גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הציפורים של שטייניץ

אם היינו אזרחים מודעים וחזקים, היינו מכריזים על מרי אזרחי וסרבנות מסים

א. בשבוע שעבר כתבתי כאן על מדיניות המיסוי של ישראל, על המלחמה לכאורה בהון השחור, ועל הדרך המקסימה שבה רשות המסים (כזרועה של הממשלה) והעומד בראשה, דורון ארבלי, מבכרים רדיפה אחר מעלימי המס הקטנים - הירקן, המורה הפרטית, השרברב והצלמת - על פני התמודדות מול המעלימים הגדולים - מתכנני המס האגרסיביים, תאגידי הענק וארגוני הפשיעה. זאת אף על-פי ש-80% מההון השחור נמצאים בתכנוני מס אגרסיביים, ורק 20% נמצאים בעסקים הקטנים.

קיבלתי לא מעט תגובות, רובן חמות - אנשים מאוד אוהבים לדבר על המסים שלהם. מהצד השני, ארבלי וכמה מידידיו לא ממש השתגעו על הדברים - "אתה עושה עוול לרשות המסים", אמרו לי, ואפילו הזמינו אותי לשבת לקפה ולקבל הסברים.

אבל עדיין לא יבש הדיו, והמציאות הוכיחה שהיה משהו בדבריי: בתחילת השבוע אושר לקריאה שנייה ושלישית "חוק הרווחים הכלואים".

ב. השיח הכלכלי ידוע במטבעות הלשון המכובסות שלו; התייעלות, גמישות ניהולית, מיקור חוץ או עדכון תעריפים - מאחורי כל אחד מהביטויים הנ"ל ורבים אחרים, מסתתר לו מוקש תעסוקתי או צרכני. אבל נדמה שאף פעם לא היה לנו ביטוי כלכלי יפה יותר מאשר "הרווחים הכלואים".

לא יודע מה איתכם, אבל כשאני שומע "רווחים כלואים", בעיני רוחי אני רואה מין ציפור עדינה ורבת-יופי שכנפיה שבורות ורגליה קשורות, והיא מוטלת חסרת אונים בכלוב צר, מביטה בעיניים כלות אל השמיים התכולים, רוצה לעוף אל גוזליה אבל אינה יכולה.

ביטוי מקסים, תמים, "רווחים כלואים" - שימו לב למשקל, לחריזה, לפער במשמעות בין המילים רווח וכלא - אין פלא, אם כך, ששר האוצר שלנו, פילוסוף רגיש ואיש ספר, העיד על עצמו בתחילת החודש שמשהו בתוכו נע ברגע ששמע לראשונה על אותם רווחים כלואים, והוא החליט לעשות מעשה ולשחררם.

הוא אפילו הפך לאורניתולוג של ממש בדיון על החוק בוועדת הכספים: "זה לא תמיד נכון שמוטב ציפור אחת ביד משתיים או מעשר ציפורים על העץ. אבל אם הציפורים על העץ, הן כאלה שאין לך שום סיכוי לתפוס אותן, שאתה לא יכול להגיע אליהן במצב החוקי הנוכחי, שזה לא ציפורים על העץ אלא ציפורים שיש להן חופש תעופה מוחלט, שאתה לא יכול לפגוע בו על-פי המצב החוקי - את החוק הזה אפשר לשנות".

אמר ועשה. שהרי זהו שר האוצר שלנו - איש רוח ומעש. בתחילת השבוע אושר לקריאה שנייה ושלישית חוק הרווחים הכלואים, ועם תחילת מושב החורף יעבור כנראה החוק, ודרור ייקרא לכל אותם רווחים כלואים, שעומדים על משהו כמו 125 מיליארד שקל.

אז הרווחים הכלואים ישתחררו אל שמי התכלת, ובתמורה תוותר המדינה על מרבית המסים שמגיעים לה ותגבה 3 מיליארד שקל. שימו לב לסכום: 3 מיליארד שקל מתוך 125 מיליארד - 3 מיליארד! - זה פחות מ-2.5%, זה עשירית ממס החברות הנמוך גם כך. זה פסיכי. המדינה אמורה הייתה לקבל מעל ל-30 מיליארד שקל, שיעור המס המלא, אבל בחרה לוותר לחברות הענק, להמשיך להיטיב עמן, להתרפס בפניהן ולהסתפק ב-3 מיליארד.

ומה איתנו, אתם שואלים? מה עם האחיות ועם האחים השכירות והשכירים והעצמאים - למה לנו לא הורידו את המס מ-30% ל-3%? אולי כי הרווחים שלנו אינם כלואים, וכששר האוצר חושב עלינו, הוא אינו רואה בעיני רוחו ציפור רבת יופי, אלא דווקא פרה חולבת. אנחנו עבודה קלה, אנחנו כסף על הרצפה - רק להתכופף ולהרים.

טבע, אמדוקס, מוטורולה, צ'ק פוינט - להן יש עורכי דין כרישים ורואי חשבון תותחים. מי יתעסק איתן? בעיתונים דווח שהן כבר הוציאו מהארץ סכומים גדולים - עשרות מיליארדים! - בלי לדווח, ושום רע לא אונה להן. נסה את זה אתה, חשמלאי יקר, ותראה את רשות המסים נלחמת כארי על כל שקל.

קראתי שרשות המסים תוכל להוציא צווי עיכוב יציאה מהארץ נגד חייבים, ואני מוכן להתערב איתכם חגיגית על 23 שקל, שהצווים האלה יוצאו נגד חייבים קטנים מעסקים קטנים, ולא נגד מנכ"ל טבע או יו"ר מוטורולה.

ראיתי שרשות המסים יכולה להחרים מכוניות, אבל מנכ"ל אמדוקס או בעלי צ'ק פוינט אינם צריכים לדאוג. מי שצריכה לדאוג היא בעלת העסק הזעיר למניקור ולפדיקור שמכרה לק ב-20 שקל בלי קבלה.

ג. האמת מאחורי הביטוי המקסים, כמו במקרים רבים אחרים במכבסת המילים, מקסימה קצת פחות. א', אין מדובר בדיוק ב"רווחים" במובנם הקלאסי - תוצאה של מוצר טוב שנמכר במחיר הוגן ומשאיר משהו בידיו של היצרן. הו, לא! 125 מיליארד השקלים הם תוצאה של הטבות מס מפליגות, חצופות ובלתי שוויוניות, שניתנו לחברות הענק במשך שנים ארוכות.

ב', אותם "רווחים" כלל לא היו "כלואים". 125 מיליארד השקלים האלה שכבו כאבן שאין לה הופכין, כי החברות לא רצו לגעת בהם כדי לא לשלם עליהם מס. וזה אולי הדבר הכי חשוב ומעצבן בכל הסיפור: בתמורה לכל הטבות המס המפליגות שמהן נהנו, היו אמורות החברות להשקיע את 125 מיליארד השקלים בחזרה בישראל - זה היה כל הדיל, זו הייתה מטרת כל ההטבות.

אבל הן לא עשו את זה, החצופות, הן לא שילמו מס (יודעים כמה מס שולם עד עתה מתוך 125 מיליארד השקלים? 600 מיליון שקל. זה סכום כל-כך נמוך ומעליב שאפילו לא אתרגם אותו לאחוזים), הן רק נתנו לכסף לשכב - וחיכו.

ובתחילת השבוע למדנו למה הן חיכו כל הזמן הזה. היה להן שווה. הן כנראה ידעו שמתישהו תתקפל ממשלת ישראל, תתרפס בפניהן ותסתפק בפירורים. הן כנראה ידעו עם מי יש להן עסק: עם ממשלה שתמיד תעדיף את טובתו של התאגיד הבינלאומי, העשיר, החזק והגדול, על פני האינטרס של האזרח העובד. הן ישלמו 6% מס, הוא ישלם מעל ל-30%. למה? ככה. כי אפשר.

וזה לא רק זה. הרי ממה נפשך: לחברות האלה יש 125 מיליארד שקל שוכבים. הן צריכות את הכסף הזה. יש להן בעלי מניות, משקיעים ובעלים שרוצים השקעות ודיבידנדים, ושיענישו אותן אם ישאירו את הכסף קבור בארץ הקודש.

כל מה שהמדינה הייתה צריכה לעשות זה לחכות, או להכריח את החברות להוציא את הכסף - כמו שהיא יכולה להכריח אתכם ואותי לעשות כל מיני דברים שאנחנו לא רוצים.

אבל לא. המדינה בחרה להתקפל, לוותר. אם הייתה מתעקשת וגובה 30 מיליארד שקלים, לא היינו צריכים לעמוד בפני כל הגזרות והקיצוצים שאנחנו עומדים מולם עכשיו.

ואתם יודעים מה הכי מרגיז אותי, ממש עד לסף רתיחה: הצביעות והחוצפה של שר האוצר, שאמר באלה המילים: "אם לא נגבה מס בגין רווחים כלואים, נצטרך לגבות את הכסף החסר מאזרחי המדינה".

אתם הבנתם את זה? אתה ויתרת על 27 מיליארד, הסתפקת ב-3 מיליארד עלובים, ועוד אין לך בעיה לאיים עלינו. עלינו אתה מאיים, גיבור גדול? לא ראינו אותך כזה גבר מול אמדוקס או טבע. מולן דווקא התקפלת יפה מאוד ומהר מאוד. להתרפס מול החזק ולהתעלל בחלשים זה בריונות, זה פחדנות.

ולא רק בריונות ופחדנות הפגינה המדינה, אלא גם קוצר ראייה. כשוויתרה על כל המסים האלה הוכיחה ממשלת ישראל שהיא מעדיפה את הרגע על-פני העתיד, את הצרכים המיידיים על-פני העיקרון. בקיצור, לא רק פחדנית, גם טיפשה.

ד. זה הזמן לחזור שוב למילותיו של ארבלי, מנהל רשות המסים, שאמר: "הבעיה של העלמות המס של העסקים הקטנים היא שהם יוצרים את האווירה הרעה, את הנורמה שהעלמת מס היא לגיטימית", ולהיווכח שוב - בהינתן חוק הרווחים הכלואים - כמה ריקה מתוכן הייתה האמירה הזאת.

מי שיוצר את הנורמה זה אתם, מי שמקבע את אי-הצדק ואת חוסר האמון זה אתם, אתם שמוותרים לחברות ענק על עשרות מיליארדים ורודפים עד חורמה אחר אנשים קטנים, אתם שיכולים להיות הנושה האכזר מכולם כשמדובר בעצמאי הקטן (אני כבר לא מדבר על השכיר, שנוגסים לו בתלוש בכלל בלי לשאול אותו), אבל הוותרן הכי גדול ורך כשמדובר בתאגיד.

אם היינו אזרחים מודעים יותר וחזקים יותר, היינו צריכים להכריז על מרי אזרחי ועל סרבנות מסים. קחו קודם מהם, אחר-כך תבואו אלינו. אבל אנחנו לא, אנחנו לא אזרחים מודעים וחזקים. ולכן נמשיך לשלם.

עוד כתבות

רועי ורמוס, מבעלי קרן נוקד קפיטל / צילום: שלומי יוסף

העסקה של רועי ורמוס וחגי בדש: נוקד תרכוש את מלוא הבעלות בבית השקעות פורטה

נוקד קפיטל, מנהלת קרנות הגידור הגדולה בישראל, רכשה עוד 52% מבית ההשקעות פורטה בעסקת החלפת מניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה מגלה: בכמה קפץ מחזור המסחר ביום שישי האחרון לעומת ימי ראשון

פעילות המשקיעים הזרים היוותה כרבע ממחזור המסחר שעמד על 1.9 מיליארד שקל – כ-26% מעל המחזור הממוצע בימי ראשון אשתקד ● מחזור המסחר היומי הממוצע בשבוע החולף טיפס ל-4.7 מיליארד שקל

יאיר פינס / צילום: גבע טלמור

בדרך להנפקה? אגד השלימה את המהלך להפרדת זרוע הנדל"ן מפעילות התחבורה

לגלובס נודע כי באגד השלימו את ההפרדה המבנית של פעילות הנדל"ן - כך שתהפוך לזרוע של בעלת השליטה, קרן קיסטון ● לאגד עשרות נכסים, בהם בין היתר התחנה המרכזית בחוף הכרמל בחיפה ושטח באזור התעשייה עטרות, המוערכים בכ־1.3 מיליארד שקל

שר המשפטים יריב לוין וח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים דווקא כן מגביר ודאות

תיקון חוק החוזים אינו מושלם, אך הביקורת עליו מתעלמת מהתמונה המלאה ● הוא אומנם לא מבטל את שיקול-הדעת של השופטים, אך עושה סדר בריבוי הגישות שלהם לפרשנות, מגביל עמימות ומאפשר לצדדים לדעת מראש כיצד חוזיהם ייבחנו

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

חד קרן חדש בסייבר: טורק מגייסת לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר

חברת הסייבר מתל אביב מגייסת 140 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר בהובלת קרן ההון סיכון האמריקאית מרלין ונצ'רס

הפגנת תמיכה במחאה האיראנית במדריד / צילום: Reuters

המעורבות של מאסק והגיבוי הטורקי המפתיע: הגורמים שעשויים להכריע לאן תלך המחאה באיראן

עם 52% אינפלציה, יותר מ-2,000 נרצחים וניתוק מוחלט של התקשורת, משטר האייתוללות נלחם על חייו ● בזמן שטראמפ מאיים לתקוף ומאסק מסייע בהפצת התמונות בעולם, אנקרה מתייצבת במפתיע לצד חמינאי ● האם הפעם זה ייגמר אחרת מגל המחאה הקודם?

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

פירצה בגדר: כל אחד יכול לפתוח קרן גידור, ועשרות מיליארדים מתנהלים ללא פיקוח

קרנות הגידור בישראל מושכות בשנים האחרונות עוד ועוד משקיעים, למרות דמי הניהול הגבוהים והיעדר השקיפות של פעילותן ● כך קורה שאפיק ההשקעה המתוחכם, שקורץ למיליונרים, מנהל כבר יותר מ-70 מיליארד שקל ללא פיקוח של הרגולטור ● רשות ני"ע: "הקרנות רשאיות לפעול במסגרת הפטורים שקבע המחוקק"

צורי דבוש / צילום: מורג ביטון

הצטרפות בדקה ה־90 ועתירה לביהמ"ש: המרוץ על התאחדות התעשיינים

בסוף החודש יתקיימו הבחירות להתאחדות התעשיינים - ומניצחון בטוח של מתמודד יחיד הפכו לעימות משפטי עם העתירה לשינוי שיטת ההצבעה ● ברקע: המאבק בממשלה על היטל ההיצף

בניין ידיעות אחרונות בראשון לציון / צילום: כדיה לוי

הקיצוצים במערכות החדשות: פיטורים בידיעות אחרונות, 46 פורשים מרצון ב-i24NEWS

בידיעות אחרונות עוברים לשלב השני בהסכם שנחתם לפני כשנה וחצי ומתכוונים לקצץ כ-18 עובדים ● 46 עובדים ב-i24NEWS החליטו לפרוש מרצון לאחר שבערוץ הודיעו על החלפת הבעלים ● האירועים האחרונים מעידים: שינויים עמוקים עוברים על שוק התקשורת בישראל

יואל חשין / צילום: גולי כהן

משקיע האימפקט על ההתעשרות: "אבא הראה לי את חשבון הבנק ושאל - כתוב פה 5 או 50 מיליון?"

"אני עושה פעמיים ביום אמבטיות קרח, שוכב במים קפואים חמש-עשר דקות ברציפות. זה קור שהופך לכאב, אבל מחדש תאים ולא מאפשר להיות בדיכאון" ● שיחה קצרה עם יואל חשין, יו"ר ומייסד קרן ההון סיכון 2B.VC

בודקים את המיתוס. ילידי אמריקה / צילום: איור: ספריית הקונגרס, ויקיפדיה

אמריקה הייתה שלווה עד בוא האדם הלבן? המציאות הייתה יותר מורכבת

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: לפי הוליווד, העולם החדש הושחת ע"י אירופה, אלא שגם לפניה לא הכל התנהל בהרמוניה

הטכנולוגיה שתשנה את חייכם ב-2026 / צילום: AP

הטכנולוגיה שתשנה את חייכם ב-2026

בדרך אליכם: אייפונים מתקפלים, רובוטים ביתיים, טכנולוגיה לקריאת מחשבות ומכוניות־על חשמליות, לצד אתגרים שמציבה הבינה המלאכותית בתחומי הבריאות והסייבר

ליאור סגל, מנכ''ל וממייסדי עין שלישית / צילום: יקיר שוקרון

הענקית מהאמירויות אישרה רכישת 30% מהחברה הביטחונית מישראל

הקונגלומרט הביטחוני האמירותי אדג' אישר את רכישת החברה הביטחונית הישראלית עין שלישית, בעסקה שנסגרה בינואר אשתקד ● האסיפה הכללית של החברה צפויה להתכנס ב־15 בפברואר כדי לאשר את מתווה העסקה הסופי

ייצור באנרגיה מתחדשת / אילוסטרציה: Shutterstock

"לא הגענו לשיא": במזרחי טפחות בטוחים שיש הזדמנות במניות האלו

מדדי האנרגיה זינקו בעשרות אחוזים ב־2025, ובמזרחי טפחות סבורים כי ראלי האנרגיה רחוק ממיצוי ● בבנק מצביעים על יציבות שותפויות הגז, דיבידנדים גבוהים וביקושי שיא לחשמל – וממליצים על חברות נבחרות בארץ ובעולם

יוגב שרביט / צילום: ארקדי ריסקין

כך תשפיע הדמוגרפיה על אזורי הביקוש של ישראל

ב־25 השנים הבאות אוכלוסיית ישראל צפויה לעבור שינוי משמעותי - מה שישפיע על אזורי הביקוש ועל אופי בנייה ● יוגב שרביט, כלכלן מבילד אסטרטגיה אורבנית, מסביר מהן המגמות הדמוגרפיות שצריכות לעניין את המשקיעים

גל אביב, מנכ''ל בלנדר / צילום: סיון פרג'

בשל שינויים בסביבת הריבית וקיטון בהפקדות: בלנדר יוצאת מההלוואות החברתיות

חברת האשראי של משפחת אביב הודיעה כי תפסיק להעמיד הלוואות P2P חדשות, בעקבות "שינויים מהותיים שחלו בסביבת הריבית, שגרמו לקיטון בהפקדות למערכת" ● בלנדר הונפקה בתחילת 2021, ומנייתה צנחה בכ-88% ביחס למחירה בעת ההנפקה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

הנתונים שמצפים להם בישראל ובארה"ב, ומה צפוי מחר במניות הדואליות?

שבוע המסחר החדש שנפתח מחר יושפע מהמתיחות הגיאו-פוליטית ברחבי העולם, מונצואלה ועד איראן ● המניות הביטחוניות בלטו בעליות בשבוע החלף, והמדד קפץ במעל 11% בת"א ● מדדי המחירים לצרכן יעמדו במוקד בישראל ובארה"ב ● אלביט ונובה צפויות לחזור עם פערי ארביטראז' חיוביים, ומה יקרה לטבע? ● וגם: המדדים המובילים בוול סטריט • כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר 

כורדים סורים מפגינים נגד המשטר בחסכה, השבוע / צילום: Reuters, Orhan Qereman

המחאות באיראן עלולות לפגוע באינטרסים הישראליים בסוריה

בעוד שהקשב הבינלאומי מופנה לאיראן ולוונצואלה, טורקיה שולחת כוחות צבאיים לשטח מדינת החסות סוריה - והמיעוט הכורדי מבין שזהו חלון הזדמנויות מסוכן ● המונים התקבצו היום בשערי בסיס אמריקאי בחיפוש אחר הגנה מפני ארדואן, אך וושינגטון שומרת בינתיים על שתיקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

מנכ"ל ענקית הנפט אקסון לטראמפ: "ונצואלה לא ראויה להשקעה"

בפגישה בבית הלבן עם מנכ״לי ענקיות האנרגיה האמריקאיות ביקש טראמפ להזרים כ-100 מיליארד דולר לתעשיית הנפט של ונצואלה ● אולם הבכירים הגיבו בספקנות: למרות רזרבות הנפט העצומות, בעיני התעשייה ונצואלה עדיין מחייבת שינויי עומק לפני שיוזרמו אליה מיליארדים ● מנכ״ל אקסון אמר: "חזרה נוספת לונצואלה מחייבת שינויים משמעותיים"

גלעד שיינר / צילום: שלומי יוסף

"בשוק כבר מבינים שהמשקל של אנבידיה טמון בקישוריות - שנולדת בישראל"

הוא חולש על הסגמנט הצומח ביותר בחברה, מנהל את הקשר מול מאסק ואלטמן ומוביל את "החפיר" ששומר על ענקית השבבים בצמרת ● גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר באנבידיה, מסביר לגלובס איך הפכה ישראל ללב המערכת של הואנג ● וגם: כך נסגר המעגל עם העובד שחזר מהשבי, אבינתן אור: "הבטחנו לו שהכיסא שלו במשרד שמור" ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד