ממש עוד רגע יקבלו מאות אלפי שכירים את תווי השי המזוהים כל-כך עם חגי תשרי ופסח. הניסיון שלנו כצרכנים לימד אותנו כבר לשנוא את התווים, אם כי הם עדיין נחשבים לרע במיעוטו, ועולים בסקרים כמתנה המועדפת לחגים - אולי משום שהאלטרנטיבות כוללות מארז יין או סט סירים.
התלושים נמצאים כאן לא מהיום; המעסיקים משתמשים בהם כמתנות לחגים עוד משנות ה-80. וסתם שתדעו, מדובר בחובה על-פי הסכמי העבודה, שדורשים מהמעסיק להעניק לעובדים "מענק לחגים". יש להם, לתלושים, יתרון ברור: לכאורה אנחנו מקבלים כסף למימוש כמעט בכל תחום ונישה (למעט במקרים של תלושים ייעודיים של הרשתות). אז למה בכל זאת רובנו מתעצבנים מהם? בעיקר בגלל ריבוי האותיות הקטנות והסייגים, שלא מעט מהם מתגלים רק במעמד התשלום. נכון, אפשר לקרוא את הסייגים המצורפים, אבל רובנו לא טורחים.
מי קובע את מדיניות כיבוד התלושים ברשתות השונות ואיך בדיוק? דרור מורן, סמנכ"ל הכספים של אלון החזקות ברבוע כחול ומנכ"ל YOU ברבוע הכחול, מנסה להסביר: "התלושים נמכרים מלכתחילה בהנחה ולכן חייבים להיות עליהם סייגים. התלושים מכובדים במגוון רחב של רשתות מתחומי המזון, ההלבשה, כלי הבית והאופטיקה ומכאן שברור שיהיו סייגים שגם מצוינים על גבי התלוש. על מנת לספק לצרכן מגוון אפשרויות מימוש גדול ככל האפשר, אנו מוכנים לקבל חוסר אחידות במדיניות הכיבוד של הרשתות". עכשיו בואו נראה למה הכוונה ב"חוסר אחידות".
למה התלוש לא תקף במבצעים?
הנה הפרדוקס הכי מרגיז בסיפורי התלושים, שני אולי רק לשווי השימוש המוקטן שלהם בסופרים (ראו בסעיף הבא). כידוע, תווי הקנייה מחולקים לעובדים בחגים, תקופות שבהן באופן טבעי, הרשתות הגדולות יוצאות במבצעים מיוחדים. אלא שקונה שיגיע לאחת הרשתות מצויד בתווי שי ייאלץ לבחור בין מימוש התלוש להנחה שבמבצע. כמה פעמים שמעתם את המשפט: "חבל להשתמש בתלוש, במבצע זה יוצא לכם הרבה פחות"? וכמה פעמים פעלתם לפיו, שמרתם את התווים כמה חודשים טובים בכיס עד לסוף המבצעים, וגיליתם שכבר פג תוקפם (ראו בסעיפים הבאים)? ולמה, בעצם? הרי התלושים אמורים להחליף מענק כספי. למה אי אפשר לקנות באמצעותם פריטים שגם נמצאים במבצע, בדיוק כמו עם כסף רגיל?
מדוע חברי מועדון אינם זכאים להטבות שלהם במסגרת התלושים?
סייגים מרגיזים אחרים באותיות הקטנות אינם מאפשרים להשתמש בתווי השי על חלק מהמוצרים בחנות: למשל, בקניית חוברות עבודה או עיתונים בסטימצקי או בקניית ספרי לימוד ו-DVD בצומת ספרים. במשביר לצרכן, למשל, אי אפשר לרכוש באמצעות התלושים תכשיטים, תרופות ומזון לתינוקות, ובהום סנטר השטיחים מחוץ לתלושים.
כמעט לכל רשת יש מועדון לקוחות שאותו היא מטפחת באמצעות הטבות הכוללות צבירת נקודות למימוש עתידי או הנחות במעמד הקנייה. אבל המשלמים בתלוש יכולים להחזיר את כרטיס המועדון לארנק, משום שהתשלום באמצעותו מבטל את הטבות מועדוני הלקוחות.
מדוע התלוש מכסה רק חצי משווי המוצר?
נניח שקיבלתם, יחד עם בן או בת הזוג, סכום נאה המסתכם במאות שקלים בתלושים וחשבתם לקנות באמצעותם פריט אחד חיוני לבית - מכשיר חשמלי או פריט ריהוט. שימו לב שרבות מהרשתות מגבילות את גובה המימוש עד לסכום מסוים - רובן קבעו עד 500 שקלים לעסקה, בהן לדוגמה דינמיקה, שקם אלקטריק, אייס, סנסור וד"ר בייבי. באופטיקנה ניתן לשלם 50% מעסקות גדולות באמצעות תווים ובה.שטרן תוכלו להתחדש עם תכשיט נוצץ ולשלם עד 2,000 שקלים בתווים.
מדוע ברשתות המזון שווי התלוש מגיע ל-90% מערכו?
כפי שכולנו יודעים, המימוש העיקרי של התלושים הוא ברשתות המזון, ורבים אף מנצלים את התלוש לקניית המוצרים לארוחת החג. אלא שמימוש התלושים שונה בין הסניפים, מהסיבה הפשוטה שיש הבדלי מחירים ביניהם - למשל, בסניפים מוזלים יותר של רשתות המזון יהיה שווי התלוש נמוך יותר ב-10% מהסניפים העירוניים. האם הפער הזה מגלם את הפערים במחיר שבין שני הפורמטים? לא בטוח. הרי ישנם מוצרים שהפערים במחיריהם יהיו גבוהים יותר ובאחרים נמוכים יותר. ונשאלת גם שאלת המבצעים שבסניף.
הסוגיה הזו הגיעה גם לכנסת. יו"ר ועדת הכלכלה חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן (ליכוד), הגיש תיקון להצעת חוק קודמת בעניין התלושים (שהציע חבר הכנסת אלכס מילר מישראל ביתנו), שקובע כי שווי הקנייה של התווים יהיה אחיד, שקל לשקל. הצעת החוק של מילר (ראו סעיף הבא) אושרה בינואר השנה על-ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, אולם יש להניח כי הרשתות יילחמו בתיקון של שאמה-הכהן, שבינתיים אושר וממתין להמשך החקיקה.
דרור מורן מהרבוע הכחול, המחזיקה ברשת מגה, מסביר את הרציונל: "הפערים האלה נובעים מהרצון לאפשר לצרכנים להשתמש בתווים בכמה שיותר רשתות. מי שתפסיד היא אותה גברת כהן שתקבל תלוש בשווי נמוך יותר או תלוש שמכובד במספר מצומצם של בתי עסק. בשיקולי החקיקה לא חשבו על כל הכיוונים שחלק גדול מהם בסוף ייפול על הצרכן, וחבל".
למה בכלל יש תאריך תפוגה לתלושים?
יש כאלה שמנסים להתחכם ולחכות עד שתקופת המבצעים תסתיים ורק אז להשתמש בתלושים. אבל גם כאן יש מלכודת: לתלושים, הרי, יש תאריך תפוגה. גם התופעה הזו הגיעה לפתחה של הכנסת, וחבר הכנסת יואל חסון (קדימה) יזם הצעת חוק שתבטיח את ניצולם של התלושים באופן מיטבי. אלא שיוזמה זו לא הצליחה אפילו להגיע לוועדת הכלכלה, אחרי התנגדות של נציגי משרד התמ"ת, בטענה - שימו לב - כי התערבות הרגולטור עלולה לגרום נזק שאף יוביל להיעלמות תלושי החג.
ואז הגיעה הצעת חוק אחרת שיזמו חבר הכנסת אלכס מילר ושר התיירות סטס מיסז'ניקוב (שניהם מישראל ביתנו) יחד עם לה"ב, לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל, והיא דווקא הצליחה לנוע במדרגות הרגולטור. בינואר השנה, כאמור, אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את*הצעת החוק שלפיה התלושים לא יכללו מועד תפוגה. בחודש מארס שונו תנאי הצעת החוק ואושר כי התווים יוגבלו למימוש בפרק זמן של עד חמש שנים. זה לא מפריע לרשתות להתנגד עקרונית לחקיקה.
"התוקף הממוצע לתווי השי כיום הוא שנה וחצי ועד היום לא נתקלנו בתלונות לגבי משך התו", אומר דרור מורן. לדידו, החוק קובע משך זמן שהוא ארוך מדי שיהווה פתח לצרות: "אין חולק שחייב להיות תוקף לתלוש כמו לכל דבר. אפילו צ'ק ניתן להפקיד במשך חצי שנה מיום קבלתו, אז למה לתווי שי לא מספיקה תקופה של שנה וחצי - שנתיים? ממילא 90% ויותר משתמשים בתלושים בשנה הראשונה. תוקף של חמש שנים יסב נזק לצרכן משום שהשאננות תוביל ליותר מקרים של אובדן התלושים או שכחה לממשם. תמיד יהיו תווים שהולכים לאיבוד, אבל מדובר בשיעור שהוא בטל בשישים".
מורן מוסיף כי ברבוע הכחול ממילא קיימת מדיניות לפיה במקרי פג תוקף - שהם "מעטים וזניחים" - החברה דואגת להחליפם בחדשים לאחר שמוודאים את מקור התלוש.
