בשולי החדשות משתרבבות מדי פעם ידיעות על אונס רצפת פסיפס בכנסייה ביזנטית או על עריפת ראשו של בית כנסת עתיק. המבצעים את הפשעים, כך לפחות על-פי הכתובות המפורשות שריססו הפורעים באתרים, הם חרדים המתנגדים לחפירות ארכיאולוגיות מחשש לחילול קברי יהודים. במקרה של השחתת בית הכנסת בטבריה מתגלה האבסורד במלואו - יהודים חרדים, המעלים על נס את יהדותם ואת קדושת עצמותיהם המתפוררות של אבותיהם המתים, הרסו בית כנסת שבו התפללו אותם יהודים שעל עצמותיהם הקדושות הם מבקשים להגן מכל משמר.
העילה לפגיעה ברצפת הפסיפס היפהפייה בבית כנסת עתיק מהתקופה הביזנטית, היא פסיפס המעוטר בין היתר בגלגל המזלות - אלמנט שביסודו היה פגאני, אך נראה שאבותינו חיו איתו בשלום עד כדי כך, שהשתמשו בו אפילו לעיטור רצפה של בית כנסת. אלה שאומרים שיש בו דבר כפירה - הרי כאילו אומרים שהיהודים הקבורים סביבו אינם אלא כופרים, ואם כך, מדוע הם מתעקשים לגונן על זכרם ועל שימור עצמותיהם?
היעדר היכולת להגן על האבנים הללו עורר בי שאלות. איזו זכות יש לנו לחפור ולגלות את האתרים הללו, כל עוד אין לנו היכולת להגן עליהם מפני הרס? האם יש לנו הזכות לגלות רצפות פסיפס נפלאות בנות 1,600 שנה ובכך להביא לחורבנן?
תחנה 1: הגן הלאומי חמת טבריה. בסמוך לפארק המים של טבריה בחוף גיא ולמרחצאות טבריה שוכן הגן הלאומי חמת טבריה. בשנת 1921, כשסללו את הכביש מטבריה לצמח, התגלה בית כנסת שרצפתו מהמאה הרביעית לספירה. בפסיפס הקדום מוצג גלגל המזלות ובמרכזו אל השמש הליוס. בשולי הפסיפס מוצגים דיוקנאות של נשים עם יבולים חקלאיים שונים המסמלים את עונות השנה.
במרכז הרצפה הוצגה חזית בית המקדש בירושלים מכוסה בפרוכת, ומנורות ותשמישי קדושה משני צדדיה. החרדים פגעו בכמה מחלקי הפסיפס, אולם באופן אירוני דווקא החלק שמכיל את הסמלים היהודיים הוא שנפגע באופן הקשה ביותר. לאחרונה נוספה באתר אמת מים שזורמים בה מי מעיין חמים ובריכת שכשוך. בעקבות ההשחתה נערכים במקום סיורים שבהם נאמדים ממדי הנזק (לפרטים: טל' 04-6725287).
עוד בסביבה: המחפשים בריכת שכשוך צוננת שבסביבתה חניה, שולחנות פיקניק וגזלן, יכולים להצפין אל עין נון (הפנייה מכביש 90 בצמוד לפנייה למגדל - שילוט במקום), שלאחרונה נוקו והוכשרו שוליה. הכניסה חופשית.
איך מגיעים: הגן הלאומי נמצא בכניסה הדרומית לעיר טבריה ליד חמי טבריה. הכניסה בתשלום
תחנה 2: חורבת חנות. החורבה, ששרידיה מהתקופה הרומית-ביזנטית, שוכנת כיום, כבעבר, בשולי דרך. כשמה כן היא: נקודת חניה על הדרך, ח'אן. תחת מעטה חול שאותו נהגו מטיילים לטאטא ולהשיבו למקומו מסתתר פסיפס כנסייתי המציג מדליונים עשויים ענפי גפן. פסיפס זה עבר חבלה חלקית כבר בימי קדם: חלק מהאבנים שבמרכז כל מדליון יצרו דיוקנאות ובעלי חיים, אך משנאסרה הצגתם ערבבו מחדש את אבני הפסיפס והעלימו אותם. זוהי עדות מיוחדת לאיקונוקלזם (השחתת סמלים בידי אנשים השייכים לאותה דת) - הלך רוח שבמאות השמינית והתשיעית לספירה רווח בנצרות, שאימצה את האיסור על פסל ועל מסכה, בדומה ליהדות ולאסלאם.
עוד בסביבה: הפסיפס הושחת במידה רבה, אולם בסמוך לו נמצא תל אבנים גדול שזוהה בתקופה הביזנטית כקבר גולית. ניתן לצאת למסלול הליכה קצר בדרך הקיסר או אל עין מטע, שבו לפעמים יש מים וגם נקבה צלבנית.
איך מגיעים: נוסעים בכביש ירושלים-תל אביב (מס' 1) עד מחלף שער הגיא. פונים לכיוון בית שמש (כביש 38). כעשרה קילומטרים דרומה מבית שמש מגיעים לצומת האלה, ובה פונים שמאלה (מזרחה) לכביש 375. חולפים משמאל על פני קיבוץ נתיב הל"ה ועל פני צומת עציונה - הפנייה ימינה לגוש עציון. בהמשך מטפסת הדרך למעלה גיא צר. בראש העלייה יש פנייה ברורה ומשולטת שמאלה, לעבר חורבת חנות ודרך הקיסר. פונים וחונים.
תחנה 3: חורבת מדרס. חורבת מדרס היא אחד האתרים הארכיאולוגיים המרשימים ביותר בשפלת יהודה. בחורבה מסלול מעגלי קצר שבמהלכו פוקדים פירמידה עתיקה, יחידה במינה בארץ, שהוקמה מעל מערת קבורה מהיפות שבשפלה (שגם היא הוחרבה על-ידי חרדים, ובה עדיין ניתן לראות את אבן הגולל) וקולומבריום. אחת האטרקציות היא מערת מסתור גדולה מימי מרד בר-כוכבא. המסלול המעגלי מתחת לאדמה מסומן במחזירי אור קטנים הנעוצים בסלע.
בחפירה ארכיאולוגית התגלתה במקום כנסייה ביזנטית, ובה עמודים וכותרות מפוארים עשויים שיש שהובא מטורקיה, ורצפות פסיפס מרהיבות עם דגמים גיאומטריים ודגמים מעולם החי והצומח. יפה במיוחד היה פסיפס החוגלות, שהושחת כולו. שאר הרצפה כוסתה על מנת שלא תינזק עוד.
איך מגיעים: מכביש ירושלים-תל אביב פונים דרומה במחלף שער הגיא (כביש 38) לבית שמש ובית גוברין. מיד לאחר הפניות לגבעת ישעיה, לצפרירים ולליאון, יש פנייה שמאלה ברורה ומשולטת לחורבת מדרס (מול הפנייה למצפה משואה). מכיוון שאין שם פנייה שמאלה יש לפנות ימינה למצפה משואה ולהסתובב שם. יש להמשיך בדרך המסומנת בירוק ולפנות ימינה לחניון בדרך המסומנת בשחור.