גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרויקט: השלמת הכנסה

איך חברות פרויקטים רושמות הכנסות, מה זה שיעור השלמה, ומה הרווחיות של דניה סיבוס בפרויקטים המרכזיים שלה

דניה סיבוס, מקבוצת אפריקה ישראל, היא מהקבלנים המבצעים הגדולים בארץ; היא בונה פרויקטים למגורים ושלא למגורים, כמו משרדים, מבני ציבור ועוד, וכן פועלת בתחום התשתיות, בסלילת כבישים, הקמת גשרים וכדומה. עיקר פעילותה היא בארץ, אך בנוסף פועלת החברה גם ברוסיה ורומניה. לצד הפעילויות הללו, שהמכנה המשותף שלהן הוא קבלנות ביצוע, מחזיקה החברה באפריקה מגורים, מיזמיות הבנייה הבולטות בארץ.

הפעילויות תחת קבלנות ביצוע בתחום המגורים, פרויקטים שלא למגורים ותשתיות, הן למעשה אספקת שירותים ומוצרים על פני זמן ממושך. החברה מתקשרת בחוזה עם הלקוח ומספקת לו במשך חודשים רבים, ולרוב שנים, את המוצר - בניין, כביש, גשר וכן הלאה. ההכרה בהכנסה מהעבודה המתמשכת היא לא עניין טריוויאלי - צריכים על פי החשבונאות להתקיים מספר תנאים כדי שאפשר יהיה להכיר בהכנסה, ובהתאמה לרשום אותה בספרים: שהמוצר עבר ללקוח/או שהשירות הושלם; הלקוח אישר את המוצר/את אספקת השירות; וביטחון לגבי התשלום.

התנאים האלה מאפשרים לרוב הכרה בהכנסה בדוח הרווח והפסד, אבל בפרויקטים מתמשכים (חוזי הקמה) שיטת ההכרה שונה. שם הפירמות מכירות בהכנסות בדוחות השוטפים על פי קצב התקדמות העבודה. מדי רבעון הפירמה מעריכה את שיעור ההשלמה בפרויקט, ובהתאמה מכירה בהכנסות ובהוצאות הקשורות בו, וכך עד שיושלם. בפועל, ההכנסות נרשמות באופן שוטף על פני רבעונים רבים (אורך הקמת הפרויקט), ובמקרה של דניה סיבוס זה יכול להיות שנים.

הבעיה הגדולה של השיטה הזו היא ההתבססות על אומדנים - שיעור הביצוע/ההשלמה של הפרויקט הוא אומדן של הנהלת החברה, כשרק בדיעבד ניתן יהיה לדעת בבירור את השיעור בנקודת הזמן המסוימת. נכון למועד העכשווי מדובר בהערכה בלבד. זו כנראה השיטה המיטבית, אך היא יוצרת עיוותים מתמשכים בדוחות, ואם תעברו על הדוחות הכספיים של חברות התשתיות הנסחרות בבורסה, לרבות דורי בנייה, מלרג (שהייתה קבלן מבצע) ודניה סיבוס עצמה, תגלו שיש פספוסים ענקיים בין המצב בפועל לבין האומדנים.

בור בכביש

המקרה המשמעותי ביותר היה בדניה סיבוס בשנים 2007-2008; החברה זכתה בפרויקט סלילת כביש 431. בתחילת הדרך הפרויקט, שמוערך בכ-2 מיליארד שקל, היה אמור להניב רווחים של עשרות מיליונים במקרה הרע, וכך בהתאמה ככל שהתקדם הוכרה הכנסה ממנו, יוחסו לו הוצאות ונרשמו רווחים. אבל, לקראת סוף הפרויקט התברר שהוא מסב הפסדים כבדים, כשההוצאות הכוללות כפי שנרשמו בספרים, ושימשו בסיס לשיעור ההשלמה וההכרה בהכנסה וברווח, היו תלושות מהמציאות. בפועל, עלו ההוצאות בכמעט 200 מיליון שקל על ההערכות הקודמות, בעוד שההכנסות לא עלו בהתאמה, והפרויקט הפסיד מעל 100 מיליון שקל.

מקרים רבים כאלו מתרחשים בכל חברות התשתיות, והסיבה היא כאמור ההתבססות על אומדני ההנהלה. הנהלות הפירמות משתמשות ביועצים ובמעריכים חיצוניים, אבל בסופו של דבר קביעת שיעור הביצוע/ההשלמה בפרויקט הוא בידיהן. ואחרי שנקבע שיעור ההשלמה, נקבעו למעשה ההכנסות, ההוצאות והרווח.

ומכאן, ששיעור ההשלמה הוא אומדן קריטי בדוחות הכספיים. בביאור לדוחות השנתיים שלה, דניה סיבוס מפרטת את התהליך: "ההכנסות וההוצאות מחוזי הקמה נזקפות לרווח והפסד, באופן יחסי לשיעור השלמת החוזה, כשניתן לאמוד באופן מהימן את תוצאותיו... החברה מודדת את היקף כלל ההכנסות, ההוצאות הצפויות, שיעור ההשלמה ומועד הסיום הצפוי של כל פרויקט אחת לרבעון. לאומדנים אלה השפעה בעיקר על ההכנסות והעלויות מעבודות בנייה, סעיפי הלקוחות, ספקים וקבלני משנה, ומקדמות נטו בגין עבודות בנייה בביצוע.

"בשיקול דעתה בקביעת אומדנים אלו מתבססת החברה על מצב השוק, ניסיון העבר, עובדות שונות, גורמים חיצוניים, ועל הנחות בהתאם לנסיבות המתאימות לכל אומדן, לרבות הסכמים עם מזמיני עבודה, הצעות מחיר והסכמים עם קבלני משנה וספקים. יובהר, שהתוצאות בפועל עלולות להיות שונות מאומדנים אלו". וכך אכן קורה במקרים רבים.

מרווח ההתערבות של ההנהלה

והשוני הזה יכול להיות הגורם למעבר מהפסד לרווח. חברות התשתיות והקבלנים המבצעים למיניהם חיים במתח רווחים אפסי. דניה סיבוס מפרטת בדוח החצי שנתי ל-2012 את הפרויקטים בביצוע בכל אחד מהתחומים שלה. ואלו המספרים: בתחום הבנייה למגורים החברה מעורבת בפרויקטים בסך של כ-4.1 מיליארד שקל, מתוכם הכירה בהכנסות של כ-1.9 מיליארד שקל (כ-2.2 מיליארד שקל הכנסות שיירשמו עד 2014). הרווח הגולמי בו הכירה עד עתה בגין ההכנסות שהוכרו הוא מתחת ל-1 מיליון שקל; הרווח הכולל, שלוקח בחשבון שיעור השלמה מלא - 29 מיליון שקל. זוהי רווחיות אפסית - מתחת ל-1%, וזה ממחיש שאין מקום לטעויות.

טעות קטנה באומדן, עלייה אפילו מינורית בעלויות כוח האדם או בתשומות, והרווח מתאפס, או שהפרויקטים עוברים להפסדים. וזה גם בתחומים האחרים.

בתחום התשתיות, דניה סיבוס מעורבת בפרויקטים בהיקף כ-580 מיליון שקל, כשעד כה הוכרו קרוב ל-100 מיליון שקל והיתר הכנסות עתידיות. הרווח הגולמי על כל הפרויקטים צפוי להיות כ-10 מיליון שקל - 1.7% בלבד. המספרים הנמוכים האלו מסגירים חשש מאוד גדול שהאומדנים שגויים, או שמרווחי הביטחון נמוכים. טעות קטנה בהערכת ההוצאות או בחישוב שיעור ההשלמה, והחברה יכולה לעבור להפסד.

ומעבר לקושי בהערכת שיעור ההשלמה, הוא גם ניתן לוויסות. שיעור ההשלמה מבטא כאמור את החלק שהסתיים בפרויקט. החלק הזה תלוי בעבודה שהושקעה עד כה, ואם חברה מסוימת מעוניינת לרשום הכנסות ורווחים בדוחותיה, היא יכולה פשוט להאיץ את קצב העבודה בפרויקט. כך, שיעור ההשלמה יגדל, ההכנסות יגדלו והרווח יתפח. החברה לא מחייבת (לא שולחת חשבונית ללקוח), והלקוח משלם לפי תנאים שהוכתבו מראש בזמן עריכת החוזה, ללא קשר לביצוע העבודה בשלבי הביניים. ולכן, החברה מכירה חשבונאית בהכנסות, אך עדיין לא בחוב לקוח, אותו היא רושמת במסגרת הכנסות לקבל.

וכששיעור הצמיחה בהכנסות לקבל גבוה משמעותית מהצמיחה בפעילות הפירמה, צריכה להידלק נורה אדומה.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

עוד כתבות

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ארה"ב מפנה עובדים מלבנון; לאור יום: הסלמה במחאות באיראן

בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה • סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ • נושאת המטוסים הגדולה בעולם, שהשתתפה בלכידת מדורו, מתקרבת לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

מחיר היעד ירד ב-70%: בית ההשקעות שפסימי כלפי המניה הישראלית

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

הממונה על התחרות הודיעה לאל על כי תטיל עליה עיצום בסך כ-110 מיליון שקל, בכפוף לשימוע, בנוסף לעיצומים אישיים במאות אלפי שקלים על שני נושאי משרה ● הסיבה: סירוב אל על לאפשר לארקיע גישה להאנגרים עבור תחזוקת מטוסים בתקופת המלחמה ● מדובר בקנס שני לאל על בתקופה קצרה: הקנס הקודם על "מחירים מופרזים" במלחמה עומד על 121 מיליון שקל, בכפוף לשימוע ● אל על: לא נפל כל דופי במעשי החברה

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים