מאסר על-תנאי למשך שנה אחת וקנס של 75 אלף שקל בלבד, בלא מאסר שירוצה עבודות שירות - זה העונש שנגזר היום (ב') על ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בעקבות הרשעתו בעבירת הפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות, בתום משפט שארך כ-3 שנים.
בית המשפט לא קיבל את עמדת הפרקליטות, שדרשה עונש של 6 חודשי עבודות שירות.
ראש לשכתו של אולמרט לשעבר, שולה זקן, קיבלה גם היא עונש קל יחסית: מאסר על-תנאי ל-9 חודשים וקנס של 40 אלף שקל.
"זקוף-קומה"
לאחר צאתו מבית המשפט אמר אולמרט כי "לפני 3 שבועות, כשעמדתי לפני שופטי בית המשפט, אמרתי שאני מקווה לצאת זקוף-קומה מבית המשפט. אני יוצא היום זקוף-קומה. אמרתי כבר בפעם הקודמת שבכל מה שקשור לכשלים שבהם הורשעתי, אני מקבל ומכבד את הכרעת בית המשפט ואפיק את הלקחים הדרושים".
הימנעותם של השופטים מלגזור על אולמרט עונש מאסר לריצוי בפועל, ולו בדרך של עבודות שירות, אינו סולל בהכרח את דרכו בחזרה לצמרת הפוליטית. חוק יסוד: הכנסת מאפשר לו אמנם להיכלל ברשימה המתמודדת לכנסת, ואולם על-פי חוק יסוד: הממשלה, נוכח העובדה שנגזר עליו מאסר על-תנאי, אם יבקש להתמנות כשר בממשלה, יתקיים דיון בשאלת הקלון בפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.
"נסיבות מיוחדות"
שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, מוסיה ארד, יעקב צבן ומשה סובל, הדגישו כי החלטתם מתבססת על נסיבותיה הייחודיות של הפרשה, שבמסגרתה התפטר אולמרט מראשות הממשלה, בשל החקירה שהתנהלה נגדו ועדותו המוקדמת של מוריס טלנסקי בבית המשפט, ובשל הפרסומים התקשורתיים הרבים שליוו את הפרשה.
"איננו מוציאים מכלל אפשרות שאלמלא נסיבותיו המיוחדות של התיק שלפנינו, הייתה הצדקה לגזור עבודות שירות", כתבו השופטים, "אלא שהמקרה הנוכחי מיוחד עד מאוד. הנאשם כיהן כראש הממשלה והודיע על התפטרותו למעלה משנה לפני הגשת כתב אישום. לעניין זה נודעת משמעות לעניין מידת העונש. לא כל שכן שעה שמדובר באיבוד משרה כראשות הממשלה.
"הפסקת כהונתו של הנאשם כראש ממשלה, בעיצומה של הקדנציה, ראויה להתחשבות מסוימת. חשובה ממנה העובדה שהנאשם החליט להתפטר זמן רב לפני שהוגש נגדו כתב אישום, ולא בעקבות פרשת מרכז ההשקעות, שבה הורשע".
לדברי השופטים, "ההתפטרות של אולמרט הייתה קשורה באופן ישיר לעדות המוקדמת של טלנסקי, וגם מקומה של פרשת ראשונטורס לא נפקד מהחלטתו להתפטר. לא זו בלבד שבסופו של יום הנאשם זוכה מפרשות אלה, אלא שהפרקליטות הכירה בבעייתיות בעדותו של טלנסקי.
"אין צורך להכביר מילים על כך שכהונת ראשות הממשלה מהווה את פסגת מאווייו של פוליטיקאי בישראל. הנאשם הגיע לכהונה זו, וכל זאת נקטע בשל חקירה ועדות מוקדמת, בשתי פרשות שהסתיימו בסופו של יום בזיכוי".
ניגוד עניינים חמור
אולמרט הורשע בעבירה של הפרת אמונים על פעולותיו בין השנים 2003-2005, על כך שנמצא בניגוד עניינים חמור ומובהק בהחלטות שקיבל בתפקידו כשר התמ"ת בנוגע ללקוחותיו של עו"ד אורי מסר.
השופטת ארד הדגישה בגזר הדין את מידת הקירבה ששררה בין אולמרט למסר לאורך השנים, שנות השותפות העסקית, החברות והפעולה המשותפת ביחס לקבלת הכספים מטלנסקי וביחס לפעולת העמותה שפעלה לבחירת אולמרט לעיריית ירושלים.
"נוצר קשר כלכלי-אישי בין אולמרט לבין מסר", קבעה ארד בשלב הנימוקים לחומרה, "שילוב כזה של זיקות היוצרות את הקרבה הוא נדיר. לא זו בלבד שבין השניים שררה חברות מבוססת ועמוקה, ולה נוספו זיקות נוספות שהצטרפותן יחד מסתכמת במסה קריטית, היוצרת ניגוד עניינים חמור ומורכב ביותר, היוצר אפשרות ממשית להשפעה פסולה. אסור היה לאולמרט לקבל החלטות בכל עניין שבו היה מעורב מסר".
השופטים ציינו כי אולמרט הפר את האיסור על ניגוד עניינים ב-4 פרשות, במסגרת פעולתו כשר האחראי על מרכז ההשקעות - פרשות שמן, מפעל סיליקט-דימונה, נבטים ובזק. "פעולותיו של הנאשם... הביאו לפגיעה מהותית בכל הערכים המוגנים על-ידי עבירת הפרת האמונים".
לדברי ארד, העובדה שההחלטות שקיבל אולמרט לא היטיבו עם עו"ד מסר באופן אישי, אלא עם לקוחותיו, היא נסיבה מקילה, אך בעלת משקל מופחת לעומת הנסיבות המחמירות.
"עבירת הפרת האמונים עוסקת בסדרי השלטון והמשפט, מטרתה להגן על השירות הציבורי ועל חוסנו הציבורי והמוסרי. זו אחת העבירות המרכזיות, המיועדות להגן על הרשויות הציבוריות מפני פגיעות רעות", נכתב בגזר הדין.
השופטים אף פזלו לעבר הצהרתו של אולמרט, שנשמעה מיד לאחר הכרעת הדין, שלפיה הורשע כביכול בעבירה טכנית בלבד, וכתבו: "יש להתייחס לעבירה זו במלוא החומרה המתחייבת ולהיזהר מסיווגה כעבירה טכנית".
"זקן שילמה מחיר כבד"
על זקן, שהורשעה בפרשת ראשונטורס במירמה והפרת אמונים וקבלת דבר במירמה, נגזרו 9 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 40 אלף שקל.
"אין להקל ראש במעשיה של זקן, עובדת ציבור בכירה", כתבו השופטים, "מדובר במעשים חמורים המחייבים הרשעה וענישה. ואולם בצד החומרה, קיימים שיקולים ממשיים ויוצאי דופן להקלה. לא הוכח, ולא נטען, כי הנאשמת הפיקה או ביקשה להפיק טובת הנאה כלשהי עבור עצמה, לא הוכח כי היא פעלה בשיטת מירמה מכוונת, ובנוסף היא שילמה מחיר מקצועי ואישי כבד".
הפרקליטות: "הפרשה לא הסתיימה"
קשה היה שלא לראות את ההפתעה שאחזה בנציגי הפרקליטות עם הקראת גזר דינו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שהסתכם במאסר על-תנאי וקנס. בצאתו מהאולם, נראה המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד אלי אברבאנל, ששימש ראש צוות התביעה בתיק, כמי שעדיין מעכל את הדברים.
עו"ד אברבאנל הודיע כי כעת על הפרקליטות לדון ולקבל החלטה אם לערער לעליון על הכרעת הדין וגזר הדין בתיק. לפי ההערכות, יוגש ערעור על זיכויו של אולמרט בפרשת טלנסקי, ואפשר שגם על הזיכוי בפרשת ראשונטורס.
"חשוב לומר - הפרשה הזו לא הסתיימה, לגמרי לא. עתה מוטל על הפרקליטות להכריע בעניין הגשת הערעור. זה חודשיים וחצי שהפרקליטות לומדת את הכרעת הדין. צוות של פרקליטים עוסק בעניין הזה באופן אינטנסיבי, וקרוב להחלטה", הבהיר עו"ד אברבנאל.
עוד הוסיף: "איננו חולקים על שיקולי בית המשפט, השאלה היא מה נקודת האיזון בין מכלול שיקולים אלה. אנו חשבנו כי עיקרון השוויון בפני החוק אינו מאפשר להטיל על אולמרט עונש פחות מעבודות שירות. סברנו כי בגין רצף כזה של מעשים שנעשו בניגוד עניינים חריף, תוך מתן הטבות במיליוני שקלים לחברות שיוצגו בידי מקורבו של הנאשם, ראוי להטיל עונש חמור".
יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', מסרה כי ההודעה של אולמרט על כך שהוא "יוצא זקוף-קומה" מצביעה על יהירות ועיוורון. לדבריה, "ניקיון-כפיים הוא לא תכונה שולית, אלא הכרח בסיסי שאי-אפשר בלעדיו למכהן בכהונה ציבורית. אהוד אולמרט מושחת ועבריין מורשע. בפעם הראשונה בתולדות המדינה מורשע ראש ממשלה ונדון למאסר על-תנאי של שנה.
"דברי השופטים חמורים במיוחד. הם מדברים על שחיתות, על חוצפה, על חומרת המעשים, על הצורך להיזהר מלסווג את העברות כטכניות, ועל כך שהיה אפשר להטיל עליו מאסר בפועל. ההרשעה, התכסיסנות, היעדר הבושה, היהירות ואמירת ה'ראש המורם' הן עדות נוספת לכך שאסור היה לאולמרט להיות ראש ממשלה מלכתחילה".
הסנגורים: "כל ערעור ייחשב לרדיפה"
מנגד, סנגוריו של אולמרט כבר התחילו לחגוג את הניצחון על הפרקליטות. עו"ד אלי זוהר, הפרקליט הבכיר בצוות ההגנה, אמר: "תם ונשלם. זהו סופה של פרשה ארוכה עגומה וקשה".
באשר לאפשרות שיוגש ערעור בתיק, אמר: "מבחינת תפיסת עולמי המקצועית, אכן תם ונשלם. אם אני רוצה להיתלות על אילנות גבוהים, אני מפנה לפסק דין של העליון שניתן בשבוע שעבר, לפיו אין, אי-אפשר ולא ניתן לערער על פסק דין של זיכוי, שניתן פה-אחד על-ידי 3 שופטים".
על כך הוסיף עו"ד נבות תל-צור, מסנגוריו של אולמרט, כי "כל ערעור של הפרקליטות ייחשב כרדיפה".
יועץ התקשורת של אולמרט, אמיר דן, הוסיף: "בית המשפט קבע מפורשות כי ראש ממשלה בישראל הורד מתפקידו לחינם בשל שתי פרשיות מהן זוכה. זהו מסר חד וברור לפרקליטות, וראוי שהפרקליטות תרכין ראש בפני בית המשפט ותפנים מסר זה".
רקע: מהתפטרות ועד זיכוי מהדהד
כתב האישום נגד ראש ממשלת ישראל לשעבר, אהוד אולמרט, הוגש באוגוסט 2009 למחוזי בירושלים, ונדון בפני הרכב של 3 שופטים בראשות הנשיאה, מוסיה ארד. הוא הוגש לאחר חקירת משטרה ובחינה בפרקליטות שארכו כשנה וחצי, מאז התפוצצו באפריל 2008 פרשות מעטפות הכסף מאיש העסקים היהודי-אמריקני מוריס טלנסקי והמימון הכפול לטיסותיו של אולמרט באמצעות סוכנות ראשונטורס.
עוד לפני הגשת כתב האישום החליטה הפרקליטות, באופן שנוי במחלוקת, להביא את טלנסקי לעדות מוקדמת בבית המשפט, מחשש שמא לא יסכים לשוב לארץ לאחר חזרתו לארה"ב.
הסערה הציבורית שעוררה עדותו של טלנסקי הובילה למהלך פוליטי, שאילץ את אולמרט להתפטר מראשות הממשלה ולהקדים את הבחירות. בסופו של דבר החל משפטו לאחר שעזב את לשכת ראש הממשלה.
משפטו של אולמרט היה רצוף מהמורות: הוא חווה, בין היתר, חילופים בעמדת הסנגור, לאחר שעו"ד יהודה וינשטיין, שייצג אותו בפרשת ראשונטורס בתחילת הדרך, מונה בהמשך ליועץ המשפטי לממשלה, והוחלף על-ידי עו"ד נוית נגב; שביתת אנשי הפרקליטות, שגרמה לדחייה במשפט; ובנוסף נאלצו השופטים להשהות את המשך שמיעת העדויות ולהחליף את סדר הפרשת הנדונות, נוכח ההתפתחויות בחקירת פרשת הולילנד, שגם בה נאשם אולמרט.
עם הגשת כתב האישום נגד אולמרט התברר כי התביעה הכללית, בראשות היועמ"ש דאז מני מזוז, החליטה להימנע מהאשמתו בשוחד. תחת זאת כיכבו עבירות של מירמה והפרת אמונים, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד והעלמת הכנסות במירמה.
ביולי השנה החליטו השופטים פה-אחד לזכות את אולמרט מרוב האישומים נגדו, ולהרשיעו רק בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות. זיכויו בפרשת ראשונטורס - שבה הורשעה מזכירתו לשעבר, שולה זקן, בקבלת דבר במירמה - היה מחמת הספק; זיכויו בפרשת טלנסקי נבע מכך שבית המשפט דחה את הטענה כי הפרת כללי אשר, החלים על שרים, למניעת ניגוד עניינים, מהווים עבירה פלילית של הפרת אמונים.