עם כל הכבוד לאלכסנדר קרז'אקוב, אלאן דגזואב, איגור דניסוב והתאומים הזהים לבית משפחת ברוזצקי - ואסילי ואלכסיי - שמות ענקיים ונוצצים באמת מתוצרת רוסיה לא יתרוצצו הערב (ג') על הדשא באצטדיון ר"ג, שם ישחקו חניכיו של פאביו קאפלו מול ישראל במסגרת המחזור השני של מוקדמות מונדיאל 2014. בעיקר יבלוט בהיעדרו אחד, אנדריי ארשאבין.
הדילמה של רוסיה לגבי ארשאבין בן ה-31 מזכירה מאוד את זאת שגם אנחנו כאן בישראל נדרשים אליה לא מעט בתקופה האחרונה עם בניון, שכטר, טל בן חיים ושות'. "כדי שיהיה לך עתיד בינלאומי, אתה צריך לשחק. אנדריי לא משחק", הסביר קאפלו בשבוע שעבר את ההחלטה שלא לזמן את הקשר לצמד המשחקים מול צפון אירלנד (אותה ניצחה רוסיה 0-2 ביום שישי) ומול ישראל.
הקריירה של ארשאבין, שקנה את תהילתו האירופית עם כמה תצוגות מרהיבות ביורו 2008 (כולל שער ובישול ב-1-3 הפנטסטי נגד הולנד ברבע גמר של אותו טורניר), נמצאת כבר תקופה לא קצרה במדרון. מהתוכניות של ארסן ונגר הוא יצא כבר במהלך ינואר האחרון, אחרי חצי-עונה ראשונה זוועתית באצטדיון האמירייטס, במהלכה כבש רק גול אחד ובישל שלושה ב-19 הופעות בפרמיירליג: מאמנה של ארסנל החליט להשאיל אותו עד תום 2011/12 לזניט סט. פטרסבורג, ממנה הגיע למועדון האנגלי בפברואר 2009. ארשאבין שיחק לא רע במולדת, ועזר לזניט לזכות באליפות, אבל זה לא מנע בקיץ האחרון מוונגר להודיע לקשר הרוסי שיחפש קבוצה.
חוסר האמון המתמשך מצידה של ארסנל לא שכנע את ארשאבין לחזור הביתה. ביום חמישי, היום האחרון של חלון ההעברות ברוסיה, הוא ניהל מו"מ עם שלוש קבוצות שונות - זניט, דינמו מוסקבה וצסק"א מוסקבה. לפי דיווחים, מתווה העסקה עליו סיכמו השלוש עם ארסנל היה פשוט: העברה חופשית. ונגר כבר כל כך לא מחזיק מארשאבין, עד כדי כך שהוא היה מוכן לוותר עליו בחינם, ולהסתפק בחמצן שעזיבתו תספק לפיי-רול של המועדון (מרוויח, לפי פרסומים באנגליה, כ-70-80 אלף ליש"ט בשבוע). מקסים מיטרופאנוב, ממנהלי זניט העשירה שרכשה בחלון הזה שני שחקנים (האלק ואקסל ויטסל) תמורת 95 מיליון אירו, סיפר לסוכנות הידיעות הרוסית "ראי נובוסטי" כי לארשאבין הוצע לחזור תמורת שכר לא פחות גבוה מזה שהוא מרוויח בלונדון, אבל "רק הוא יודע למה העסקה לא יצאה לפועל".
כך או כך, עם ההישארות בארסנל, ארשאבין - שביורו בקיץ האחרון עוד ענד את סרט הקפטן של נבחרת רוסיה - עשה ככל הנראה עוד צעד של התרחקות מהסגל של קאפלו, ומהסיכוי להופיע בעוד טורניר בינלאומי אחד גדול, רגע לפני הפרישה.
***
המינוי של פאביו קאפלו למנג'ר רוסיה בקיץ הזה הוא המשך ישיר של הקו שמנחה את ההתאחדות הרוסית כבר כמה שנים: מאמנים זרים בכירים. אבל דומה שהאיטלקי הוא הבכיר ביותר - אפילו יותר מחוס הידינק ודיק אדבוקט ההולנדים, שעבדו בנבחרת לפניו. הרצון של הרוסים לנצל את הכסף הגדול שברשותם כדי להזניק קדימה את הנבחרת הלאומית בא לידי ביטוי בשכר של קאפלו, 10 מיליון אירו בעונה (כולל בונוסים) - הגבוה ביותר למאמן נבחרת בכדורגל העולמי, וכמובן שגם הגבוה ביותר ששילמה ההתאחדות הרוסית אי-פעם. במקרה הזה של לבחור מאמן יקר, לרוסים יש יתרון ברור: המימון לשכרו של קאפלו (כמו זה של הידינק בזמנו) מגיע מ"מקורות חיצוניים", אוליגרכים דוגמת רומן אברמוביץ' שנאלצים להחזיר משהו למדינה בתמורה להעלמות עין כאלו ואחרות של הרשויות.
קאפלו, שהתפטר מנבחרת אנגליה בעונה שעברה מספר חודשים לפני משחקי היורו, בעקבות מחלוקת עם ההתאחדות האנגלית סביב הפרשיות של ג'ון טרי, אמנם בנה לעצמו במהלך השנים שם של אחד מהמאמנים הטובים בעולם בעקבות אינספור תארים בהם זכה באיטליה וספרד - אבל לא כל רוסיה מרוצה מהמינוי שלו. דמיטרי סימונוב, עיתונאי ב"ספורט אקספרס", כתב: "קאפלו הצליח עם קבוצות של כוכבים כמו מילאן, ריאל מדריד, רומא ואנגליה. קאפלו עדיין לא עבד בקריירה שלו עם חומר בינוני כמו שמצפה לו כאן. אני לא בטוח ששף צמרת שיודע להכין מרק שבלולים מדהים, יכול להרתיח תפוחי אדמה חצי-רקובים יותר טוב מטבח בקפיטריה".
עיתונאי הכדורגל ג'ונתן ווילסון, מחבר ספר הטקטיקה "להפוך את הפירמידה", גם לא בטוח שרוסיה משלמת את המיליונים לאדם הנכון: "קאפלו תמיד היה מאמן שמסתגל לסיטואציות שונות, אבל קשה לראות אותו זורם עם סגנון 'מחיאות הכפיים' הרוסי, משחק המסירות הזורם שנמצא בשורשי הכדורגל המקומי מאז ומתמיד, ומקורו בענף פופולרי מאוד במדינה - ההוקי קרח".
***
ביחס לישראל, ברור שרוסיה היא מעצמת כדורגל אדירה. אבל מצד שני, בואו ניקח אותה בפרופורציות המתאימות לה: לשני המונדיאלים האחרונים היא לא העפילה, וגם כשהיתה בגביע העולם ב-2002 היא לא עברה את שלב הבתים; מאז התפרקות בריה"מ וייסוד נבחרת רוסיה ב-1992, הפעם היחידה שבה עברו הרוסים שלב בתים בטורניר גדול היתה בהבלחה ההיא ביורו 2008. בפעם האחרונה שישראל פגשה את רוסיה לצמד משחקי מוקדמות, לקחנו להם 4 מתוך 6 נקודות (1-1 בחוץ, 1-2 בר"ג משער ניצחון של עומר גולן). הדוב לא נורא כל כך.