פיצוי שנפסק לזכותו של בעל דין בגין ויתור על נכס מכביד ייחשב תמיד פיצוי במעמד של חוב בר-תביעה, ולבית המשפט אין סמכות לסווגו כהוצאות פירוק, הוצאות פשיטת-רגל או הוצאות הקפאת הליכים - כך קובע בית המשפט העליון בפסק דין בעניין רשת האופנה ג'אמפ, שבו התקבל ערעורו של הנאמן מנחם רהב על פסק דינה של השופטת ורדה אלשיך.
שופטי העליון, בראשות המשנה לנשיא הפורש אליעזר ריבלין, אף מותחים ביקורת על פסיקתה של אלשיך, שהתעלמה מהוראה מפורשת של המחוקק. פירוש הדבר הוא שמשכיר נכס שנפגע מוויתור על נכס מכביד ייחשב לנושה כשאר הנושים ולא כנושה במעמד מיוחד מבחינת סדר הקדימות של הנושים, כפי שקבעה אלשיך.
מדובר בחוזה שכירות ל-10 שנים שחתמה חברת האופנה ג'אמפ עם חברות שהשכירו לה את הנכס. בהמשך נקלעה החברה לקשיים כספיים, וניתן נגדה צו הקפאת הליכים, שבמסגרתו מונה לה נאמן.
הנאמן, רהב, פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לוותר על חוזה השכירות, בטענה כי הוא מהווה נכס מכביד. בין הצדדים התגלעה מחלוקת בשאלה אם סמכותו של בית המשפט לפסוק פיצוי במעמד של הוצאות הקפאת הליכים, המקנה לבעל החוק עדיפות על פני נושים אחרים ומזכה אותו בפיצוי מלוא החוב - או שמא החוק מחייב שהפיצוי ייפסק תמיד במעמד של חוב בר-תביעה, המקנה לו מעמד זהה לנושים האחרים.
השופטת אלשיך קבעה כי פקודת החברות מקנה לבית המשפט סמכות כללית ונרחבת להוציא כל צו שנראה לו צודק בנסיבות העניין, ואולם שופטי העליון אליעזר ריבלין, עדנה ארבל וניל הנדל מתחו ביקורת על גישתה זו, וכן על קביעות נוספות של אלשיך.
"סמכות הוויתור על נכס מכביד הוקנתה באופן מפורש בחקיקה רק לנאמן בפשיטת-רגל, אולם לא לבעל תפקיד המתמנה במסגרת הליך של הבראת חברה. אף על-פי כן, בית המשפט המחוזי לא ראה קושי להחיל את דיני הנכס המכביד המעוגנים בפקודת החברות על הליכים של הבראה", כתב ריבלין.
באשר לקביעתה של אלשיך כי בסמכות בית המשפט לתת כל צו שימצא לנכון, כתב ריבלין כי "אין בידינו לקבל טענה זו. סמכותו של בית המשפט לקבוע תנאים לוויתור על נכס מכביד ולתת צווים בנדון היא סמכות כללית. היא אינה באה להקנות לשיקול-דעתו של בית המשפט 'עליונות נורמטיבית' על פני הוראת חוק אחרות.
"המחוקק קבע בלשון ברורה ונחרצת כי מקום שנפגע בעל דין מוויתור על נכס מכביד, הופך הוא לנושה שבידיו חוב בר-תביעה בפירוק. אין מדובר בברירת מחדל או בהמלצה גרידא כי אם בהוראת חוק מחייבת, ומצווים אנו, כך ראוי להזכיר, לכפוף עצמנו למרות החוק. הטענה כי לבית המשפט מוקנית סמכות לקבוע את מעמד הפיצוי אינה מתיישבת עם לשון החוק ואף לא עם הרציונל המונח בבסיסו".
סוגיה זו הוסדרה בתיקון 19 לחוק החברות, שאמור להיכנס לתוקף בינואר 2013, ואולם גם אם החקיקה החדשה היתה כבר תקפה, מסקנת שופטי העליון היתה נותרת בעינה.
עם זאת, לאור העובדה שמסקנתה של אלשיך נלקחה בחשבון גם בעת קביעת גובה הפיצוי, החליטו השופטים להותיר את הפיצוי שנקבע ולא להכפיפו להסדר הנושים, ואולם "פרט לכך יש לראות את החברות כנושות רגילות".
הנאמן לביצוע הסדר הנושים של ג'אמפ יוצג בידי עו"ד שלום גולדבלט ואהוד גינדס. (ע"א 2717/10)