השבוע פסק חבר מושבעים בסן חוזה, קליפורניה, כי סמסונג הפרה פטנטים, העתיקה מאפל, והמוצרים דומים - וחייב את סמסונג לשלם 1.05 מיליארד דולר פיצויים לאפל. אפל דרשה 2.5 מיליארד דולר.
המשפט - שכונה משפט הפטנטים של המאה - היה קצר באופן מפתיע ביותר. 9 חברי חבר המושבעים הגיעו להחלטה תוך פחות מ-3 ימים. סמסונג כבר הודיעה כי ההפסד הוא של הצרכן האמריקני וכי היא תערער על הפסיקה.
אפל הודיעה כי תבקש צווי מניעה שיאסרו על מכירת מספר דגמים של סמסונג. נראה שהמאבק לא הגיע לסופו ובינתיים מניית סמסונג מגיבה בירידות חריפות בבורסות העולם. מוטורולה, גוגל ו-HTC עלולות להיות הבאות בתור.
לאפל היו שתי טענות עיקריות נגד סמסונג. הראשונה, סמסונג הפרה שבעה פטנטים. השנייה, התייחסה יותר לתחום העיצוב והדמיון. הטלפונים והטבלטים של סמסונג נראים כמו העתק של האייפון והאייפד.
חבר המושבעים קבע כי אכן הייתה הפרה והעתקה, וכי ההפרות נעשו באופן מודע. ניתוח מעניין של חבר המושבעים העלה כי רובם המכריע לא היו אנשי טכנולוגיה מתקדמת. מנהל חנות אופניים, מהנדס חשמל, עובד עירייה, עובד סוציאלי, מנהל מכירות, עובד תפעול רשתות ושני מובטלים. העובדה המעניינת - לאחד מהם יש אייפון, לאף אחד מהם אין מכשיר של סמסונג, ולאחד מהם אין אפילו טלפון סלולרי.
אז מי הרוויח?
כולם הפסידו. כולם אולי למעט תעשיית עורכי הדין והפטנטים. הצורך להגן על ממציאים והמצאות ברור. יחד עם זאת, המציאות העסקית והטכנולוגית כיום אינה תואמת יותר את חוקי ומנהגי תעשיית הפטנטים. נראה שחוקי הפטנטים צריכים לעבור שינוי דרסטי, והבעיה היא שאף אחד לא יודע איך בדיוק צריך לשנות את החוקים. יותר מכך, יותר מדי אינטרסים מושקעים כבר במצב הקיים. שאלת הפטנטים היא קודם כול שאלה פוליטית-חברתית, ולאחר מכן שאלה עסקית-כלכלית.
סמסונג הפסידה. לפחות בטווח הקצר. המניה שלה נפגעת, הדימוי שלה נפגע, והיכולת שלה להמשיך ולמכור את המוצרים המפירים מוטלת בספק. מיליארד דולר הם כסף קטן עבור הענק הקוריאני, אבל אם באמת יוטלו מגבלות על המכירה של מוצרי סמסונג זאת כבר תהיה פגיעה קשה, לפחות בטווח הקצר.
אפל חוגגת את ניצחונה. להערכתי, בטווח הארוך יותר אפל הפסידה. דעת הקהל הגלובלית עוברת בקלות מ"חברה שנעשה לה עוול" ל"קוזאק הנגזל" ועד ל"טייקון עושק", הגובה ממני מחירים מופקעים בהיעדר תחרות. אם בית המשפט קבע שאייפד וגלקסי הם אותו הדבר, אז למה אני נדרש לשלם מחיר כפול על אייפד? וכן ההשקעה והמחקר והפיתוח ברורים.
שאלה מעניינת היא אם הצרכן הפסיד או הרוויח. הצרכן רוצה חדשנות, יצירתיות וטכנולוגיות חדשות. יחד עם זאת, הצרכן רוצה תחרות ואפשרויות בחירה. הדילמה קשה עוד יותר. בעולם דיגיטלי, מחובר ומהיר, הצרכן רוצה עוד משהו חשוב - הוא רוצה שכל הטכנולוגיות יהיו דומות, תואמות ושקופות אחת לשנייה.
בואו נדמיין לרגע שני טלפונים סלולריים, שלא רק מעוצבים שונה אלא גם עובדים שונה. הם כל-כך שונים אחד מהשני, שהם לא מסוגלים לדבר אחד עם השני. אולי אפילו הם מסוגלים לדבר אחד עם השני, אבל כל אחד מהם ידרוש קורס בן שבוע על מערכת ההפעלה, הפקודות והמקשים הייחודיים לו. דמיינו מחשב שלא מסוגל לפתוח קובץ שנוצר על מחשב אחר.
איך היה נראה עולם המחשבים כיום אם מישהו היה רושם פטנט על ESC, או על CONTROL C ו-CONTROL V?
העם דורש מהפכה
במקורם נועדו חוקי הפטנטים לתת הגנה לממציאים ולבעלי מלאכה, שתאפשר להם ליהנות מהמצאתם ויחד עם זאת לחלוק את הידע שלהם עם הציבור, לתועלת הציבור. למרות זאת, מאז מתמיד נוצלו חוקי הפטנטים על-ידי האליטות השולטות, החברות החזקות וטרולים מזדמנים, על מנת להיטיב עם עצמם, כמובן על חשבון הציבור הרחב.
בעולמנו הטכנולוגי כיום עלולים הפטנטים להפריע לקדמה, להמצאה ולשיתוף. אפילו הממציא הקטן והתמים ימצא את עצמו חסר אונים עם הפטנט שקיבל על ההמצאה שלו מול חברת ענק המחזיקה אלפי פטנטים, שלא יאפשרו לו לייצר מוצר ולהציע אותו בשוק. חוקי הפטנטים הנוכחיים משרתים בעיקר את החברות הגדולות, הממשלות (העשירות) ותעשיית הפטנטים עצמה. צריך שינוי. צריך להסיט את המחט ולהגדיר חוקים שיגנו על ממציאים של המצאות עקרוניות יותר ויאפשרו שיתוף, תחרות ויוזמה לטובת הציבור כולו.
הכותב הוא יזם חברתי, יו"ר Space IL ומייסד אלדין.