גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכלבים נובחים, השיירה עוברת ולאן הולך המזרח התיכון?

בעוד אנו עוסקים בצוואתו הביקורתית של לינדנשטראוס, ההנהגה האיראנית ממשיכה בסבלנות לחתור לקראת הכרעה היסטורית על דומיננטיות במזרח התיכון ובעולם המוסלמי בכלל

מחמוד אחמדיניג'אד במתקן גרעיני בטהרן / צלם: רויטרס
מחמוד אחמדיניג'אד במתקן גרעיני בטהרן / צלם: רויטרס

זה התחיל כטבח מוצדק של "פרות קדושות", ריטואל פוסט-טראומטי למחדל מלחמת יום כיפור, והגיע לשיאים חדשים בבית מדרשו של מבקר המדינה הפורש מיכה לינדנשטראוס, ביקורת נוקבת מעמדה של ראייה מושלמת לאחור. המבקר, שמפרש את תפקידו כמנדט בלתי מוגבל להביע דעתו בכל מה שמוסדות הממשל עושים או לא עושים, אינו מבחין בהבדל הסמנטי שקיים באנגלית (אך לא בעברית) בין Auditor ל-Critic. וכך למדנו מפי המבקר כי על הממשלה להקדיש יותר משבוע לדיונים בדרכי ההשתלטות על משט תעמולתי, טורדני אך לא משהו שמסכן בעליל את קיומנו, וכי שר האוצר אחראי "מיוחד" לכל תוצאה אפשרית של ניהול תקציב מרוסן, בדיוק כאילו הוא עומד בצומת הדרכים העולה לכרמל ושולח את האוטובוס לגיהנום. אם הממשלה הקודמת היתה צריכה להתנצל על כך, שההחלטה לצאת למלחמת לבנון השנייה התקבלה תוך 4-3 שעות "בלבד", פזיזות שחברי וועדת החקירה לא חטאו בה משום שניתן להם כל הזמן הדרוש ללטש כל תובנה בדיעבד, מר לינדנשטראוס מצפה מהממשלה לדון בכל נושא העולה על שולחנה במשך זמן דומה לזה ששופט עברי נזקק לו כדי לכתוב פסק דין מנומק. טחנות הצדק טוחנות לאט, וגם הממשלה צריכה לזוז ממש בקושי.

לסמן מטרה אחרי שהחץ פגע

הפילוסוף שעל האוצר, שוב על פי לינדנשטראוס, אשם בכל מה שקורה בכל הגופים המתוקצבים על ידי האוצר. לא רק בתוצאות החלטות שיש מספיק זמן כדי לברר את יחס העלות-תועלת בהקצאת כספים למענן, אלא גם כאשר האסון נגרם על ידי החלטות מבצעיות שגויות של המפקדים בשטח. על פי היגיון זה, אם שר האוצר אשם במות 44 פרחי כבאים ושוטרים בכרמל, ודאי הוא שצריך להעמידו לדין על מחדליו במניעת תאונות דרכים - שהרי אפשר לחסוך לפחות 100 מקרי מוות בשנה על ידי שיפורים בתשתית הדרכים - ובכל כשלי הרפואה שניתן היה תיאורטית למונעם בתוספת תקציב לרופאים, מעבדות, ניתוחים ותרופות.

אם ממשיכים את קו המחשבה של המבקר עד למתחם האבסורדי אליו הוא מכוון, אין מקום לממשלה בישראל. כי תקציבים ללא הגבלה יכולים להתחלק גם על ידי פקידים ושופטים בדימוס, עיתונאים ופעילים חברתיים. הממשלה, מתסכל ככל שזה יהיה, קיימת כדי לקבל החלטות גורליות בתנאי אי-ודאות, לקבוע סדרי עדיפויות בין צרכים חיוניים כאשר אין מספיק לכולם, ולגשש דרכה בתנאים מעורפלים על שפת התהום כאשר העיניים מכוסות בשק פוליטי. לא נחמד, לאפלטון היו רעיונות טובים יותר אודות הממשל הראוי, אבל זה מחיר הדמוקרטיה. במשך 60 שנה שרתו בתפקיד המבקר אנשים שהבינו כי תפקידם אינו ללמד את מקבלי ההחלטות איך עליהם לחשוב ומה המתודה לקבלת החלטות טובות, והסתפקו בהתמקדות על חריגות מחוק וממנהל תקין במשמעות הפורמלית של המושג. עכשיו אנו יודעים שהנ"ל היו "טייחים" בשירות השלטון, זנב לאריות, וכי תפקידו האמיתי של המבקר הוא להיות ראש לשועלים. סליחה, ראש לבעלי הטורים במדיה, כלבי האשמורת של מוכרי סנסציות להמונים.

החתירה האיראנית לחסינות גרעינית

מכאן, במעבר חד ולא מתוחכם במיוחד, לשאלה לאן השיירה הולכת. בעוד אנו עוסקים בצוואתו הביקורתית של לינדנשטראוס, ההנהגה האיראנית ממשיכה בסבלנות לחתור לקראת הכרעה היסטורית על דומיננטיות במזרח התיכון ובעולם המוסלמי בכלל. זה כן נושא שראוי להקדיש לו את כול הזמן הדרוש בדיוני הממשלה והמקום הדרוש בעמודי המערכת. בניגוד לטיעון המקובל בישראל, שממשל האיראני אינו רציונלי ולכן אי יאפשר להרתיעו בכושר תגובה גרעינית מוחצת, נראה שהם יכולים ללמד אפילו את מר לינדנשטראוס פרק בתכנון אסטרטגי ארוך טווח. כצפוי, כל משא ומתן עם איראן בנוגע לעצירת תוכנת הגרעין שלה מתברר כעוד אמצעי להרוויח זמן - עד שטהרן תרגיש בטוחה מאחורי הרתעה גרעינית משל עצמה. לאייטולות הזמן לא ממש לוחץ, משום שעליהם להסתיר את הקלפים עד שכוחות NATO ומרבית האמריקאים יצאו מאפגניסטן. זה אמור לקרות במהלך 2013 ועד אז צריכה איראן לפעול בזהירות בשתי גזרות אחרות, עיראק וסוריה. איראן רוצה למלא את הוואקום שנוצר בעיראק ולהבטיח את המשך המצב בסוריה. זו הסיבה מדוע מפלס האלימות הרצחנית בעיראק נמצא שוב בעליה ומדוע איראן ממשיכה להמר על אסאד האומלל.

בזמן שמעצמות המערב מדללות כוחות באפגניסטאן, איראן מחזקת את מעמדה בעיראק והופכת את המדינה המפוצלת ומסוכסכת הזאת לגרורה צייתנית. ב-2014, ללא כוחות מערביים במזרח התיכון ואחרי שאסאד יגמור למחוץ את האופוזיציה, תוכל איראן להדגים את כושרה הגרעיני ולהשתמש בו כדי להגדיר את "הגוש המוסלמי-שיעי החדש" בהנהגתה. המודל ההיסטורי הוא "הגוש הקומוניסטי" בהנהגת ברית המועצות בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה. הגוש המתוכנן חוצה את המזרח התיכון ב"מסך ברזל" שיעי, מהאוקיינוס ההודי עד לים התיכון, ויוצר רצף טריטוריאלי מהמדבר הערבי עד למדבריות מרכז אסיה. בשטח העצום הזה השיעים אינם רוב, אבל עם פצצות גרעין הם יוכלו לשלוט בעמים שהשתחררו מעול הקומוניסטים אך נשארו כלואים בכיס יבשתי ללא מוצא לים וללא שכנים סימפטיים. מהלך זה גם יפגיש את איראן עם ארבע מתחרות חמושות בנשק גרעיני - רוסיה, סין, הודו ופקיסטאן - כך שהמרכיב הגרעיני באסטרטגיה האיראנית אינו ניתן למיקוח.

ציר הנפט השיעי

רזרבות הנפט של הגוש (היום מרוכזות באיראן, עיראק, אזרבייג'ן ואוזבקיסטאן אך יש סיכוי גבוה למציאת נפט וגז גם בשאר ארצות מרכז אסיה) אינן מעטות מאלה של חצי האי הערבי ואלה יהיו עמוד התווך השני של העוצמה האימפריאלית. איראן הגרעינית תוכל להציע לכול מדינות חסותה הצעה שאי-אפשר לסרב לה: צינורות ומסופים ימיים להובלת נפט וגז ליעדים במזרח (סין והודו דרך האוקיינוס ההודי) או במערב (גישה לים התיכון דרך צפון עיראק, כורדיסטן למעשה, וסוריה). הגשר היבשתי דרך כורדיסטן וסוריה גם ישחרר את איראן מהסכנה לנתיבי הספנות הנוכחיים שלה מערבה, שעוברים בים האדום ובתעלת סואץ, שני נתיבים הנמצאים בשליטה של מדינות עויינות מהקצה הסוני של מפת האיסלאם.

מאחר והמערב לא יפעל בצורה אפקטיבית כדי לסכל את האסטרטגיה האיראנית - לארה"ב נמאס מתפקיד השוטר העולמי ואירופה עסוקה באיסוף שברי חלום האחדות - אין סיבה להניח שהתסריט הנ"ל לא יתממש. רוסיה תומכת במהלכי האיראנים בתקווה להפוך חזרה למעצמת על, ובמשטר אסאד שמספק לה ראש גשר במזרח הים התיכון. סין תשמח לנצל בציניות כל וואקום שיתפתח במשחק הכוחות סביב מקורות האנרגיה, ישראל לא תשתמש בנשק גרעיני נגד איראן כמכת מנע מקדימה, ופקיסטאן רואה באיראן בת ברית פוטנציאלית מול העוצמה ההודית המתגברת. בתורכיה אפשר לראות סימנים מובהקים להתפקחות מהרעיון, שמדינות מוסלמיות בהכרח ידידותיות זו לזו, והבנה שבסופו של יום יהיה על יורשי הסולטאן לרדת מהגדר ולהחליט באיזה גוש מקומם - עם המוסלמים האסיאתיים, עם הערבים או באירופה. אני לא מעז לנחש איך תיפול ההחלטה במדינה הזאת, הנמצאת במשבר זהות עמוק, אך אני מוכן להמר על כך, שגוש איראני לאורך הגבולות המזרחיים והדרומיים של ארצם יגרום לתורכיה לפתח עוצמה גרעינית נגדית לזו האיראנית.

מרוץ הגרעין הערבי

גם ערב הסעודית לא תוכל לראות ב"מסך הברזל" לאורך גבולה הצפוני איום נסבל. בניגוד לתורכיה, ערב הסעודית תצטרך לרכוש את פצצות האטום מגורם חיצוני. אין דבר שרוסיה של פוטין, האוליגרכים החדשים של סין או אחרוני הסטליניסטים בצפון קוריאה לא יעשו תמורת כסף סעודי - וכזה הרי יש הרבה. האמריקאים יתנגדו, אבל לא יאיימו. האחים המוסלמים במצרים ישמחו להצטרף ל"גוש הערבי הסוני" שריאד תארגן, כי גם הם צריכים את הכסף ומקומות העבודה בשדות הנפט. נסיכויות המפרץ יצטרפו מחוסר ברירה, ירדן תנופף כעלה ברוח ותבקש סיוע מכול מי שזוכר לעבדאללה חסד נעורים; הפלשתינאים ינסו להרוויח מכול הצדדים ויזכו בהמון סימפטיה כי הכיבוש הישראלי הוא, כידוע, אם כול הבעיות במזרח התיכון.

בוועידות OPEC הגוש בשליטת איראן יהיה שווה כוחות עם הגוש הסעודי, סיטואציה המבטיחה המשך עליית מחירי הנפט לאזור ה-200 דולר לחבית. הממשל של אובמה (בהנחה שהוא הנשיא הבא) יגיב בהגדלה דרסטית של הפקת הנפט והגז בתוך ארה"ב תוך פריצת כל המעצורים הקיימים להגנת הסביבה - באלסקה, בים הקריבי, בפיצוח שכבות חרסיתיות תת-קרקעיות (Fracking) ובאישור לייבא תוצרים של פצלי שמן מקנדה - הכול, רק לא לשלוח חיילים למקומות שתושביהם מוצאים שעשוע בהטמנת מטעני צד מאולתרים וחגורות נפץ בבתי תפילה. והאירופים יגלו מחדש את קסם תחנות הכוח הגרעיניות.

אל תתעסקו עם המשוגעים

העולם ילמד לחיות עם איראן גרעינית המוקפת מדינות חסות חלשות ושולטת בשוק האנרגיה העולמי. ברור שזו האסטרטגיה של האייטולות, זה מה שמבינים בקרמלין ומה שמסרבים לראות בבית הלבן. ומה המקום של ישראל באזור הדמדומים בין שני הגושים המוסלמיים? "עם לבדד ישכון", אומר הנביא, אך לדעתי מותר להיות מבודדים רק בתנאי שלכל הצדדים ברור שלא כדאי להתעסק עם "המשוגעים האלה".

עוד כתבות

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם