גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"השופטים בישראל נתונים לביקורת של ציבור לא מקצועי"

בדומה לקודמתה, שנת המשפט החדשה צפויה להיות שופעת החלטות ■ לרגל פתיחתה, "גלובס" שאל 3 שופטים בכירים בדימוס - אורי גורן, אמנון סטרשנוב ושרה פריש - מספר שאלות זהות בנושאים שעל סדר היום של מערכת המשפט

מערכת המשפט בישראל תמיד הייתה דומיננטית ובעלת השפעה רבה. העובדה שהחלטות בתי המשפט נוגעות לכל תחומי החיים ומשפיעות על כל אחד מאזרחי המדינה, מביאה לכך שפעמים רבות קובעים בתי המשפט את סדר היום הפרטי והלאומי.

דומה שבשנת המשפט הקודמת עלתה חשיבות בתי המשפט לשיאים חדשים. אחד השיאים הללו היה הזיכוי החלקי של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בבית המשפט המחוזי בירושלים, שבעקבותיו נמתחה ביקורת שגרסה שהפרקליטות הביאה לסיום כהונתו של ראש ממשלה בישראל.

ב-2 בספטמבר, עם תום פגרת הקיץ, נכנסו בתי המשפט בארץ לפעילות מלאה. גם שנת המשפט החדשה צפויה להיות רווייה בהחלטות דרמתיות שימצאו את דרכן לכותרות העיתונים והתקשורת בכלל.

לרגל פתיחת שנת המשפט כינס "גלובס" 3 שופטים לשעבר - את נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב לשעבר, אורי גורן; את שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב והפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, אמנון סטרשנוב; ואת השופטת בדימוס שרה פריש - כדי לבחון בעזרתם את מצבה של מערכת המשפט כיום לעומת מצבה בעבר.

גם במרחק השנים מאז ישבו על כס השיפוט, 3 השופטים המוערכים עדיין חשים עצמם כחלק ממערכת המשפט, ומודים שהשופטים היום שונים מהם מבחינות רבות וכי מעמדם נפגע, אך הם יוצאים להגנתם. הם סבורים, כי הפרקליטות נהגה נכון כשהחליטה להעמיד לדין את אולמרט, אך בטוחים כי ראוי להקים גוף ביקורת על הפרקליטות.

אלה דעותיהם בנושאים שונים.

אמנון סטרשנוב / שופט המחוזי בתל-אבעב לשעבר. כיום בורר

- במה שונים, בתי המשפט של היום מבתי המשפט בעבר?

"אינני סבור כי חל שינוי מהותי או עקרוני בין בתי המשפט של היום לבתי המשפט של העבר, למעט אולי עומס התיקים ההולך ומתגבר. בתי המשפט ממשיכים לעסוק במלאכת השפיטה ללא מורא ופחד, ומוציאים תחת ידם פסקי-דין ראויים. הם שופטים על-פי חומר הראיות שמונח בפניהם, ללא פניות או נטיות לב, ובוודאי שלא לפי קריאות מתלהמות של הציבור או התקשורת".

- האם השופטים היום שונים מכם, שמוניתם לשיפוט לפני שנים רבות?

"השופטים המכהנים כיום צעירים יותר מהשופטים שמונו בעבר, רובם ילידי הארץ שהתחנכו על המשפט הישראלי, ולא הביאו עמם מורשת משפטית זרה מארצות מוצאם. הסינון וההכשרה של המועמדים לשיפוט קפדניים הרבה יותר מאשר בעבר, ומרבית המינויים הם ענייניים וטובים. עם זאת, אין להתעלם מכך שחלק קטן מהמינויים מבוסס על "מקח וממכר" בין חברי הוועדה למינוי שופטים, ועל שיקולים פחות ענייניים. בסך-הכול, שיטת מינוי השופטים בישראל על-ידי ועדת מינויים שבה מיוצגות 3 הרשויות ובה יש רוב למשפטנים על-פני הפוליטיקאים, ראויה מאוד".

- מהם הליקויים המרכזיים של מערכת המשפט שדורשים תיקון?

"לצערי, עקב אכילס של מערכת המשפט הוא הסחבת הבלתי נגמרת והימשכות ההליכים המייגעת. ספק רב, אם בנושא עגום זה חל שיפור באחרונה. מצב שבו הליכים נמשכים 3-5 שנים בבית משפט של ערכאה ראשונה, ומספר שנים נוסף בערכאת ערעור - הוא חמור ופוגע בזכות יסוד של האזרח, ואף בזכות חוקתית למשפט מהיר ויעיל. כתוצאה ממצב בלתי נסבל זה, אין מנוס מפנייה להליכים חלופיים כגון, בוררות או גישור".

- האם האזרח הישראלי זוכה לקבל היום יותר צדק מאשר בעבר?

"האזרח הישראלי זכה בעבר, וזוכה כיום, להליכי משפט צדק, הוגנים ואובייקטיביים, בבתי המשפט - אם כי יש להודות, הליכים איטיים למדי".

- כיצד השפיעה העמדתם לדין והרשעתם של אישי ציבור בכירים, דוגמת משה קצב, ולהבדיל, אהוד אולמרט, על מערכת המשפט?

"אישי ציבור בכירים הועמדו לדין בפני בתי משפט בישראל מאז קום המדינה, ומדיניות זו נמשכה גם בשנה האחרונה. אך למרבה הצער, הייתה בשנים האחרונות הצטברות מקרים מצערת ומדאיגה, שבה הועמדו לדין בכירי המערכת הפוליטית, ובראשם נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר המשפטים, שר האוצר ועוד. זוהי בהחלט תופעה מדאיגה שיש לתת עליה את הדעת - אולי פחות מההיבט המשפטי והרבה יותר מההיבט הציבורי: את מי אנחנו בוחרים בעצם להיות מנהיגינו?

"נראה לי שמערכת המשפט בישראל אוכפת את החוק על כולם באופן שווה, ללא פניות או העדפות, ובכך חוסנה ותרומתה החשובה לדמוקרטיה בישראל. כולם שווים בפני החוק, ללא הבדל של מעמד, שררה או כוח. כך היה וכך יהיה!"

- האם צריך להקים גוף ביקורת על הפרקליטות?

"יש להקים גוף ביקורת על הפרקליטות, כפי שקיימת ביקורת על גופים ציבוריים אחרים. לא ברור לי מדוע יש התנגדות כה עזה להקמת גוף ביקורת חיצוני על הפרקליטות, במיוחד מצד פרקליט המדינה, שהיה אמור להיות ראשון המברכים על הקמת גוף כזה. למרבה הצער, היו בשנים האחרונות מקרים לא מעטים שבהם כשלה הפרקליטות בפרשיות שונות.

"הפרקליטים בשירות המדינה עושים עבודתם נאמנה, במסירות ובלחץ עבודה בלתי רגיל. מרביתם אנשים מצוינים ואחראיים, אך כמו כל בן-אנוש - הם עלולים לטעות ולעתים גם להטעות. יש בידיהם סמכויות נרחבות ביותר לגבי גורלם של אנשים, חלשים וחזקים כאחד. לא ברור מדוע יהיו הם יחידי סגולה, הפטורים מביקורת ומבדיקה אובייקטיביות, שאליהן כפופים שאר עובדי ציבור".

- מה אתה מאחל למערכת המשפט לרגל שנת המשפט החדשה?

"כמה שיותר התייעלות וכמה שפחות תיקים. ולעצמי כבורר - כמה שיותר תיקים".

אורי גורן / נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב לשעבר. כיום בורר

- במה שונים בתי המשפט של היום מבתי המשפט בעבר?

"השופטים הם אנשים סולידיים, האוהבים לעשות את תפקידם בצנעה. בשנה שחלפה ניצבו בתי המשפט בעין הסערה כאשר משפטים פופולריים התקיימו בליווי אנשי יחסי-ציבור לכל בעל דין, וכאשר דיווחים יום-יומיים קישטו את מדורי המשפט הנרחבים. כך הפכו השופטים לחשופים בצריח, וכך הפכה מערכת המשפט לנתונה לביקורת של ציבור שאינו מקצועי".

- האם השופטים היום שונים מכם, שמוניתם לשיפוט לפני שנים רבות?

"אכן חלו שינויים. בתקופה שנבחרתי כיהנו 220 שופטים (וכיום כ-650). השופטים הכירו זה את זה ממפגשים ומהשתלמויות. כיום השתלבו במערכת השפיטה שמות בלתי מוכרים, חלקם צעירים מאוד ולא כולם בעלי ניסיון בליטיגציה. התנאים הכלכליים היום פחות מפתים. אין להם פנסיה תקציבית שאנו נהנים ממנה; אין ביטוחי בריאות ממלכתיים שאנחנו הוותיקים עדיין משתלבים בה; המשכורת נמוכה, ולכן פרקליטים חיצוניים המצליחים כלכלית אינם מתעניינים בהשתלבות במערכת".

- מהם הליקויים המרכזיים של מערכת המשפט שדורשים תיקון?

"יש עומס רב על המערכת. במשך חמש וחצי שנים כיהנתי כשופט המרצות הפתיחה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, כאשר היו קבועים בפניי כל יום כ-30 תיקים מסובכים, בו בזמן שהקולגה שלי בבית המשפט בלונדון דן בתיק אחד (בדקתי זאת אישית). וכך מעיק העומס על כל שופטי הערכאות, מבית משפט השלום ועד לבית משפט העליון. יש לזכור, שבשנים האחרונות אנו נתקלים בתופעה של 'מגה-תיקים' בתיקים פליליים ואזרחיים. במשפטי פשע חמור ישנם תיקים שהתביעה מבקשת לזמן 250 עדים, ומנגד עומדים 20 סנגורים שאיש מהם אינו מוותר על זכות החקירה. כך מתנהלים משפטים אלה במשך שנים גם בפני ההרכבים החרוצים ביותר.

"כך גם במשפטים אזרחיים ובבקשות פשוטות יחסית - כתבי הטענות ממלאים ארגזים כי הפרקליטים מגישים כרכים של אסמכתאות ומוצגים. מי שסובל מכך הם השופטים ויערות-העד הנכרתים בברזיל. המערכת יכולה להשתפר בנושא זה אם היא תציב כללי דיון ונוקשים".

- האם האזרח הישראלי זוכה לקבל היום יותר צדק מאשר בעבר?

"צדק אינו ניתן למדידה, וכדי להיות צנוע אומר כי האזרח אינו מקבל צדק כיום פחות מאשר בעבר".

כיצד השפיעה העמדתם לדין והרשעתם של אישי ציבור בכירים בישראל, דוגמת משה קצב, ולהבדיל, אהוד אולמרט, על מערכת המשפט?

"שופטי ישראל הם שופטים מקצועיים ולא חבר מושבעים חסרי השכלה משפטית. ספינים כאלה ואחרים אינם משפיעים כלל ועיקר והשופטים מרגישים סלידה מהעובדה שהפרשנים והתקשורת מנבאים מהלכים משפטיים בלי שהם שולטים בחומר הראיות שבתיקים המתוקשרים".

- האם צריך להקים גוף ביקורת על הפרקליטות?

"כל גוף ציבורי חייב לעמוד תחת גוף ביקורת, ואנשי הפרקליטות עם כל ההערכה שלי לעבודתה צריכה להפנים כי עליה להשתלב בגישה זו. הקמת גוף ביקורת אובייקטיבי רק יועיל לה".

- מה אתה מאחל למערכת המשפט לרגל שנת המשפט החדשה?

"אנו, השופטים בדימוס, חשים עדיין משולבים במערכת ואנו מאחלים לממשיכי דרכנו להיות חזקים ואמיצים ולעשות צדק לעם בישראל".

שרה פריש / שופטת בית משפט השלום בפתח-תקווה לשעבר. כיום שותפה במשרד עורכי דין

- במה שונים, בתי המשפט של היום מבתי המשפט בעבר?

"בתי המשפט של היום, בשונה מבתי המשפט בעבר, שוכנים ברובם במבנים ראויים ונאים; הם ממוחשבים וטכנולוגים יותר; לשופטים יש יותר עזרה בדמות עוזרים-משפטיים שהם עורכי דין לאחר הסמכה, ובמרבית בתי המשפט קיימות מחלקות מקצועיות ושופטים משובצים אליהן על-פי תחומי התמחותם.

"אולם התחושה היא שכיום, בניגוד לעבר, חל פיחות של ממש במעמד השופטים, שנובע מביקורת-יתר שנמתחת עליהם ועל פסיקותיהם. יכול להיות שהדבר נובע מתהליך חברתי כולל שעובר על החברה הישראלית בשנים האחרונות, שלפיו נשחטות כל 'הפרות הקדושות' וקיימת זילות לגבי נושאי-משרה ציבוריים, שבעבר היה יחס של כבוד והערכה אליהם, ובכללם השופטים".

- האם השופטים היום שונים מכם, שמוניתם לשיפוט לפני שנים רבות?

"האנשים הם אותם אנשים וככלל מדובר בשופטים שהם בני-אדם ישרים, כישרוניים, השוקדים לילות כימים על העשייה השיפוטית, שהיא עבודה לא קלה ומתישה. אלא שההתפתחות הטכנולוגית העכשווית, בניגוד לעבר, שבאה לידי ביטוי במחשוב המערכת תרמה למערכת המשפטית, אך גם פגעה בה. התרומה באה לידי ביטוי, בין היתר, בייעול העבודה, באפשרות הבקרה על מועדים ויומני השופטים, כמו גם הקלה על הציבור בנגישות להחלטות ולחומרים משפטיים.

"אולם המחשוב יצר גם תחושה של מעבר מאיכות לכמות, העמסת-יתר על השופטים ואי-מתן זמן ומרווח לשופטים בין תיק לתיק למחשבה, לעיון ולמעט מנוחה. לזה מצטרפת העובדה שגם הבקרה הפנימית שתוגברה מאוד בשנים האחרונות, יוצרת תחושה אצל שופטים רבים של חשדנות כלפיהם, או של חוסר אמון בהם מצד הנהלת המערכת, וזה מצטרף לפיחות הגובר והולך בקרב הציבור ביחס למעמד השופטים".

- מהם הליקויים המרכזיים של מערכת המשפט שדורשים תיקון?

"בעבר, כמו היום, קיימים רק מקרים בודדים ונקודתיים שדורשים טיפול והתערבות מצד הנהלת המערכת, וזו לא מהססת לפעול בעניינם ולפתור אותם. העומס המוטל על שופטי ישראל, בעבר ובהווה, הוא גדול בהרבה ביחס למקובל במדינות מודרניות אחרות, ואנו נדרשים למצוא כלים לפתרון בעיה זו המעיבה על המערכת המשפטית".

- האם האזרח הישראלי זוכה לקבל היום יותר צדק מאשר בעבר?

"בנושא זה לא חל שינוי. 'צדק' מטיבו הוא מונח יחסי ובתי המשפט שואפים לעשות משפט צודק, שמתנהל עפ"י דין, בתהליכם הוגנים, תוך הפעלת שיקול-דעת משפטי של שופט חף מכל משוא-פנים ומקצועי. כאז כן היום, השופטים עשו ועושים כמיטב יכולתם להוציא תחת ידיהם פסקי-דין נכונים וראויים המתבססים על חומר הראיות שהובא בפניהם ועל העקרונות המשפטיים הקבועים בחקיקה ובעקרונות היסוד של השיטה המשפטית".

- כיצד השפיעה העמדתם לדין והרשעתם של אישי ציבור בכירים בישראל, דוגמת משה קצב, ולהבדיל, אהוד אולמרט, על מערכת המשפט?

"במשפטים אלה היה כדי לחזק את אמון הציבור בכך שהמערכת המשפטית אינה עושה 'הנחות' למורמים מעם ואין אדם, בכיר ככל שיהיה, שלא ניתן להביאו לדין, מה שחיזק מאוד את התחושה של 'הכול שווים בפני החוק'".

- האם צריך להקים גוף ביקורת על הפרקליטות?

"כשם שבמערכת המשפט קיימת היררכיה, ופסקי-הדין והחלטות של הערכאות הנמוכות עוברים ביקורת של הערכאות הגבוהות, ראוי שגם על הפרקליטות יהיה גוף מבקר מקצועי וענייני, שיוכל להעביר תחת שבט ביקורתו החלטות שנויות במחלוקת".

- מה את מאחלת למערכת המשפט לרגל שנת המשפט החדשה?

"אני מאחלת למערכת המשפט, שתמשיך לעשות כראוי את אשר עשתה ועושה, ואת המעט שדורש תיקון, תתקן; שתחזקנה ידי השופטים ויעמוד להם כוחם להמשיך ולשרת את הציבור נאמנה ובמסירות רבה".

עוד כתבות

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה