המשחק החביב על לן בלווטניק הוא פינג פונג, משחק שנראה פשוט אולם כשהוא משוחק ברמה גבוהה הוא דורש זריזות, תחכום, חשיבה מהירה ושינוי אסטרטגיה תוך כדי תנועה. "אפשר לעמוד על אופיו של אדם דרך האופן שבו הוא משחק, וקשה לשחק נגד לן כי הוא מפגין עקשנות ודבקות במטרה, ולומד את הטעויות שלך", אומר צבי חפץ, חברו הקרוב של בלווטניק והפרטנר שלו לפינג פונג.
במובנים רבים, באותה הדרך החליט וביצע המיליארדר הבריטי-אמריקאי-רוסי-יהודי את העסקה הגדולה ביותר שנעשתה בתקופה האחרונה במשק הישראלי: רכישת השליטה בכלל תעשיות מידי אי.די.בי פיתוח של נוחי דנקנר, ב-1.27 מיליארד שקלים (49.9%, לפי שווי חברה של 2.55 מיליארד שקלים).
בלווטניק, שהודיע על העסקה בסוף מאי והשלים אותה בראשית יולי, החליט במהירות על רכישת חברה שלא היה ברור באותה עת מהם בדיוק נכסיה, בלי לראות, או לשלוח צוותי בדיקה שיראו, את שלל החברות שתחת כנפיה. הוא עשה זאת בעיתוי שניצל יפה את ה"טעות" - כלומר את הקשיים הכספיים שאליהם נקלעה אי.די.בי - מה שאפשר רכישה במחיר נוח, גם אם גבוה משוויין הבורסאי הנוכחי של החברות שבתוך כלל תעשיות.
"לן בעיקר יודע לנצל הזדמנות כאשר היא נקרית בפניו", מעיד עליו לינקולן בנט, מנכ"ל חברת האחזקות של בלווטניק, אקסס תעשיות, בראיון ראשון לעיתון ישראלי. "הוא מסוגל לנוע בזריזות, להתגבר על מהמורות בדרך לעסקה ולקבל החלטה מהירה".
- עד כדי כך? בכל זאת, 1.27 מיליארד שקלים.
"לא חיפשנו השקעה, ההזדמנות הגיעה אלינו. לן אינו נוטה לקנות חברות שבהן נראה לו שההנהלה עושה הכול גרוע. ברוב המקרים, אנחנו מעדיפים חברות עם הנהלה שיש לה יכולת לפתח את העסק, וראייה מה היא יכולה לעשות עם החברה אם יוסרו מעליה מגבלות שונות כגון חברה אם שמעליה, או בעיות כספיות. כלל היא דוגמה נפלאה לכך".
- אם לא חיפשתם השקעה, אז איך הגעתם לכלל תעשיות?
"הצורך של אי.די.בי לייצר נזילות היה ידוע, וכן הערכות השווי שלה, ואנחנו מכירים כמה אנשים בישראל שעזרו לנו לזהות את ההזדמנות".
מקורבים לכלל תעשיות מתארים כיצד הניעה את גלגלי העסקה, פגישה בין בלווטניק לאבי פישר, אז מנכ"ל משותף של כלל תעשיות לצד צביקה לבנת, והיום יושב ראש ומנכ"ל יחיד של החברה, תחת הבוס החדש. "אבי פגש את לן, שאותו הוא מכיר שנים רבות, ואמר לו, 'הגיע הזמן שתעשה משהו משמעותי בישראל, והמשהו הזה הוא כלל תעשיות'. הוא לא הסתיר שאי.די.בי חייבת לעשות את העסקה.
"בנוסף, היה מדובר בחברה שהנכס המרכזי שלה היה נתון תחת אופציה, כי באותה עת עסקת משאב (שלפיה משפחת לבנת הייתה אמורה לקנות את חלקה של כלל תעשיות במשאב) הייתה בתוקף. יש הבדל קונספטואלי אדיר בין קניית חברה שהנכס העיקרי שלה הוא משאב - עם עסקי מלט ותעבורה, לצד נייר חדרה וכלל ביוטכנולוגיה - לבין חברה שנכסיה העיקריים הם נייר חדרה וכלל ביוטכנולוגיה. פישר הסביר להם שצריך לעשות את העסקה במהירות ובנחישות, ובלי להגיע לישראל. כי במצב כיום בישראל, אילו היו מגיעים ומתחילים משא ומתן, כל הסיפור היה בתקשורת והיו מתחילים לחצים".
- לרעת אי.די.בי מן הסתם.
"פישר ידע שאם הם יגיעו לישראל לא תהיה עסקה; יהיו מספיק נשמות טובות שיגידו להם 'השתגעתם?', ותמיד יימצא זה שיגיד, 'הם לחוצים, חכו חודש-חודשיים ותקבלו אותו דבר בחצי חינם', וכך לא הייתה יוצאת שום עסקה אל הפועל".
אין לחץ להחזיר את ההשקעה
הענן הגדול ביותר בשמיה של כלל תעשיות כיום הוא חששות רגולטוריים. מעמדה של חברת נשר כמונופול בתחום המלט, בעיקר בתקופה שבה מדברים רבות על יוקר הדיור, מפנה אליה את חציהם של פוליטיקאים ושל רגולטורים. הממונה על ההגבלים העסקיים כבר הודיע לפני כמה חודשים כי הוא שוקל לאסור על החברה להעניק הנחות והטבות ללקוחות גדולים, ומנגד רובץ לפתחה החשש מפני המסקנות העתידיות של ועדת הרשקוביץ לקידום התחרות בענף המלט. בנט, שנוסף על תפקידו הרשמי הוא גם חברו הקרוב של בלווטניק עוד מימי הלימודים המשותפים בהרווארד, מנצל את ההזדמנות כדי לשלוח מסר ברור לממשלת ישראל: "החלטת הרגולטור בתחום המלט תשפיע רבות על נכונותו של בלווטניק להמשיך להשקיע בישראל".
אלה בדיוק הדברים שריפו את ידי משפחת לבנת כאשר שקלה לרכוש את כלל תעשיות ולאחר מכן את משאב, וחזרה בה בכל פעם. "רמת אי-הוודאות שיצר הממונה על ההגבלים העסקיים סביב המלט הציבה יותר מדי סימני שאלה", אומרים בסביבת המשפחה, "בעיקר במצב שבו המשפחה נזקקה למינוף פיננסי לצורך העסקה, ולא רצתה לסכן את הבית שלה, את תעבורה".
"אין שקר יותר גדול מאשר להגיד שמה שמשפיע על מחיר הדירות לזוגות צעירים זה המלט", קוצפים בסביבות הקבוצה. "משקלו של המלט הוא כ-1.5% ממחיר הדירה הכולל. בעל הקרקע הגדול במדינה הוא מינהל מקרקעי ישראל, וגורמים נוספים שמשפיעים באופן מהותי על קביעת המחיר הם המסים ועלויות המימון והמשכנתאות. נעשה כאן ספין - חיפשו מונופול שאפשר לתקוף".
בנט נשמע קצת יותר מנומס ואומר, "כתעשיין, אני מקווה שהבדיקה הרגולטורית תסתיים בתוצאה רציונלית והגיונית, אבל אנחנו עוד לא יודעים. הזמן יגיד. זהו אחד מנושאי המפתח לעתיד החברה, שהמלט הוא מעסקיה המרכזיים".
- יחד עם כלל תעשיות אתם מקבלים שותפות עם משפחת לבנת, בעלי 50% בנשר ובתעבורה, החברה המשפחתית שלהם. לא סוד הוא שבקונסטלציה הקודמת עם אי.די.בי, הם פעלו בדרכים שונות לפרק את השותפות הזאת, ועכשיו אתם באים כשותף חדש. איך זה יעבוד?
"משפחת לבנת הייתה שותפה נפלאה לפיתוח העסק, הן בעסקי התנועה והלוגיסטיקה והן בעסקי המלט. תקוותי היא שנמשיך להיות שותפים טובים איתם. האופציה שהייתה להם, לקנות את החלק של כלל תעשיות במשאב (החברה שדרכה מחזיקה כלל תעשיות בתעבורה ובנשר), תוקפה פג. אני מקווה שהם לא יעזבו, שימשיכו איתנו. אנחנו רואים בהם שותפים חזקים, מכובדים ובעלי מוניטין, ואני מקווה שהם רואים אותנו בדרך דומה".
בלווטניק, אדם בעל כריזמה בלתי מבוטלת ויכולת להקסים את בני שיחו, כבר עשה את העבודה המקדימה אצל בני משפחת לבנת; הוא הזמין אליו ללונדון את צביקה לבנת יחד עם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, יו"ר קבוצת לבנת, אירח אותם בלבביות, ויצר אצל בני משפחת לבנת רושם "מצוין", כפי שמגדיר זאת מקורב למשפחה. אותו מקורב מוסיף כי בני המשפחה מצאו אצל בלווטניק הרבה מהמשותף, הן בעובדה שבנה את עצמו, כמו אברהם (בונדי), אבי המשפחה, והן בהיותו איש עסקים לטווח ארוך, כמותם.
לאן מועדות עכשיו פניה של כלל תעשיות? בנט זהיר ואומר כי הם עדיין בוחנים את החברה וכי מוקדם לקבוע. יש כמה אתגרים כגון נייר חדרה שסבלה מעלייה במחירי חומרי הגלם ושלגביה "צריך לבדוק איך לתקן את הנזק", וכן בחינה של הפורטפוליו המגוון של החברה. יש להניח כי פישר ילך בעקבות לבו ויחזק תחומים כמו אנרגיה חלופית: כלל תעשיות היא חלק מהקבוצה שזכתה במכרז הקמת התחנה הפוטו-וולטאית באשלים, מה שנותן זריקת מרץ לתחום הזה בתוך החברה. בייבי אחר של פישר הוא הפלטפורמה הסינית של כלל תעשיות, דרך אינפינטי, שיש להניח שתזכה לתשומת לב נוספת.
בשנים האחרונות, חלק בלתי מבוטל מרווחי כלל תעשיות הפך לדיבידנדים עבור החברה האם אי.די.בי, שנזקקה להם עד מאוד. כעת הבעלים קצת יותר נינוח מהבחינה הזאת. "החירות שיש לפישר היום בכלל תעשיות", אומרים בסביבות החברה, "הרבה יותר גדולה, ואיתה באות סמכות ואחריות. כמו כן, אחרי תקופה ארוכה של חוסר ודאות, אפשר לנהל את החברה לטווח ארוך".
מקורבים מספרים שפישר מחויב מאוד, ברמה האישית, להביא את החברה להישגים ולדאוג להחזר השקעה לבעלי המניות כמה שיותר מהר. אולם, בשיחות בין פישר לבלווטניק, מדגיש האחרון שמבחינתו מדובר בהשקעה לטווח ארוך, ושאין עליו לחץ להחזר מהיר של ההשקעה.
ברחוב היקר בבריטניה
היעדר הלחץ נובע כמובן מאיתנותו הפיננסית של בלווטניק, שהונו האישי הוערך ב-12 מיליארד דולרים והציב אותו במקום ה-72 בדירוג עשירי תבל של מגזין פורבס. אימפריית האחזקות של בלווטניק, אקסס אינדסטריז, כוללת אחזקות בתחומי הסחורות, הכימיקלים, המדיה והנדל"ן; ועדיין, כך מספר חפץ, כשהוא פגש בו לראשונה לפני שמונה שנים בלונדון, שבה התגורר כשגריר ישראל בבריטניה, לא היה לו מושג שמדובר באיש עסקים כבד כל-כך.
"לא ידעתי מי הוא", כך חפץ, "ההיכרות הייתה מקרית לגמרי, בקונצרט. היכרות נטו שאינה תלויה בדבר. התיידדנו והתחלנו לשחק פינג פונג יחד. הוא איש מיוחד, מעניין לשיחה, רבגוני, סופר צנוע. התפלאתי למראה הכבוד האדיר שהקהילה הלונדונית, לרבות היהודית, רוחשת לו, ורק מאוחר יותר הבנתי שמדובר באיש עסקים הרבה יותר גדול ממה שהוא מציג את עצמו. מאז בילינו הרבה יחד, בנסיעות, בטיולים בפארק ובמשחקי פינג פונג כמובן".
- ומי היה מנצח?
"לא הייתה לי ברירה אלא לנצח. הייתי צריך להיות טוב יותר במשהו".
- איך היית מגדיר אותו?
"חיים בתוכו בכפיפה אחת תעשיין בינלאומי לצד נפש מאוד יצירתית עם סקרנות אדירה. הוא מעודכן בכל סרט חדש שיוצא ובחידושים בתחום המוזיקה. תמיד הוא מבקש, 'בוא נדבר על הכול חוץ מעסקים' - על אקטואליה, על פוליטיקה, על אמנות. הוא יכול לומר לי, 'תכיר לי מישהו מעניין'. וכשאני שואל אם הוא מתכוון לאיש עסקים מעניין הוא אומר, 'לא, אנשי עסקים אני כבר מכיר מספיק. תכיר לי מישהו שאצטרך להתמודד מולו אינטלקטואלית'".
- מישהו ישראלי?
"הוא מאוד מתעניין במה שקורה בכלכלה ובהיי-טק הישראליים, אבל הוא גם מאוד מתעניין למשל בסרטים ישראליים שנשלחים לפסטיבלים, ותמיד מבקש שנשלח לו סדרות מכאן".
חפץ אינו היחיד שמתאר את בלווטניק כאיש צנוע - במונחים של מיליארדר כמובן - המתרחק מתקשורת. הדברים חוזרים על עצמם באי-אלה שיחות עם אנשים שמכירים אותו. זה לא מפריע לו להחזיק בנכסים שצניעות אינה המאפיין העיקרי שלהם. כך, ב-2007 רכש מאדגר ברונפמן בית בניו יורק ב-51 מיליון דולרים, ואילו בלונדון הוא מתגורר באחוזה בקנסינגטון פאלאס גרדנס, שהוא הרחוב היקר בבריטניה, שאותה רכש ב-2005 בסכום שהוערך ב-75 מיליון דולרים.
"נכון שהוא מתגורר בבתים יקרים", אומר חפץ, "הוא אינו מנסה להחביא את עושרו, אבל גם לא מתהדר בו. הבית בלונדון, למשל, גדול ויפה, אבל לא נובורישי, והוא עצמו מסתובב עם שעון פלסטיק ב-15 דולר. לא כפוזה אלא כי זה נוח לו ולא אכפת לו איזה שעון הוא עונד".
צמיחה וערך לטווח ארוך
לן (לאוניד) בלווטניק, 54, נולד באודסה ולמד במכון להנדסת תעבורה במוסקבה. עם סיום לימודיו ב-1978 היגר לארצות הברית, שם למד לתואר שני בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה, ולאחר מכן עבר ללמוד תואר שני במינהל עסקים בהרווארד. שם הכיר את לינקולן בנט.
"במובנים רבים, הוא לא השתנה מאז", אומר בנט. "גם אז וגם היום הוא ניחן באינטואיציות חזקות, מאוד פרקטי וחד, יודע מה צריך לעשות כדי להשיג את המטרות שמוצבות לפניו, בין אם בתרגיל תיאורטי ובין אם בעסקים עצמם. הוא גם בעל יכולת להתחבב על אנשים, ובכיתה אנשים הכירו אותו וחיבבו אותו, כפי שקרה גם בהמשך. יש לו יכולת לגשר בין אנשים שונים".
לאחר פרקי עבודה בפירמת רואי החשבון ארתור אנדרסון (לימים, המשרד שקרס ב-2002 בשל פרשת אנרון) ובחברת השקעות פרטית, החל לפעול בתחום הנדל"ן. ב-1986 בלווטניק ייסד את אקסס תעשיות, שהשקיעה בעיקר באירופה, בארצות הברית ובדרום אמריקה. כאשר ברית המועצות קרסה חזר למולדת כמשקיע בתחומי הפחם, הנפט, האלומיניום והכימיקלים.
את ההשקעות ברוסיה ביצע עם ויקטור וקסלברג ועם מיכאיל פרידמן, ואחת החברות שבהן השקיעו, חברת הנפט הרוסית TNK, נמצאת בחדשות בהקשרים בלתי חיוביים. כך, ב-2003 מוזגה עם הזרוע הרוסית של BP, בריטיש פטרוליום, ולימים החל מאבק שליטה בחברה שבמהלכו טענה BP כי השותפים הרוסים ניסו לדחוק את רגליה מרוסיה באמצעות שימוש בקשרים עם רשויות החוק. יש לציין כי שמו של בלווטניק נכרך בעניין פחות מאשר שמות שותפיו, בשל העובדה שהם המקומיים והוא מתגורר במערב. "הפרשה נמצאת הרבה בעיתונות והסטטוס קוו של המיזם המשותף נדון בימים אלה, אז איני יכול להתייחס לכך", מגיב בנט.
*** הכתבה המלאה - במגזין G של "גלובס"