גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

IMPACT 2012: תמונת העתיד על פי IBM

חברת IBM מסמנת את הכיוונים העיקריים לארגונים בשנים הקרובות: יותר נייד, יותר גדול, יותר חברתי - והכל בענן ■ רשמים מכנס Impact 2012 שערכה IBM בלאס ווגאס

וולטר אייזקסון, ביוגרף, עיתונאי, חוקר מדיניות ושליח פוליטי לשעת הצורך/ צילום: יח"צ  IBM
וולטר אייזקסון, ביוגרף, עיתונאי, חוקר מדיניות ושליח פוליטי לשעת הצורך/ צילום: יח"צ IBM

כמעט 9,000 איש התיישבו בכסאות מסודרים בצפיפות, באולם הכנסים הענק של מלון ה-Venetian המפואר במרכז לאס-וגאס. מנכל"ים, מנהלי מערכות מידע, יועצי IT, מנהלי פיתוח ומנהלים בכירים מהארגונים הגדולים בארה"ב ובעולם הקשיבו בצימאון לדבריו של וולטר איזקסון, המרצה הראשון בכנס Impact 2012 של IBM. למרות שלאייזקסון רזומה מרשים כיו"ר ומנכ"ל CNN בעבר, עורך בפועל של מגזין טיים, וכיום נשיא ומנכ"ל של מכון המדיניות Aspen בוואשינגטון - תשומת הלב של הקהל הייתה נתונה לאדם אחר, שכלל לא היה נוכח באולם. עם טון דיבור רך וחיוך מתמיד, חלק אייזקסון עם הנוכחים את סיפורו של סטיב ג'ובס, המנכ"ל האגדי של אפל. אייזקסון פרסם את הביוגרפיה הרשמית היחידה על ג'ובס, וזאת לאחר יותר מ-40 ראיונות שערך עם גורו הטכנולוגיה במשך שנתיים. (ביוגרפיות אחרות שפרסם אייזקסון וראו אור בעברית הן הביוגרפיות של איינשטיין, בהוצאת עליית הגג, ושל ג'ובס בהוצאת מודן.)

אני הגעתי לשם כאורח של יבמ, עם כמה מאות עיתונאים מכל קצווי תבל, שהצטרפו לאלפי המשתמשים, היועצים, המנמ"רים והתוכניתנים, שקיוו לשלב תורה עם דרך ארץ בבירת הבידור ההמוני, שמובילה את מגמת שילוב הכנסים עם הימורים. סיפור חייו של ג'ובס ימשיך לרתק עוד שנים ארוכות, אבל המוצרים שהביא לעולם גרמו לטלטלה לא רק בשוק הצרכני, אלא גם בשוק ה-IT הארגוני. מנהלי מערכות מידע נאלצו להתמודד עם המנכ"לים שדורשים גישה לדואר הארגוני מהאייפון, משתמשים שרוצים גישה מהירה לאפליקציות הארגוניות באותה הדרך שבה הם ניגשים למשחק באייפד, ואפשרות לגישה מאובטחת מכל מכשיר כמו טלפון או טאבלט למידע הארגוני. אם בשלב הראשון פגשנו ארגונים שהשיקו אפליקציות בסיסיות ואפשרות לעובדים שלהם גישה מוגבלת מרחוק למערכות הארגוניות, הרי שבדור הבא האפליקציות יעלו שלב: הן יהפכו לחכמות יותר, ינצלו מאגרי מידע ענקיים במהירות, ויציעו ללקוח מידע המבוסס על המקום, והזמן והפרופיל החברתי שלו. עובדי הארגון עצמו יוכלו להנות מאפליקציות מותאמות אישית שעובדות על כל מכשיר, בין אם הוא שלהם או של החברה, ויוכלו לנצל את הזמן שלהם בכל מקום לעבודה.

השילוב באופן כללי

אייזקסון בא לשאת את ה-Keynote של כנס Impact 2012, שערכה חטיבת התוכנה של יבמ בחודש שעבר, כדי לספר לנו איך חזון ועיקשות יכולים לעצב את פני העתיד. בדיעבד זה נשמע פשוט, כי הרי לכולנו ראיה 6:6 במבט לאחור, אך לא תמיד קל לדמיין כיצד ייראה עתיד טכנולוגי ואיך הארגון יכול להרוויח ממנו. בוב סוטור (Bob Sutor), סגן נשיא בחטיבת הניידות וכלי WebSphere של IBM התנדב לשבת איתנו, העיתונאים, לשיחה מתוזמנת בקפידה כדי להסביר איך ייראה העתיד בעיניים של ענק כחול. "לפני מספר שבועות הייתי בשדה התעופה וחיכיתי לטיסת המשך לאחר שהגעתי מטיסה אחרת. בשלב מסוים נשלחה אליי הודעה באפליקציה של חברת התעופה לגבי שינוי שער הטיסה". אפליקציות כאלו קיימות בארגונים רבים, והן מאפשרות לעסקים קשר ישיר עם הלקוחות שלהם וקבלת מידע באופן מיידי. "אבל אם נעבור לדור הבא של יישומים, אזי השימוש במידע יכול להיות הרבה יותר חכם. חברת התעופה הרי יודעת שהגעתי מטיסה במחלקה שלא מוגשת בה ארוחה, כלומר אני רעב. היא יודעת איפה אני בשדה התעופה לפי ה-GPS בטלפון הנייד שלי. היא יודעת שאני אמור להגיע לשער מסוים ממנו תצא הטיסה - והיא יכולה לדעת שבדרכי מפה לשם אני יכול למצוא מספר מסעדות שמתאימות למה שאני אוהב לאכול ומגישות את האוכל בטווח הזמן שמתאים לי. הקישור בין כל הנתונים האלה יכול די בקלות ליצור המלצה ייחודית עבורי, מסר שיגיע באמצעות האפליקציה של חברת התעופה, "מר סוטור היקר, השער השתנה ויש לך עוד 45 דקות עד לזמן העלייה למטוס. בדרך תוכל ליהנות מהצעה מיוחדת לנוסעינו, ארוחה קלה במסעדת XXX מול שער YYY. ותודה שאתה טס ZZZ".

Big Data באפליקציה ניידת

כיום זה נשמע אולי דימיוני, אבל סוטור מבטיח שאפליקציות הדור הבא שמפתחים ארגונים, יציעו בדיוק את הפתרונות הללו. "זה יתאפשר רק בזכות מאגרי מידע ענקיים, מה שאנו קוראים Big Data, וכלי ניתוח שמסוגלים לחקור את ההתאמה בין מאגר ההצעות העסקיות לבין הפרופיל הצרכני של הלקוח. לא עוד הצעות "כלליות", שמבוססות על רק על מיקום או רק על מאפיינים אישיים כמו גיל או מצב משפחתי, כמקובל היום. אלא הצעות ממוקדות, חד פעמיות, שמתאימות את עצמן למיקום, לזמן ולאירוע ומבוססות על הטעם האישי של הלקוח באמצעות הכרתו ב-360 מעלות, לא רק הפרופיל הצרכני שלו." הכרה זו נוצרת ממידע המגיע בין השאר מרשתות חברתיות, כמו פייסבוק (בדוגמא של סוטור: עשיתם לפני חודש לייק לעמוד "מתים על אוכל תאילנדי" ועכשיו האפליקציה מצאה עבורכם את המסעדה התאילנדית היחידה בשדה התעופה) או מניתוח של הפעילויות של החברים שלו.

כדי לפתח את האפליקציות האלו מציעה IBM לארגונים את כלי הפיתוח שלה לאפליקציות שמבוססים על הרכישה של WorkLight הישראלית מלפני מספר חודשים. הכלים מאפשרים פיתוח למגוון פלטפורמות - כמו iOS, אנדרואיד, Windows Phone, בלאקברי ואחרים - בסביבת פיתוח העושה שימוש בקוד אחד. מול IBM מתמודדים מתחרים רבים בשוק של פיתוח אפליקציות ניידות לארגונים, חברות צעירות בצעדיהן הראשונים כמו Verivo או Webalo, אך גם ענקיות מבוגרות כמו מוטורולה (עם פתרונות RhoMobile) או קבוצת SAP, שמציעה את כלי הפיתוח של Sybase ואף רכשה באפריל את חברת Syclo, אחת מהמובילות בתחום.

להביא את המכשיר מהבית

ההיצע הגדול של סמרטפונים משוכללים ו-Tablet-ים מהירים, הביא את המשתמשים לאמץ את המכשירים שקנו לשימוש ביתי גם לעבודה בשעות המשרד. המשתמשים לא מוכנים לוותר על חווית השימוש של המכשיר החדש שקנו, ומאלצים את הארגון לשנות את התפיסה שלו לגבי רכש ואחזקה של ציוד עבור העובדים. המגמה הזאת, שתופסת תאוצה בשנה האחרונה וצפויה להתגבר בצורה משמעותית בשנים הקרובות נקראת "הבא את המכשיר שלך" או Bring Your Own Device. מה שהתחיל כמטרד עבור מנהלי מערכות ה-IT נתפס היום כאתגר מקצועי, להתאים את המערכות הארגוניות והאבטחה של הארגון למגוון מכשירים ניידים. ומי שדוחף אותם להרים את הכפפה הם מנהלי הכספים, שרואים במגמת BYOD מקור לחסכון כספי ניכר.

סוטור מספר ש-IBM עצמה מתכוננת לנהל בעתיד כחצי מיליון מכשירים של עובדים - יותר ממספר העובדים! כיום העובדים משתמשים "רק" ב-120,000 מכשירים ניידים (טלפון, מחשב נייד או Tablet) כאשר 20,000 מתוכם הם רכוש פרטי של העובדים עצמם. "לפי התחזיות שלנו, בתוך 10 שנים כל הארגונים יעברו למדיניות של BYOD" אומר סוטור. "הדבר הראשון שארגונים רואים כאן הוא חסכון כספי. במקום לרכוש נייד חדש לעובד - הוא יביא את המחשב שבחר וקנה בעצמו. במקום לקנות לו טלפון סלולרי, שהוא אולי מתעב - ולהתעסק כל הזמן בהרגעת הרוחות, נעודד לקנות בעצמו iPhone או כל מכשיר אחר שה-IT מסוגל לנהל ולהגן עליו". סוטור מספר, שהחיסכון הכספי דוחף ארגונים רבים להאיץ את המעבר לשימוש באפליקציות ניידות תוך שיפור מערך האבטחה. "זה פשוט משתלם. למדנו לחיות בסביבה הטרוגנית, לנהל מורכבות ולאבטח צורות שימוש חדשות, אז למה לא ליהנות מהפירות - החיסכון בהוצאות הוניות?"

ובכל זאת, נוע תנוע

בין אם מדובר במכשיר מהבית או מכשיר מארגון, המעבר למכשירים ניידים מטלטל את הארגון, כפי שהארגונים טולטלו בשנות ה-80', כאשר עובדים החלו להביא את ה-PC הפרטי לשולחנות העבודה המשרדיים. אחת הדוגמאות האחרונות בעולם ה-IT לשימוש בטאבלטים הוא בית החולים המרכזי באוטווה שבקנדה. בבית החולים 1,200 מיטות, 1,500 רופאים ו-12,000 עובדים. למרות שבית חולים הוא לא ארגון עסקי קלאסי, ניתן ללמוד מהמהלך שביצעה הנהלה לגבי תהליך ההטמעה של כלים ניידים ואפליקציות חדשות. לפני פחות משנתיים החליט סגן הנשיא למערכות מידע של בית החולים, דייל פוטר, להחליף את הקלסרים והניירות של הרופאים ב-iPad חדשים. הוא התחיל ברכישה של 300 יחידות, ומאז כבר רכש למעלה מ-3,000 מחשבי לוח והפך את בית החולים לסיפור הצלחה בעולם הרפואה. בשיחה ארוכה מגולל פוטר על ההתמודדות של עיצוב מחדש של תהליכי העבודה בעידן הניידות במגזר הרפואה, הנחשב לשמרן במיוחד.

המכשול הראשון שבו נתקל פוטר הגיע מצד מנהלת אבטחת המידע הארגונית. היא דרשה שכל כניסה ל-iPad תהיה כרוכה בהקשת סיסמה בת 16 אותיות וספרות. "אלה התקנות של רשויות הרפואה" היא אמרה. "היה לי ברור שמגבלה כזאת תהפוך את המכשיר לבלתי שמיש עבור הרופאים. שאלתי אותה אם היא חושבת, שחשבון הבנק שלה גם הוא משהו אישי ופרטי. היא ענתה כמובן בחיוב. ואז שאלתי בהיתממות, האם אפשר למשוך כסף באמצעות כרטיס האשראי מחשבון הבנק שלה וכיצד היא מגינה עליו. היא ענתה שיש לה קוד PIN סטנדרטי בן ארבע ספרות ולדעתה זו הגנה מספקת. המשכתי ללחוץ, מתי בפעם האחרונה היא החליפה את הקוד הזה? היא הודתה שמעולם הוא לא הוחלף וגם אין צורך להיות פאראנואיד בנושא. כך הגעתי איתה למסקנה המתבקשת, שאם לחשבון הבנק מספיקה הגנה של קוד של ארבע ספרות אין שום סיבה מדוע מידע רפואי לא יהיה מוגן באמצעות קוד פשוט", מסכם פוטר. את הקוד מחליפים עבור המשתמש בתהליך מנהלתי מנוהל על ידי ה-IT פעם ב-60 יום כאמצעי הגנה מספק.

הרגולציה אינה תירוץ

חשש נוסף היה שהרופאים ישתמשו ב-iPad במקומות ציבוריים, כמו ברכבת או במטוס, ותהיה לזרים אפשרות לצפות במידע רפואי חסוי. פוטר מסביר כי לא צריך להמציא מחדש את חוקי השימוש בשל חדירת המכשירים החדשים "למשל, יש לנו כבר הנחיות לרופאים איך לדבר בטלפון סלולרי במקום ציבורי בכל הנוגע למטופלים. מוצאים מקום שקט ופרטי לשיחה, לא חושפים את שם המטופל, משתדלים לא להשתמש בביטויים מושכי תשומת לב, וכדומה. את אותן ההנחיות העברנו גם ל-Tablet, בהנחה שהרופאים מספיק אינטליגנטיים ואחראיים כדי לדעת איך לציית להן".

אמצעי אבטחה נוסף ששילבו באייפדים הוא "גדר אבטחה גיאוגרפית" (Geofence). המכשיר מזהה את המיקום שלו באמצעות GPS וכאשר הרופא יוצא מבית החולים הוא ננעל. פוטר: "גילינו שחלק מהרופאים אוהבים לבחון תיקים רפואיים כאשר הם בבית הקפה שנמצא בקניון ליד בית החולים. אז יצרנו נעילה גיאוגרפית אחרי 30 שניות מחוץ לשטח בית החולים. אם הרופא נמצא בבית הקפה הוא יכול לפתוח אותה לפרק זמן אופייני של הפסקת אוכל. אבל אחרי פרק זמן נוסף מחוץ לבית החולים כל הגישה לאפליקציות מהמכשיר הספציפי הזה נחסמת לחלוטין".

אך בזאת לא תמו המכשולים. בבית החולים קיימת אחראית על הפצת זיהומים שאמורה לאשר כל מכשיר שנכנס לבית החולים ולקבוע את נהלי החיטוי שלו. זאת אולי פונקציה שלא מוצאים בכל ארגון עסקי, אבל היא בהחלט מספקת הצצה לדרך בה בוחנים חווית משתמש בתנאים קצת שונים מהרגיל. "מניעת זיהומים היא מטרה קריטית בכל בית חולים, ומנהלת התחום הייתה מוטרדת מכך שבמכשיר נוגעים בידיים כל הזמן, וייתכן שזה כר פורה לזיהומים. הסכמנו לעשות ניסוי קטן ונתתי לרופאים מספר אייפדים לניסוי לשבוע. לאחר השבוע לקחתי למעבדה פריטים שונים שהיו בשימוש יומיומי אצל הרופאים: עט, משקפיים, עניבה, פולדר עם ניירות, טלפון סלולרי - וכמובן את ה-iPad. בבדיקות המעבדה הסתבר כי, בניגוד לשאר הפריטים, האייפד היה נקי לחלוטין מזיהומים". למי שכבר התחיל להאמין שה-iPad מסוגל גם למנוע מחלות מצפה אכזבה. אלה הרופאים ששמרו על ניקיונו. בבית החולים ניתן למצוא בכל פינה מגבונים לחיטוי הידיים לשימוש הצוות הרפואי. מכיוון שהרופאים אהבו גם את מסכי ה-iPad שלהם נקיים מטביעות אצבעות, הם השתמשו במגבונים על מנת לנקות את המסכים באופן קבוע. בסופו של יום, האייפדים היו סטריליים יותר מכל מכשיר אחר בגלל הניקוי המתמיד.

העוזר הרפואי הצמוד

לעומת הקושי הקטן בהגנה על סודיות ועל ניקיון, בצד הרפואי ה-iPad הוכיח את עצמו כפלטפורמה יעילה ביותר להנגשת מידע קריטי לרופא ברגע הדרוש, לצד מיטת החולה, כאשר יש צורך בקבלת החלטות מיידית. המערכת מאפשרת לרופאים גישה מקונת למידע רפואי השמור במערכת PACS (ארכיון רפואי ממוחשב) כמו תוצאות בדיקות, צילומים דיאגנוסטיים, תרופות וטיפולים קודמים, הערות והתראות של רופאים בעבר, ובעתיד גם פרופיל גנטי ורקע משפחתי. בנוסף, ה-iPad משמש לניהול סדר היום הקבוצתי של כל הרופאים. כך יכול רופא משתלם להזמין רופא מומחה לבדיקה והתייעצות עבור המטופל שלו תוך סינכרון הדדי של סדר היום. הוא יכול לראות מתי הרופא המומחה פנוי ולאפשר לו גישה לתיק הרפואי של החולה. ואגב כך, הוא יכול להודיע למטופל מתי יגיע הרופא המומחה בלי שהוא עזב את המיטה של המטופל לרגע.

לדברי פוטר, המהלך עזר בסופו של דבר לקרב את הרופאים למטופלים. "אחד החששות הגדולים של רופאים בסוף יום העבודה הוא, שהם שכחו משהו. עכשיו אני יכול לומר להם, שאם נזכרתם במשהו במהלך הנסיעה הביתה, אתם יכולים לוודא מיידית שהטיפול ניתן, או להזמין בדיקה דחופה. גם בבית החולים, במקום שרופא יקבל החלטות ליד המיטה של המטופל אבל כדי לבצע אותן עליו ללכת לעמדה אחרת - כדי להזמין בדיקות, לאחזר צילומים מהארכיון, לארגן פגישת יעוץ או ניתוח, הוא יכול לבצע פעולות אלה ואחרות ליד מיטת המטופל", מסכם פוטר.

הכול גדול, הכול חברתי, והכול שווה כסף

המספרים הם מסחררים: יותר מ-350 מיליון ציוצי Twitter נשלחים מדי יום, יותר ממיליארד הודעות פייסבוק ואינספור חילופי מידע ברשתות מקצועיות כמו LinkedIn. מחקרים שערכה IBM מצביעים על כך ש-36% מהשיח ברשתות חברתיות עוסק במותגים, כאשר שניים מכל שלושה משתמשים ברשת חברתית מאמינים כי הרשת השפיעה על החלטות הקניה שלהם. המשמעות היא ברורה: כל פעילות שמשתמשים עושים היום היא שקופה לכול מתעניין, בהסכמה - אפילו בהזמנה, וכל חוויה אישית נעשית למשותפת באמצעות הכלים החברתיים. זה החזון של TBC Corporation, תאגיד שמחזיק במספר רשתות לתחזוקת רכב והחלפת צמיגים ברחבי ארה"ב, בעיצוב מדיניות השיווק המקוון כתהליך "ויראלי" המתפשט ברשתות החברתיות.

החברה החלה באינטגרציה של מערכות המידע לניהול שרשרת האספקה (SCM) מקצה לקצה, החל מהתחברות ל-ERP של הספקים, דרך ניהול הלוגיסטיקה במתווה JIT וכלה בניטור בזמן אמת של טרנסאקציות המכירה בקופות בחנויות הזכיינים. כפועל יוצא של המהלך, יכול היום הלקוח לקבוע תור באמצעות אפליקציה ל-Smartphone או בכניסה לאתר אחת מהחנויות ברשת. המערכת מזמינה עבורו את הפריטים הדרושים מהספק ובלי לשהות רגע מיותר במחסנים הם נשלחים "בדיוק בזמן" לחנות שהוא בחר. גם בזמן הטיפול ברכב, האפליקציה מעדכנת את הלקוח באופן שוטף (במה שיראה לישראלי כמהלך אמיץ בכל הקשור לטיפול במוסכים) בכול פרט מעניין: כמה זמן נותר לרכב עד לגמר הטיפול, מה התברר במהלך הטיפול עצמו ואיזה עלויות צפויות לו מביצוע המלצות הטיפול השונות.

Big Data: זה כבר כאן

מנהל ה-IT של TBC Corporation ניסה למתן את הקפיצות הפראיות של עומסי הדרישה, שיכולה להשתנות מרגע לרגע בעשרות אחוזים (כמו בתחילת יום העבודה, כאשר אלפי פקידים מטפלים בבעיותיהם הפרטיות לפני שהם שוקעים בחובות התפקיד), כדי ליעל את הלוגיסטיקה (פחות משלוחים, פחות שעות נוספות, וכו'). התברר לו שעל ידי מעקב אחרי ה-Buzz ברשתות החברתיות ניתן לנחש מה תהייה שיחת היום במשרדים - וכפועל יוצא כמה הזמנות תגענה, מאיזה אזורים ומי החנויות שתזדקקנה לאספקה ב-24 השעות הקרובות - עוד לפני שהלקוחות החליטו מה לעשות. היכולת להציע שירותים שאיכותם נגזרת מהניטור של רשתות חברתיות תלויה כמובן ביכולת לנתח נפח נתונים הולך וגדל, בזמן אמת ובאמינות לא מסויגת.

למעשה, כול מגזר ה-Enterprise העולמי מתמודד עם דרישות דומות לאלה שמעסיקות את TBC Corporation. מערך המחשוב של רשת מלונות מריוט העולמית מתמודד למשל עם 1,500 הזמנות בשנייה, כאשר מערך ההזמנות המקוון מחויב לספק תשובה ללקוח בתוך פחות משנייה. בסין הכול תמיד יותר גדול: China Mobile, חברת הסלולר הגדולה בעולם, מעניקה שירותים ל-600 מיליון לקוחות, שמייצרים 148 מיליון טרנזאקציות ביום - כמעט 3,500 בשנייה. חברת סליקת האשראי מסטרקראד הציגה בכנס כמה נתונים מסחררים משלה: הרשת שלה משרתת 1.7 מיליארד צרכנים, שמגיעים דרך 22,000 מוסדות פיננסיים ב-210 מדינות בעולם. מערכת המידע המרכזית של מסטרקארד מבצעת 43,000 פעולות בדקה, שכל אחת אורכת 130 מילישניות בלבד.

סטיב מילס, סגן נשיא בכיר ומנהל קבוצת תוכנה ומערכות ב-IBM, הציג נתונים נוספים: 18.7 מיליון רכישות מקוונת נרשמו במהלך יום שני השחור (Cyber Monday). בשנת 2016 צפויות להתרחש 9.9 מיליארד פעילות תשלום ליום באמצעות חיישן קירבה (Near Field Communication, בקיצור NFC, שבב RF או תוכנה הצרובה בסלולרי ומשמשת לחיוב חשבון הלקוח במקום כרטיס אשראי). "עלות החומרה יורדת בכל שנה, אבל עלות התחזוקה היא זאת שחשובה באמת", אומר מילס. "השילוב בין כלי תוכנה חכמים לחומרה מתקדמת הוא זה שיכול לסייע בפתרונות עסקיים אמיתיים". מילס הציג את הדוגמא של חברת התקשורת האמריקאית ספרינט, שמתמודדת באתר שלה עם 100,000 בקשות של לקוחות לגבי זכאות לשדרוג מכשיר סלולרי. לדברי מילס, "בעזרת הכלים של IBM, קיצרה החברה את זמן התגובה שלה ב-76%. משהו שלפני 15-20 היינו אומרים שלא ניתן לביצוע בכלל, היום זו רוטינה. למעשה, מי שלא מפתח יכולות דומות נידון לניוון עסקי", מדגיש מילס.

התחכום מגיע להוליווד

היכולת לטפל בכמות נתונים גדולה יכולה להיות מנוצלת גם לשימושים קצת פחות מקובלים. רוד סמית, סגן נשיא לטכנולוגיות חדשניות (Emerging technologies) מספר על ניסוי מעניין. "יצרנו שיתוף פעולה עם מעבדת מחקר המדיה של אוניברסיטת דרום קליפורניה כדי לנתח את המידע המתפשט ברשתות חברתיות בנוגע להצלחה של סרטים חדשים", אומר סמית. "המערכות שלנו, בשיתוף עם הכלים שפיתחו החוקרים באקדמיה בחנו מאות אלפי ציוצים והצליחו להציג ניתוח פרופיל מדויק של התחושות (Sentiment) של הגולשים כלפי הסרטים. הדיוק מתבטא בתחזית מדויקת של הדרישה לכרטיסים, על פי ערים, אולמות, ימים ושעות. הכלי הזה מיועד לא רק כדי לדעת אם בטמן יעקוף את הנוקמים. התקווה היא, שבעתיד הקרוב יוכלו האולפנים לבחון בזמן אמת את ההשפעה של מהלכים שיווקיים על התחושות של הציבור הרחב ו"להציל" סרטים שהתחילו ברגל שמאל את הסבב בבתי הקולנוע. היום שולחים אותם למחסנים ומעבירים את ההפצה לערוץ השכרת הסרטים, בהפסד כספי ניכר. בעתיד הם יוכלו לפתח אסטרטגיות קידום מכירות משוכללות ולחסוך הרבה כסף".

עוד כתבות

חסן נסראללה / צילום: רויטרס

נסראללה אחרי התקיפות: "על ישראל לחכות בגבול לתגובה מידית"

מזכ"ל חיזבאללה אמר כי "מעתה נפיל מל"טים ישראלים", ואישר ששני לוחמים נהרגו בסוריה, אך טען כי לא הייתה זו מטרה איראנית אלא של ארגונו ● הוא אמר כי התקרית בבביירות היא הפרה ראשונה של הבנות מלחמת לבנון ה-2, ואמר כי נתניהו פועל משיקולי בחירות ● "שלב חדש בעימות"

181 מנהלים אמריקאים חותמים "רווחים זה לא הכל" / צילום: רויטרס

המנכ"לים זונחים גישת מילטון פרידמן והתכונות הנדרשות ליזם: מה קרה השבוע בהייטק

חברות ההייטק הגדולות בעולם היו שותפות לגיבוש ההצהרה על כך שהרווח אינו הדבר היחיד שחשוב, הדברים האפלים במרקטפלייס של פייסבוק, והתפקיד החדש של מפקד 8200 לשעבר ● כל מה שהיה השבוע בתעשיית ההייטק

נוני מוזס/  צילום: רוני שיצר

בדרך לעסקה ב"ידיעות אחרונות"? מה מלמד המהלך האחרון של דיסקונט

אחת השאלות המסקרנות העולות בעקבות המימוש של בנק דיסקונט את הבטוחה על מניות "ידיעות אחרונות", נוגעת לעיתוי ● ההערכה היא כי המהלך אמור לנטרל את השפעתו של הדם הרע בין בני משפחת יודקובסקי לבין מוזס, ולהבטיח שהפעם המילה האחרונה תהיה של האחרון ● ניתוח "גלובס"

אילון מאסק / צילום: ג'ו סקיפר, רויטרס

טסלה ופורד בעלות הפוטנציאל הגבוה ביותר להפסד ממלחמת הסחר

ענקיות הרכב האמריקאיות הן בין היצואניות המובילות של כלי רכב לסין, יחד עם ב.מ.וו ומרצדס בנץ ● אמש מניות הרכב של טסלה, פורד וג'נרל מוטורס התרסקו עם נעילת המסחר בארה"ב

דוד פתאל / צילום: רפי דלויה

פתאל החזקות כבר שווה 7 מיליארד שקל: המניה הגיבה בחיוב לתוצאות חזקות ברבעון השני

הכנסות ממלונות שנוספו לפורטפוליו במחצית השנייה אשתקד סייעו לחברת המלונאות להציג שורה עליונה של כ-1.5 מיליארד שקל ברבעון השני, צמיחה של 74% ● יישום תקן 16 IFRS גרע כ-56 מיליון שקל מהשורה התחתונה שהציגה ירידה של 35% ברווח הנקי

רני ולינגשטיין (מימין) ודוד בן בסט, Oryx Vision / צילום: יח"צ

חברת החיישנים לרכב האוטונומי אוריקס ויז'ן נסגרה

החלטה לסגור את החברה הגיעה בעקבות עיכובים בפיתוח הרכב האוטונומי אשר הובילו להאטה בשוק שבו פועלת החברה ● דוד בן בסט, המייסד וסמנכ"ל המו"פ לשעבר, בשיחה עם "גלובס": "אני לא הייתי חלק בהחלטה לסגור את החברה"

מנכ"ל מימון ישיר, ערן וולף  / צילום: מימון ישיר

בנק ההלוואות לרכב של משפחת שנידמן ממשיך לצמוח: מימון ישיר מציגה רווח של 73.5 מיליון שקל במחצית, גידול של 44%

ברבעון השני השנה הרווח הסתכם בכ-38.7 מיליון שקל, גידול של כ-191% ביחס לרבעון המקביל ● המנכ"ל ערן וולף: "אנו פועלים למעלה מעשור למיצוב כחברה המובילה בענף האשראי הצרכני ומתחרה משמעותית בבנקים, ותוצאות הרבעון מהוות עבורנו עדות לכך שאנו מממשים בהצלחה אסטרטגיה זו"

עמיר פרץ / צילום: תמר מצפי, גלובס

ריד מיי ליפס: מה עשה עמיר פרץ כדי שיבינו שלא ישב עם נתניהו?

והתשובה היא גילח את שפמו בן 47 השנים ● בשבועות האחרונים סובל פרץ מספין של הליכוד, שלדבריו, מציג אותו כמי שיחבור לנתניהו אחרי הבחירות

ענת גואטה / צילום: איל יצהר

רשות ני"ע מקדמת: חברות ת"א 125 יורשו להנפיק אג"ח היברידיות עם גמישות במועד פירעון החוב

הרשות הפיצה מסמך היוועצות להערות הציבור בדבר התרת מכשיר פיננסי חדש, שיאפשר דחייה בתשלום ריבית או קרן, ושנמצא במעמד נחות לאג"ח רגילות

זהב/ צילום: Reurets, Toru Hanai

מחפשים אלטרנטיבה לכסף? יש נכס שעומד להיות נדיר אף יותר מזהב

בשנים האחרונות קונה לעצמו הביטקוין יותר ויותר מאמינים הרואים בו נכס הגנה מפני משבר, בדומה לזהב ואפילו יותר ● אילו תכונות משותפות לשניים, מה מבדיל ביניהם ומה עשוי לגרום לשווי השוק של המטבע הדיגיטלי לזנק מעשרות מיליארדי דולרים ליותר מ-2 טריליון דולר ● חלק שני ואחרון על האלטרנטיבות לכסף שמאבד את ערכו

ברוך מרזל / צילום: איל יצהר

בית המשפט העליון: מרזל וגופשטיין לא יתמודדו בבחירות

בית המשפט העליון קבע הערב כי בנצי גופשטיין ו ברוך מרזל לא יוכלו להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת ה-22 ● ממפלגת "ימינה" נמסר: "שוב מסתבר שהגנה על מיעוט, ערך השיוויון והזכות לבחור ולהבחר שמורים רק לחברי הכנסת הערבים שונאי ישראל ותומכי טרור"

יגאל דמרי / צילום:איל יצהר

המכרז לרכישת הבעלות על חברת אפריקה ישראל עובר לסיבוב השני

ספירת קולות המצביעים האסיפות מחזיקי האג"ח של החברה עולה, כי שתי הצעות הרכישה שקיבלו את ערב הקולות הן אלו שהגישו חברת י.ח דמרי שבשליטת יגאל דמרי וחברת לפידות קפיטל שבשליטת יעקב לוקסנבורג

עבודות סלילה/ צילום: שאטרסטוק

כביש משנות ה-50 יפונה לאחר שהעירייה לא השלימה את ההפקעה

בית המשפט הורה על פינוי כביש שנסלל בשנות ה-50, לאחר שעיריית יהוד-מונוסון לא השלימה את הליכי ההפקעה שלו ● העירייה חויבה לפנות את הכביש ולשלם לבעלי הזכויות כמיליון שקל דמי שימוש

הונאה, תרמית, זיוף, עוקץ / שאטרסטוק

כתב אישום נגד אדם שהתחזה לכדורגלנים מליגת-העל ומשך כספים מחשבונם

על פי כתב האישום, זיו ברמי זייף תעודות זהות של עשרה כדורגלנים מליגת העל והצליח למשוך במרמה סכום של 52 אלף שקל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון נעל את הכנס השנתי של הפדרל ריזרב בג'קסון הול והזהיר מפני גידול ביחס חוב-תוצר

הכנס התמקד ב"אתגרים בניהול מדיניות מוניטרית כעשור לאחר המשבר הפיננסי", ולקחו בו חלק נגידי הבנקים המרכזיים המובילים בעולם וראשי המערכת הפיננסית ● נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר כי הבנקים המרכזיים "צריכים לקחת בחשבון את המצב המחזורי של הכלכלה ולנסות לנתק את ההיזון החוזר בין התחזיות הכלכליות לבין הציפיות בשוק" ● ירון יהיה אורח "ועידת הנגידים" של "גלובס" ביום ראשון הבא, 1.9

מפעל פרוטליקס  / צילום: פאול אורלייב

עם הערת עסק חי וחוב של 58 מיליון דולר: פרוטליקס בוחנת אופציות "לצורך מקסום הערך לבעלי המניות"

החברה, המתמקדת בפיתוח תרופות חדשות, מציגה הפסדים כבדים מפעילותה ותזרים שלילי מפעילות שוטפת ● מאז השיא ב-2014 איבדה המניה כ-90% מערכה

שיגורי רקטות מרצועת עזה על ישראל / צילום: REUTERS/Amir Cohen

שלושה שיגורים לעבר ישראל מרצועת עזה; רקטה נפלה בכביש בעוטף

ההתרעה נשמעה בעיר הדרומית ובישוב איבים ובקיבוצים בשער הנגב ● מדובר צה"ל נמסר כי הפרטים בבדיקה ● תושבים מדווחים על יירוטים ● כמו כן, דווח על נפילת רקטה בכביש בעוטף עזה ועל שריפה שפרצה במקום כתוצאה מכך

בריטיש איירווייס / צילום: יחצ

לקראת השביתה בבריטיש איירווייז - החברה מבטלת טיסות בקו תל-אביב לונדון

בריטיש איירוויז נערכת לשיבושים בלוח הטיסות: איגוד הטייסים הבריטי BALPA הכריז כי ישבות ב-9, ב-10 וב-27 לספטמבר ● נוסעים שטיסתם תבוטל יקבלו החזר כספי מלא או שיוכלו להזמין טיסה במועד אחר ללא חיוב

סוחר מודאג בוול סטריט

מלחמה שכל הצדדים מפסידים בה

הבעיה עם מלחמות סחר, כמו עם מלחמות של יריות, היא שכשהן מתחילות, אף פעם לא יודעים איך הן יסתיימו. וכן, גם לאויב יש זכות פעולה ● פרשנות

שלמה רודב / צילום: רמי זרנגר

מחיקות הענק של בזק יובילו את החברה לגירעון בהון העצמי; המניה צנחה 50% בשנה האחרונה

ההחלטה על הפחתת שווי הפעילות של פלאפון תביא למחיקה של 951 מיליון שקל בשווייה של חברת הסלולר בספרי החשבונות של בזק ● ברשות ני"ע הודיעו לבזק כי לא נוצרו התנאים להכרה בנכס מס בסך 1.2 מיליארד שקל, שנבע לחברה כתוצאה מרכישת מניות yes מידי אלוביץ'