אם הביצועים המגומגמים של הרבעון הראשון של 2012 בשוק שירותי המחשוב הישראלי השאירו סימן שאלה, הרי שהתוצאות ברבעון השני כבר מעמידות סימן קריאה חד משמעי. האטה בביקושים לשירותים ולמוצרים בתחום המחשוב הארגוני היא המגמה השלטת כיום. זה כבר לא רק השחיקה ברווחיות, הצמיחה הנמוכה או חוסר האמון של שוק ההון במניה כזו או אחרת, ברבעון השני התחום כולו סובל מכל אלה.
16.5% הם הרווחיות הגולמית של מטריקס, שבניהולו של מוטי גוטמן, מתוך המכירות לחצי השנה הראשונה של 2012. לכאורה זה לא מספר משמעותי. הרווח הנקי של החברה לא השתנה רבות, גם אם לא רשם עלייה; והצמיחה של החברה כן הייתה משמעותית יחסית לעומת התקופה המקבילה. גם הדיבידנדים שחולקו למשקיעים היו בסדרי הגודל של אשתקד, אז גם הביצועים היו טובים יותר. אלא שמטריקס היא חלק משוק שירותי המחשוב שבו שולי הרווח הם הפרמטר האמיתי, ולא הצמיחה או השורה התחתונה.
בשוק שבו הרווח הנקי עומד על אחוזים בודדים מתוך ההכנסות, על כל חלקיק ברווחיות הגולמית שווה להילחם. במטריקס, שמובילה את השוק בישראל, לא סתם התפתלו בניסיון להסביר לאן נעלמו יותר מ-2% ברווחיות ברבעון השני לעומת אשתקד, וניסו להסב את העניין לצמיחה המרשימה של 17.3% שהציגה החברה ברבעון השני.
בפעם הראשונה מאז 2009 משלבת מטריקס בהסברים לדוח הדירקטוריון ברבעון השני את המילים "המצב הכלכלי". ההשלכות ברורות - הלקוחות הגדולים בגופים הפיננסיים והתעשייתיים מנסים לצמצם הוצאות ולוחצים על הספקים, אלו מצידם סופגים חלק מהעלויות של כוח האדם ומנסים לנצל שומנים שהצטברו במערכת כדי להפחית הוצאות ולנסות לשמור על הרווח הנקי. בטווח הארוך יותר ייתכן שגם פיטורים יעמדו על הפרק.
6% הם הירידה בהיקף מכירות החומרה של וואן תוכנה במחצית השנה הראשונה של 2012. בוואן יודעים איך לנהל את פעילות התשתיות, שבאופן מסורתי מלווה ברווחיות נמוכה יחסית, כך שלא תפגע ברווחיות הכוללת של החברה. על רקע זה, צרמה הירידה בהכנסות מהסגמנט שבאה לידי ביטוי בשני הרבעונים של השנה. החברה לא מספקת הסבר ברור לירידה בדוח הדירקטוריון האחרון, מלבד דבריו של המנכ"ל, עדי אייל, כי "בתקופות כאלה, תחום התשתיות הוא הראשון שהלקוחות מקצצים בו".
גם בשאר הפעילות של וואן בתקופה זו לא נרשם גידול. הצמיחה, בשיעור של כ-5%, הושגה בעיקר בזכות רכישות של טסקום ואקסאקט בסוף 2011. היעדר הצמיחה האורגנית לא נראה חריג בשוק המחשוב הישראלי, שעתיד לצמוח בשיעור צנוע השנה של כ-3% בלבד. עם זאת, השוני העיקרי הוא לעומת הקולגות בשוק.
נראה שהאסטרטגיה של וואן להתמודדות עם אווירה כלכלית "מאתגרת" שונה מזו של מטריקס. בעוד הראשונה בחרה, כדברי אייל, להתמקד בפרויקטים בעלי ערך מוסף גבוה, כלומר רווחיות, במטריקס הקריבו את הרווחיות לטובת צמיחה. רק בעוד כמה רבעונים נוכל לקבל אינדיקציה, גישה נכונה יותר לשוק המחשוב הישראלי בתקופה שכזו.
35% הם שיעור הגידול שמציג מאזנה של חברת טלדור, שבניהולו של אריה רימיני, בסעיפי המוניטין ובנכסים בלתי מוחשיים. שינוי מהותי בשני הפרמטרים האלו - מעורפלים ככל שיהיו - מעידים על שינוי באופי הנכסים שמחזיקה החברה. הגידול בשני הסעיפים האלו התרחש בעקבות רכישת החברות גלאסהאוס וטריבייס מוקדם יותר השנה, שעבורן שילמה טלדור 25 מיליון שקל ו-4.5 מיליון שקל, בהתאמה.
סביב רכישת גלאסהאוס הייתה דרמה גדולה, שכללה מאבק תמחור. טלדור התעקשה, שילמה יותר וקיבלה את הרכישה. ברבעון השני השנה שני הנכסים שנרכשו קיבלו ביטוי בפעם הראשונה. בשורה העליונה תרמה גלאסהאוס, ששולבה בחברה במאי, כ-17 מיליון שקל. בהנחה שהפעילות הייתה משולבת בחברה מתחילת השנה, מציינת טלדור כי התרומה הייתה בסדר גודל של 50 מיליון שקל, תוספת של כמעט 15% להכנסות במחצית 2011.
גלאסהאוס נחשבה בשוק ה-IT המקומי לחברה טובה, ומכאן גם המחיר הגבוה. אך האם טלדור שילמה מחיר גבוה מדי? בהתחשב בדנ"א של שוק המחשוב הישראלי, ייתכן מאוד שכן, בעיקר משום שגלאסהאוס מפסידה בינתיים.
טלדור תקפוץ השנה להכנסות בסדר גודל של 850-900 מיליון שקל. עד לא מזמן מספרים כאלו היום בגדר חלום עבורה. בשוק ההון, לעומת זאת, לא מתרגשים בינתיים מהרכישות, ומניית החברה איבדה קרוב ל-20% מאז מארס, אז טלדור דיווחה בראשונה על המו"מ. כיום היא נסחרת לפי שווי שוק של 94 מיליון שקל.
90 מיליון שקל הם שווי השוק שבו נסחרת מלם-תים בבורסה בת"א בתקופה האחרונה. מכפיל ההכנסות של החברה, שמשקלל את שווי השוק לעומת הכנסותיה השנתיות - שעומדות על 1.8 מיליארד שקל השנה - שואף לאפס, ומעלה סימן שאלה גדול מעל ליבת עסקיה של החברה. זאת, כאשר הרבעון השני השנה, ובעקבותיו המחצית הראשונה, היו אחד המוצלחים מבחינת הביצועים שהחברה הציגה בשנים האחרונות.
מלם-תים אמנם לא רשמה צמיחה במחצית, אך הגידול שהציגה בסגמנט הכי רווחי שלה, מיקור החוץ - כלומר העסקת עובדים בפרויקטים של לקוחות - סייע להעלאת הרווחיות הגולמית של כל החברה לשיעור של 15.6% במחצית. מדובר בשיעור גבוה משמעותית לעומת אשתקד.
בשאר הסגמנטים (חומרה ותוכנה ופרויקטים) לא היו תוצאות מרשימות במיוחד, ובסך הכול רשמה החברה ירידה ברוב הפעילויות, אם כי ברווחיות משופרת.
כרגיל במלם-תים סך החובות למוסדות הפיננסיים ממשיכים לשמור על היקף גבוה, כ-505 מיליון שקל במחצית, 75% מהם לטווח קצר. למלם יש חשיפה גבוהה יחסית לשוק הממשלתי בישראל, ודבר זה עשוי לסייע לה אם ההאטה הכלכלית שמסתמנת ברקע תפגע באופן ניכר במגזר הפרטי.
0% הם שיעור הצמיחה הרבעוני של חילן (עד לאחרונה חילן טק) ברבעון השני לעומת הרבעון הראשון של השנה. למעשה, מאז הרבעון הרביעי של 2011 לא צמחה החברה במונחים רבעוניים. חילן סיימה את הרבעון עם מכירות של כ-100 מיליון שקל. עסקיה נחלקים בין שני סגמנטים: אספקת שירותי שכר וניהול כוח אדם, ושירותי מחשוב.
שתי הפעילויות חשופות אמנם לעונתיות בביקושים, אך ייתכן שלמספר העגום יש גם סיבות אחרות, כגון האטה כללית בשוק או ההשפעה של הפסקת הפצת תוכנות האבטחה של חברת Trend Micro בסוף 2011.
מאז רכשה חילן את We! בתחילת 2011, שינתה החברה את המיקוד העסקי שלה, וכיום הפעילות העיקרית שלה היא בתחומי שירותי המחשוב (55% מהפעילות). מחיר המהלך הזה הוא ירידה מסוימת ברווחיות, שנחלשה בעיקר בתחום שירותי המחשוב המסורתיים. הרווחיות התפעולית שמציגה חילן בתחום שירותי ה-IT עומדת על 6%-7% מההכנסות, שיעור נמוך משמעותית לעומת 30% שנרשמו בפעילות השכר של החברה.
חילן הודיעה בתחילת השנה על מסגרת אשראי חדשה של 75 מיליון שקל, ומכיוון שלחברה כמעט שאין חובות, הם עשויים לשמש אותה בשנים הקרובות לסדרת רכישות נוספת.
