גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הציפורים של שטייניץ

אם היינו אזרחים מודעים וחזקים, היינו מכריזים על מרי אזרחי וסרבנות מסים

א. בשבוע שעבר כתבתי כאן על מדיניות המיסוי של ישראל, על המלחמה לכאורה בהון השחור, ועל הדרך המקסימה שבה רשות המסים (כזרועה של הממשלה) והעומד בראשה, דורון ארבלי, מבכרים רדיפה אחר מעלימי המס הקטנים - הירקן, המורה הפרטית, השרברב והצלמת - על פני התמודדות מול המעלימים הגדולים - מתכנני המס האגרסיביים, תאגידי הענק וארגוני הפשיעה. זאת אף על-פי ש-80% מההון השחור נמצאים בתכנוני מס אגרסיביים, ורק 20% נמצאים בעסקים הקטנים.

קיבלתי לא מעט תגובות, רובן חמות - אנשים מאוד אוהבים לדבר על המסים שלהם. מהצד השני, ארבלי וכמה מידידיו לא ממש השתגעו על הדברים - "אתה עושה עוול לרשות המסים", אמרו לי, ואפילו הזמינו אותי לשבת לקפה ולקבל הסברים.

אבל עדיין לא יבש הדיו, והמציאות הוכיחה שהיה משהו בדבריי: בתחילת השבוע אושר לקריאה שנייה ושלישית "חוק הרווחים הכלואים".

ב. השיח הכלכלי ידוע במטבעות הלשון המכובסות שלו; התייעלות, גמישות ניהולית, מיקור חוץ או עדכון תעריפים - מאחורי כל אחד מהביטויים הנ"ל ורבים אחרים, מסתתר לו מוקש תעסוקתי או צרכני. אבל נדמה שאף פעם לא היה לנו ביטוי כלכלי יפה יותר מאשר "הרווחים הכלואים".

לא יודע מה איתכם, אבל כשאני שומע "רווחים כלואים", בעיני רוחי אני רואה מין ציפור עדינה ורבת-יופי שכנפיה שבורות ורגליה קשורות, והיא מוטלת חסרת אונים בכלוב צר, מביטה בעיניים כלות אל השמיים התכולים, רוצה לעוף אל גוזליה אבל אינה יכולה.

ביטוי מקסים, תמים, "רווחים כלואים" - שימו לב למשקל, לחריזה, לפער במשמעות בין המילים רווח וכלא - אין פלא, אם כך, ששר האוצר שלנו, פילוסוף רגיש ואיש ספר, העיד על עצמו בתחילת החודש שמשהו בתוכו נע ברגע ששמע לראשונה על אותם רווחים כלואים, והוא החליט לעשות מעשה ולשחררם.

הוא אפילו הפך לאורניתולוג של ממש בדיון על החוק בוועדת הכספים: "זה לא תמיד נכון שמוטב ציפור אחת ביד משתיים או מעשר ציפורים על העץ. אבל אם הציפורים על העץ, הן כאלה שאין לך שום סיכוי לתפוס אותן, שאתה לא יכול להגיע אליהן במצב החוקי הנוכחי, שזה לא ציפורים על העץ אלא ציפורים שיש להן חופש תעופה מוחלט, שאתה לא יכול לפגוע בו על-פי המצב החוקי - את החוק הזה אפשר לשנות".

אמר ועשה. שהרי זהו שר האוצר שלנו - איש רוח ומעש. בתחילת השבוע אושר לקריאה שנייה ושלישית חוק הרווחים הכלואים, ועם תחילת מושב החורף יעבור כנראה החוק, ודרור ייקרא לכל אותם רווחים כלואים, שעומדים על משהו כמו 125 מיליארד שקל.

אז הרווחים הכלואים ישתחררו אל שמי התכלת, ובתמורה תוותר המדינה על מרבית המסים שמגיעים לה ותגבה 3 מיליארד שקל. שימו לב לסכום: 3 מיליארד שקל מתוך 125 מיליארד - 3 מיליארד! - זה פחות מ-2.5%, זה עשירית ממס החברות הנמוך גם כך. זה פסיכי. המדינה אמורה הייתה לקבל מעל ל-30 מיליארד שקל, שיעור המס המלא, אבל בחרה לוותר לחברות הענק, להמשיך להיטיב עמן, להתרפס בפניהן ולהסתפק ב-3 מיליארד.

ומה איתנו, אתם שואלים? מה עם האחיות ועם האחים השכירות והשכירים והעצמאים - למה לנו לא הורידו את המס מ-30% ל-3%? אולי כי הרווחים שלנו אינם כלואים, וכששר האוצר חושב עלינו, הוא אינו רואה בעיני רוחו ציפור רבת יופי, אלא דווקא פרה חולבת. אנחנו עבודה קלה, אנחנו כסף על הרצפה - רק להתכופף ולהרים.

טבע, אמדוקס, מוטורולה, צ'ק פוינט - להן יש עורכי דין כרישים ורואי חשבון תותחים. מי יתעסק איתן? בעיתונים דווח שהן כבר הוציאו מהארץ סכומים גדולים - עשרות מיליארדים! - בלי לדווח, ושום רע לא אונה להן. נסה את זה אתה, חשמלאי יקר, ותראה את רשות המסים נלחמת כארי על כל שקל.

קראתי שרשות המסים תוכל להוציא צווי עיכוב יציאה מהארץ נגד חייבים, ואני מוכן להתערב איתכם חגיגית על 23 שקל, שהצווים האלה יוצאו נגד חייבים קטנים מעסקים קטנים, ולא נגד מנכ"ל טבע או יו"ר מוטורולה.

ראיתי שרשות המסים יכולה להחרים מכוניות, אבל מנכ"ל אמדוקס או בעלי צ'ק פוינט אינם צריכים לדאוג. מי שצריכה לדאוג היא בעלת העסק הזעיר למניקור ולפדיקור שמכרה לק ב-20 שקל בלי קבלה.

ג. האמת מאחורי הביטוי המקסים, כמו במקרים רבים אחרים במכבסת המילים, מקסימה קצת פחות. א', אין מדובר בדיוק ב"רווחים" במובנם הקלאסי - תוצאה של מוצר טוב שנמכר במחיר הוגן ומשאיר משהו בידיו של היצרן. הו, לא! 125 מיליארד השקלים הם תוצאה של הטבות מס מפליגות, חצופות ובלתי שוויוניות, שניתנו לחברות הענק במשך שנים ארוכות.

ב', אותם "רווחים" כלל לא היו "כלואים". 125 מיליארד השקלים האלה שכבו כאבן שאין לה הופכין, כי החברות לא רצו לגעת בהם כדי לא לשלם עליהם מס. וזה אולי הדבר הכי חשוב ומעצבן בכל הסיפור: בתמורה לכל הטבות המס המפליגות שמהן נהנו, היו אמורות החברות להשקיע את 125 מיליארד השקלים בחזרה בישראל - זה היה כל הדיל, זו הייתה מטרת כל ההטבות.

אבל הן לא עשו את זה, החצופות, הן לא שילמו מס (יודעים כמה מס שולם עד עתה מתוך 125 מיליארד השקלים? 600 מיליון שקל. זה סכום כל-כך נמוך ומעליב שאפילו לא אתרגם אותו לאחוזים), הן רק נתנו לכסף לשכב - וחיכו.

ובתחילת השבוע למדנו למה הן חיכו כל הזמן הזה. היה להן שווה. הן כנראה ידעו שמתישהו תתקפל ממשלת ישראל, תתרפס בפניהן ותסתפק בפירורים. הן כנראה ידעו עם מי יש להן עסק: עם ממשלה שתמיד תעדיף את טובתו של התאגיד הבינלאומי, העשיר, החזק והגדול, על פני האינטרס של האזרח העובד. הן ישלמו 6% מס, הוא ישלם מעל ל-30%. למה? ככה. כי אפשר.

וזה לא רק זה. הרי ממה נפשך: לחברות האלה יש 125 מיליארד שקל שוכבים. הן צריכות את הכסף הזה. יש להן בעלי מניות, משקיעים ובעלים שרוצים השקעות ודיבידנדים, ושיענישו אותן אם ישאירו את הכסף קבור בארץ הקודש.

כל מה שהמדינה הייתה צריכה לעשות זה לחכות, או להכריח את החברות להוציא את הכסף - כמו שהיא יכולה להכריח אתכם ואותי לעשות כל מיני דברים שאנחנו לא רוצים.

אבל לא. המדינה בחרה להתקפל, לוותר. אם הייתה מתעקשת וגובה 30 מיליארד שקלים, לא היינו צריכים לעמוד בפני כל הגזרות והקיצוצים שאנחנו עומדים מולם עכשיו.

ואתם יודעים מה הכי מרגיז אותי, ממש עד לסף רתיחה: הצביעות והחוצפה של שר האוצר, שאמר באלה המילים: "אם לא נגבה מס בגין רווחים כלואים, נצטרך לגבות את הכסף החסר מאזרחי המדינה".

אתם הבנתם את זה? אתה ויתרת על 27 מיליארד, הסתפקת ב-3 מיליארד עלובים, ועוד אין לך בעיה לאיים עלינו. עלינו אתה מאיים, גיבור גדול? לא ראינו אותך כזה גבר מול אמדוקס או טבע. מולן דווקא התקפלת יפה מאוד ומהר מאוד. להתרפס מול החזק ולהתעלל בחלשים זה בריונות, זה פחדנות.

ולא רק בריונות ופחדנות הפגינה המדינה, אלא גם קוצר ראייה. כשוויתרה על כל המסים האלה הוכיחה ממשלת ישראל שהיא מעדיפה את הרגע על-פני העתיד, את הצרכים המיידיים על-פני העיקרון. בקיצור, לא רק פחדנית, גם טיפשה.

ד. זה הזמן לחזור שוב למילותיו של ארבלי, מנהל רשות המסים, שאמר: "הבעיה של העלמות המס של העסקים הקטנים היא שהם יוצרים את האווירה הרעה, את הנורמה שהעלמת מס היא לגיטימית", ולהיווכח שוב - בהינתן חוק הרווחים הכלואים - כמה ריקה מתוכן הייתה האמירה הזאת.

מי שיוצר את הנורמה זה אתם, מי שמקבע את אי-הצדק ואת חוסר האמון זה אתם, אתם שמוותרים לחברות ענק על עשרות מיליארדים ורודפים עד חורמה אחר אנשים קטנים, אתם שיכולים להיות הנושה האכזר מכולם כשמדובר בעצמאי הקטן (אני כבר לא מדבר על השכיר, שנוגסים לו בתלוש בכלל בלי לשאול אותו), אבל הוותרן הכי גדול ורך כשמדובר בתאגיד.

אם היינו אזרחים מודעים יותר וחזקים יותר, היינו צריכים להכריז על מרי אזרחי ועל סרבנות מסים. קחו קודם מהם, אחר-כך תבואו אלינו. אבל אנחנו לא, אנחנו לא אזרחים מודעים וחזקים. ולכן נמשיך לשלם.

עוד כתבות

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

הנציבות האירופית פתחה בחקירה נגד גוגל בחשד להפרת חוקי תחרות

הדאקס עולה בכ-0.4% ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מחירי הנפט יורדים על רקע המגעים המתמשכים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● הביטקוין יורד שוב מתחת לרף ה-90 אלף דולר

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: גיא סידי

יו"ר רשות ניירות ערך: הרפורמה בדוחות החברות תושלם עד סוף 2026

ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, הכריז כי הרפורמה לגבי מבנה הדיווח של חברות ציבוריות תושלם עד סוף השנה הבאה ● השינוי המרכזי יהיה בדוח הדירקטוריון: "כיום הוא מזמין רשימת מכולת ארוכה. מהות הדוח תהיה פרק חד, ממוקד וקצר" ● וגם: איך הוא רואה את ההתפתחויות בשוק ההון?

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

ראש האופוזיציה יאיר לפיד שבע תשע, ,103FM י02.12.25 / צילום: כדיה לוי

גיוס חרדים: האם השיטה של יאיר לפיד הצליחה?

במאבק על גיוס החרדים לצבא, ראש האופוזיציה לפיד טוען שכבר יש לו הצלחה מוכחת ● אבל כשמרחיבים קצת את הפריזמה, מגלים שהנתונים של לפיד הרבה פחות מרשימים ● המשרוקית של גלובס

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

שמאי רז אברהם / צילום: רון כהן

שמאים מכריעים נגד ועדות מקומיות: מעכבות תשלומים עבורנו

מספר ועדות מקומיות מעכבות תשלומים לשמאים מכריעים, בנוגע להכרעות של היטלי השבחה, ובכך מעכבות את ההליך ופוגעות ביזמים ובאנשים פרטיים, כך לפי כמה משרדי שמאים • השמאי רז אברהם: "הוועדות המקומיות מתעשרות על חשבון הנישומים"

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם