בתום דיון סוער אישרה היום (א') ועדת הכספים את הצעת חוק "הרווחים הכלואים" לקריאה שנייה ושלישית. החוק יאפשר לחברות לעשות שימוש בכספי רווחים שצברו ושעד היום היו מנועות מלהוציאו להשקעות בחו"ל, זאת בתמורה לתשלום שיעורי מס מופחתים והתחייבות להשקעת עד 50% מהרווחים בארץ.
להערכת גורמים באוצר וברשות המסים, נצברו בידי חברות הנהנות מההטבות בחוק, כ-120 מיליארד שקל המכונים "הרווחים הכלואים". בעקבות אישור התוספת המשוערת מקווים לתוספת של כ-3 מיליארד שקל להכנסות המדינה.
החובה על החברות להשקיע 50% מכספי רווחיהן בארץ נולדה בעקבות פשרה בין האוצר לחברות, לאחר שבדיונים קודמים דרשו חברי ועדת הכספים שהמדינה תגדיל את הכנסותיה ממיסוי רווחי החברות מעבר ל-3 מיליארד שקל.
הצעת החוק מעניקה הטבות מס בשיעורים של 40%-70% לחברות שירצו לשלם מס בגין רווחיהן. שיעורי המס נעים בין 6% ל-17.5%, לעומת 10%-25% בנוסח הקיים של החוק לעידוד השקעות הון.
מעבר להטבות, החברות צריכות להשקיע 50% מהרווחים בארץ ב-3 אופנים: בנכסים יצרניים המשמשים לייצור של המפעל, במחקר ופיתוח או בשכר עבודה של עובדים חדשים שיועסקו באותו מפעל. בעבור השקעה זו ייהנו החברות מהטבה של 60% בתשלום המס.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, אמר במהלך הדיון כי "במשך הרבה מאוד שנים לא נגעו בכסף הזה, והדבר נכון לכל הממשלות מכל צדי המפה הפוליטית. מדובר ב-120 מיליארד שקל, שמהם המדינה לא ראתה ולו שקל אחד".
לדברי מנהל רשות המסים, דורון ארבלי, "מדובר במהלך חשוב ונכון שהוביל השר, על מנת שסוף-סוף משרד האוצר ורשות המסים יפגשו את הכסף שמעל שני עשורים לא ראינו, כתוצאה מאותה בעייתיות שהייתה בחוק השקעות הון הישן".
"חלק מהכספים יצאו"
ההצבעה לטובת הוראת השעה המעניקה את הטבות המס נערכה בתום דיון סוער בוועדת הכספים, אשר במהלכו הפתיע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, ומתח ביקורת על עמדת רשות המסים בנוגע לרווחים הכלואים. לדבריו, אי-גביית הכספים מהחברות נובעת ממחדל ומפרשנות לא נכונה של החוק על-ידי רשות המסים.
"חלק מכספי הרווחים של החברות כבר יצא החוצה לחו"ל, וכפי הנראה, רשות המסים איננה יודעת כמה כסף כבר יצא החוצה וכמה נשאר. הפרשנות של רשות המסים לחוק העידוד לאורך השנים הייתה שגויה. רשות המסים לא הוציאה שומות לחברות, אף שבפועל כן הוצאו כספים, ומומשו הרווחים על-ידי רכישת חברות-בנות בארץ ובחו"ל".
ליכט הודיע כי בימים הקרובים יוציא היועץ המשפטי לממשלה חוות-דעת מנומקת אשר תבהיר מהי הפרשנות הראויה על-פי היועמ"ש לחוק העידוד, ובין היתר תקבע כי השקעות של חברות-בנות של חברות הנהנות מחוק העידוד ייחשבו להוצאת כספים מהחברה ולחלוקת דיבידנד, ועל כן יחויבו במס.
להערכת מומחי מיסוי במשק, חוות-הדעת תוביל לגל של שומות לחברות רבות במשק. ההחלטה נוגעת לכל חברות ההיי-טק הגדולות במשק הישראלי והרבה חברות תעשייתיות גדולות, בהן כיל, קומברס, אודיוקודס וטאואר, הנהנות מתחולת חוק העידוד בהיקף זה או אחר. השווי המצטבר של הטבות המס לחברות הישראליות, בעקבות החוק, מגיע למיליארדי דולרים.
ואולם, גורמים ברשות המסים הבהירו כי גישת הרשות בשנים האחרונות תואמת את חוות-הדעת של ליכט, וכי המקרים שבהם הוצאו שומות מס לחברת טבע וצ'ק פוינט הם דוגמאות לכך.
לפני כשנתיים,הפנתה רשות המסים לחברת צ'ק פוינט דרישה לתשלום מס בסכום-עתק של 1.4 מיליארד שקל, על רקע מיסוי הכנסותיה של חברה-בת שלה בסינגפור בשנים 2002-2005; גם ענקית התרופות טבע מנהלת משא-ומתן עם הרשות על דרישה לתשלום בסך 2.7 מיליארד שקל. הרקע לדרישה היא עסקת הענק לרכישת חברת אייווקס (IVAX) על-ידי טבע בשנת 2005.
בתגובה לדברים שאמר ליכט, אמר מנהל רשות המסים, דורון ארבלי, ל"גלובס": "ליכט ביקר את הפרשנות של רשות המסים לחוק, אבל חוק זה לא מדע מדויק, וניתן לפרש אותו לכיוונים שונים. היועצים המשפטיים של הרשות פירשו אותו באופן מסוים, תקפו במקומות שמצאו לנכון על-פי פרשנותם ותפיסת עולמם, אבל לאור חוות-הדעת של ליכט ברור לכולם איך צריך לנהוג מעתה.
"נבחן כל חברה וכל השקעה לגופו של עניין. לא כל חברה תיכנס למסגרת חוות-הדעת של אבי ליכט שתוצג בימים הקרובים. ליכט התייחס לחברות שביצעו השקעות בחברות-בנות שלהן בחו"ל, אבל יש עוד הרבה תרחישים שחוות-הדעת לא נגעה בהם, למשל כאלה שבמסגרתם הרווחים של החברות נשארו פה בארץ בתוך החברות עצמן".
עוד הוסיף ארבלי כי "בעבר, כאשר היו מקרים חד-משמעיים של הוצאת הכסף לחברות-בנות בחו"ל, טיפלנו בהם והוצאנו להן שומות. אני לא יודע אם יהיה גל של שומות או לא, אבל אנחנו נטפל בכל חברה שלא תיכנס להוראת השעה לגבי הרווחים הכלואים, על-פי חוות-הדעת שיוציא אבי ליכט. לחברות הללו תהיה אפשרות להיכנס לגדרי הוראת השעה ולשלם מס מופחת על-פי ההטבות שמוענקות לפיה".
חרף הביקורת על פרשנות החוק ברשות המסים, הביע ליכט תמיכה בתיקון החוק והענקת ההטבות החדשות. לדבריו, "הצעת החוק שמקדם האוצר בנוגע לרווחים הכלואים היא מידתית וראויה ונועדה להכניס לקופת המדינה כספים שאחרת לא היינו מגיעים אליהם".
"ההצעה לא מספיק טובה"
בהמשך הדיון תקפה ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) את דורון כהן, מנכ"ל האוצר, ואמרה "חבל שהתברברתם ככה מול התמ"ת ולא קיבלתם מלכתחילה את הצעת שר התמ"ת ומשרד התמ"ת, שדיברו כמוני על מסלול של התניה של מתן הטבה בהשקעה בארץ. זהו הדבר ההגיוני ביותר בעולם, ומי שהעלה על דעתו לתת את הפטור לחברות שמוציאות את כל הרווחים לחו"ל, נהג איוולת שאין כדוגמתה, איוולת שנזקפת לגנותו של שר האוצר. אני גם שמחה על הפרשנות של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, שלפיה כספים רבים שהחברות האלה כבר הוציאו ולא מוסו - הן דיבידנד לכל דבר שהיה צריך למסותו".
לדבריה, ההצעה שעברה היום "טובה מקודמתה, אבל לא מספיק טובה. היא נותנת פטור בדיעבד על כסף שגופים חייבים למדינה והיא לא שוויונית. מה אני מבקשת? מהפכה? אני מבקשת לקיים את החוק ככתבו וכלשונו. האם זו בקשה מופרזת? האם זו בקשה מופרזת כשמדובר בבעל עסק קטן, בשכיר או בעצמאי? נכון שאתם מאיימים שמי שלא ישתמש בהטבה החדשה עליו תטילו שומה, אבל גם מי שישתמש בהטבה החדשה חייב לדעת שתחול עליו שומה על כל חובותיו למס הכנסה כאחד האדם. אין כאן סוגים שונים של בני אדם ואזרחים שחלים עליהם חובות שונים. לכן אי-אפשר להסכים עם התיקון הזה. הוא לא שוויוני, הוא מחולל כאן משהו שהוא בלתי סביר והוא גם פותח לכם פתח לתביעות משפטיות של נישומים אחרים".
יחימוביץ' הוסיפה כי העובדה שהערכת הגבייה של המס נשארה על 3 מיליארד שקל מעידה על חוסר הרצינות של האוצר. "זה נשמע כל-כך ילדותי ולא רציני לתת את אותו סכום כשאתם משנים את החוק באופן כל-כך מוחלט. תנו לנו את הכבוד שאנחנו לא מטומטמים ואנחנו לא מבינים שצריך כאן איזו הערכת גבייה חדשה. זה מראה שאין לכם מושג על מה אתם מדברים בכלל".
דורון כהן השיב לדברים ואמר: "את פוגעת במקצועיות של עובדי האוצר. תשאלי למה ההערכה לא משתנה ואם את רוצה לברר - תבררי. אבל לפגוע בעובדים זה לא ראוי".
ח"כ זהבה גלאון (מרצ), שהתנגדה להצעת החוק, אמרה בהמשך הדיון כי "לא ייתכן שמשרד המשפטים ורשות המסים יהיו דחליל של שר האוצר, ויגנו על המדיניות ההזויה שלו, שמשנה את כללי המשחק למספר מצומצם של חברות קטנות, ונותנת להן הנחה רטרואקטיבית של 27 מיליארד שקל".
לדבריה, "הפטור על הרווחים הכלואים הוא הלבנת הון על-ידי השלטון. ההצעה החדשה של שטייניץ לא הופכת את החוק המושחת לנקי".