שר האוצר, יובל שטייניץ, מנהל כעת בניו-יורק כנס למשיכת משקיעים מחו"ל, כי המשקיעים אכן ברחו מישראל. המשבר באירופה והאיומים שמגיעים מאיראן לא ממש מסייעים למצב.
הדבר הטוב ביותר שהיה יכול לעשות שטייניץ, אם הוא באמת חפץ במשקיעים, הוא לספק למשק ודאות ויציבות פיסקאלית. זה לא ממש המצב בפועל. הגירעון המצטבר טיפס באוגוסט ליותר מ-4%, כפול מהיעד המקורי, ואין מדיניות כלכלית ל-2013. כנסים לא יעזרו כאן.
איך הממשלה הזו איבדה את השליטה על הגירעון הממשלתי? נעשו טעויות הן בצד ההכנסות, הן בצד ההוצאות. בצד ההכנסות, הכי נוח להאשים את הפקידים, בעיקר את אודי ניסן, לשעבר הממונה על התקציבים הקודם.
אכן, הוא נתן תחזית מסים תמוהה ל-2012 - גדולה ב-14 מיליארד שקל מהכנסות האמיתיות - מדובר בסטייה חסרת תקדים כמעט - אבל הוא נאלץ לפרסם את אותה תחזית עוד באמצע 2010... כל זאת בגלל ההמצאה הידועה שנקראת התקציב הדו-שנתי".
לא מספיק
לגבי צד ההוצאות, היה זה שטייניץ, שיחד עם שר-העל הכלכלי בנימין נתניהו, לא ידע לעמוד בפרץ וחילק המחאות בסכום כפול מהמותר. נתניהו ושטייניץ גם לא ידעו לעמוד מול לחצי ההסתדרות וכל הוועדים שהוציאו להם את המיץ.
זו מדיניות תקציבית כושלת, וכעת מוגש החשבון: 11 מיליארד שקל קיצוצים ועוד העלאת מסים בדרך, אחרי ה-10 מיליארד שכבר העלו. אין שום חוכמה או "צדק חברתי" בלהגדיל את תקציב החינוך או הרווחה, אם אתה חייב לבצע קיצוצים עזים בכל שאר המשרדים מאוחר יותר. זהו כישלון פיסקאלי.
נתניהו, מי שמככב בכל הסקרים כשר האוצר המוצלח ביותר בתולדות המדינה, עשה כראש הממשלה את כל החטאים הפיסקאליים האפשריים: הוא הוציא כפול ממה שהיה יכול, ובכך פרץ את המסגרת התקציבית; הוא ניהל במהלך כל שנות הכהונה גירעון מעל מאסטריכט (האמנה האירופית שקובעת כי אין לנהל גירעון העולה על 3% תמ"ג), וברוב השנים גם לא עמד ביעד שקבע; אך בעיקר, נתניהו עשה את מה שהבטיח מעל כל במה אפשרית שלעולם לא יעשה: העלאת מסים. את כל המסים העלה - מע"מ, מס חברות, מס הכנסה ליחידים, בלו, מס על סיגריות, מס על האלכוהול, מס על רווחי הון ומס על תמלוגי גז - וגם המציא מס חדש: מס יסף. כל המהלכים הללו לא הספיקו לו כדי להתאזן תקציבית ולהגיע לגירעון יציב.
עכשיו מגיע נתניהו לשיא חדש: דווקא בתקופה של אי-ודאות כלכלית, פוליטית, גאו-פוליטית וביטחונית, הוא מחליט שלא להחליט. בכך הוא מכניס את המשק לאי-ודאות פיסקאלית ותקציבית עמוקה עוד יותר.
למצב הזה, שלפיו אין תקציב בשלב זה של השנה, אין אח ורע. המצב הזה מסוכן למשק. רק בימים האחרונים מתעוררים כמה פקידי אוצר, נגיד בנק ישראל ואנשיו, היועץ המשפטי לממשלה וגם כמה מיועציו (יוג'ין קנדל), ומתחילים, ממש בלחש, להשמיע את קולם, כדי לא להעליב או להרגיז את ראש הממשלה.
זה לא מספיק. הציבור חייב לדעת באיזה מצב פיננסי עגום הממשלה שלו נמצאת. על שטייניץ לחזור להיות שר האוצר, ועל ראש הממשלה להחליט עכשיו: בחירות או תקציב.