוא הרי השוער שעצר את מסי במונדיאל 2010 והביא להפועל ת"א 5 נקודות בבתים של ליגת האלופות. על הקווים יש ספרדים מברצלונה. הבוס הישיר שלהם הוא הבן של ההולנדי העצום ההוא. מעליו יש בעלים קנדי, גולדהאר, שמפעיל יד ימין מקפריסין (אנגלידיס). גם על המגרש יש ניחוח חוצלארץ בולט, עם שני זרים (טובים) ממדינת הכדורגל הכי גדולה כיום בענף. זרים נוספים - בדרך. הגלובליזציה הצהובה באה לידי ביטוי אפילו אצל עומר ורד, מכביסט צעיר שבישל את הגול הראשון אתמול: לפחות חיצונית, הילד דומה בצורה כמעט מחשידה למרקיסיו, הקשר ההוא של יובנטוס ונבחרת איטליה.
אולי העולם הגדול זה בדיוק מה שהיתה מכבי צריכה כדי להתנתק מהשדים הישראלים שרדפו אותה, התנחלו בתודעה של אוהדיה, וגם היוו את הבון טון התקשורתי בהתייחסות אליה. לוני הרציקוביץ' (בגרסה שמפסיקה להשקיע כסף), אבי נמני (בגרסת השליט הטוטליטרי), אברם גרנט (בגרסה שהטילה את קסמיה על רומן אברמוביץ'). הן תמיד היו שם, ההשוואות האובססיביות לקבוצה האדירה של שנות התשעים, והמאוד ישראלית באופייה, זאת עם האליפויות. בעשור הקודם, כל זה עדיין הטיל את הצל. אולי כל מה שהיה צריך זה שנתיים בתוך העשור החדש כדי שהמהפך סוף סוף יושלם.
מצד שני, זה רק משחק פתיחת עונה.
2. רק במשחק פתיחת עונה אתם תתקלו במחזות סוריאליסטים במסגרתם ניצן שירזי מנסה לחקות את לוצ'יאנו ספאלטי. דמארי ומרעי מושעים בגלל שלדעת סר שירזי הפרו משמעת בלוקסמבורג? הפועל ת"א עולה לשחק נגד האימפריה של הפועל ר"ג ללא חלוץ (טל בן חיים תופקד במקומו הטבעי, באגף שמאל).
את השיטה המהפכנית של 4-6-0 הגה ספאלטי ברומא, עם פרנצ'סקו טוטי כקשר הקדמי והשחקן ההתקפי ביותר במגרש. זה עבד לו יפה במשך שנתיים. אצל שירזי, את תפקיד טוטי תפס ברונו קוטיניו הברזילאי, שחקן שבישל בעונה שעברה שלושה שערים שלמים בליגה הפולנית. אולי שירזי הסתמך דווקא על תקדים נבחרת ספרד מהיורו האחרון, שהצליחה לזכות בתואר עם מערך ללא חלוצים. התוצאה: שירזי מודה בטעות בדקה ה-30, ומכניס למגרש חלוץ טירון מהנוער (עדן שרם). הפועל ת"א לא מתאוששת מההלם, ובועטת פעמיים למסגרת במשחק שלם, אפילו כשליריבה מורחק שחקן.
תהיו בטוחים שעד המחזור השני שירזי כבר יסלח לדמארי ומרעי, ויציב לפחות אחד משני הסוררים ב-11.
3. רק במשחק פתיחת עונה יכולה קבוצת ילדים של בית"ר ירושלים להביך כל כך הרבה פעמים את עירוני קרית שמונה. הנסיבות המקלות עבור האלופה הן שהנודניקים מהבירה נחתו על ק"ש באמצע שבוע שבו יש לה על הראש שני משחקים ששווים פרס גדול בסך 50 מיליון שקל, או פרס ניחומים של 20 מיליון.
לפחות לפי הסטטיסטיקה, הקמפיין האירופי אמור להכשיל את ניסיונות שחזור התואר של ק"ש. 11 הופעות של קבוצות ישראליות בשלבי בתים במפעלים של אופ"א נרשמו מאז 2004 (אז נוסדו הבתים של גביע אופ"א, שלפני כן היה טורניר נוקאאוט לכל אורכו), אבל רק פעם אחת מתוכן הצליחה הנציגה הישראלית גם לטייל ברחבי היבשת עמוק אל תוך החורף - וגם לקחת אליפות כאן בליגה (הפועל ת"א ב-2010, אחרי שהגיעה ל-32 האחרונות של הליגה האירופית).
והנה עוד נתון שלא ישמח את איזי שרצקי: אם בשבת האחרונה הוא התמודד נגד אסופת השחקנים המקרית של בית"ר, בשבת הקרובה יש לו את חיפה בקרית אליעזר. שני מחזורים אחר כך הוא יוצא לבלומפילד למשחק נגד הנמסיס החדשה שלו, מכבי ת"א.