שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, העביר במתנה ל-3 בניו זכויות במקרקעין במתחם "המשולש הגדול" בשכונת תל-השומר ברמת-גן, בניסיון להבריח את המקרקעין מנושיו - כך קבע בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בהחלטתו לדחות את עתירתם של הבנים, עופר, אלרואי וברק הירשזון, שדרשו להצהיר כי הם הבעלים הבלעדיים של הזכויות במקרקעין, אותן העניק להם אביהם במתנה בסמוך לאחר הגשת כתב האישום כנגדו בגין גניבת מיליוני שקלים מהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל). כמו כן, נדחתה בקשת הבנים לבטל את העיקולים שהטילו נושיו של הירשזון על המקרקעין.
בקשת 3 הבנים הוגשה במסגרת תביעת הענק שמנהלת קרן הפנסיה הע"ל נגד שורה של בכירים לשעבר בקרן, ובהם גם הירשזון, המרצה כ-5.5 שנות מאסר בגין גניבת 2.5 מיליון שקל מכספי הע"ל. במסגרת התביעה הוטלו עיקולים על נכסים שונים של הירשזון, ובהם גם יחידות הקרקע שהירשזון העניק לכאורה במתנה לבניו.
ואולם, השופט חיים טובי ציין כי הוא לא שוכנע כי הירשזון האב אכן התכוון להעביר את המקרקעין לבניו במתנה, וקבע כי מדובר בעסקה פיקטיבית. "עניין לנו בעסקה שנועדה ליצור מצג כלפי חוץ על כוונה להעברת זכויות ללא תמורה במקרקעין מצד אחד (הירשזון) למשנהו (בניו) - בעוד שכוונתם האמיתית היא להבריח את הנכסים, נשוא העסקה, מנושים פוטנציאליים", קבע.
מדובר ב-3 יחידות קרקע, בנות 440 מטר כל אחת, אותן רכש הירשזון בשנים 1991-1992, כאשר ייעודם היה קרקע חקלאית, אך בהמשך שונה ייעודם למגורים.
ביוני 2008 הוגש כתב האישום כנגד אברהם הירשזון בגין הגניבה, וזמן קצר לאחר מכן, בספטמבר 2008, חתם הירשזון על עסקה, לפיה הוא מעביר את היחידות לבניו ללא כל תמורה, והעסקה דווחה לשלטונות המס. עם זאת, מס הרכישה בגין העסקה לא שולם, הזכויות במקרקעין טרם הועברו על שם הבנים, ורק כשנה לאחר הענקת המתנה רשמו הבנים הערת אזהרה לטובתם בטאבו.
בעתירתם ביקשו בניו של הירשזון פסק דין המצהיר כי הם הבעלים הבלעדיים של המקרקעין, בחלקים שווים, ולכן לא ניתן להטיל עליהם עיקולים בגין חובותיו של אביהם.
עוד טענו הבנים כי עסקת המתנה כנה ואמיתית, ואין לה קשר למצבו הכלכלי של אביהם במועד הענקת המתנה או ההליכים המשפטיים (הפלילי והאזרחי) שננקטו נגדו. לטענתם, אביהם רכש את המקרקעין מלכתחילה, במטרה להעניק אותם להם במתנה, בבוא העת, כדי שיבנו עליהם את ביתם.
מנגד, קרן הפנסיה של הע"ל ומלון הוד המדבר, מנושיו של הירשזון, טענו כי עסקת המתנה הינה חוזה פיקטיבי למראית-עין, שנועד רק כדי להבריח את נכסיו של הירשזון מנושיו.
עסקה למראית-עין
בית המשפט קבע כי עסקת המתנה היא עסקה למראית-עין, ולכן היא בטלה. "לבד מדיווח מאוחר של העסקה לרשויות המס, לא שולמו המסים הנדרשים, לא נתקבלו אישורים כלשהם לרישום העסקה בפנקסי המקרקעין, ואף לא נתקבל הסבר מפי המבקשים לעיכוב הרב ברישום עסקת המתנה בלשכת רישום המקרקעין, כמו גם ברישומה המאוחר של הערת האזהרה", ציין השופט.
לדבריו, "יצא המרצע מן השק. רק כאשר הונפה החרב מעל צוואר ואיום העיקול עמד להתממש, או-אז אצה הדרך לבנים, ונרשמה הערת האזהרה למנוע עיקול המקרקעין על-ידי נושי הירשזון".
בית המשפט אף תהה מדוע לא העביר הירשזון האב את המקרקעין לבניו במשך 17 שנה, אם אכן הם נועדו להם מלכתחילה. "מדוע עשה כן אך בשנת 2008? איזה אירוע אירע בשנת 2008 שבגינו הירשזון גמר אומר להעביר את המקרקעין לילדיו? והנה, מתברר כי 3 חודשים טרם הענקת המתנה, הוגש כנגד הירשזון כתב אישום", כתב השופט. "האם היה בפי הבנים הסבר סביר לסמיכות הזמנים שבין הענקת המקרקעין לכתב האישום? מחומר הראיות עולה כי התשובה לשאלה זו הינה שלילית".