גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרויקט: השלמת הכנסה

איך חברות פרויקטים רושמות הכנסות, מה זה שיעור השלמה, ומה הרווחיות של דניה סיבוס בפרויקטים המרכזיים שלה

דניה סיבוס, מקבוצת אפריקה ישראל, היא מהקבלנים המבצעים הגדולים בארץ; היא בונה פרויקטים למגורים ושלא למגורים, כמו משרדים, מבני ציבור ועוד, וכן פועלת בתחום התשתיות, בסלילת כבישים, הקמת גשרים וכדומה. עיקר פעילותה היא בארץ, אך בנוסף פועלת החברה גם ברוסיה ורומניה. לצד הפעילויות הללו, שהמכנה המשותף שלהן הוא קבלנות ביצוע, מחזיקה החברה באפריקה מגורים, מיזמיות הבנייה הבולטות בארץ.

הפעילויות תחת קבלנות ביצוע בתחום המגורים, פרויקטים שלא למגורים ותשתיות, הן למעשה אספקת שירותים ומוצרים על פני זמן ממושך. החברה מתקשרת בחוזה עם הלקוח ומספקת לו במשך חודשים רבים, ולרוב שנים, את המוצר - בניין, כביש, גשר וכן הלאה. ההכרה בהכנסה מהעבודה המתמשכת היא לא עניין טריוויאלי - צריכים על פי החשבונאות להתקיים מספר תנאים כדי שאפשר יהיה להכיר בהכנסה, ובהתאמה לרשום אותה בספרים: שהמוצר עבר ללקוח/או שהשירות הושלם; הלקוח אישר את המוצר/את אספקת השירות; וביטחון לגבי התשלום.

התנאים האלה מאפשרים לרוב הכרה בהכנסה בדוח הרווח והפסד, אבל בפרויקטים מתמשכים (חוזי הקמה) שיטת ההכרה שונה. שם הפירמות מכירות בהכנסות בדוחות השוטפים על פי קצב התקדמות העבודה. מדי רבעון הפירמה מעריכה את שיעור ההשלמה בפרויקט, ובהתאמה מכירה בהכנסות ובהוצאות הקשורות בו, וכך עד שיושלם. בפועל, ההכנסות נרשמות באופן שוטף על פני רבעונים רבים (אורך הקמת הפרויקט), ובמקרה של דניה סיבוס זה יכול להיות שנים.

הבעיה הגדולה של השיטה הזו היא ההתבססות על אומדנים - שיעור הביצוע/ההשלמה של הפרויקט הוא אומדן של הנהלת החברה, כשרק בדיעבד ניתן יהיה לדעת בבירור את השיעור בנקודת הזמן המסוימת. נכון למועד העכשווי מדובר בהערכה בלבד. זו כנראה השיטה המיטבית, אך היא יוצרת עיוותים מתמשכים בדוחות, ואם תעברו על הדוחות הכספיים של חברות התשתיות הנסחרות בבורסה, לרבות דורי בנייה, מלרג (שהייתה קבלן מבצע) ודניה סיבוס עצמה, תגלו שיש פספוסים ענקיים בין המצב בפועל לבין האומדנים.

בור בכביש

המקרה המשמעותי ביותר היה בדניה סיבוס בשנים 2007-2008; החברה זכתה בפרויקט סלילת כביש 431. בתחילת הדרך הפרויקט, שמוערך בכ-2 מיליארד שקל, היה אמור להניב רווחים של עשרות מיליונים במקרה הרע, וכך בהתאמה ככל שהתקדם הוכרה הכנסה ממנו, יוחסו לו הוצאות ונרשמו רווחים. אבל, לקראת סוף הפרויקט התברר שהוא מסב הפסדים כבדים, כשההוצאות הכוללות כפי שנרשמו בספרים, ושימשו בסיס לשיעור ההשלמה וההכרה בהכנסה וברווח, היו תלושות מהמציאות. בפועל, עלו ההוצאות בכמעט 200 מיליון שקל על ההערכות הקודמות, בעוד שההכנסות לא עלו בהתאמה, והפרויקט הפסיד מעל 100 מיליון שקל.

מקרים רבים כאלו מתרחשים בכל חברות התשתיות, והסיבה היא כאמור ההתבססות על אומדני ההנהלה. הנהלות הפירמות משתמשות ביועצים ובמעריכים חיצוניים, אבל בסופו של דבר קביעת שיעור הביצוע/ההשלמה בפרויקט הוא בידיהן. ואחרי שנקבע שיעור ההשלמה, נקבעו למעשה ההכנסות, ההוצאות והרווח.

ומכאן, ששיעור ההשלמה הוא אומדן קריטי בדוחות הכספיים. בביאור לדוחות השנתיים שלה, דניה סיבוס מפרטת את התהליך: "ההכנסות וההוצאות מחוזי הקמה נזקפות לרווח והפסד, באופן יחסי לשיעור השלמת החוזה, כשניתן לאמוד באופן מהימן את תוצאותיו... החברה מודדת את היקף כלל ההכנסות, ההוצאות הצפויות, שיעור ההשלמה ומועד הסיום הצפוי של כל פרויקט אחת לרבעון. לאומדנים אלה השפעה בעיקר על ההכנסות והעלויות מעבודות בנייה, סעיפי הלקוחות, ספקים וקבלני משנה, ומקדמות נטו בגין עבודות בנייה בביצוע.

"בשיקול דעתה בקביעת אומדנים אלו מתבססת החברה על מצב השוק, ניסיון העבר, עובדות שונות, גורמים חיצוניים, ועל הנחות בהתאם לנסיבות המתאימות לכל אומדן, לרבות הסכמים עם מזמיני עבודה, הצעות מחיר והסכמים עם קבלני משנה וספקים. יובהר, שהתוצאות בפועל עלולות להיות שונות מאומדנים אלו". וכך אכן קורה במקרים רבים.

מרווח ההתערבות של ההנהלה

והשוני הזה יכול להיות הגורם למעבר מהפסד לרווח. חברות התשתיות והקבלנים המבצעים למיניהם חיים במתח רווחים אפסי. דניה סיבוס מפרטת בדוח החצי שנתי ל-2012 את הפרויקטים בביצוע בכל אחד מהתחומים שלה. ואלו המספרים: בתחום הבנייה למגורים החברה מעורבת בפרויקטים בסך של כ-4.1 מיליארד שקל, מתוכם הכירה בהכנסות של כ-1.9 מיליארד שקל (כ-2.2 מיליארד שקל הכנסות שיירשמו עד 2014). הרווח הגולמי בו הכירה עד עתה בגין ההכנסות שהוכרו הוא מתחת ל-1 מיליון שקל; הרווח הכולל, שלוקח בחשבון שיעור השלמה מלא - 29 מיליון שקל. זוהי רווחיות אפסית - מתחת ל-1%, וזה ממחיש שאין מקום לטעויות.

טעות קטנה באומדן, עלייה אפילו מינורית בעלויות כוח האדם או בתשומות, והרווח מתאפס, או שהפרויקטים עוברים להפסדים. וזה גם בתחומים האחרים.

בתחום התשתיות, דניה סיבוס מעורבת בפרויקטים בהיקף כ-580 מיליון שקל, כשעד כה הוכרו קרוב ל-100 מיליון שקל והיתר הכנסות עתידיות. הרווח הגולמי על כל הפרויקטים צפוי להיות כ-10 מיליון שקל - 1.7% בלבד. המספרים הנמוכים האלו מסגירים חשש מאוד גדול שהאומדנים שגויים, או שמרווחי הביטחון נמוכים. טעות קטנה בהערכת ההוצאות או בחישוב שיעור ההשלמה, והחברה יכולה לעבור להפסד.

ומעבר לקושי בהערכת שיעור ההשלמה, הוא גם ניתן לוויסות. שיעור ההשלמה מבטא כאמור את החלק שהסתיים בפרויקט. החלק הזה תלוי בעבודה שהושקעה עד כה, ואם חברה מסוימת מעוניינת לרשום הכנסות ורווחים בדוחותיה, היא יכולה פשוט להאיץ את קצב העבודה בפרויקט. כך, שיעור ההשלמה יגדל, ההכנסות יגדלו והרווח יתפח. החברה לא מחייבת (לא שולחת חשבונית ללקוח), והלקוח משלם לפי תנאים שהוכתבו מראש בזמן עריכת החוזה, ללא קשר לביצוע העבודה בשלבי הביניים. ולכן, החברה מכירה חשבונאית בהכנסות, אך עדיין לא בחוב לקוח, אותו היא רושמת במסגרת הכנסות לקבל.

וכששיעור הצמיחה בהכנסות לקבל גבוה משמעותית מהצמיחה בפעילות הפירמה, צריכה להידלק נורה אדומה.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

עוד כתבות

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

הבנק המרכזי הודיע על החלטתו להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● בתחילת שבוע שעבר, גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתה, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

הממונה על התחרות הודיעה לאל על כי תטיל עליה עיצום בסך כ-110 מיליון שקל, בכפוף לשימוע, בנוסף לעיצומים אישיים במאות אלפי שקלים על שני נושאי משרה ● הסיבה: סירוב אל על לאפשר לארקיע גישה להאנגרים עבור תחזוקת מטוסים בתקופת המלחמה ● מדובר בקנס שני לאל על בתקופה קצרה: הקנס הקודם על "מחירים מופרזים" במלחמה עומד על 121 מיליון שקל, בכפוף לשימוע ● אל על: לא נפל כל דופי במעשי החברה

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תנודתיות בת"א לקראת החלטת הריבית; הבנקים עולים ב-1%, מדד הנדל"ן יורד ב-1.5%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1% ● ירידות בחוזים בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● האם בנק ישראל יוריד היום את הריבית? הכלכלנים חלוקים ● האיום החדש של אנבידיה על אינטל ● איי.בי.איי: אפסייד של 56% למניית הכשרת היישוב ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ארה"ב מפנה עובדים מלבנון; לאור יום: הסלמה במחאות באיראן

בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה • סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ • נושאת המטוסים הגדולה בעולם, שהשתתפה בלכידת מדורו, מתקרבת לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות