פרופ' ברוך ברכה, מגדולי המומחים למשפט מינהלי בתולדות המשפט הישראלי, הלך לעולמו ביום חמישי האחרון, לאחר מחלה ממושכת, והוא בן 64 בלבד.
הלווייתו נערכה בבית-העלמין ירקון בערבו של יום חמישי, בהשתתפות רבים מבכירי עולם המשפט הישראלי והאקדמיה המשפטית.
ברכה הותיר אחריו אישה, דליה, ושני בנים: עמית ברכה, המשמש כמנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין", ועמק ברכה, המשמש כסמנכ"ל התנועה לאיכות השלטון.
שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, שהיתה תלמידתו, ספדה לו. ברק-ארז סיפרה כיצד שימשה בראשית דרכה האקדמית מתרגלת בקורס שהעביר ברכה, וכיצד הדבר השפיע "השפעה גורלית" על מסלול הקריירה שלה ועל החלטתה להתמקד גם היא בתחום המשפט המינהלי. ברק-ארז אף כתבה את עבודות המאסטר והדוקטורט שלה בהנחייתו של ברכה, ובמשך שנים רבות עבדה לצידו בסגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
ברכה נחשב לחוקר פורץ דרך בתחום המשפט המינהלי וזכויות האדם, ולימד לאורך השנים גם משפט חוקתי. הוא חקר בין היתר גם את תחום זכויות האדם בעתות חירום וכן משפט מינהלי משווה. ספרו "משפט מינהלי" משנת 1987 נחשב לאבן-דרך בתחום וזכה בפרס זוסמן לשנת 1987 ובפרס צלטנר בשנת 1996.
ברכה שימש גם כעורך הראשי של פרסומי פסקי הדין של בית המשפט העליון, הפד"י, ובהמשך כיהן גם כדקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, בשנותיה הראשונות בשנות ה-90. הוא היה עמית מחקר באוניברסיטת מישיגן בארה"ב וקיבל את מלגת פולברייט.
ברכה נחשב גם למרצה מחונן, האהוב על הסטודנטים, ובשנת 2000 זכה באות מטעם רקטור אוניברסיטת תל-אביב על היותו מרצה מצטיין. הוא שימש כפרופסור אורח באוניברסיטאות פנסילבניה, פורדם, טמפל, סאן דייגו, וילאנובה ועוד.