כמעט 9,000 איש התיישבו בכסאות מסודרים בצפיפות, באולם הכנסים הענק של מלון ה-Venetian המפואר במרכז לאס-וגאס. מנכל"ים, מנהלי מערכות מידע, יועצי IT, מנהלי פיתוח ומנהלים בכירים מהארגונים הגדולים בארה"ב ובעולם הקשיבו בצימאון לדבריו של וולטר איזקסון, המרצה הראשון בכנס Impact 2012 של IBM. למרות שלאייזקסון רזומה מרשים כיו"ר ומנכ"ל CNN בעבר, עורך בפועל של מגזין טיים, וכיום נשיא ומנכ"ל של מכון המדיניות Aspen בוואשינגטון - תשומת הלב של הקהל הייתה נתונה לאדם אחר, שכלל לא היה נוכח באולם. עם טון דיבור רך וחיוך מתמיד, חלק אייזקסון עם הנוכחים את סיפורו של סטיב ג'ובס, המנכ"ל האגדי של אפל. אייזקסון פרסם את הביוגרפיה הרשמית היחידה על ג'ובס, וזאת לאחר יותר מ-40 ראיונות שערך עם גורו הטכנולוגיה במשך שנתיים. (ביוגרפיות אחרות שפרסם אייזקסון וראו אור בעברית הן הביוגרפיות של איינשטיין, בהוצאת עליית הגג, ושל ג'ובס בהוצאת מודן.)
אני הגעתי לשם כאורח של יבמ, עם כמה מאות עיתונאים מכל קצווי תבל, שהצטרפו לאלפי המשתמשים, היועצים, המנמ"רים והתוכניתנים, שקיוו לשלב תורה עם דרך ארץ בבירת הבידור ההמוני, שמובילה את מגמת שילוב הכנסים עם הימורים. סיפור חייו של ג'ובס ימשיך לרתק עוד שנים ארוכות, אבל המוצרים שהביא לעולם גרמו לטלטלה לא רק בשוק הצרכני, אלא גם בשוק ה-IT הארגוני. מנהלי מערכות מידע נאלצו להתמודד עם המנכ"לים שדורשים גישה לדואר הארגוני מהאייפון, משתמשים שרוצים גישה מהירה לאפליקציות הארגוניות באותה הדרך שבה הם ניגשים למשחק באייפד, ואפשרות לגישה מאובטחת מכל מכשיר כמו טלפון או טאבלט למידע הארגוני. אם בשלב הראשון פגשנו ארגונים שהשיקו אפליקציות בסיסיות ואפשרות לעובדים שלהם גישה מוגבלת מרחוק למערכות הארגוניות, הרי שבדור הבא האפליקציות יעלו שלב: הן יהפכו לחכמות יותר, ינצלו מאגרי מידע ענקיים במהירות, ויציעו ללקוח מידע המבוסס על המקום, והזמן והפרופיל החברתי שלו. עובדי הארגון עצמו יוכלו להנות מאפליקציות מותאמות אישית שעובדות על כל מכשיר, בין אם הוא שלהם או של החברה, ויוכלו לנצל את הזמן שלהם בכל מקום לעבודה.
השילוב באופן כללי
אייזקסון בא לשאת את ה-Keynote של כנס Impact 2012, שערכה חטיבת התוכנה של יבמ בחודש שעבר, כדי לספר לנו איך חזון ועיקשות יכולים לעצב את פני העתיד. בדיעבד זה נשמע פשוט, כי הרי לכולנו ראיה 6:6 במבט לאחור, אך לא תמיד קל לדמיין כיצד ייראה עתיד טכנולוגי ואיך הארגון יכול להרוויח ממנו. בוב סוטור (Bob Sutor), סגן נשיא בחטיבת הניידות וכלי WebSphere של IBM התנדב לשבת איתנו, העיתונאים, לשיחה מתוזמנת בקפידה כדי להסביר איך ייראה העתיד בעיניים של ענק כחול. "לפני מספר שבועות הייתי בשדה התעופה וחיכיתי לטיסת המשך לאחר שהגעתי מטיסה אחרת. בשלב מסוים נשלחה אליי הודעה באפליקציה של חברת התעופה לגבי שינוי שער הטיסה". אפליקציות כאלו קיימות בארגונים רבים, והן מאפשרות לעסקים קשר ישיר עם הלקוחות שלהם וקבלת מידע באופן מיידי. "אבל אם נעבור לדור הבא של יישומים, אזי השימוש במידע יכול להיות הרבה יותר חכם. חברת התעופה הרי יודעת שהגעתי מטיסה במחלקה שלא מוגשת בה ארוחה, כלומר אני רעב. היא יודעת איפה אני בשדה התעופה לפי ה-GPS בטלפון הנייד שלי. היא יודעת שאני אמור להגיע לשער מסוים ממנו תצא הטיסה - והיא יכולה לדעת שבדרכי מפה לשם אני יכול למצוא מספר מסעדות שמתאימות למה שאני אוהב לאכול ומגישות את האוכל בטווח הזמן שמתאים לי. הקישור בין כל הנתונים האלה יכול די בקלות ליצור המלצה ייחודית עבורי, מסר שיגיע באמצעות האפליקציה של חברת התעופה, "מר סוטור היקר, השער השתנה ויש לך עוד 45 דקות עד לזמן העלייה למטוס. בדרך תוכל ליהנות מהצעה מיוחדת לנוסעינו, ארוחה קלה במסעדת XXX מול שער YYY. ותודה שאתה טס ZZZ".
Big Data באפליקציה ניידת
כיום זה נשמע אולי דימיוני, אבל סוטור מבטיח שאפליקציות הדור הבא שמפתחים ארגונים, יציעו בדיוק את הפתרונות הללו. "זה יתאפשר רק בזכות מאגרי מידע ענקיים, מה שאנו קוראים Big Data, וכלי ניתוח שמסוגלים לחקור את ההתאמה בין מאגר ההצעות העסקיות לבין הפרופיל הצרכני של הלקוח. לא עוד הצעות "כלליות", שמבוססות על רק על מיקום או רק על מאפיינים אישיים כמו גיל או מצב משפחתי, כמקובל היום. אלא הצעות ממוקדות, חד פעמיות, שמתאימות את עצמן למיקום, לזמן ולאירוע ומבוססות על הטעם האישי של הלקוח באמצעות הכרתו ב-360 מעלות, לא רק הפרופיל הצרכני שלו." הכרה זו נוצרת ממידע המגיע בין השאר מרשתות חברתיות, כמו פייסבוק (בדוגמא של סוטור: עשיתם לפני חודש לייק לעמוד "מתים על אוכל תאילנדי" ועכשיו האפליקציה מצאה עבורכם את המסעדה התאילנדית היחידה בשדה התעופה) או מניתוח של הפעילויות של החברים שלו.
כדי לפתח את האפליקציות האלו מציעה IBM לארגונים את כלי הפיתוח שלה לאפליקציות שמבוססים על הרכישה של WorkLight הישראלית מלפני מספר חודשים. הכלים מאפשרים פיתוח למגוון פלטפורמות - כמו iOS, אנדרואיד, Windows Phone, בלאקברי ואחרים - בסביבת פיתוח העושה שימוש בקוד אחד. מול IBM מתמודדים מתחרים רבים בשוק של פיתוח אפליקציות ניידות לארגונים, חברות צעירות בצעדיהן הראשונים כמו Verivo או Webalo, אך גם ענקיות מבוגרות כמו מוטורולה (עם פתרונות RhoMobile) או קבוצת SAP, שמציעה את כלי הפיתוח של Sybase ואף רכשה באפריל את חברת Syclo, אחת מהמובילות בתחום.
להביא את המכשיר מהבית
ההיצע הגדול של סמרטפונים משוכללים ו-Tablet-ים מהירים, הביא את המשתמשים לאמץ את המכשירים שקנו לשימוש ביתי גם לעבודה בשעות המשרד. המשתמשים לא מוכנים לוותר על חווית השימוש של המכשיר החדש שקנו, ומאלצים את הארגון לשנות את התפיסה שלו לגבי רכש ואחזקה של ציוד עבור העובדים. המגמה הזאת, שתופסת תאוצה בשנה האחרונה וצפויה להתגבר בצורה משמעותית בשנים הקרובות נקראת "הבא את המכשיר שלך" או Bring Your Own Device. מה שהתחיל כמטרד עבור מנהלי מערכות ה-IT נתפס היום כאתגר מקצועי, להתאים את המערכות הארגוניות והאבטחה של הארגון למגוון מכשירים ניידים. ומי שדוחף אותם להרים את הכפפה הם מנהלי הכספים, שרואים במגמת BYOD מקור לחסכון כספי ניכר.
סוטור מספר ש-IBM עצמה מתכוננת לנהל בעתיד כחצי מיליון מכשירים של עובדים - יותר ממספר העובדים! כיום העובדים משתמשים "רק" ב-120,000 מכשירים ניידים (טלפון, מחשב נייד או Tablet) כאשר 20,000 מתוכם הם רכוש פרטי של העובדים עצמם. "לפי התחזיות שלנו, בתוך 10 שנים כל הארגונים יעברו למדיניות של BYOD" אומר סוטור. "הדבר הראשון שארגונים רואים כאן הוא חסכון כספי. במקום לרכוש נייד חדש לעובד - הוא יביא את המחשב שבחר וקנה בעצמו. במקום לקנות לו טלפון סלולרי, שהוא אולי מתעב - ולהתעסק כל הזמן בהרגעת הרוחות, נעודד לקנות בעצמו iPhone או כל מכשיר אחר שה-IT מסוגל לנהל ולהגן עליו". סוטור מספר, שהחיסכון הכספי דוחף ארגונים רבים להאיץ את המעבר לשימוש באפליקציות ניידות תוך שיפור מערך האבטחה. "זה פשוט משתלם. למדנו לחיות בסביבה הטרוגנית, לנהל מורכבות ולאבטח צורות שימוש חדשות, אז למה לא ליהנות מהפירות - החיסכון בהוצאות הוניות?"
ובכל זאת, נוע תנוע
בין אם מדובר במכשיר מהבית או מכשיר מארגון, המעבר למכשירים ניידים מטלטל את הארגון, כפי שהארגונים טולטלו בשנות ה-80', כאשר עובדים החלו להביא את ה-PC הפרטי לשולחנות העבודה המשרדיים. אחת הדוגמאות האחרונות בעולם ה-IT לשימוש בטאבלטים הוא בית החולים המרכזי באוטווה שבקנדה. בבית החולים 1,200 מיטות, 1,500 רופאים ו-12,000 עובדים. למרות שבית חולים הוא לא ארגון עסקי קלאסי, ניתן ללמוד מהמהלך שביצעה הנהלה לגבי תהליך ההטמעה של כלים ניידים ואפליקציות חדשות. לפני פחות משנתיים החליט סגן הנשיא למערכות מידע של בית החולים, דייל פוטר, להחליף את הקלסרים והניירות של הרופאים ב-iPad חדשים. הוא התחיל ברכישה של 300 יחידות, ומאז כבר רכש למעלה מ-3,000 מחשבי לוח והפך את בית החולים לסיפור הצלחה בעולם הרפואה. בשיחה ארוכה מגולל פוטר על ההתמודדות של עיצוב מחדש של תהליכי העבודה בעידן הניידות במגזר הרפואה, הנחשב לשמרן במיוחד.
המכשול הראשון שבו נתקל פוטר הגיע מצד מנהלת אבטחת המידע הארגונית. היא דרשה שכל כניסה ל-iPad תהיה כרוכה בהקשת סיסמה בת 16 אותיות וספרות. "אלה התקנות של רשויות הרפואה" היא אמרה. "היה לי ברור שמגבלה כזאת תהפוך את המכשיר לבלתי שמיש עבור הרופאים. שאלתי אותה אם היא חושבת, שחשבון הבנק שלה גם הוא משהו אישי ופרטי. היא ענתה כמובן בחיוב. ואז שאלתי בהיתממות, האם אפשר למשוך כסף באמצעות כרטיס האשראי מחשבון הבנק שלה וכיצד היא מגינה עליו. היא ענתה שיש לה קוד PIN סטנדרטי בן ארבע ספרות ולדעתה זו הגנה מספקת. המשכתי ללחוץ, מתי בפעם האחרונה היא החליפה את הקוד הזה? היא הודתה שמעולם הוא לא הוחלף וגם אין צורך להיות פאראנואיד בנושא. כך הגעתי איתה למסקנה המתבקשת, שאם לחשבון הבנק מספיקה הגנה של קוד של ארבע ספרות אין שום סיבה מדוע מידע רפואי לא יהיה מוגן באמצעות קוד פשוט", מסכם פוטר. את הקוד מחליפים עבור המשתמש בתהליך מנהלתי מנוהל על ידי ה-IT פעם ב-60 יום כאמצעי הגנה מספק.
הרגולציה אינה תירוץ
חשש נוסף היה שהרופאים ישתמשו ב-iPad במקומות ציבוריים, כמו ברכבת או במטוס, ותהיה לזרים אפשרות לצפות במידע רפואי חסוי. פוטר מסביר כי לא צריך להמציא מחדש את חוקי השימוש בשל חדירת המכשירים החדשים "למשל, יש לנו כבר הנחיות לרופאים איך לדבר בטלפון סלולרי במקום ציבורי בכל הנוגע למטופלים. מוצאים מקום שקט ופרטי לשיחה, לא חושפים את שם המטופל, משתדלים לא להשתמש בביטויים מושכי תשומת לב, וכדומה. את אותן ההנחיות העברנו גם ל-Tablet, בהנחה שהרופאים מספיק אינטליגנטיים ואחראיים כדי לדעת איך לציית להן".
אמצעי אבטחה נוסף ששילבו באייפדים הוא "גדר אבטחה גיאוגרפית" (Geofence). המכשיר מזהה את המיקום שלו באמצעות GPS וכאשר הרופא יוצא מבית החולים הוא ננעל. פוטר: "גילינו שחלק מהרופאים אוהבים לבחון תיקים רפואיים כאשר הם בבית הקפה שנמצא בקניון ליד בית החולים. אז יצרנו נעילה גיאוגרפית אחרי 30 שניות מחוץ לשטח בית החולים. אם הרופא נמצא בבית הקפה הוא יכול לפתוח אותה לפרק זמן אופייני של הפסקת אוכל. אבל אחרי פרק זמן נוסף מחוץ לבית החולים כל הגישה לאפליקציות מהמכשיר הספציפי הזה נחסמת לחלוטין".
אך בזאת לא תמו המכשולים. בבית החולים קיימת אחראית על הפצת זיהומים שאמורה לאשר כל מכשיר שנכנס לבית החולים ולקבוע את נהלי החיטוי שלו. זאת אולי פונקציה שלא מוצאים בכל ארגון עסקי, אבל היא בהחלט מספקת הצצה לדרך בה בוחנים חווית משתמש בתנאים קצת שונים מהרגיל. "מניעת זיהומים היא מטרה קריטית בכל בית חולים, ומנהלת התחום הייתה מוטרדת מכך שבמכשיר נוגעים בידיים כל הזמן, וייתכן שזה כר פורה לזיהומים. הסכמנו לעשות ניסוי קטן ונתתי לרופאים מספר אייפדים לניסוי לשבוע. לאחר השבוע לקחתי למעבדה פריטים שונים שהיו בשימוש יומיומי אצל הרופאים: עט, משקפיים, עניבה, פולדר עם ניירות, טלפון סלולרי - וכמובן את ה-iPad. בבדיקות המעבדה הסתבר כי, בניגוד לשאר הפריטים, האייפד היה נקי לחלוטין מזיהומים". למי שכבר התחיל להאמין שה-iPad מסוגל גם למנוע מחלות מצפה אכזבה. אלה הרופאים ששמרו על ניקיונו. בבית החולים ניתן למצוא בכל פינה מגבונים לחיטוי הידיים לשימוש הצוות הרפואי. מכיוון שהרופאים אהבו גם את מסכי ה-iPad שלהם נקיים מטביעות אצבעות, הם השתמשו במגבונים על מנת לנקות את המסכים באופן קבוע. בסופו של יום, האייפדים היו סטריליים יותר מכל מכשיר אחר בגלל הניקוי המתמיד.
העוזר הרפואי הצמוד
לעומת הקושי הקטן בהגנה על סודיות ועל ניקיון, בצד הרפואי ה-iPad הוכיח את עצמו כפלטפורמה יעילה ביותר להנגשת מידע קריטי לרופא ברגע הדרוש, לצד מיטת החולה, כאשר יש צורך בקבלת החלטות מיידית. המערכת מאפשרת לרופאים גישה מקונת למידע רפואי השמור במערכת PACS (ארכיון רפואי ממוחשב) כמו תוצאות בדיקות, צילומים דיאגנוסטיים, תרופות וטיפולים קודמים, הערות והתראות של רופאים בעבר, ובעתיד גם פרופיל גנטי ורקע משפחתי. בנוסף, ה-iPad משמש לניהול סדר היום הקבוצתי של כל הרופאים. כך יכול רופא משתלם להזמין רופא מומחה לבדיקה והתייעצות עבור המטופל שלו תוך סינכרון הדדי של סדר היום. הוא יכול לראות מתי הרופא המומחה פנוי ולאפשר לו גישה לתיק הרפואי של החולה. ואגב כך, הוא יכול להודיע למטופל מתי יגיע הרופא המומחה בלי שהוא עזב את המיטה של המטופל לרגע.
לדברי פוטר, המהלך עזר בסופו של דבר לקרב את הרופאים למטופלים. "אחד החששות הגדולים של רופאים בסוף יום העבודה הוא, שהם שכחו משהו. עכשיו אני יכול לומר להם, שאם נזכרתם במשהו במהלך הנסיעה הביתה, אתם יכולים לוודא מיידית שהטיפול ניתן, או להזמין בדיקה דחופה. גם בבית החולים, במקום שרופא יקבל החלטות ליד המיטה של המטופל אבל כדי לבצע אותן עליו ללכת לעמדה אחרת - כדי להזמין בדיקות, לאחזר צילומים מהארכיון, לארגן פגישת יעוץ או ניתוח, הוא יכול לבצע פעולות אלה ואחרות ליד מיטת המטופל", מסכם פוטר.
הכול גדול, הכול חברתי, והכול שווה כסף
המספרים הם מסחררים: יותר מ-350 מיליון ציוצי Twitter נשלחים מדי יום, יותר ממיליארד הודעות פייסבוק ואינספור חילופי מידע ברשתות מקצועיות כמו LinkedIn. מחקרים שערכה IBM מצביעים על כך ש-36% מהשיח ברשתות חברתיות עוסק במותגים, כאשר שניים מכל שלושה משתמשים ברשת חברתית מאמינים כי הרשת השפיעה על החלטות הקניה שלהם. המשמעות היא ברורה: כל פעילות שמשתמשים עושים היום היא שקופה לכול מתעניין, בהסכמה - אפילו בהזמנה, וכל חוויה אישית נעשית למשותפת באמצעות הכלים החברתיים. זה החזון של TBC Corporation, תאגיד שמחזיק במספר רשתות לתחזוקת רכב והחלפת צמיגים ברחבי ארה"ב, בעיצוב מדיניות השיווק המקוון כתהליך "ויראלי" המתפשט ברשתות החברתיות.
החברה החלה באינטגרציה של מערכות המידע לניהול שרשרת האספקה (SCM) מקצה לקצה, החל מהתחברות ל-ERP של הספקים, דרך ניהול הלוגיסטיקה במתווה JIT וכלה בניטור בזמן אמת של טרנסאקציות המכירה בקופות בחנויות הזכיינים. כפועל יוצא של המהלך, יכול היום הלקוח לקבוע תור באמצעות אפליקציה ל-Smartphone או בכניסה לאתר אחת מהחנויות ברשת. המערכת מזמינה עבורו את הפריטים הדרושים מהספק ובלי לשהות רגע מיותר במחסנים הם נשלחים "בדיוק בזמן" לחנות שהוא בחר. גם בזמן הטיפול ברכב, האפליקציה מעדכנת את הלקוח באופן שוטף (במה שיראה לישראלי כמהלך אמיץ בכל הקשור לטיפול במוסכים) בכול פרט מעניין: כמה זמן נותר לרכב עד לגמר הטיפול, מה התברר במהלך הטיפול עצמו ואיזה עלויות צפויות לו מביצוע המלצות הטיפול השונות.
Big Data: זה כבר כאן
מנהל ה-IT של TBC Corporation ניסה למתן את הקפיצות הפראיות של עומסי הדרישה, שיכולה להשתנות מרגע לרגע בעשרות אחוזים (כמו בתחילת יום העבודה, כאשר אלפי פקידים מטפלים בבעיותיהם הפרטיות לפני שהם שוקעים בחובות התפקיד), כדי ליעל את הלוגיסטיקה (פחות משלוחים, פחות שעות נוספות, וכו'). התברר לו שעל ידי מעקב אחרי ה-Buzz ברשתות החברתיות ניתן לנחש מה תהייה שיחת היום במשרדים - וכפועל יוצא כמה הזמנות תגענה, מאיזה אזורים ומי החנויות שתזדקקנה לאספקה ב-24 השעות הקרובות - עוד לפני שהלקוחות החליטו מה לעשות. היכולת להציע שירותים שאיכותם נגזרת מהניטור של רשתות חברתיות תלויה כמובן ביכולת לנתח נפח נתונים הולך וגדל, בזמן אמת ובאמינות לא מסויגת.
למעשה, כול מגזר ה-Enterprise העולמי מתמודד עם דרישות דומות לאלה שמעסיקות את TBC Corporation. מערך המחשוב של רשת מלונות מריוט העולמית מתמודד למשל עם 1,500 הזמנות בשנייה, כאשר מערך ההזמנות המקוון מחויב לספק תשובה ללקוח בתוך פחות משנייה. בסין הכול תמיד יותר גדול: China Mobile, חברת הסלולר הגדולה בעולם, מעניקה שירותים ל-600 מיליון לקוחות, שמייצרים 148 מיליון טרנזאקציות ביום - כמעט 3,500 בשנייה. חברת סליקת האשראי מסטרקראד הציגה בכנס כמה נתונים מסחררים משלה: הרשת שלה משרתת 1.7 מיליארד צרכנים, שמגיעים דרך 22,000 מוסדות פיננסיים ב-210 מדינות בעולם. מערכת המידע המרכזית של מסטרקארד מבצעת 43,000 פעולות בדקה, שכל אחת אורכת 130 מילישניות בלבד.
סטיב מילס, סגן נשיא בכיר ומנהל קבוצת תוכנה ומערכות ב-IBM, הציג נתונים נוספים: 18.7 מיליון רכישות מקוונת נרשמו במהלך יום שני השחור (Cyber Monday). בשנת 2016 צפויות להתרחש 9.9 מיליארד פעילות תשלום ליום באמצעות חיישן קירבה (Near Field Communication, בקיצור NFC, שבב RF או תוכנה הצרובה בסלולרי ומשמשת לחיוב חשבון הלקוח במקום כרטיס אשראי). "עלות החומרה יורדת בכל שנה, אבל עלות התחזוקה היא זאת שחשובה באמת", אומר מילס. "השילוב בין כלי תוכנה חכמים לחומרה מתקדמת הוא זה שיכול לסייע בפתרונות עסקיים אמיתיים". מילס הציג את הדוגמא של חברת התקשורת האמריקאית ספרינט, שמתמודדת באתר שלה עם 100,000 בקשות של לקוחות לגבי זכאות לשדרוג מכשיר סלולרי. לדברי מילס, "בעזרת הכלים של IBM, קיצרה החברה את זמן התגובה שלה ב-76%. משהו שלפני 15-20 היינו אומרים שלא ניתן לביצוע בכלל, היום זו רוטינה. למעשה, מי שלא מפתח יכולות דומות נידון לניוון עסקי", מדגיש מילס.
התחכום מגיע להוליווד
היכולת לטפל בכמות נתונים גדולה יכולה להיות מנוצלת גם לשימושים קצת פחות מקובלים. רוד סמית, סגן נשיא לטכנולוגיות חדשניות (Emerging technologies) מספר על ניסוי מעניין. "יצרנו שיתוף פעולה עם מעבדת מחקר המדיה של אוניברסיטת דרום קליפורניה כדי לנתח את המידע המתפשט ברשתות חברתיות בנוגע להצלחה של סרטים חדשים", אומר סמית. "המערכות שלנו, בשיתוף עם הכלים שפיתחו החוקרים באקדמיה בחנו מאות אלפי ציוצים והצליחו להציג ניתוח פרופיל מדויק של התחושות (Sentiment) של הגולשים כלפי הסרטים. הדיוק מתבטא בתחזית מדויקת של הדרישה לכרטיסים, על פי ערים, אולמות, ימים ושעות. הכלי הזה מיועד לא רק כדי לדעת אם בטמן יעקוף את הנוקמים. התקווה היא, שבעתיד הקרוב יוכלו האולפנים לבחון בזמן אמת את ההשפעה של מהלכים שיווקיים על התחושות של הציבור הרחב ו"להציל" סרטים שהתחילו ברגל שמאל את הסבב בבתי הקולנוע. היום שולחים אותם למחסנים ומעבירים את ההפצה לערוץ השכרת הסרטים, בהפסד כספי ניכר. בעתיד הם יוכלו לפתח אסטרטגיות קידום מכירות משוכללות ולחסוך הרבה כסף".
