הדוב שהוליד סטרואיד חוקידניס גראהן וה. קרייג הלר ודניס מאוניברסיטת סטפורד רצו לבדוק את האופן שבו הגוף פולט חום לא רצוי והמציאו, כמעט בטעות, את "כפפת הקור", מכשיר שמסייע לספורטאים לשפר ביצועים. עשר שנים אחרי המחקר הפכה הכפפה למוצר מסחרי. "זה טוב כמו סטרואידים, אבל חוקי", אומר התשדיר.
המכשיר מנצל את האופן שבו זורם דם בכפות הידיים לשם קירור מהיר של הגוף. הוא מפעיל תחילה ואקום שמושך את הדם לנימים הכי חיצוניים בידיים, ואז מציף את הכפפה במי קרח, ומקרר את הדם ביד טרם החזרתו אל הגוף ואל הלב. התוצאה היא הורדה מהירה של טמפרטורת הגוף.
הרעיון הגיע במקור מדובים. הפרווה העבה של הדב השחור הופכת אותו לחיה מבודדת היטב ושומרת עליו מפני החורף הקר. הפרווה יעילה מאוד בחורף, אבל איך הדב יכול לצנן את עצמו בקיץ? לדובים, בדומה לחיות נוספות, יש אזורים חשופים בגוף, שבהם הוורידים נמצאים ממש על פני השטח. לארנבים יש אזורים כאלה באוזניים - לעיתים ניתן לראות את הנימים הדקיקים. אצל עכברים הם נמצאים בזנב. כלבים מאבדים חום דרך הלשון. החלפת החום בין דב, ארנב וכלב לבין הסביבה, מתרחשת כמעט אך ורק באזורים האלה.
באזורי החלפת החום פעילים מאוד בקיץ ולא פעילים בחורף. איך זה מתאפשר? הודות למנגנון שמווסת את כמות הדם שזורמת בנימים הללו. בחורף מגיע אליהם מעט מאוד דם ובקיץ, כאשר החיה מבצעת פעילות גופנית מאומצת, זורם אליהם דם רב. לנימים האמורים אין תפקיד בהזנת האיבר בו הם נמצאים, ולכן אין משמעות לכך שבתקופות מסוימות לא זורם אליהם דם.
החוקרים גילו שגם לבני אדם, נטולי פרווה, יש שרידים אבולוציוניים של מערכות הנימים הללו, ברגליים, בפנים ובכפות הידיים. בעיקרון, גם אצל בני אדם, טמפרטורת הגוף היא שמשפיעה על כמות הדם הזורמת בוורידים. אולם, ניתן לעזור לתהליך ולשפר אותו באמצעות הוואקום. ללא הוואקום, ברגע שהיד מקוררת מאוד, הגוף 'מבין' שקר ועוצר את אספקת הדם אל נימי הקירור. במקרה כזה היד מתקררת, אך כלל הגוף כמעט ולא מושפע.
אגב, השיטה נבחנה תחילה דווקא במשימה של חימום הגוף והעלאת טמפרטורת הליבה שלו, למשל אצל חולים שמתעוררים מניתוח. הכפפה שפיתחו החוקרים מאפשרת לחמם את גופם של חולים תוך עשר דקות, כאשר בעבר התהליך נמשך שעות.
חם ועייף
בשלב השני החלו החוקרים לבחון את הכיוון של קירור גופם של ספורטאים. הבדיקה העלתה שהכפפה משיגה אפקט נוסף: היא מפחיתה מאוד את עייפות השרירים, ומאפשרת הישגים טובים יותר בספורט. "הנבדק הראשון שלנו עבר מלעשות 180 עליות מתח ל-620 באימון תוך שישה שבועות", אמר הלר בהודעה לעיתונות שהוציאה אוניברסיטת סטנפורד. ההשפעה הזו חזרה על עצמה בכל ענף ספורט, מבלי שייגרם לשרירים נזק מהמאמץ הנוסף.
מה הקשר בין שריר עייף לבין חימום יתר? בזכות המחקרים של גראהן והלר, מסתבר שחום הוא האילוץ הראשון של השריר. מסתבר כי חומר בשם פירובט קינז (MPK), אנזים שהשרירים צריכים בתהליך יצירת האנרגיה שלהם, מושפע מאוד על-ידי טמפרטורה. כשהחום בגוף עולה, חלק מהאנזים הופך ללא פעיל. המטרה היא למנוע מקרה שבו הגוף מתחמם יותר מדי והתאים עצמם מתחילים להיפגע. מסתבר שלשריר יש מנגנון כיבוי עצמי, שבזכותו הוא אינו יכול לייצר יותר אנרגיה לאחר שהגיע לחום מסוים, וכך הגוף נמנע מלבשל את עצמו.
המוצר משווק כסטרואיד חוקי, אך מעניין מה תחשוב עליו הוועדה האולימפית, שכן בהחלט ניתן לומר כי הוא מציע יתרון לא קטן למשתמשים בו.
