גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"השופטים בישראל נתונים לביקורת של ציבור לא מקצועי"

בדומה לקודמתה, שנת המשפט החדשה צפויה להיות שופעת החלטות ■ לרגל פתיחתה, "גלובס" שאל 3 שופטים בכירים בדימוס - אורי גורן, אמנון סטרשנוב ושרה פריש - מספר שאלות זהות בנושאים שעל סדר היום של מערכת המשפט

מערכת המשפט בישראל תמיד הייתה דומיננטית ובעלת השפעה רבה. העובדה שהחלטות בתי המשפט נוגעות לכל תחומי החיים ומשפיעות על כל אחד מאזרחי המדינה, מביאה לכך שפעמים רבות קובעים בתי המשפט את סדר היום הפרטי והלאומי.

דומה שבשנת המשפט הקודמת עלתה חשיבות בתי המשפט לשיאים חדשים. אחד השיאים הללו היה הזיכוי החלקי של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בבית המשפט המחוזי בירושלים, שבעקבותיו נמתחה ביקורת שגרסה שהפרקליטות הביאה לסיום כהונתו של ראש ממשלה בישראל.

ב-2 בספטמבר, עם תום פגרת הקיץ, נכנסו בתי המשפט בארץ לפעילות מלאה. גם שנת המשפט החדשה צפויה להיות רווייה בהחלטות דרמתיות שימצאו את דרכן לכותרות העיתונים והתקשורת בכלל.

לרגל פתיחת שנת המשפט כינס "גלובס" 3 שופטים לשעבר - את נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב לשעבר, אורי גורן; את שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב והפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, אמנון סטרשנוב; ואת השופטת בדימוס שרה פריש - כדי לבחון בעזרתם את מצבה של מערכת המשפט כיום לעומת מצבה בעבר.

גם במרחק השנים מאז ישבו על כס השיפוט, 3 השופטים המוערכים עדיין חשים עצמם כחלק ממערכת המשפט, ומודים שהשופטים היום שונים מהם מבחינות רבות וכי מעמדם נפגע, אך הם יוצאים להגנתם. הם סבורים, כי הפרקליטות נהגה נכון כשהחליטה להעמיד לדין את אולמרט, אך בטוחים כי ראוי להקים גוף ביקורת על הפרקליטות.

אלה דעותיהם בנושאים שונים.

אמנון סטרשנוב / שופט המחוזי בתל-אבעב לשעבר. כיום בורר

- במה שונים, בתי המשפט של היום מבתי המשפט בעבר?

"אינני סבור כי חל שינוי מהותי או עקרוני בין בתי המשפט של היום לבתי המשפט של העבר, למעט אולי עומס התיקים ההולך ומתגבר. בתי המשפט ממשיכים לעסוק במלאכת השפיטה ללא מורא ופחד, ומוציאים תחת ידם פסקי-דין ראויים. הם שופטים על-פי חומר הראיות שמונח בפניהם, ללא פניות או נטיות לב, ובוודאי שלא לפי קריאות מתלהמות של הציבור או התקשורת".

- האם השופטים היום שונים מכם, שמוניתם לשיפוט לפני שנים רבות?

"השופטים המכהנים כיום צעירים יותר מהשופטים שמונו בעבר, רובם ילידי הארץ שהתחנכו על המשפט הישראלי, ולא הביאו עמם מורשת משפטית זרה מארצות מוצאם. הסינון וההכשרה של המועמדים לשיפוט קפדניים הרבה יותר מאשר בעבר, ומרבית המינויים הם ענייניים וטובים. עם זאת, אין להתעלם מכך שחלק קטן מהמינויים מבוסס על "מקח וממכר" בין חברי הוועדה למינוי שופטים, ועל שיקולים פחות ענייניים. בסך-הכול, שיטת מינוי השופטים בישראל על-ידי ועדת מינויים שבה מיוצגות 3 הרשויות ובה יש רוב למשפטנים על-פני הפוליטיקאים, ראויה מאוד".

- מהם הליקויים המרכזיים של מערכת המשפט שדורשים תיקון?

"לצערי, עקב אכילס של מערכת המשפט הוא הסחבת הבלתי נגמרת והימשכות ההליכים המייגעת. ספק רב, אם בנושא עגום זה חל שיפור באחרונה. מצב שבו הליכים נמשכים 3-5 שנים בבית משפט של ערכאה ראשונה, ומספר שנים נוסף בערכאת ערעור - הוא חמור ופוגע בזכות יסוד של האזרח, ואף בזכות חוקתית למשפט מהיר ויעיל. כתוצאה ממצב בלתי נסבל זה, אין מנוס מפנייה להליכים חלופיים כגון, בוררות או גישור".

- האם האזרח הישראלי זוכה לקבל היום יותר צדק מאשר בעבר?

"האזרח הישראלי זכה בעבר, וזוכה כיום, להליכי משפט צדק, הוגנים ואובייקטיביים, בבתי המשפט - אם כי יש להודות, הליכים איטיים למדי".

- כיצד השפיעה העמדתם לדין והרשעתם של אישי ציבור בכירים, דוגמת משה קצב, ולהבדיל, אהוד אולמרט, על מערכת המשפט?

"אישי ציבור בכירים הועמדו לדין בפני בתי משפט בישראל מאז קום המדינה, ומדיניות זו נמשכה גם בשנה האחרונה. אך למרבה הצער, הייתה בשנים האחרונות הצטברות מקרים מצערת ומדאיגה, שבה הועמדו לדין בכירי המערכת הפוליטית, ובראשם נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר המשפטים, שר האוצר ועוד. זוהי בהחלט תופעה מדאיגה שיש לתת עליה את הדעת - אולי פחות מההיבט המשפטי והרבה יותר מההיבט הציבורי: את מי אנחנו בוחרים בעצם להיות מנהיגינו?

"נראה לי שמערכת המשפט בישראל אוכפת את החוק על כולם באופן שווה, ללא פניות או העדפות, ובכך חוסנה ותרומתה החשובה לדמוקרטיה בישראל. כולם שווים בפני החוק, ללא הבדל של מעמד, שררה או כוח. כך היה וכך יהיה!"

- האם צריך להקים גוף ביקורת על הפרקליטות?

"יש להקים גוף ביקורת על הפרקליטות, כפי שקיימת ביקורת על גופים ציבוריים אחרים. לא ברור לי מדוע יש התנגדות כה עזה להקמת גוף ביקורת חיצוני על הפרקליטות, במיוחד מצד פרקליט המדינה, שהיה אמור להיות ראשון המברכים על הקמת גוף כזה. למרבה הצער, היו בשנים האחרונות מקרים לא מעטים שבהם כשלה הפרקליטות בפרשיות שונות.

"הפרקליטים בשירות המדינה עושים עבודתם נאמנה, במסירות ובלחץ עבודה בלתי רגיל. מרביתם אנשים מצוינים ואחראיים, אך כמו כל בן-אנוש - הם עלולים לטעות ולעתים גם להטעות. יש בידיהם סמכויות נרחבות ביותר לגבי גורלם של אנשים, חלשים וחזקים כאחד. לא ברור מדוע יהיו הם יחידי סגולה, הפטורים מביקורת ומבדיקה אובייקטיביות, שאליהן כפופים שאר עובדי ציבור".

- מה אתה מאחל למערכת המשפט לרגל שנת המשפט החדשה?

"כמה שיותר התייעלות וכמה שפחות תיקים. ולעצמי כבורר - כמה שיותר תיקים".

אורי גורן / נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב לשעבר. כיום בורר

- במה שונים בתי המשפט של היום מבתי המשפט בעבר?

"השופטים הם אנשים סולידיים, האוהבים לעשות את תפקידם בצנעה. בשנה שחלפה ניצבו בתי המשפט בעין הסערה כאשר משפטים פופולריים התקיימו בליווי אנשי יחסי-ציבור לכל בעל דין, וכאשר דיווחים יום-יומיים קישטו את מדורי המשפט הנרחבים. כך הפכו השופטים לחשופים בצריח, וכך הפכה מערכת המשפט לנתונה לביקורת של ציבור שאינו מקצועי".

- האם השופטים היום שונים מכם, שמוניתם לשיפוט לפני שנים רבות?

"אכן חלו שינויים. בתקופה שנבחרתי כיהנו 220 שופטים (וכיום כ-650). השופטים הכירו זה את זה ממפגשים ומהשתלמויות. כיום השתלבו במערכת השפיטה שמות בלתי מוכרים, חלקם צעירים מאוד ולא כולם בעלי ניסיון בליטיגציה. התנאים הכלכליים היום פחות מפתים. אין להם פנסיה תקציבית שאנו נהנים ממנה; אין ביטוחי בריאות ממלכתיים שאנחנו הוותיקים עדיין משתלבים בה; המשכורת נמוכה, ולכן פרקליטים חיצוניים המצליחים כלכלית אינם מתעניינים בהשתלבות במערכת".

- מהם הליקויים המרכזיים של מערכת המשפט שדורשים תיקון?

"יש עומס רב על המערכת. במשך חמש וחצי שנים כיהנתי כשופט המרצות הפתיחה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, כאשר היו קבועים בפניי כל יום כ-30 תיקים מסובכים, בו בזמן שהקולגה שלי בבית המשפט בלונדון דן בתיק אחד (בדקתי זאת אישית). וכך מעיק העומס על כל שופטי הערכאות, מבית משפט השלום ועד לבית משפט העליון. יש לזכור, שבשנים האחרונות אנו נתקלים בתופעה של 'מגה-תיקים' בתיקים פליליים ואזרחיים. במשפטי פשע חמור ישנם תיקים שהתביעה מבקשת לזמן 250 עדים, ומנגד עומדים 20 סנגורים שאיש מהם אינו מוותר על זכות החקירה. כך מתנהלים משפטים אלה במשך שנים גם בפני ההרכבים החרוצים ביותר.

"כך גם במשפטים אזרחיים ובבקשות פשוטות יחסית - כתבי הטענות ממלאים ארגזים כי הפרקליטים מגישים כרכים של אסמכתאות ומוצגים. מי שסובל מכך הם השופטים ויערות-העד הנכרתים בברזיל. המערכת יכולה להשתפר בנושא זה אם היא תציב כללי דיון ונוקשים".

- האם האזרח הישראלי זוכה לקבל היום יותר צדק מאשר בעבר?

"צדק אינו ניתן למדידה, וכדי להיות צנוע אומר כי האזרח אינו מקבל צדק כיום פחות מאשר בעבר".

כיצד השפיעה העמדתם לדין והרשעתם של אישי ציבור בכירים בישראל, דוגמת משה קצב, ולהבדיל, אהוד אולמרט, על מערכת המשפט?

"שופטי ישראל הם שופטים מקצועיים ולא חבר מושבעים חסרי השכלה משפטית. ספינים כאלה ואחרים אינם משפיעים כלל ועיקר והשופטים מרגישים סלידה מהעובדה שהפרשנים והתקשורת מנבאים מהלכים משפטיים בלי שהם שולטים בחומר הראיות שבתיקים המתוקשרים".

- האם צריך להקים גוף ביקורת על הפרקליטות?

"כל גוף ציבורי חייב לעמוד תחת גוף ביקורת, ואנשי הפרקליטות עם כל ההערכה שלי לעבודתה צריכה להפנים כי עליה להשתלב בגישה זו. הקמת גוף ביקורת אובייקטיבי רק יועיל לה".

- מה אתה מאחל למערכת המשפט לרגל שנת המשפט החדשה?

"אנו, השופטים בדימוס, חשים עדיין משולבים במערכת ואנו מאחלים לממשיכי דרכנו להיות חזקים ואמיצים ולעשות צדק לעם בישראל".

שרה פריש / שופטת בית משפט השלום בפתח-תקווה לשעבר. כיום שותפה במשרד עורכי דין

- במה שונים, בתי המשפט של היום מבתי המשפט בעבר?

"בתי המשפט של היום, בשונה מבתי המשפט בעבר, שוכנים ברובם במבנים ראויים ונאים; הם ממוחשבים וטכנולוגים יותר; לשופטים יש יותר עזרה בדמות עוזרים-משפטיים שהם עורכי דין לאחר הסמכה, ובמרבית בתי המשפט קיימות מחלקות מקצועיות ושופטים משובצים אליהן על-פי תחומי התמחותם.

"אולם התחושה היא שכיום, בניגוד לעבר, חל פיחות של ממש במעמד השופטים, שנובע מביקורת-יתר שנמתחת עליהם ועל פסיקותיהם. יכול להיות שהדבר נובע מתהליך חברתי כולל שעובר על החברה הישראלית בשנים האחרונות, שלפיו נשחטות כל 'הפרות הקדושות' וקיימת זילות לגבי נושאי-משרה ציבוריים, שבעבר היה יחס של כבוד והערכה אליהם, ובכללם השופטים".

- האם השופטים היום שונים מכם, שמוניתם לשיפוט לפני שנים רבות?

"האנשים הם אותם אנשים וככלל מדובר בשופטים שהם בני-אדם ישרים, כישרוניים, השוקדים לילות כימים על העשייה השיפוטית, שהיא עבודה לא קלה ומתישה. אלא שההתפתחות הטכנולוגית העכשווית, בניגוד לעבר, שבאה לידי ביטוי במחשוב המערכת תרמה למערכת המשפטית, אך גם פגעה בה. התרומה באה לידי ביטוי, בין היתר, בייעול העבודה, באפשרות הבקרה על מועדים ויומני השופטים, כמו גם הקלה על הציבור בנגישות להחלטות ולחומרים משפטיים.

"אולם המחשוב יצר גם תחושה של מעבר מאיכות לכמות, העמסת-יתר על השופטים ואי-מתן זמן ומרווח לשופטים בין תיק לתיק למחשבה, לעיון ולמעט מנוחה. לזה מצטרפת העובדה שגם הבקרה הפנימית שתוגברה מאוד בשנים האחרונות, יוצרת תחושה אצל שופטים רבים של חשדנות כלפיהם, או של חוסר אמון בהם מצד הנהלת המערכת, וזה מצטרף לפיחות הגובר והולך בקרב הציבור ביחס למעמד השופטים".

- מהם הליקויים המרכזיים של מערכת המשפט שדורשים תיקון?

"בעבר, כמו היום, קיימים רק מקרים בודדים ונקודתיים שדורשים טיפול והתערבות מצד הנהלת המערכת, וזו לא מהססת לפעול בעניינם ולפתור אותם. העומס המוטל על שופטי ישראל, בעבר ובהווה, הוא גדול בהרבה ביחס למקובל במדינות מודרניות אחרות, ואנו נדרשים למצוא כלים לפתרון בעיה זו המעיבה על המערכת המשפטית".

- האם האזרח הישראלי זוכה לקבל היום יותר צדק מאשר בעבר?

"בנושא זה לא חל שינוי. 'צדק' מטיבו הוא מונח יחסי ובתי המשפט שואפים לעשות משפט צודק, שמתנהל עפ"י דין, בתהליכם הוגנים, תוך הפעלת שיקול-דעת משפטי של שופט חף מכל משוא-פנים ומקצועי. כאז כן היום, השופטים עשו ועושים כמיטב יכולתם להוציא תחת ידיהם פסקי-דין נכונים וראויים המתבססים על חומר הראיות שהובא בפניהם ועל העקרונות המשפטיים הקבועים בחקיקה ובעקרונות היסוד של השיטה המשפטית".

- כיצד השפיעה העמדתם לדין והרשעתם של אישי ציבור בכירים בישראל, דוגמת משה קצב, ולהבדיל, אהוד אולמרט, על מערכת המשפט?

"במשפטים אלה היה כדי לחזק את אמון הציבור בכך שהמערכת המשפטית אינה עושה 'הנחות' למורמים מעם ואין אדם, בכיר ככל שיהיה, שלא ניתן להביאו לדין, מה שחיזק מאוד את התחושה של 'הכול שווים בפני החוק'".

- האם צריך להקים גוף ביקורת על הפרקליטות?

"כשם שבמערכת המשפט קיימת היררכיה, ופסקי-הדין והחלטות של הערכאות הנמוכות עוברים ביקורת של הערכאות הגבוהות, ראוי שגם על הפרקליטות יהיה גוף מבקר מקצועי וענייני, שיוכל להעביר תחת שבט ביקורתו החלטות שנויות במחלוקת".

- מה את מאחלת למערכת המשפט לרגל שנת המשפט החדשה?

"אני מאחלת למערכת המשפט, שתמשיך לעשות כראוי את אשר עשתה ועושה, ואת המעט שדורש תיקון, תתקן; שתחזקנה ידי השופטים ויעמוד להם כוחם להמשיך ולשרת את הציבור נאמנה ובמסירות רבה".

עוד כתבות

לירן אבישר-בן חורין / צילום: רפי קוץ, גלובס

"שוק הסלולר מוטה מחיר בצורה לא בריאה": מנכ"לית משרד התקשורת בראיון ראשון

בתקופה הקצרה שלירן אבישר-בן חורין מנהלת את משרד התקשורת היא כבר הספיקה להוציא מכרז לדור החמישי בסלולר, לטפל במיזוג סלקום-גולן ולאשר את מתווה הסיבים ● בראיון ראשון בתפקיד היא מספרת כיצד הם רואים את מפת התקשורת העתידית, ועל מה הצרכן הישראלי צריך ללמוד להסתכל

ד”ר עדו קמינר / צילום: איל יצהר, גלובס

המיקרוסקופ שיאפשר לענות על אחת החידות הגדולות בפיזיקה

ד"ר עדו קמינר בנה מיקרוסקופ אלקטרונים יחיד מסוגו, שמגלה מה קורה לאלקטרון במפגש עם אור ● בעתיד, הטכנולוגיה הזאת תוכל לעזור למקד קרינת רנטגן

מייסדי Next Insurance אלון חורי, גיא גולדשטיין ונסים טפירו/ צילום:יחצ

בלומברג: נקסט אינשורנס במגעים לגייס הון לפי שווי של 2.25 מיליארד ד'

חברת האינשורטק הישראלית גייסה לפני כשנה השווח הנמוך בכמחצית ● מי שמנהלת מגעים להוביל את סבב הגיוס היא קרן ההשקעות של חברת גוגל ● בנקסט אינשורנס ובגוגל סירבו להגיב

איור עטיפת הספר

שופטת העליון שהפכה לסמל פמיניסטי וגיבורת תרבות ברשת

איך הפכה שופטת ביהמ"ש העליון האמריקאי רות ביידר גינסבורג לאייקון הפמיניסטי המשמעותי של ימינו ומה הקשר לראפר שנרצח בגיל 24 ● ראיון עם יוצרות הסרט התיעודי המדובר RBG ● כתבה זו פורסמה לראשונה באוקטובר 2018, אנחנו מפרסמים אותה כלשונה בשנית בעקבות פטירתה של רות ביידר גינסבורג

ענת פנטי / צילום: איל יצהר

הכירו את האישה שרוצה להיות שרת האושר הראשונה של ישראל

זה אולי נשמע כמו עוד ג'וב מומצא בממשלה מנופחת, אבל ענת פנטי משוכנעת שזה בדיוק התפקיד שחסר לנו כדי שמשהו ישתנה כאן ● וחוץ מזה, אפילו אצל ידידינו החדשים מהאמירויות כבר יש משרד שעוסק בכך ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

וואן ונדרבילט. שוק של שוכרים  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מגדל המשרדים מעל גרנד סנטרל במנהטן נחנך בעיתוי גרוע

בניין One Vanderbilt של חברת SL Green נבנה בעלות של 3 מיליארד דולר וכעת יצטרך להתמודד עם אתגרים קשים באכלוס

שיפוצים במלון נורמן תל אביב / צילום: דנה פרידלנדר

אין אורחים, אז משפצים: המלונות שניצלו את הסגר

השמיים סגורים? התיירים מחו"ל לא מגיעים כבר חודשים? ההכנסות על אפס? • יש מלונות שהחליטו לנצל את הזמן הזה לשיפוץ כולל • "ההתאוששות תהיה מהירה יותר ממה שאנחנו חושבים"

ד"ר טל בן שחר / צילום: Laura Pedrick

ד"ר טל בן שחר: "לא נולדתי מאושר - אבל אני עובד על זה"

ד"ר טל בן שחר, מייסד האקדמיה ללימודי אושר, אומר שאושר הוא כמו יופי: "אי אפשר להגדיר אותו, אבל יודעים כשהוא שם"

תיירים על חופי אבו דבי, איחוד האמירויות / צילום: Kamran Jebreili, AP

בקרוב: גוף ממשלתי לאיתור שת"פים והשקעות מהאמירויות יפתח סניף בת"א

מדובר במשרד בינלאומי ראשון של משרד ההשקעות באבו דאבי (ADIO), גוף ממשלתי של הנסיכות העוסק בחיפוש שיתופי פעולה והשקעות ● על פתיחת המשרד הוחלט בעקבות מגעים עם Invest in Israel במשרד הכלכלה והתעשייה ועם עוד גופים ישראליים תוך מיקוד בתחומי חדשנות וטכנולוגיה

הנקראות של תש״פ - מנויי גלובס / אילוסטרציה: אפרת לוי, גלובס

עדי קייזמן ואדם נוימן, המסלול לאקזיט והמלחמה בקורונה: 10 הכתבות שהכי אהבתם השנה

לאן נסעו העשירים כשהשמיים היו סגורים ● איך נראים החיים החדשים של אדם נוימן ● איך יראו החיים ביום שאחרי הקורונה ● איך הופכים פרויקט גמר במכללה לאקזיט שך 450 מיליון דולר ● ועוד שש כתבות שהכי אהבתם השנה

בדיקה לגילוי הדבקה בנגיף הקורונה בארה"ב / צילום: Ted S. Warren, AP

ה-CDC הופך את ההנחיות: אנשים ללא סימפטומים ייאלצו להיבדק

לפי ההנחיה החדשה, גם אנשים שאין להם כלל תסמינים, אולם היו בקשר הדוק עם חולה קורונה - יזדקקו לבדיקה ● מומחים הדגישו בעבר שוב ושוב את חשיבותה של הבדיקה, גם לאנשים שלא מדווחים על סימפטומים

שירבו זכויותינו כרימון. כמה יהודים באמת יש בעולם / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

ערב ראש השנה: כמה יהודים באמת יש בעולם?

אלוהים הבטיח שעם ישראל "לא ייספר מרוב", אבל הססטיסטיקאים מתעקשים לנסות • כמו כל שאלה סטטיסטית, התשובה תלויה בהגדרה • קראנו את האומדנים העדכניים בעין ביקורתית והשתדלנו להיזהר ממסקנות כוזבות

צילום: יונתן בלום

כל מי שעיניו בראשו רואה לאן אנחנו הולכים: מדינת פל-קל בחוסר תפקוד

הזקנים חשים נבגדים, הצעירים חשים שקופים, החרדים חשים מותקפים, הערבים חשים מודרים, הילדים לא לומדים, משלמי המסים חשים מרומים, וכולם צודקים ● אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל כולנו יודעים שזה לא הולך להיות טוב ● דרור פויר בטור לא אופטימי לשנה החדשה (אבל בסופו יש נחמה) ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

השף רן שמואלי, מסעדת קלארו / צילום: אביב חופי

"שילמתי 2,000 שקל וארוחת החג לא הגיעה": הכשל הלוגיסטי של הקייטרינג של השף רן שמואלי

עשרות הזמנות של ארוחות חג מחברת הקייטרינג של הבעלים של מסעדת קלארו לא הגיעו ליעדן גם לאחר יממה של המתנה, הזמנות אחרות סופקו אחרי חצות בלילה ● זהר שמואלי: "אני לא מסתתרת, היה כאן כשל לוגיסטי. אני מתחייבת שכולם יקבלו פיצוי"

אפליקציות ה־Wellness / צילום ואיור: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

הדרך אל האושר עוברת בחנות האפליקציות

הן נגישות, קלות לשימוש, עונות על צרכים והולמות את רוח התקופה. אפליקציות ה־Wellness לשיפור הבריאות ולמניעת מחלות תופסות את החלל שהותירו מערכות הבריאות והגורואים • כתבתנו חקרה, התנסתה ומדווחת ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

חוף הים. איך ישראל התמקמה במקום ה-14 במדד האושר של האו"ם / צילום: שאטרסטוק

ירון ואורלי זליכה לא האמינו למיקום של ישראל במדד האושר הבינלאומי. אז הם יצאו לבדוק

משהו בציונים הגבוהים שבהם זוכה ישראל שוב ושוב במדדי האושר העולמיים לא בדיוק הסתדר לפרופ' ירון זליכה ולרעייתו ד"ר אורלי זליכה ● אז הם יצאו לבדוק את הנושא באמצעות מחקר משותף ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

דונלד טראמפ נואם בעצרת תומכים במנהטן לאחר שזכה בבחירות ב-2016 / צילום: Mike Segar, רויטרס

העיוות ההיסטורי בבחירות בארה"ב: מדוע קול מקליפורניה שווה רבע מקול מוויומינג

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ קיבל 3 מיליון קולות פחות מהמתחרה הילארי קלינטון בבחירות 2016, אבל זה לא הפריע לו לנצח ● איך נולדה שיטת הבחירות האמריקאית, איך הגזענות קשורה לכך ואיך היא תשפיע על המערכה הקרובה

עמית סגל. צולם: במלון וילה בראון, הנביאים 54, ירושלים / צילום: יוסי זמיר

עמית סגל מודה שיש לו גישה ספקנית לגבי תיקי נתניהו. והוא לא מתכוון להתנצל על זה

הטענות שהוא שופר של נתניהו, האלימות של הימין מול זו של השמאל, האג'נדה של העליון והחסימות בטוויטר • וגם, למה בעצם כל כך קל להוציא אותו מהכלים כשמזכירים לו את אבא שלו • הפרשן הפוליטי של חדשות 12 מסכם שנה סוערת במיוחד ולא חוסך ביקורת גם מחבריו לתקשורת ● "אוף דה רקורד"

האי היווני סימי / צילום: שאטרסטוק

בשנה הבאה נביט אל הגלים: האיים היוונים שהכי כדאי לבקר בהם

בין אם תחליטו לצאת לחופשה בזמן הסגר או שדווקא תשמרו את הנופש לימים רגועים יותר, הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על האיים הכי שווים ביוון ● חלק שני

רויטרס ערן זהבי / צילום: STRINGER, רויטרס

הגיע הזמן להודות: ישראל היא לא מעצמת כדורגל והכסף צריך ללכת לענפים אחרים

רוב הפעילות הספורטיבית בישראל נקטעה בחודש מרץ בעקבות הקורונה • אז מה בכל זאת כדי ללמוד מהשנה החולפת - שההשקעה בכדורגל לא מחזירה את עצמה ושבריכות שחייה חשובות לא פחות מאצטדיונים • וגם: איך ההסכם עם איחוד האמירויות יכול לשדרג את הספורט המקומי