גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הציפורים של שטייניץ

אם היינו אזרחים מודעים וחזקים, היינו מכריזים על מרי אזרחי וסרבנות מסים

א. בשבוע שעבר כתבתי כאן על מדיניות המיסוי של ישראל, על המלחמה לכאורה בהון השחור, ועל הדרך המקסימה שבה רשות המסים (כזרועה של הממשלה) והעומד בראשה, דורון ארבלי, מבכרים רדיפה אחר מעלימי המס הקטנים - הירקן, המורה הפרטית, השרברב והצלמת - על פני התמודדות מול המעלימים הגדולים - מתכנני המס האגרסיביים, תאגידי הענק וארגוני הפשיעה. זאת אף על-פי ש-80% מההון השחור נמצאים בתכנוני מס אגרסיביים, ורק 20% נמצאים בעסקים הקטנים.

קיבלתי לא מעט תגובות, רובן חמות - אנשים מאוד אוהבים לדבר על המסים שלהם. מהצד השני, ארבלי וכמה מידידיו לא ממש השתגעו על הדברים - "אתה עושה עוול לרשות המסים", אמרו לי, ואפילו הזמינו אותי לשבת לקפה ולקבל הסברים.

אבל עדיין לא יבש הדיו, והמציאות הוכיחה שהיה משהו בדבריי: בתחילת השבוע אושר לקריאה שנייה ושלישית "חוק הרווחים הכלואים".

ב. השיח הכלכלי ידוע במטבעות הלשון המכובסות שלו; התייעלות, גמישות ניהולית, מיקור חוץ או עדכון תעריפים - מאחורי כל אחד מהביטויים הנ"ל ורבים אחרים, מסתתר לו מוקש תעסוקתי או צרכני. אבל נדמה שאף פעם לא היה לנו ביטוי כלכלי יפה יותר מאשר "הרווחים הכלואים".

לא יודע מה איתכם, אבל כשאני שומע "רווחים כלואים", בעיני רוחי אני רואה מין ציפור עדינה ורבת-יופי שכנפיה שבורות ורגליה קשורות, והיא מוטלת חסרת אונים בכלוב צר, מביטה בעיניים כלות אל השמיים התכולים, רוצה לעוף אל גוזליה אבל אינה יכולה.

ביטוי מקסים, תמים, "רווחים כלואים" - שימו לב למשקל, לחריזה, לפער במשמעות בין המילים רווח וכלא - אין פלא, אם כך, ששר האוצר שלנו, פילוסוף רגיש ואיש ספר, העיד על עצמו בתחילת החודש שמשהו בתוכו נע ברגע ששמע לראשונה על אותם רווחים כלואים, והוא החליט לעשות מעשה ולשחררם.

הוא אפילו הפך לאורניתולוג של ממש בדיון על החוק בוועדת הכספים: "זה לא תמיד נכון שמוטב ציפור אחת ביד משתיים או מעשר ציפורים על העץ. אבל אם הציפורים על העץ, הן כאלה שאין לך שום סיכוי לתפוס אותן, שאתה לא יכול להגיע אליהן במצב החוקי הנוכחי, שזה לא ציפורים על העץ אלא ציפורים שיש להן חופש תעופה מוחלט, שאתה לא יכול לפגוע בו על-פי המצב החוקי - את החוק הזה אפשר לשנות".

אמר ועשה. שהרי זהו שר האוצר שלנו - איש רוח ומעש. בתחילת השבוע אושר לקריאה שנייה ושלישית חוק הרווחים הכלואים, ועם תחילת מושב החורף יעבור כנראה החוק, ודרור ייקרא לכל אותם רווחים כלואים, שעומדים על משהו כמו 125 מיליארד שקל.

אז הרווחים הכלואים ישתחררו אל שמי התכלת, ובתמורה תוותר המדינה על מרבית המסים שמגיעים לה ותגבה 3 מיליארד שקל. שימו לב לסכום: 3 מיליארד שקל מתוך 125 מיליארד - 3 מיליארד! - זה פחות מ-2.5%, זה עשירית ממס החברות הנמוך גם כך. זה פסיכי. המדינה אמורה הייתה לקבל מעל ל-30 מיליארד שקל, שיעור המס המלא, אבל בחרה לוותר לחברות הענק, להמשיך להיטיב עמן, להתרפס בפניהן ולהסתפק ב-3 מיליארד.

ומה איתנו, אתם שואלים? מה עם האחיות ועם האחים השכירות והשכירים והעצמאים - למה לנו לא הורידו את המס מ-30% ל-3%? אולי כי הרווחים שלנו אינם כלואים, וכששר האוצר חושב עלינו, הוא אינו רואה בעיני רוחו ציפור רבת יופי, אלא דווקא פרה חולבת. אנחנו עבודה קלה, אנחנו כסף על הרצפה - רק להתכופף ולהרים.

טבע, אמדוקס, מוטורולה, צ'ק פוינט - להן יש עורכי דין כרישים ורואי חשבון תותחים. מי יתעסק איתן? בעיתונים דווח שהן כבר הוציאו מהארץ סכומים גדולים - עשרות מיליארדים! - בלי לדווח, ושום רע לא אונה להן. נסה את זה אתה, חשמלאי יקר, ותראה את רשות המסים נלחמת כארי על כל שקל.

קראתי שרשות המסים תוכל להוציא צווי עיכוב יציאה מהארץ נגד חייבים, ואני מוכן להתערב איתכם חגיגית על 23 שקל, שהצווים האלה יוצאו נגד חייבים קטנים מעסקים קטנים, ולא נגד מנכ"ל טבע או יו"ר מוטורולה.

ראיתי שרשות המסים יכולה להחרים מכוניות, אבל מנכ"ל אמדוקס או בעלי צ'ק פוינט אינם צריכים לדאוג. מי שצריכה לדאוג היא בעלת העסק הזעיר למניקור ולפדיקור שמכרה לק ב-20 שקל בלי קבלה.

ג. האמת מאחורי הביטוי המקסים, כמו במקרים רבים אחרים במכבסת המילים, מקסימה קצת פחות. א', אין מדובר בדיוק ב"רווחים" במובנם הקלאסי - תוצאה של מוצר טוב שנמכר במחיר הוגן ומשאיר משהו בידיו של היצרן. הו, לא! 125 מיליארד השקלים הם תוצאה של הטבות מס מפליגות, חצופות ובלתי שוויוניות, שניתנו לחברות הענק במשך שנים ארוכות.

ב', אותם "רווחים" כלל לא היו "כלואים". 125 מיליארד השקלים האלה שכבו כאבן שאין לה הופכין, כי החברות לא רצו לגעת בהם כדי לא לשלם עליהם מס. וזה אולי הדבר הכי חשוב ומעצבן בכל הסיפור: בתמורה לכל הטבות המס המפליגות שמהן נהנו, היו אמורות החברות להשקיע את 125 מיליארד השקלים בחזרה בישראל - זה היה כל הדיל, זו הייתה מטרת כל ההטבות.

אבל הן לא עשו את זה, החצופות, הן לא שילמו מס (יודעים כמה מס שולם עד עתה מתוך 125 מיליארד השקלים? 600 מיליון שקל. זה סכום כל-כך נמוך ומעליב שאפילו לא אתרגם אותו לאחוזים), הן רק נתנו לכסף לשכב - וחיכו.

ובתחילת השבוע למדנו למה הן חיכו כל הזמן הזה. היה להן שווה. הן כנראה ידעו שמתישהו תתקפל ממשלת ישראל, תתרפס בפניהן ותסתפק בפירורים. הן כנראה ידעו עם מי יש להן עסק: עם ממשלה שתמיד תעדיף את טובתו של התאגיד הבינלאומי, העשיר, החזק והגדול, על פני האינטרס של האזרח העובד. הן ישלמו 6% מס, הוא ישלם מעל ל-30%. למה? ככה. כי אפשר.

וזה לא רק זה. הרי ממה נפשך: לחברות האלה יש 125 מיליארד שקל שוכבים. הן צריכות את הכסף הזה. יש להן בעלי מניות, משקיעים ובעלים שרוצים השקעות ודיבידנדים, ושיענישו אותן אם ישאירו את הכסף קבור בארץ הקודש.

כל מה שהמדינה הייתה צריכה לעשות זה לחכות, או להכריח את החברות להוציא את הכסף - כמו שהיא יכולה להכריח אתכם ואותי לעשות כל מיני דברים שאנחנו לא רוצים.

אבל לא. המדינה בחרה להתקפל, לוותר. אם הייתה מתעקשת וגובה 30 מיליארד שקלים, לא היינו צריכים לעמוד בפני כל הגזרות והקיצוצים שאנחנו עומדים מולם עכשיו.

ואתם יודעים מה הכי מרגיז אותי, ממש עד לסף רתיחה: הצביעות והחוצפה של שר האוצר, שאמר באלה המילים: "אם לא נגבה מס בגין רווחים כלואים, נצטרך לגבות את הכסף החסר מאזרחי המדינה".

אתם הבנתם את זה? אתה ויתרת על 27 מיליארד, הסתפקת ב-3 מיליארד עלובים, ועוד אין לך בעיה לאיים עלינו. עלינו אתה מאיים, גיבור גדול? לא ראינו אותך כזה גבר מול אמדוקס או טבע. מולן דווקא התקפלת יפה מאוד ומהר מאוד. להתרפס מול החזק ולהתעלל בחלשים זה בריונות, זה פחדנות.

ולא רק בריונות ופחדנות הפגינה המדינה, אלא גם קוצר ראייה. כשוויתרה על כל המסים האלה הוכיחה ממשלת ישראל שהיא מעדיפה את הרגע על-פני העתיד, את הצרכים המיידיים על-פני העיקרון. בקיצור, לא רק פחדנית, גם טיפשה.

ד. זה הזמן לחזור שוב למילותיו של ארבלי, מנהל רשות המסים, שאמר: "הבעיה של העלמות המס של העסקים הקטנים היא שהם יוצרים את האווירה הרעה, את הנורמה שהעלמת מס היא לגיטימית", ולהיווכח שוב - בהינתן חוק הרווחים הכלואים - כמה ריקה מתוכן הייתה האמירה הזאת.

מי שיוצר את הנורמה זה אתם, מי שמקבע את אי-הצדק ואת חוסר האמון זה אתם, אתם שמוותרים לחברות ענק על עשרות מיליארדים ורודפים עד חורמה אחר אנשים קטנים, אתם שיכולים להיות הנושה האכזר מכולם כשמדובר בעצמאי הקטן (אני כבר לא מדבר על השכיר, שנוגסים לו בתלוש בכלל בלי לשאול אותו), אבל הוותרן הכי גדול ורך כשמדובר בתאגיד.

אם היינו אזרחים מודעים יותר וחזקים יותר, היינו צריכים להכריז על מרי אזרחי ועל סרבנות מסים. קחו קודם מהם, אחר-כך תבואו אלינו. אבל אנחנו לא, אנחנו לא אזרחים מודעים וחזקים. ולכן נמשיך לשלם.

עוד כתבות

המאמצים לא הניבו את התוצאות המקוות. מנהיגי אירופה באחת משיחותיהם עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

השבוע שבו ארה"ב לא רק נטשה את אירופה, אלא פנתה נגדה

מסמך מדיניות חדש שפרסמה ארה"ב מכריז כי אירופה "בדרך להכחדה תרבותית" בשל הגירה מוסלמית וכי על וושינגטון לעודד מפלגות ימין ● אחרי שנה של חנופה, אירופה הופתעה לגלות השבוע כי טראמפ רק מגביר את ההתקפות עליה. הקרמלין, מצידו, מברך על המסמך האמריקאי

מפעל של יצרנית הרכב צ'רי בווהו, סין / צילום: Reuters, Xiao Benxiang/VCG

בתעשיות הביטחוניות כבר מודאגים: האם הגיע הזמן לחשוב מחדש על הרכבים הסיניים?

כלי הרכב החכמים תוצרת סין מצוידים במצלמות, חיישנים ומערכות מקושרות לרשת, ומסוגלים לאסוף כמויות עצומות של מידע לאורך זמן ● בעוד שגופי הביטחון בישראל הולכים אחרי ארה"ב ומטילים מגבלות שימוש, כרבע מיליון כלי רכב סיניים כבר נוסעים בכבישי ישראל ● האם אובדן הפרטיות הוא מחיר סביר לנוחות טכנולוגית, או שמא מדובר בסיכון ביטחוני?

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם פרופ' יוסי מן / צילום: גלעד קוולרציק

למה יורש העצר הסעודי כל כך פוחד מנורמליזציה עם ישראל?

שיחה עם פרופ' יוסי מן, מומחה למפרץ הערבי מאוניברסיטת בר אילן ● על הצפי לכינון היחסים עם סעודיה, הכיוון המתון שאליו היא הולכת, השינויים שחווה הכלכלה והתפקיד הבא שלה בעזה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה שלישית בסדרה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"המדינה המצטיינת בשוק ההון": המקום המפתיע שישראל קטפה במדד של המגזין היוקרתי

למרות החששות ממיתון עולמי על רקע מלחמת הסחר של טראמפ, הכלכלה העולמית סיימה את 2025 ביציבות ● בדירוג הכלכלות החזקות של האקונומיסט ישראל מזנקת מהמקום ה-6 בשנה שעברה, למקום השלישי, בעיקר בזכות ביצועי שיא של שוק ההון המקומי

כל מה שקריטי לדעת לפני שמסתיימת 2025 / צילום: Shutterstock

לקראת סוף השנה: כך תצמצמו את עלויות המס

חוק הרווחים הכלואים, הוראת השעה להעברת נכסים, חזרת תושבים לישראל והטבות נדל"ן - כל מה שקריטי לדעת לפני שמסתיימת שנת 2025

דירת שלושה חדרים בטלביה, ירושלים / צילום: דוד דוד, רימקס

דירה בשכונת יוקרה בירושלים נמכרה פעמיים בתוך שבועות

הדירה בנויה על קרקעות שהיו שייכות לכנסייה בשכונת טלביה בירושלים, והפער במחירים עומד על מאות אלפי שקלים ● הבתים במתחם הוקמו בין שנות ה-50 לתחילת שנות ה-60 במאה הקודמת. חלקם מבני רכבת וחלקם מבנים רגילים, וכולם בני 4 קומות

עץ האשוח בכיכר המעיין בנצרת / צילום: יזיד חמיס

ביקרנו בשלושה יישובים שחוגגים כריסמס. אלה האטרקציות המרכזיות

שוק לילה במלון מיתולוגי, מאפייה מטריפה, ארוחה אותנטית בבית אבן עתיק, מסעדת שף וגם יקב ● ביקרנו בשלושה יישובים נוצריים בגליל שיציינו בשבוע הבא את חג המולד ● חגית אברון תופרת יום

קרקע חקלאית / צילום: Shutterstock

הקרקע החקלאית הוחזרה למדינה: הסעיף שהפך את העסקאות לחסרות ערך

פסק דין חושף כיצד מצגים מפתים על "הפשרה קרובה" התגלו כעסקה נטולת ערך - בגלל סעיף אחד שהוסתר מהרוכשים

כסף בקיר. עם טינר בן דוד / צילום: יח''צ

המשקיע שהתחיל עם 150 אלף שקל ומחזיק כיום תיק נכסים בארץ ובארה"ב

טינר בן דוד התחיל את מסע ההשקעות שלו בגיל 23 עם דירה קטנה בשדרות, המשיך לכמה בתים בקליבלנד ומשם לדירה עם בעיית רישום בגבעתיים ● בראיון לגלובס הוא מספר על הדרך ונותן טיפים למשקיעים מתחילים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

סבתא בת 102 הורישה הכל לנכד אחד. למה הצוואה בוטלה?

שלושה אחים פרסמו מכרז כדי לדעת כמה שווה הדירה שירשו מאביהם, אך בית המשפט המחוזי בלוד החליט שהם צריכים למכור אותה ● למה נפסלה צוואה במסגרתה הורישה הסבתא את כל רכושה לאחד מנכדיה ● והאם הכנסה ממכירת דירות נחשבת הכנסה עסקית או פרטית לצורכי מס ● 3 פסקי דין בשבוע

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

דיווח: חברת הסייבר הישראלית ארמיס במגעים למכירתה תמורת 7 מיליארד דולר

ארמיס הישראלית במגעים למכירתה לחברת ServiceNow האמריקאית תמורת עד 7 מיליארד דולר - כך מדווח בלומברג ● לפי הדיווח, העסקה עשויה להיות מוכרזת בימים הקרובים

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

הירידות בוול סטריט החריפו לקראת הנעילה: ברודקום צללה 11%, השקל נחלש

נעילה שלילית באירופה ● מניות הקנאביס קפצו בעקבות כוונת טראמפ להקל על הרגולציה ● הסקפטיות סביב תחום ה-AI נמשכת: אורקל נפלה במעל 10% בעקבות הדוחות, ברודקום צנחה על אף שפרסמה תוצאות חזקות ● מחיר הנפט עלה לשיא של מעל שבעה שבועות ● הביטקוין נסחר סביב 90 אלף דולר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; מניות השבבים הדואליות נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.6% ● שבוע של שיאים חדשים עבר על תל אביב, אבל בוול סטריט הרוחות סוערות ● רגע אחרי הורדת הריבית, דוחות של שתי שחקניות מרכזיות בתחום ה-AI הציפו מחדש את החששות בשוק ● השקל לא מפסיק להתחזק מול הדולר, ובבנק סיטי טוענים כי הוא מוערך יתר על המידה בכ-20% ● וגם: שתי המניות הישראליות שצנחו בעשרות אחוזים - ועכשיו האנליסטים מזהים בהן הזדמנות

מפעל סוגת בקרית גת / צילום: יח''צ

"הישראלים מעדיפים מותגים ומוכנים לשלם על זה": הנוסחה שהביאה את סוגת לבורסה

כשהיא חמושה בשורה של מותגי מזון שמוכרים בכל בית, נחתה מניית סוגת על שולחנם של המשקיעים בת"א ● עם נתחי שוק משמעותיים במלח, סוכר, אורז ושמן, היא מחפשת להמשיך להתרחב ● ובזמן שהמשקיעים מסתערים, יש מי שחושש מעליות מחירים עתידיות: "יודעים מה קורה לחברה שמנפיקה ורוצה לחלק דיבידנדים"

מנכ''ל אפל טים קוק. לפי דיווח בבלומברג יעזוב ב–2026 / צילום: ap, Richard Shotwell

האם אפל הולכת בעקבות IBM? השאלות הגדולות בעקבות גל העזיבות

שורת מנהלים בכירים עזבה בשנה האחרונה את אפל במה שנראה כמו חילופי דורות בארגון שמשיל את עורו ● ברקע: הניסיונות הכושלים של ענקית הטכנולוגיה להכות את המתחרים ב-AI, תרבות זהירה מדי שמבריחה טאלנטים והיערכות לסוף עידן המנכ"ל טים קוק ● בריחת מוחות או ניקוי אורוות?

איל פז, מנכ''ל מאסטרקארד ישראל / צילום: יח''צ

עם מאות עובדים וכבר בגיל 37: הקידום המטאורי של מנכ"ל חברת התשלומים

"התגייסתי לקורס טיס, אבל אחרי תשעה חודשים הבנתי שזה לא מתאים לי וחתמתי ויתור. עברתי לתותחנים. בהתחלה זה היה הלם של בוץ ותותחים, אבל בסוף יצאתי לקצונה" ● שיחה קצרה עם איל פז, מנכ"ל מאסטרקארד ישראל

מערכת החיסון נלחמת חזרה / צילום: Shutterstock

מערכת החיסון נלחמת חזרה: 3 מחקרים שיעזרו למנוע את מחלות העתיד

פרופ' יפעת מרבל, שנבחרה השבוע על ידי כתב העת Nature לאחת המשפיעות במדע, גילתה אוצר של אנטיביוטיקות פוטנציאליות ומתקדמת לשלב הבא במחקר ● פרופ' פמלה ביורקמן, כלת פרס וולף, עובדת על חיסון אחד למחלות שעוד לא נולדו ● ופרופ' רון דיסקין מכין מלכודות משוכללות לווירוסים ● כשהמגפה הבאה אורבת בפינה ומחקרי חיסונים מקוצצים, שלושה חוקרים נותנים סיבה לאופטימיות

הפקולטה. על משפיענים פיננסיים / צילום: Shutterstock

היינו רוצים לחשוב שמשפיענים פיננסיים פועלים בעיקר ממניעים מקצועיים. בפועל הם יעשו הכול בשביל עוקבים

מחקרים שופכים אור לא מחמיא על המשפיענים הפיננסיים הפועלים ברשתות החברתיות ● ההמלצות של רובם מונעות מחשש מהחמצה (FOMO) ומהיצמדות לעדר ומתברר שדווקא הפחות מיומנים זוכים ליותר עוקבים ● וגם, הטייה בלתי מודעת פוגעת בהזדמנות לפצות על ייצוג מגדרי חסר בתחום

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

הכלכלן הבכיר שמעריך: מחירי הדירות ימשיכו לרדת, עד לנקודה הזו

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

פרשת "יד לוחצת יד": ביהמ"ש ידון בבקשת המשטרה להרחיק את ארנון בר דוד מההסתדרות עד מרץ 2026

לפי המשטרה, יו"ר ההסתדרות "רקם מנגנון שוחדי", וחזרתו לתפקיד עלולה לאפשר ביצוע עבירות זהות ושיבוש חקירה ● בר דוד, המורחק מההסתדרות מאז נעצר בנובמבר, מסכים להרחקה נוספת לשבועיים בלבד – ומציע כי אז יחזור לתפקיד, אך לא יעסוק במינוי דירקטורים ובמכרזים, וייפגש עם מעורבים בפרשה רק בנוכחות יועץ משפטי או מבקר ההסתדרות