בית המשפט המחוזי בחיפה הורה על העברתו מתפקידו באופן מיידי של עו"ד ישי בית-און ככונס נכסים לשני פרויקטים של חברת הבנייה סלע-שולדר. בכך, אימץ השופט ד"ר עדי זרנקין באופן חלקי את ממצאיו של רו"ח יהודה ברלב על התנהלות כספית לקויה של בית-און.
ההחלטה ניתנה במסגרת תיק הכינוס של פרויקט "וילאן" בקריית מוצקין ושל פרויקט "שער העיר" בנהריה. ב-2001, לבקשת הבנק הבינלאומי, מונה בית-און לכונס בתיק, ומאז השלים את בנייתן ומכירתן של 144 דירות בשני הפרויקטים. עם זאת, במהלך הטיפול בתיק טען הבנק כי בית-און נמנע מלקיים את צווי בית המשפט ולמסור לעיונו את כל מאזני החברות והחומר החשבונאי. כמו-כן, נטען כי החומר החלקי שנמסר מעלה תהיות ביחס לפעולות חריגות שנעשו בחשבון הכינוס, ללא אישור בית המשפט.
אובדן אמון
בעקבות זאת, החליט בית המשפט למנות את רו"ח יהודה ברלב לבדוק את התנהלותו החשבונאית של בית-און. ואולם, עוד לפני שהגיש ברלב את חוות-דעתו הגיש הבנק בקשה להדיח את בית-און מתפקידו, בנימוק שאיבד את האמון בו. זאת, לאחר שלטענתו הסתבר לו, כי בית-און נטל לכיסו, שלא כדין, כמיליון שקל מקופת כינוס נכסים אחר, שהתקבלו בידו כתוצאה ממכירת נכסים בתיקי הוצאה לפועל, והבנק אף הגיש נגדו תביעה בעניין.
הבנק טען עוד כי בית-און הגיש בשם הבנק, וללא הסכמתו, תביעה נגד מנהלים בסלע-שולדר, שהסתיימה בחיוב הבנק בהוצאות בסך 692 אלף שקל. "ייאמר כבר כאן כי לא בכדי איבד הבנק את האמון בכונס", פסק השופט עדי זרנקין והוסיף כי "עולה לכאורה כי התנהלותו החשבונאית של הכונס הייתה בעייתית עד מאוד".
השופט התייחס לשורת ממצאים של בר-לב, ובהם הקביעה לפיה בית-און נהג להשאיר מיליוני שקלים בחשבון הבנק של הכינוס במשך חודשים רבים, בלי להעבירם לחשבון המצוי ביתרת חובה, במטרה לנסות ולהקטין חיובי ריבית, שתפחו ל-365 אלף שקל.
עוד ציין השופט את הממצא, לפיו בית-און נמנע מלגבות בחזרה מע"מ בגין ביטול עסקה על מכירת דירה בסך 124 אלף שקל ול"אי-התאמות וחריגות בקשר לשכר-טרחתו, ובכלל זה משיכת שכר-טרחה ללא אישור בית המשפט, גביית שכר-טרחה ללא הוצאת חשבונית על-סך של כ-546 אלף שקל, והגשת בקשה לבית המשפט לאישור שכר-הטרחה ללא הצגת הסכם שכר-הטרחה שבין הכונס לבין הבנק".