גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרויקט: השלמת הכנסה

איך חברות פרויקטים רושמות הכנסות, מה זה שיעור השלמה, ומה הרווחיות של דניה סיבוס בפרויקטים המרכזיים שלה

דניה סיבוס, מקבוצת אפריקה ישראל, היא מהקבלנים המבצעים הגדולים בארץ; היא בונה פרויקטים למגורים ושלא למגורים, כמו משרדים, מבני ציבור ועוד, וכן פועלת בתחום התשתיות, בסלילת כבישים, הקמת גשרים וכדומה. עיקר פעילותה היא בארץ, אך בנוסף פועלת החברה גם ברוסיה ורומניה. לצד הפעילויות הללו, שהמכנה המשותף שלהן הוא קבלנות ביצוע, מחזיקה החברה באפריקה מגורים, מיזמיות הבנייה הבולטות בארץ.

הפעילויות תחת קבלנות ביצוע בתחום המגורים, פרויקטים שלא למגורים ותשתיות, הן למעשה אספקת שירותים ומוצרים על פני זמן ממושך. החברה מתקשרת בחוזה עם הלקוח ומספקת לו במשך חודשים רבים, ולרוב שנים, את המוצר - בניין, כביש, גשר וכן הלאה. ההכרה בהכנסה מהעבודה המתמשכת היא לא עניין טריוויאלי - צריכים על פי החשבונאות להתקיים מספר תנאים כדי שאפשר יהיה להכיר בהכנסה, ובהתאמה לרשום אותה בספרים: שהמוצר עבר ללקוח/או שהשירות הושלם; הלקוח אישר את המוצר/את אספקת השירות; וביטחון לגבי התשלום.

התנאים האלה מאפשרים לרוב הכרה בהכנסה בדוח הרווח והפסד, אבל בפרויקטים מתמשכים (חוזי הקמה) שיטת ההכרה שונה. שם הפירמות מכירות בהכנסות בדוחות השוטפים על פי קצב התקדמות העבודה. מדי רבעון הפירמה מעריכה את שיעור ההשלמה בפרויקט, ובהתאמה מכירה בהכנסות ובהוצאות הקשורות בו, וכך עד שיושלם. בפועל, ההכנסות נרשמות באופן שוטף על פני רבעונים רבים (אורך הקמת הפרויקט), ובמקרה של דניה סיבוס זה יכול להיות שנים.

הבעיה הגדולה של השיטה הזו היא ההתבססות על אומדנים - שיעור הביצוע/ההשלמה של הפרויקט הוא אומדן של הנהלת החברה, כשרק בדיעבד ניתן יהיה לדעת בבירור את השיעור בנקודת הזמן המסוימת. נכון למועד העכשווי מדובר בהערכה בלבד. זו כנראה השיטה המיטבית, אך היא יוצרת עיוותים מתמשכים בדוחות, ואם תעברו על הדוחות הכספיים של חברות התשתיות הנסחרות בבורסה, לרבות דורי בנייה, מלרג (שהייתה קבלן מבצע) ודניה סיבוס עצמה, תגלו שיש פספוסים ענקיים בין המצב בפועל לבין האומדנים.

בור בכביש

המקרה המשמעותי ביותר היה בדניה סיבוס בשנים 2007-2008; החברה זכתה בפרויקט סלילת כביש 431. בתחילת הדרך הפרויקט, שמוערך בכ-2 מיליארד שקל, היה אמור להניב רווחים של עשרות מיליונים במקרה הרע, וכך בהתאמה ככל שהתקדם הוכרה הכנסה ממנו, יוחסו לו הוצאות ונרשמו רווחים. אבל, לקראת סוף הפרויקט התברר שהוא מסב הפסדים כבדים, כשההוצאות הכוללות כפי שנרשמו בספרים, ושימשו בסיס לשיעור ההשלמה וההכרה בהכנסה וברווח, היו תלושות מהמציאות. בפועל, עלו ההוצאות בכמעט 200 מיליון שקל על ההערכות הקודמות, בעוד שההכנסות לא עלו בהתאמה, והפרויקט הפסיד מעל 100 מיליון שקל.

מקרים רבים כאלו מתרחשים בכל חברות התשתיות, והסיבה היא כאמור ההתבססות על אומדני ההנהלה. הנהלות הפירמות משתמשות ביועצים ובמעריכים חיצוניים, אבל בסופו של דבר קביעת שיעור הביצוע/ההשלמה בפרויקט הוא בידיהן. ואחרי שנקבע שיעור ההשלמה, נקבעו למעשה ההכנסות, ההוצאות והרווח.

ומכאן, ששיעור ההשלמה הוא אומדן קריטי בדוחות הכספיים. בביאור לדוחות השנתיים שלה, דניה סיבוס מפרטת את התהליך: "ההכנסות וההוצאות מחוזי הקמה נזקפות לרווח והפסד, באופן יחסי לשיעור השלמת החוזה, כשניתן לאמוד באופן מהימן את תוצאותיו... החברה מודדת את היקף כלל ההכנסות, ההוצאות הצפויות, שיעור ההשלמה ומועד הסיום הצפוי של כל פרויקט אחת לרבעון. לאומדנים אלה השפעה בעיקר על ההכנסות והעלויות מעבודות בנייה, סעיפי הלקוחות, ספקים וקבלני משנה, ומקדמות נטו בגין עבודות בנייה בביצוע.

"בשיקול דעתה בקביעת אומדנים אלו מתבססת החברה על מצב השוק, ניסיון העבר, עובדות שונות, גורמים חיצוניים, ועל הנחות בהתאם לנסיבות המתאימות לכל אומדן, לרבות הסכמים עם מזמיני עבודה, הצעות מחיר והסכמים עם קבלני משנה וספקים. יובהר, שהתוצאות בפועל עלולות להיות שונות מאומדנים אלו". וכך אכן קורה במקרים רבים.

מרווח ההתערבות של ההנהלה

והשוני הזה יכול להיות הגורם למעבר מהפסד לרווח. חברות התשתיות והקבלנים המבצעים למיניהם חיים במתח רווחים אפסי. דניה סיבוס מפרטת בדוח החצי שנתי ל-2012 את הפרויקטים בביצוע בכל אחד מהתחומים שלה. ואלו המספרים: בתחום הבנייה למגורים החברה מעורבת בפרויקטים בסך של כ-4.1 מיליארד שקל, מתוכם הכירה בהכנסות של כ-1.9 מיליארד שקל (כ-2.2 מיליארד שקל הכנסות שיירשמו עד 2014). הרווח הגולמי בו הכירה עד עתה בגין ההכנסות שהוכרו הוא מתחת ל-1 מיליון שקל; הרווח הכולל, שלוקח בחשבון שיעור השלמה מלא - 29 מיליון שקל. זוהי רווחיות אפסית - מתחת ל-1%, וזה ממחיש שאין מקום לטעויות.

טעות קטנה באומדן, עלייה אפילו מינורית בעלויות כוח האדם או בתשומות, והרווח מתאפס, או שהפרויקטים עוברים להפסדים. וזה גם בתחומים האחרים.

בתחום התשתיות, דניה סיבוס מעורבת בפרויקטים בהיקף כ-580 מיליון שקל, כשעד כה הוכרו קרוב ל-100 מיליון שקל והיתר הכנסות עתידיות. הרווח הגולמי על כל הפרויקטים צפוי להיות כ-10 מיליון שקל - 1.7% בלבד. המספרים הנמוכים האלו מסגירים חשש מאוד גדול שהאומדנים שגויים, או שמרווחי הביטחון נמוכים. טעות קטנה בהערכת ההוצאות או בחישוב שיעור ההשלמה, והחברה יכולה לעבור להפסד.

ומעבר לקושי בהערכת שיעור ההשלמה, הוא גם ניתן לוויסות. שיעור ההשלמה מבטא כאמור את החלק שהסתיים בפרויקט. החלק הזה תלוי בעבודה שהושקעה עד כה, ואם חברה מסוימת מעוניינת לרשום הכנסות ורווחים בדוחותיה, היא יכולה פשוט להאיץ את קצב העבודה בפרויקט. כך, שיעור ההשלמה יגדל, ההכנסות יגדלו והרווח יתפח. החברה לא מחייבת (לא שולחת חשבונית ללקוח), והלקוח משלם לפי תנאים שהוכתבו מראש בזמן עריכת החוזה, ללא קשר לביצוע העבודה בשלבי הביניים. ולכן, החברה מכירה חשבונאית בהכנסות, אך עדיין לא בחוב לקוח, אותו היא רושמת במסגרת הכנסות לקבל.

וכששיעור הצמיחה בהכנסות לקבל גבוה משמעותית מהצמיחה בפעילות הפירמה, צריכה להידלק נורה אדומה.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

עוד כתבות

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"