גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בועה? מניות הנדל"ן בישראל הן אי של יציבות בעשור האחרון

איך הפכה אלרוב לכוכבת, כיצד מתגמל השוק את מדיניות הדיבידנד של נתן חץ ומהי הפרמיה השלילית של קובי מימון?

סקטור מניות הנדל"ן בבורסה בת"א חווה בעשור האחרון תקופות סוערות: משנת 2002, אז המשק היה שרוי במיתון, דרך העליות בבורסה בשנת 2003, ועד השיא - ערב המשבר העולמי בשנת 2007. לאחר מכן הגיעה הקריסה הגדולה בשנים 2008 ותחילת 2009, ואז ההתאוששות דרמטית בשנים 2009-2010 והדשדוש בשנה וחצי האחרונות.

בתחום הנדל"ן, ההשקעה בישראל התבררה כמשתלמת יותר בעשור האחרון. שילוב של שמרנות מצד הבנקים המממנים ושמירה על יחסי מינוף סבירים, ביחד עם נתוני מאקרו כלכליים מצוינים, יצרו בישראל קרקע פוריה ויציבה גם להשקעות הנדל"ן.

חברות הנדל"ן הישראליות גילו בעשור האחרון את ההשקעות שמעבר לים, ואימצו אסטרטגיות עסקיות מגוונות, שניצלו היטב את מה שלשווקים היה להציע: מערב אירופה, מזרח אירופה, ארה"ב וכמובן מינוף גבוה מאוד. זה האחרון הוכיח כי הוא משול לשתיית אלכוהול: כשהוא נצרך במידה הוא בהחלט רצוי, אולם צריכה מוגזמת ממנו עלולה לגרום לנזקים רבים.

אבל היו גם חברות שוויתרו על ההרפתקאות מהסוג הזה והמשיכו לדבוק באסטרטגיות הקלאסיות, המיושנות לכאורה, של צמיחה אורגנית בתחומי הליבה וההתמחות של החברה, תוך שמירה על יחסי מינוף סבירים.

במבט לאחור, ההבדלים שנוצרו בין שני סוגי החברות הללו דרמטיים, והייתה להם השפעה מהותית על ביצועי המניות והתשואות למשקיעים.

מעבר למינוף ולהחלטות הניהוליות, גם לגיאוגרפיה היה משקל מכריע על ביצועי החברות. חברות שליבת עסקיהן הייתה בישראל - שמבחינתה המשבר היה "מכה קלה בכנף" (לפחות עד כה) - הצליחו להניב תשואות יפות למשקיעים ולאזן את הצרות שנגרמו להן מעבר לים.

התוצאות והמסקנות אליהן הגענו, מבוססות על בחינת התשואות הכוללות (IRR למשקיעים כולל דיבידנדים והנפקות זכויות) של 18 חברות נדל"ן בבורסה, במשך השלוש, החמש והעשר שנים האחרונות. בדרך זו ראינו מה קרה לחברות גם בתקופות של צמיחה, משבר ומה שביניהם.

המנצחת: אלוני חץ

נתחיל במנצחת הגדולה של ההשוואה והיא מניית אלוני חץ. החברה השיגה בממוצע את התשואות הגבוהות ביותר כמעט בכל קטגוריית זמן, וזאת תוך שמירה על מדיניות חלוקת דיבידנדים עקבית. ההישג של אלוני חץ מתעצם נוכח העובדה שעסקיה חצו את מדינת ישראל, וכללו גם השקעות במערב אירופה, כולל ההפסד בהשקעה בחברה האיטלקית "פירלי".

מה היה הסוד של נתן חץ, בעל השליטה בחברה? כנראה שילוב של החלטות ניהוליות נכונות, יכולת לממש נכסים בזמן (אנגליה), השקעה במדינות שהיו פחות חשופות למשבר ושמירה על מינוף סביר.

מבין החברות שפועלות בחו"ל, גזית גלוב היא הבאה בתור. החברה הצליחה לייצר תשואה שנתית ממוצעת בשיעור 16% בעשר שנים ובשיעור 13% בשלוש השנים האחרונות. במבט על חמש שנים, ערב המשבר העולמי, החברה ייצרה תשואה בשיעור שנע סביב 1%, תשואות מרשימות, בעיקר נוכח השווקים שבהם פועלת החברה, שהיו ב"חזית המלחמה" בזמן המשבר.

החברה גם בלטה בכך שהמשיכה לחלק דיבידנדים באופן עקבי גם בשנים הקשות. חיים כצמן ודורי סגל הצליחו לנווט את הסירה בים הסוער, בעיקר כתוצאה מכך שלא נגררו להרפתקאות ו"טרנדים", פעלו בהתאם לאסטרטגיה עסקית ברורה, התנהלו פיננסית באופן מושכל וכמובן שמרו על יחסי מינוף סבירים ולא התפתו לנצל את כל מה שהשווקים הציעו.

מאיגרא רמה לאפריקה

המפסידות הגדולות של ההשוואה הן החברות שהחליטו לצאת לחו"ל ולנצל את הקלות היחסית שבה ניתן היה לגייס כספים בארץ, בעיקר כחוב אג"ח, ולהשקיעו כהון עצמי בנכסים בחו"ל, נוסף ללקיחת משכנתאות ספציפיות על הנכסים מבנקים זרים. בשורה התחתונה היה כאן מינוף על מינוף, וההון העצמי האמיתי שהחברות הביאו לשולחן היה נמוך עד אפסי.

האסטרטגיה הנ"ל עבדה מצוין בחמש השנים הראשונות. אם עושים ניתוח על השנים שבין 2002 ל-2007, יש לנו שתי מנצחות, אפריקה ישראל ואלביט הדמיה, שהשיגו תשואה שנתית של 50% בממוצע בשנים אלו. לקטגוריה זו שייכות גם החברות דלק נדל"ן, אלקטרה נדל"ן ואפריקה נכסים, אשר השיגו תשואות פנומנליות עד למשבר.

אולם המשבר פגע בבטן הרכה ובלב לבו של הפקטור עליו נשענה האסטרטגיה העסקית: היכולת לגייס כסף זול, היכולת לממן מחדש הלוואות, והעובדה שהחברות לא נערכו כראוי ליום סגריר ולא הביאו בחשבון שערך הנכסים יכול גם לרדת.

בדלק נדל"ן ובאלקטרה נדל"ן רכשו בעיקר נכסים אשר הניבו תזרימים שוטפים. לכאורה, לא הייתה צריכה להיות להן בעיה, אלמלא הצונאמי הפיננסי ששיתק את שוקי האשראי בעולם. גם נכסים שהמשיכו לתפקד ושיעורי התפוסה בהם המשיכו להיות גבוהים, הכניסו את החברה לבעיות של קובננטים מול הבנקים נוכח ירידת שוויים השמאי של הנכסים.

מצב חמור עוד יותר נוצר בחברות אפריקה ישראל, אפריקה נכסים ואלביט הדמיה, אשר הפנו את הכספים שגייסו להשקעות יזמיות בקרקעות במזרח אירופה, שפרופיל הסיכון שלהן גבוה עוד יותר, ובהן לא ניתן לסמוך על קבלת תזרימי מזומנים במשך תקופה ארוכה. המשבר הקפיא למעשה את הייזום במדינות אלה ויכולת המימוש של נכסים אלו הפכה למשימה כמעט בלתי אפשרית.

שילוב של ירידת ערך הנכסים עם יכולת אפסית לממש את הנכסים, ביחד עם שעון חול שהולך ואוזל בגין האג"ח שגויסו בארץ, הביא את החברות הללו לפי תהום, ומכאן ועד הסדרי החוב הדרך קצרה.

נכון להיום מצבה של אלקטרה נדל"ן טוב בהרבה מזה של דלק נדל"ן וזאת נוכח התנהלות זהירה ומפוקחת יותר, וכן פיזור השקעותיה במדינות חזקות יותר.

אפריקה ישראל כידוע, לא עמדה בנטל המימוני ונאלצה לגשת להסדר חוב, אולם חברת הבת אפריקה נכסים הצליחה בינתיים לעבור את המשבר, אבל שילמה בהיפרדות מנכסים טובים ומשמעותיים שהיו לה, וערך המניות כמובן נשחק דרמטית.

נשארו והרוויחו

חברות הנדל"ן שעיקר פעילותן היה בארץ, נהנו מיציבות, ובשלוש השנים האחרונות אף הציגו צמיחה יפה בעסקים. הסיבות העיקריות לכך הן השמרנות היחסית מצד הבנקים המממנים, אשר לא אפשרו להגיע למינוף גבוה כפי שהיה בחו"ל, ומצב המשק, שלא נפגע כתוצאה מהמשבר.

החברות שהציגו את התוצאות הטובות ביותר, בשקלול התשואות בכל חתכי הזמן, הן גב ים ואשטרום נכסים. גב ים, של נוחי דנקנר, היא חברה סולידית ויציבה אשר חילקה דיבידנדים לאורך השנים. תשואות שנתיות ממוצעות של 8%-19% בכל חתך זמן שנבדק, בהחלט מציבה אותה במקום הראשון מבין חברות הנדל"ן שפועלות בשוק המקומי.

אשטרום נכסים היא חברה קטנה יותר וסחירה פחות מיתר החברות שנבדקו, אך היא הציגה תשואות מצוינות, 13%-21%.

חברת מליסרון, שעד לפני שלוש שנים הייתה חברה קטנה ומשעממת שהחזיקה בעיקר בשני נכסים (הקריון וקניון רננים), הציגה קפיצה בפעילות כאשר בלעה לתוכה את בריטיש ישראל, ורכשה נכסים מניבים מאפריקה ישראל.

בראייה של עשור, החברה הציגה תשואה ממוצעת פנטסטית של 25% לשנה, אולם בשנים האחרונות היא נחלשה והציגה תשואות נמוכות בהרבה, אם כי סבירות.

חברת ביג, שבבעלות האחים נפתלי, הצליחה להציג תשואה שנתית גבוהה מאוד של כ-15% בשלוש השנים האחרונות (החברה הונפקה רק ביוני 2006), אולם בחתך של חמש שנים היא הסתפקה בתשואה ממוצעת צנועה יותר של כ-1% לשנה.

אמות - חברת הבת של אלוני חץ, הציגה יציבות ותשואות נאות תוך חלוקה עקבית של דיבידנדים, וזאת בהתאם לרוח הקבוצה, וחברת נצבא הציגה תשואה שלילית למשקיעים גם בראייה חמש-שנתית וגם בשלוש-שנתית. ניתן לייחס זאת בעיקר לדיסקאונט שמעניק השוק לבעלי השליטה קובי מימון וחיים צוף ולהיעדר מדיניות חלוקת הדיבידנד.

שיאנית העשור

אלרוב נדל"ן היא שיאנית התשואה בטווח של עשור, אולם בטווחי זמן קצרים יותר היא לא הצליחה לשמר תשואות אלו והתנודתיות בה הייתה גבוהה. רמת המינוף הסבירה ופיזור ההשקעות עזרו לאקירוב לצלוח את המשבר ללא הסדרי חוב.

בנוגע לחברות של קבוצת פישמן (בעל השליטה ב"גלובס"), כלכלית ירושלים ומבני תעשייה, רק בראייה של עשור ניתן לומר שהתשואות סבירות. זאת, בעיקר בגלל רמות המינוף שפישמן נוהג לקחת.

שיכון ובינוי של שרי אריסון היא חברה שונה מכל האחרות, שכן עיקר השווי שלה נובע מהפעילות במדינות אפריקה ומפעילות המגורים והזכיינות בישראל. באפריקה רב הנסתר על הגלוי אבל העסק עובד, ובארץ המצב היה טוב, ולפיכך התשואות היו סבירות אם כי לא גבוהות במיוחד.

חטא המינוף

לסיכום, הנה כמה מסקנות:

1. הזהירות משתלמת - המינוף הגבוה, שאמור להשיא את ערך בעלי המניות, היה הגורם המכריע לתשואות השליליות של המניות. דווקא חברות ששמרו על רמות מינוף סבירות ואף נמוכות, היו אלו שהצליחו להשיג את התשואות הממוצעות הגבוהות ביותר.

2. מיקוד עסקי - החברות שהיו ממוקדות בליבת עסקיהן הצליחו לעבור את המשבר טוב יותר מחברות שנגררו להרפתקאות ולטרנדים.

3. ניתוח העבר אינו מספיק כדי לנבא את העתיד. העובדה שאפריקה ישראל ואלביט הדמיה היו המנצחות הגדולות של המחצית הראשונה של העשור, והמפסידות הגדולות של המחצית השנייה של העשור, היא אולי ההוכחה הטובה ביותר לכך.

בסה"כ, חברות הנדל"ן הניבו תשואות יפות בטווח של עשר שנים. את עיקר הנזק לתשואות בחמש השנים האחרונות תרמו כמה חברות שפעלו בחו"ל, כתוצאה מהמשבר העולמי, שהעביר את ממוצע התשואות לטריטוריה שלילית.

השוואה בין תשואות

*** הכותב רואה חשבון ואנליסט הנדל"ן של לידר שוקי הון.

עוד כתבות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים