מערכת המשפט בישראל תמיד הייתה דומיננטית ובעלת השפעה רבה. העובדה שהחלטות בתי המשפט נוגעות לכל תחומי החיים ומשפיעות על כל אחד מאזרחי המדינה, מביאה לכך שפעמים רבות קובעים בתי המשפט את סדר היום הפרטי והלאומי.
דומה שבשנת המשפט הקודמת עלתה חשיבות בתי המשפט לשיאים חדשים. אחד השיאים הללו היה הזיכוי החלקי של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בבית המשפט המחוזי בירושלים, שבעקבותיו נמתחה ביקורת שגרסה שהפרקליטות הביאה לסיום כהונתו של ראש ממשלה בישראל.
ב-2 בספטמבר, עם תום פגרת הקיץ, נכנסו בתי המשפט בארץ לפעילות מלאה. גם שנת המשפט החדשה צפויה להיות רווייה בהחלטות דרמתיות שימצאו את דרכן לכותרות העיתונים והתקשורת בכלל.
לרגל פתיחת שנת המשפט כינס "גלובס" 3 שופטים לשעבר - את נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב לשעבר, אורי גורן; את שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב והפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, אמנון סטרשנוב; ואת השופטת בדימוס שרה פריש - כדי לבחון בעזרתם את מצבה של מערכת המשפט כיום לעומת מצבה בעבר.
גם במרחק השנים מאז ישבו על כס השיפוט, 3 השופטים המוערכים עדיין חשים עצמם כחלק ממערכת המשפט, ומודים שהשופטים היום שונים מהם מבחינות רבות וכי מעמדם נפגע, אך הם יוצאים להגנתם. הם סבורים, כי הפרקליטות נהגה נכון כשהחליטה להעמיד לדין את אולמרט, אך בטוחים כי ראוי להקים גוף ביקורת על הפרקליטות.
אלה דעותיהם בנושאים שונים.
אמנון סטרשנוב / שופט המחוזי בתל-אבעב לשעבר. כיום בורר
- במה שונים, בתי המשפט של היום מבתי המשפט בעבר?
"אינני סבור כי חל שינוי מהותי או עקרוני בין בתי המשפט של היום לבתי המשפט של העבר, למעט אולי עומס התיקים ההולך ומתגבר. בתי המשפט ממשיכים לעסוק במלאכת השפיטה ללא מורא ופחד, ומוציאים תחת ידם פסקי-דין ראויים. הם שופטים על-פי חומר הראיות שמונח בפניהם, ללא פניות או נטיות לב, ובוודאי שלא לפי קריאות מתלהמות של הציבור או התקשורת".
- האם השופטים היום שונים מכם, שמוניתם לשיפוט לפני שנים רבות?
"השופטים המכהנים כיום צעירים יותר מהשופטים שמונו בעבר, רובם ילידי הארץ שהתחנכו על המשפט הישראלי, ולא הביאו עמם מורשת משפטית זרה מארצות מוצאם. הסינון וההכשרה של המועמדים לשיפוט קפדניים הרבה יותר מאשר בעבר, ומרבית המינויים הם ענייניים וטובים. עם זאת, אין להתעלם מכך שחלק קטן מהמינויים מבוסס על "מקח וממכר" בין חברי הוועדה למינוי שופטים, ועל שיקולים פחות ענייניים. בסך-הכול, שיטת מינוי השופטים בישראל על-ידי ועדת מינויים שבה מיוצגות 3 הרשויות ובה יש רוב למשפטנים על-פני הפוליטיקאים, ראויה מאוד".
- מהם הליקויים המרכזיים של מערכת המשפט שדורשים תיקון?
"לצערי, עקב אכילס של מערכת המשפט הוא הסחבת הבלתי נגמרת והימשכות ההליכים המייגעת. ספק רב, אם בנושא עגום זה חל שיפור באחרונה. מצב שבו הליכים נמשכים 3-5 שנים בבית משפט של ערכאה ראשונה, ומספר שנים נוסף בערכאת ערעור - הוא חמור ופוגע בזכות יסוד של האזרח, ואף בזכות חוקתית למשפט מהיר ויעיל. כתוצאה ממצב בלתי נסבל זה, אין מנוס מפנייה להליכים חלופיים כגון, בוררות או גישור".
- האם האזרח הישראלי זוכה לקבל היום יותר צדק מאשר בעבר?
"האזרח הישראלי זכה בעבר, וזוכה כיום, להליכי משפט צדק, הוגנים ואובייקטיביים, בבתי המשפט - אם כי יש להודות, הליכים איטיים למדי".
- כיצד השפיעה העמדתם לדין והרשעתם של אישי ציבור בכירים, דוגמת משה קצב, ולהבדיל, אהוד אולמרט, על מערכת המשפט?
"אישי ציבור בכירים הועמדו לדין בפני בתי משפט בישראל מאז קום המדינה, ומדיניות זו נמשכה גם בשנה האחרונה. אך למרבה הצער, הייתה בשנים האחרונות הצטברות מקרים מצערת ומדאיגה, שבה הועמדו לדין בכירי המערכת הפוליטית, ובראשם נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר המשפטים, שר האוצר ועוד. זוהי בהחלט תופעה מדאיגה שיש לתת עליה את הדעת - אולי פחות מההיבט המשפטי והרבה יותר מההיבט הציבורי: את מי אנחנו בוחרים בעצם להיות מנהיגינו?
"נראה לי שמערכת המשפט בישראל אוכפת את החוק על כולם באופן שווה, ללא פניות או העדפות, ובכך חוסנה ותרומתה החשובה לדמוקרטיה בישראל. כולם שווים בפני החוק, ללא הבדל של מעמד, שררה או כוח. כך היה וכך יהיה!"
- האם צריך להקים גוף ביקורת על הפרקליטות?
"יש להקים גוף ביקורת על הפרקליטות, כפי שקיימת ביקורת על גופים ציבוריים אחרים. לא ברור לי מדוע יש התנגדות כה עזה להקמת גוף ביקורת חיצוני על הפרקליטות, במיוחד מצד פרקליט המדינה, שהיה אמור להיות ראשון המברכים על הקמת גוף כזה. למרבה הצער, היו בשנים האחרונות מקרים לא מעטים שבהם כשלה הפרקליטות בפרשיות שונות.
"הפרקליטים בשירות המדינה עושים עבודתם נאמנה, במסירות ובלחץ עבודה בלתי רגיל. מרביתם אנשים מצוינים ואחראיים, אך כמו כל בן-אנוש - הם עלולים לטעות ולעתים גם להטעות. יש בידיהם סמכויות נרחבות ביותר לגבי גורלם של אנשים, חלשים וחזקים כאחד. לא ברור מדוע יהיו הם יחידי סגולה, הפטורים מביקורת ומבדיקה אובייקטיביות, שאליהן כפופים שאר עובדי ציבור".
- מה אתה מאחל למערכת המשפט לרגל שנת המשפט החדשה?
"כמה שיותר התייעלות וכמה שפחות תיקים. ולעצמי כבורר - כמה שיותר תיקים".
אורי גורן / נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב לשעבר. כיום בורר
- במה שונים בתי המשפט של היום מבתי המשפט בעבר?
"השופטים הם אנשים סולידיים, האוהבים לעשות את תפקידם בצנעה. בשנה שחלפה ניצבו בתי המשפט בעין הסערה כאשר משפטים פופולריים התקיימו בליווי אנשי יחסי-ציבור לכל בעל דין, וכאשר דיווחים יום-יומיים קישטו את מדורי המשפט הנרחבים. כך הפכו השופטים לחשופים בצריח, וכך הפכה מערכת המשפט לנתונה לביקורת של ציבור שאינו מקצועי".
- האם השופטים היום שונים מכם, שמוניתם לשיפוט לפני שנים רבות?
"אכן חלו שינויים. בתקופה שנבחרתי כיהנו 220 שופטים (וכיום כ-650). השופטים הכירו זה את זה ממפגשים ומהשתלמויות. כיום השתלבו במערכת השפיטה שמות בלתי מוכרים, חלקם צעירים מאוד ולא כולם בעלי ניסיון בליטיגציה. התנאים הכלכליים היום פחות מפתים. אין להם פנסיה תקציבית שאנו נהנים ממנה; אין ביטוחי בריאות ממלכתיים שאנחנו הוותיקים עדיין משתלבים בה; המשכורת נמוכה, ולכן פרקליטים חיצוניים המצליחים כלכלית אינם מתעניינים בהשתלבות במערכת".
- מהם הליקויים המרכזיים של מערכת המשפט שדורשים תיקון?
"יש עומס רב על המערכת. במשך חמש וחצי שנים כיהנתי כשופט המרצות הפתיחה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, כאשר היו קבועים בפניי כל יום כ-30 תיקים מסובכים, בו בזמן שהקולגה שלי בבית המשפט בלונדון דן בתיק אחד (בדקתי זאת אישית). וכך מעיק העומס על כל שופטי הערכאות, מבית משפט השלום ועד לבית משפט העליון. יש לזכור, שבשנים האחרונות אנו נתקלים בתופעה של 'מגה-תיקים' בתיקים פליליים ואזרחיים. במשפטי פשע חמור ישנם תיקים שהתביעה מבקשת לזמן 250 עדים, ומנגד עומדים 20 סנגורים שאיש מהם אינו מוותר על זכות החקירה. כך מתנהלים משפטים אלה במשך שנים גם בפני ההרכבים החרוצים ביותר.
"כך גם במשפטים אזרחיים ובבקשות פשוטות יחסית - כתבי הטענות ממלאים ארגזים כי הפרקליטים מגישים כרכים של אסמכתאות ומוצגים. מי שסובל מכך הם השופטים ויערות-העד הנכרתים בברזיל. המערכת יכולה להשתפר בנושא זה אם היא תציב כללי דיון ונוקשים".
- האם האזרח הישראלי זוכה לקבל היום יותר צדק מאשר בעבר?
"צדק אינו ניתן למדידה, וכדי להיות צנוע אומר כי האזרח אינו מקבל צדק כיום פחות מאשר בעבר".
כיצד השפיעה העמדתם לדין והרשעתם של אישי ציבור בכירים בישראל, דוגמת משה קצב, ולהבדיל, אהוד אולמרט, על מערכת המשפט?
"שופטי ישראל הם שופטים מקצועיים ולא חבר מושבעים חסרי השכלה משפטית. ספינים כאלה ואחרים אינם משפיעים כלל ועיקר והשופטים מרגישים סלידה מהעובדה שהפרשנים והתקשורת מנבאים מהלכים משפטיים בלי שהם שולטים בחומר הראיות שבתיקים המתוקשרים".
- האם צריך להקים גוף ביקורת על הפרקליטות?
"כל גוף ציבורי חייב לעמוד תחת גוף ביקורת, ואנשי הפרקליטות עם כל ההערכה שלי לעבודתה צריכה להפנים כי עליה להשתלב בגישה זו. הקמת גוף ביקורת אובייקטיבי רק יועיל לה".
- מה אתה מאחל למערכת המשפט לרגל שנת המשפט החדשה?
"אנו, השופטים בדימוס, חשים עדיין משולבים במערכת ואנו מאחלים לממשיכי דרכנו להיות חזקים ואמיצים ולעשות צדק לעם בישראל".
שרה פריש / שופטת בית משפט השלום בפתח-תקווה לשעבר. כיום שותפה במשרד עורכי דין
- במה שונים, בתי המשפט של היום מבתי המשפט בעבר?
"בתי המשפט של היום, בשונה מבתי המשפט בעבר, שוכנים ברובם במבנים ראויים ונאים; הם ממוחשבים וטכנולוגים יותר; לשופטים יש יותר עזרה בדמות עוזרים-משפטיים שהם עורכי דין לאחר הסמכה, ובמרבית בתי המשפט קיימות מחלקות מקצועיות ושופטים משובצים אליהן על-פי תחומי התמחותם.
"אולם התחושה היא שכיום, בניגוד לעבר, חל פיחות של ממש במעמד השופטים, שנובע מביקורת-יתר שנמתחת עליהם ועל פסיקותיהם. יכול להיות שהדבר נובע מתהליך חברתי כולל שעובר על החברה הישראלית בשנים האחרונות, שלפיו נשחטות כל 'הפרות הקדושות' וקיימת זילות לגבי נושאי-משרה ציבוריים, שבעבר היה יחס של כבוד והערכה אליהם, ובכללם השופטים".
- האם השופטים היום שונים מכם, שמוניתם לשיפוט לפני שנים רבות?
"האנשים הם אותם אנשים וככלל מדובר בשופטים שהם בני-אדם ישרים, כישרוניים, השוקדים לילות כימים על העשייה השיפוטית, שהיא עבודה לא קלה ומתישה. אלא שההתפתחות הטכנולוגית העכשווית, בניגוד לעבר, שבאה לידי ביטוי במחשוב המערכת תרמה למערכת המשפטית, אך גם פגעה בה. התרומה באה לידי ביטוי, בין היתר, בייעול העבודה, באפשרות הבקרה על מועדים ויומני השופטים, כמו גם הקלה על הציבור בנגישות להחלטות ולחומרים משפטיים.
"אולם המחשוב יצר גם תחושה של מעבר מאיכות לכמות, העמסת-יתר על השופטים ואי-מתן זמן ומרווח לשופטים בין תיק לתיק למחשבה, לעיון ולמעט מנוחה. לזה מצטרפת העובדה שגם הבקרה הפנימית שתוגברה מאוד בשנים האחרונות, יוצרת תחושה אצל שופטים רבים של חשדנות כלפיהם, או של חוסר אמון בהם מצד הנהלת המערכת, וזה מצטרף לפיחות הגובר והולך בקרב הציבור ביחס למעמד השופטים".
- מהם הליקויים המרכזיים של מערכת המשפט שדורשים תיקון?
"בעבר, כמו היום, קיימים רק מקרים בודדים ונקודתיים שדורשים טיפול והתערבות מצד הנהלת המערכת, וזו לא מהססת לפעול בעניינם ולפתור אותם. העומס המוטל על שופטי ישראל, בעבר ובהווה, הוא גדול בהרבה ביחס למקובל במדינות מודרניות אחרות, ואנו נדרשים למצוא כלים לפתרון בעיה זו המעיבה על המערכת המשפטית".
- האם האזרח הישראלי זוכה לקבל היום יותר צדק מאשר בעבר?
"בנושא זה לא חל שינוי. 'צדק' מטיבו הוא מונח יחסי ובתי המשפט שואפים לעשות משפט צודק, שמתנהל עפ"י דין, בתהליכם הוגנים, תוך הפעלת שיקול-דעת משפטי של שופט חף מכל משוא-פנים ומקצועי. כאז כן היום, השופטים עשו ועושים כמיטב יכולתם להוציא תחת ידיהם פסקי-דין נכונים וראויים המתבססים על חומר הראיות שהובא בפניהם ועל העקרונות המשפטיים הקבועים בחקיקה ובעקרונות היסוד של השיטה המשפטית".
- כיצד השפיעה העמדתם לדין והרשעתם של אישי ציבור בכירים בישראל, דוגמת משה קצב, ולהבדיל, אהוד אולמרט, על מערכת המשפט?
"במשפטים אלה היה כדי לחזק את אמון הציבור בכך שהמערכת המשפטית אינה עושה 'הנחות' למורמים מעם ואין אדם, בכיר ככל שיהיה, שלא ניתן להביאו לדין, מה שחיזק מאוד את התחושה של 'הכול שווים בפני החוק'".
- האם צריך להקים גוף ביקורת על הפרקליטות?
"כשם שבמערכת המשפט קיימת היררכיה, ופסקי-הדין והחלטות של הערכאות הנמוכות עוברים ביקורת של הערכאות הגבוהות, ראוי שגם על הפרקליטות יהיה גוף מבקר מקצועי וענייני, שיוכל להעביר תחת שבט ביקורתו החלטות שנויות במחלוקת".
- מה את מאחלת למערכת המשפט לרגל שנת המשפט החדשה?
"אני מאחלת למערכת המשפט, שתמשיך לעשות כראוי את אשר עשתה ועושה, ואת המעט שדורש תיקון, תתקן; שתחזקנה ידי השופטים ויעמוד להם כוחם להמשיך ולשרת את הציבור נאמנה ובמסירות רבה".