השותפויות בקידוח "שרה" דיווחו הבוקר (א') כי ביום ה' האחרון החל הקידוח למטרת גז בתקציב של כ-70 מיליון דולר. הקידוח צפוי להגיע לעומק של 4,300 מטר ולהימשך 50 ימים. על פי הערכות, המטרה אליה מכוונים השותפים בקידוח הנוכחי מכילה 0.8 TCF (טריליון רגל מעוקב) באומדן הטוב ביותר, מתוך מבנה כולל אפשרי של עד 1.5 TCF.
להערכת גיאולוגים, המבנה ב"שרה" הוא המשכו של המאגר שהתגלה ב"דלית". המשמעות היא סיכוי גבוה יחסית לגילוי, מצד אחד, אך כמות נמוכה יחסית של גז, מצד שני. הערכות גיאולוגים מדברות על 0.5 TCF גז טבעי בלבד ככמות הסבירה ביותר שמכיל המבנה ב"שרה". "דלית" שהתגלתה במרץ 2009, זמן קצר אחרי "תמר" מכילה כ-0.27 TCF, על-פי דוח המשאבים של NSAI מ-2011.
גורם בכיר בשוק, המעורה בתחום האנליזה, מציין בשיחה עם "גלובס" כי "קשה לראות את הכדאיות הכלכלית בקידוח 'שרה', בלי קשר לכישלון החרוץ ב'מירה'. לטעמי, מדובר בבזבוז זמן וכסף".
אנליסט האנרגיה של IBI גיל בשן מציין בשיחה עם "גלובס" כי "שותפות ברישיון חיפושי גז ונפט חייבות להמשיך בתוכנית העבודה אם ברצונן לשמור את הזכויות ברישיון. על פניו, נראה שהכדאיות הכלכלית בפיתוח מלא של מאגר בהיקף של עד 1.4 TCF מוטלת בספק, אך במקרים של בניית תשתית על ידי המדינה או חיבור לצינורות ההולכה של מאגרים גדולים אחרים כגון 'תמר' או 'לוויתן' - גם מאגרים קטנים עשויים להיות כלכליים".
אלה פריד, אנליסטית בכירה לאומי שוקי הון, אומרת כי "ההגיון של קידוח 'שרה' נעוץ בעובדה כי השותפות רוצות לבדוק את המערכת הכוללת של 'מירה' ו'שרה', ורואים את זה בהודעת הנטישה של 'מירה', שהשותפות ציינו כי תוצאות הלוגים בצירוף חולות באיכות גבוהה שנמצאו בקידוח עשויים להעיד לכאורה כי קיימת בשטח רישיון מערכת הידרוקרבונים פעילה".
פריד מוסיפה כי "ברור שפרמיית הסיכון עלתה בצל התוצאות ב'מירה', אבל זו באמת ההזדמנות האחרונה לבדוק את המבנה הכולל בשטח 2 הרישיונות".