גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשקולת האירופית מונעת מהענן להמריא

המשבר בכלכלה האירופית עושה שמות בתחזיות ה-IT ■ הנפגעת העיקרית: תחזית המראת קונספציית מחשוב הענן ■ האנליסטים מגיבים בשינוי מהגירה הדרגתית זהירה לקפיצת מדרגה

אירופה בנק מרכזי / צלם: רויטרס
אירופה בנק מרכזי / צלם: רויטרס

הדו"ח השנתי של חברת המחקר IDC הידוע בשם Worldwide Black Book, מאשר את מה שרבים מספקי הפתרונות לתחום ה-IT חשים מזה חצי שנה: השוק למוצרי טכנולוגיות המידע גדל בקצב איטי מאוד, בערך מחצית מקצב הגידול בשנת 2011 - שגם היא לא היתה מזהירה. בתחילת 2011 היה נדמה שאנו יוצאים מהשפל הכלכלי, שמוסס את השווקים החל ב-2008 והתפשט במהירות מארה"ב לאירופה ומהמגזר הפיננסי למשק בכללותו. אחרי שתי "תוכניות התרחבות" מסיביות בניצוחו של נגיד הבנק הפדראלי Ben Bernanke, השלנו את עצמנו שהגרוע ביותר כבר מאחורינו ואפשר לחזור למתווה צמיחת ההשקעות ב-IT, שאפיין את השנים 2004-2007 האופטימיות. ואז התברר שהחור השחור באירופה בלע לא רק את יוון ואירלנד, הקטנות יחסית, אלא מאיים על כלכלות ספרד ואיטליה המשמעותיות הרבה יותר. עולם העסקים נכנס לכוננות ספיגה והגידול בשווקי ה-IT נעצר בחריקת בלמים.

כנופיית BRIC וברוני הרכבת

באמריקה אפשר עדיין לדבר על גידול נומינלי, של 6%, שרובו מגיע מתחומי התוכנה העסקית-ארגונית, מערכות אחסון ותקשורת - וכמובן מהפריחה הנמשכת בשוק המכשירים הניידים. באירופה רק מחשבי Tablet וטלפונים חכמים ממשיכים לנצנץ באפלה. משני צידי האוקיינוס בולטת הירידה במכירות חומרה קלאסית - מחשבי PC, שרתים ומערכות Mainframe. בסך הכול עולמי, מתחם המחשבים והתקשורת יגדל השנה ב-5 אחוז, פחות ממחצית הגידול ב-2011 שהגיע ליותר מ-10%, וגם זאת בעיקר הודות לכנופיית BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) שמסרבת להירגע. אפשר היה לחשוב שמדובר בסך הכל בתזוזה של מרכז הכובד, כפי שמנבאים האנליסטים, מהשקעות הוניות ברכישת מערכות להוצאות תפעוליות על קניית שירותים On Demand, ולא כך. מתברר שדווקא התחזיות האופטימליות לגידול במחשוב ענן וצריכת "תוכנה כשירות" (SaaS) אכזבו בגדול.

תפיסת "שירותי הענן" אמורה לקסום במיוחד בתקופה של חוסר וודאות וצורך גובר להגן על נזילות ההון. כל המומחים תומכים בתפיסה זו ולא חסרים משקיעים שמהמרים בגדול על העתיד של "ענן ציבורי". אלה חברות שנכנסו לתחרות על בניית תשתיות גלובליות לשירות מקוון המיועד לכל דכפין, בקנה מידה עצום, בתקווה להפוך לגרסת המאה ה-21 של "ברוני הרכבות". הן בונות חוות שרתים ואחסון אדירות ופותחות את הגישה אליהן באמצעות חיבורי פס-רחב כמעט ללא גבול. בדרך כלל השירות המוצע הוא של "פלטפורמה לפי דרישה" (PaaS), שחוסך מהספק את הסיבוכים האפשריים בהרצת יישומים ארגוניים מסיביים, ומצד שני חוסך מהלקוחות את הצורך לקנות ולתחזק מערך חומרה יקר שמתיישן בקצב מסחרר. ואכן הענן הציבורי מתפתח יפה, ההשקעות בתשתיותיו יגיעו לכ-30 מיליארד דולר השנה, אבל המגזר של "ענן פרטי", שכל האנליסטים ראו בו את מנוע הצמיחה, מקרטע. "אירופה בהלם", אומרים מחברי הדו"ח, "וכל התוכניות לשינויים הועברו למצב המתנה".

הייתכן שהאנליסטים טועים?

יש גם אפשרות (סבירה) שהאנליסטים טעו בגדול בנוגע לזיהוי מנוע הצמיחה. כולם יצאו מההנחה הפשטנית, שהארגונים עדיין לא מוכנים להסתכן בהגירת "ליבת המחשוב" הקריטית מה-Datacenter הפרטי המוגן לשירות ענן ציבורי, שעדיין לא ברורה רמת בטיחותו. המסקנה הקולקטיבית היתה, שהארגונים יעדיפו פאזה של "ענן פרטי" ותקופה של התבוננות מהצד לפני שהם יעשו את הצעד הדרמטי של הגירה לענן הציבורי. בתקופה זו הם ילמדו את הלכות החיים בענן, יתנסו בסביבה "מעורבת" הנקראת "ענן היברידי", ויתרגלו להתגלח בטכנולוגיה החדשה - מהלך שימשך בין 3 ל-8 שנים. לכול מי שחישב את החלופות ברור, שהענן הציבורי הוא זה שיביא לאופטימיזציה של ההוצאה על IT, אבל מקובל לחשוב שרק בין 2016 ל- 2020 הפוטנציאל ימומש במלואו. זו ספקולציה שמותר להטיל בה ספק.

התמונה הנצפית היום בשוק רומזת שיתכן והמעבר לא יהיה הדרגתי ומונוטוני. הלחצים הכלכליים, שכנראה ימשיכו גם בשנה הבאה, מכתיבים עצירה במקום שבעקבותיה תבוא "קפיצת מדרגה". חברות שלא ישקיעו משמעותית במשך 4-3 שנים יגיעו בסביבות 2015 לפיגור בלתי נסבל, שיאלץ אותן לקפוץ בבת אחת ממודל תפעולי המבוסס על Datacenter פרטי למודל שירות ענן - ולא תהיה להן ברירה אמיתית בקשר לאיזה מין ענן. בלי כסף מיותר להשקעות הון, בלי ניסיון בתחזוקת תשתית ענן ובלי מוטיבציה עסקית לעשות לבד את מה שהמתחרים מקבלים כשירות, הן תתחלנה מחדש על "דף לבן" שבראשו כתוב Cloud Computing וחתום עליו ספק עולמי של PaaS. נכון שעד אז יפלו לצד הדרך חלוצים לאין-ספור, אנשים אמיצים שהאמינו כי הענן הוא רעיון מנצח שבא יומו - והם רק טעו בכמה שנים. טעות כזאת אופיינית לכל תעשייה מתפתחת ואנו חווינו טלטלות דומות גם בעבר הלא רחוק, שהזכורה בהן היא "פקיעת הבועה" בשנת 2000. מצד שני, מי שמנצל את הזמן כדי לרכוש ניסיון, מוניטין ונכסים אינטלקטואליים יהיה מוכן לקטוף את הפירות היפים ביותר כשיגיע זמן הענן.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

3 המניות שיכולות להרוויח בגדול מהורדת ריבית בארה"ב

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד, מבנק לאומי, מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

מגיעה מאוחר מדי? הבורסה בת"א מנסה לעלות על הטרנד הביטחוני הלוהט

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר מעקב"

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

"ירקנו דם כדי להילחם בבנקים": כך הפכו המוסדיים לשליטים של ניהול הכסף שלנו

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ובתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז