הפתעה ראשונה: מאגר הגז הישראלי "לוויתן" הוא כידוע תגלית הגז הגדולה ביותר במים עמוקים בעשור האחרון. אז זהו שאולי כבר לא. בראש השנה, בזמן שבישראל היו עסוקים בטבילת תפוח בדבש, איבד לוויתן את התואר הנחשק לטובת מאגר חדש, שהתגלה מעברו השני של העולם. מדובר במאגר גז ימי, הנמצא במרחק אווירי של כ-100 קילומטרים מזרחית לאיי פוקלנד, בשטח רישיון המכונה לוליגו (Loligo) . כמויות הנפט והגז ובמאגר עדיין לא פורסמו אך לפי הערכות מוקדמות, מלפני הקידוח, הוא עשוי להכיל כ-25 TCF (טריליון רגל מעוקבת) של גז טבעי לעומת 17-20 TCF "בלבד" בלוויתן הישראלי.
גילויו של מאגר גז חדש בסדר גודל כזה במימי ישראל היה מחולל מן הסתם היסטריה קטנה בבורסה שברחוב אחד העם. קחו לדוגמה את שותפות רציו , המחזיקה 15% מ"לוויתן" - השותפות הקטנה, שכמעט ואינה מחזיקה בנכסים מלבד רישיונות לוויתן (ראו טבלה) נסחרת היום בבורסה לפי שווי שוק של כ-2 מיליארד שקל. השווי הזה מבטא את ציפיות המשקיעים למכירת הגז לשוק המקומי ולייצוא גז למדינות המזרח הרחוק ואירופה. מה יהיה שווייה של חברה המחזיקה ב-75% ממאגר הגדול מלוויתן ב-50%? אפשר רק לנחש.
נתמזל המזל וחברת פוקלנד אויל אנד גז (FOGL) מחזיקה בדיוק בזכויות האלה במאגר העל הטרי בלוליגו. ואם לא די בכך, מחזיקה החברה האלמונית זכויות בקבוצת רישיונות צפוניים (40%) ודרומיים (52.5%) במימי פוקלנד שעדיין לא נחקרו. הקידוח הבא שייערך ברישיונות הצפוניים אמור לגלות מטרת נפט שעשויה להכיל 1 מיליארד חביות. וכאן מגיעה ההפתעה השנייה: חברת פוקלנד אויל אנד גז נסחרת בבורסה של לונדון לפי שווי של 220 מיליון ליש"ט, שהם כ-350 מיליון דולר (או 1.4 מיליארד שקל) בלבד. השווי הזה כולל גם יתרת מזומנים נאה: על-פי הדוח הכספי של החברה למחצית 2012, היא מעריכה כי בתום קמפיין הקידוחים הנוכחי תישאר בידיה יתרת מזומנים "שלא תפחת מ-200 מיליון דולר".
מעניין לציין כי מניית החברה דווקא צללה מאז הידיעה הראשונה על התגלית. הסיבה: המשקיעים ציפו לגילוי מאגר נפט של 4.7 מיליארד חביות והתאכזבו לשמוע על הגז שהתגלה במקום הזהב השחור.
וכאן מגיעה ההפתעה השלישית: מתברר כי הפוטנציאל המבטיח של הרישיונות בפוקלנד כבר זוהה על-ידי חברות חיפושי גז זריזות. ב-6 באוגוסט דיווחה החברה כי הסכימה למכור 35% מזכויותיה ברישיונות הדרומיים למי אם לא - נובל אנרג'י, השותפה האמריקנית בכל מאגרי הגז הישראליים. שותפה נוספת ומוכרת בישראל שמיהרה להיכנס לכל הרישיונות של פוקלנד אויל אנד גז היא אדיסון האיטלקית, שמחזיקה בנתחים של 12.5%-25% מהרישיונות. אדיסון מתעניינת במקביל גם בכניסה לשוק הישראלי והיא שותפתה של קבוצת דלק בהתמודדות על רישיונות בקפריסין.
איי פוקלנד זכורים היטב בגלל המלחמה הקשה על השליטה בהם בין בריטניה לארגנטינה שהתחוללה ב-1982. חוסר הוודאות עדיין מרחף מעל האיים ומשפיע מן הסתם על תמחור הסיכונים בענף תגליות הגז. גורמי סיכון נוספים הם הריחוק היחסי משוקי יעד לגז טבעי והאוקיינוס הסוער שמקשה מאוד על פעולתם של מתקני הפקה והנזלה צפים. אבל עדיין, אחרי כל אלה נראה מאגר הגז הישראלי "לוויתן" יקר בהרבה מעמיתו המרוחק באיי פוקלנד. אלא שגם זה יחסי. לפני כחודשיים דיווחנו כאן על זכויות שמחזיקה חברת Cove במאגרי גז מול חופי מוזמביק, שנמכרו במחיר גבוה פי כמה מהשווי שמעניק השוק למאגר "לוויתן" הישראלי. תמחור מאגרי גז מתברר הוא בעיקר עניין של גיאוגרפיה.
