מדינת ישראל לא מילאה את חובתה הבסיסית לדאוג לביטחון תזונתי לתושביה, ועליה לקבוע סל מוצרי מזון בסיסי ולנהל עליו פיקוח מחירים הדוק - כך קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בחוות-הדעת שפרסם היום (ד') בעניין הפיקוח על מחירי המזון והפיקוח על מחירי מוצרי החלב.
חוות-דעת המבקר חושפת שורה ארוכה של ליקויים קשים ופעילות רשלנית במיוחד של בעלי תפקידים במשרדי הממשלה, שהביאה באופן עקיף לעליית מחירי המזון.
"מזון הוא צורך בסיסי וקיומי לאדם", כתב המבקר. "במדינת ישראל של שנות האלפיים קיימת, למגינת-הלב, אוכלוסייה גדולה המתקשה להתקיים בכבוד ולהבטיח לעצמה את צריכת מוצרי המזון הנדרשים לה. צדק חברתי אינו סיסמה ריקה, וראוי שיבוא לידי ביטוי בהתנהלות שוויונית של מקבלי ההחלטות.
"עליית מחירי המזון בשנים האחרונות, נוכח כשלי שוק בחלק מהשווקים של מוצרי מזון חיוניים, הרעה משמעותית את מצבן של השכבות החלשות. חובת הממשלה להגביר את הביטחון התזונתי של האוכלוסייה בכלל ושל השכבות החלשות בפרט".
המחירים זינקו, ההכנסות צנחו
בדיקת מבקר המדינה עסקה הן בפיקוח על מחירי המזון והן בפיקוח על מחירי המוצרים בענף החלב. בשני התחומים נמצאו כשלים קשים. בין השנים 2005-2010 עלו מחירי המזון בישראל (בעיקר לחם, דגנים, בשר, עופות, מוצרי שמן ומוצרי חלב) בשיעור ריאלי של כ-8%.
לשם המחשה יצוין כי בתקופה זו עלו המחירים בגוש האירו ובמדינות האיחוד האירופי בשיעור ריאלי של 1.1% ו-3.6% בהתאמה בלבד.
במקביל לעליית מחירי המזון בישראל, ההכנסה הריאלית נטו למשק-בית ב-6 מ-7 העשירונים התחתונים ירדה בשנים 2007-2010. ההכנסה של העשירון התחתון ירדה חדות ב-18%, וההכנסה של העשירון התשיעי ירדה ב-15%.
בנק ישראל מצא כי מחירי המזון בישראל ב-2008 היו גבוהים בכ-15% מממוצע מדינות ה-OECD, ובהתאמת ממוצע ההכנסה לנפש הפער הגיע ל-20%.
הקוטג' התייקר ב-35%
פיקוח על מחירי המוצרים בענף החלב מתבצע על-ידי ועדה משותפת למשרד האוצר ולמשרד החקלאות. חוות-הדעת מצאה כי הורדת רמת הפיקוח על מוצרי חלב לרמה הנמוכה ביותר בשוק ריכוזי, בלא שבשלו תנאי תחרות של ממש, פגעה קשות באינטרס הכלכלי של ציבור הצרכנים.
ביולי 2006, לדוגמה, המליצה ועדת המחירים להוריד את רמת הפיקוח על מחירי גבינות הקוטג' בניגוד להחלטת ממשלה מאוגוסט 2005. כתוצאה מכך, בתוך זמן קצר עלה מחיר הקוטג' בשיעור חריג, של כ-35%. כך גם לגבי מוצרי חלב נוספים שרמת הפיקוח על מחיריהם הורדה. הם עלו בשיעור חריג שבין 33% ל-38%.
באותה תקופה התייקרו מוצרי חלב שבפיקוח בשיעור של כ-10% בלבד. זאת, כאשר מתחילת 2009 ועד ספטמבר 2010 הייתה ירידה הדרגתית של 11% במחיר החלב הגולמי, אך לא הייתה כל הוזלה במחיר מוצרי החלב לצרכנים.
חוות-הדעת מאשרת את חשיפת "גלובס" בדבר "הדיל" שנרקם בין משרד החקלאות למשרד האוצר, שבמסגרתו ובתמורה לתמיכה בחוק תכנון משק החלב, הסכים משרד החקלאות להוציא את רוב מוצרי החלב מפיקוח. מהלך זה איפשר לחברות להעלות מחירים באין מפריע ולהגדיל את רווחיהן על חשבון הצרכן.
חוות-דעת המבקר חושפת עוד כי הממונה על הפיקוח על המחירים, איציק בן-דוד, לא ביצע את תפקידו כיאות גם במוצרים שהיו נתונים לפיקוח. בין 2007 ל-2010 לא נדרשו המחלבות להעביר דוח רווחיות על מוצרים שרמת הפיקוח מהם ירדה, וכשאלה נדרשו בשנת 2011, התברר כי שיעורי הרווחיות שם, שהיו נמוכים מ-10% ואף הפסדיים בחלקם, עלו ל-20%-30%.
התעלמו מהצרכנים
המבקר מדגיש כי נדרש פיקוח מחירים בשוק המאופיין בריכוזיות גבוהה ובכשלי שוק משמעותיים, וקובע כי משרדי התמ"ת והאוצר התעלמו מרווחת הצרכנים.
"משרדי התמ"ת והאוצר לא ביצעו כראוי את תפקידם בפיקוח על מחירי מוצרי המזון שבאחריותם: הם לא פעלו לזיהוי מוצרים שיש להחיל עליהם פיקוח; לא פעלו באופן שיטתי בשעה שבחנו את האפשרות להסיר את הפיקוח; לא התייחסו לשיקולים חברתיים ובריאותיים בקבלת ההחלטות; לא פעלו לפי אמות-המידה לעדכון המחיר המפוקח שקבע משרד התמ"ת; לא כללו בשיקוליהם את רווחת הצרכנים והתעלמו מהאינטרסים של ציבור הצרכנים. זאת ועוד, מרגע שהוסר הפיקוח על מוצר, לא ניהלו מעקב אחר מחירו ואחר תוצאות הסרת הפיקוח", כותב המבקר.
לסיכום כותב המבקר כי "על הממשלה, ומשרדי האוצר והתמ"ת בפרט, לדון בממצאי דוח זה, לתקן את הליקויים ולנקוט את הצעדים המתחייבים ממנו, כדי לנהל פיקוח ממשי על מחיריהם של מוצרי המזון החיוניים, וכדי להקל על הצרכנים בכלל ועל השכבות החלשות בפרט".
המבקר גם הצהיר כי בכוונת משרדו לשים בשנים הקרובות דגש מיוחד על חיזוק זכויות הפרט וזכויותיהן של האוכלוסיות החלשות בחברה.
האוצר והתמ"ת: "המלצות קדמי נותנות מענה לטענות"
משרדי הממשלה המבוקרים מיהרו להגיב לביקורת ולהיתלות בהמלצות ועדת קדמי.
משרד האוצר מסר כי ועדת טרכטנברג קבעה כי 'פיקוח על מחירים אינו אלא פתרון זמני, חלקי ולא יעיל...'. נדגיש כי דוח מבקר המדינה מצביע על כך שמבנה מקטע הרפתות ואופן חישוב מחיר החלב הגולמי מכביד על הצרכן שלא לצורך ומביא למחירים גבוהים המסבסדים חוסר יעילות בקרב היצרנים. יישום המלצות ועדת קדמי לעניין משק החלב צפוי להוריד את מחיר החלב הגולמי בכ-15%. טיפול בכשלים במקטע הקמעונאי, בהתאם להמלצות הוועדה, יוביל להגברת התחרות והוזלת המחירים לצרכן".
ממשרד התמ"ת נמסר כי המשרד "התייחס בשנה האחרונה לטענות שעלו בדוח המבקר ונקט מספר צעדים משמעותיים בנושא. עם כניסתו לתפקיד, הורה שר התמ"ת, שלום שמחון, על הקמת ועדת המזון בראשות מנכ"ל התמ"ת, שרון קדמי, שבחנה את כשלי השוק בתחום המזון, והציגה דוח מקיף ושורת המלצות, שיתנו מענה לכשלים אלה ולמרבית טענות המבקר".
עוד נמסר כי "ועדת המזון בדקה את כלל מרכיבי שוק המזון, ומצאה כי הוא מאופיין במספר כשלים, שהביאו לעליית מחירים לא מוצדקת, ולכן קבעה שורת צעדים להוזלת סל הקניות שתחילתם בעידוד התחרות בתחום היצור והיבוא, עבור דרך יחסי המסחר שבין הספק לרשת השיווק, ובין רשת השיווק לצרכן וכלה בחיזוק המודעות והכוח הצרכני".
מעבר לכך, צוין בתגובה, "פיקוח על מוצרי החלב הנו באחריות משרד החקלאות".
בשולי הדברים הביעו במשרד התמ"ת זעם על אופן פרסום הדוח. "באופן תקדימי החליט המבקר לפרסם את הדוח בתקשורת לפני מועד פרסומו הרשמי, ומבלי להודיע למשרדים המבוקרים על כך. היה ראוי כי הפרסום בנושא יעשה באופן מכובד והגון".
ח"כ מירי רגב, חברת ועדת הכספים של הכנסת, מסרה בתגובה: "אני מברכת על בדיקת והמלצות מבקר המדינה בנושא הפיקוח על המחירים. מזה 3 שנים אני שבה ומדברת על יוקר המחיה והשתוללות המחירים של המוצרים הבסיסיים כמו לחם ומים, וחבל שהאוצר לא קיבל את הצעותיי לפיקוח על המחירים.
"עם תחילת מושב הכנסת אגיש מחדש את הצעת החוק לפקוח על מוצרי היסוד, לפיה משרדי התמ"ת והאוצר לא יוכלו לאשר העלאת מחירים של מוצרים בסיסיים לפני אישור ועדת הכספים, אלא רק לאחר אישור ועדת הכספים של הכנסת. אני מצפה שהפעם האוצר והתמ"ת יאמצו את החוק ברוח המלצות מבקר המדינה".
