בתוך פחות משבוע שני המועמדים לנשיאות ארה"ב, מיט רומני, והנשיא המכהן ברק אובמה, יתמודדו בעימות המצולם הראשון מבין שלוש. הפוקוס בעימותים המסורתיים הללו יהיה במדיניות הפנים של ארה"ב, בדגש על מדיניות המסים. בעוד שני המועמדים מתכננים מדיניות מסים דומה בעיקרה, התפרסם מחקר חדש הגורס כי קיצוץ מסים לעשירונים העליונים אינו תורם להאצת הצמיחה.
בבסיס מדיניות המסים של הנשיא אובמה עומדת התוכנית להרחיב את מדיניות קיצוץ המסים של ממשל בוש לגבי כלל האוכלוסיה, מלבד אלו שהכנסתם השנתית נאמדת ביותר מ-250 אלף דולר. מנגד, רומני מעוניין להוציא לפועל תוכנית אגרסיבית של קיצוץ מסים, כולל העשירונים העליונים בעלי ההכנסה הגבוהה.
שני המועמדים סוברים כי קיצוץ מסים מסייע לתמרץ את הכלכלה ולעודד צמיחה ע"י עידוד הצריכה הפרטית. אולם, דוח חדש שפורסם ע"י ה-CRS, מכון ללא שיוך מפלגתי, העורך מחקרים שונים עבור הקונגרס, מטיל בספק את ההשפעה של מדיניות הפחתת המסים לאנשים העשירים, על עידוד הצמיחה.
לפי הדוח שפרסם מכון המחקר, "לא נראה כי קיימת קורלציה בין הפחתת המסים לעשירונים העליונים לבין צמיחה כלכלית". עוד נכתב בדוח כי קיצוץ שיעורי המס לעשירים כלל אינו יגביר את שיעור החיסכון, ההשקעה, התפוקה וכן נראה כי לא ישנה את 'העוגה הכלכלית'. מעבר לכך, בדוח צויין כי הפחתת המסים לבעלי ההון עשויה להגדיל את פערי ההכנסות בין שכבות האוכלוסיה.
"הרעיון שבו אתה מקצץ במסים כדי להמריץ את הכלכלה היה במרכז המצע של המפלגה הרפובליקנית ב-30 השנה האחרונות, מדיניות שהחלה עוד בממשל רייגן", אומר הנרי בלודגט, מה-"Daily Ticker". "המחקר שפורסם גורס שרעיון זה אינו בהכרח נכון".
נזכיר כי המס השולי העליון בארה"ב הוא 35% על ההכנסה הפרטית ו-15% על רווחי הון ועל דיבידנדים. אולם, גם שיעורי המס הללו עומדים לעלות לרמות של 39.6% על ההכנסה והדיבדנדים ו-20% על רווחי ההון, הרמות שהיו בתקופת ממשלו של ביל קלינטון. זאת, רק במקרה מעצבי המדיניות לא יגיעו לפשרות ויסכימו על מדיניות מסים אחידה. מהלך זה, יש לציין, מכונה בפי הכלכלנים "צוק פיסקלי", והם חוששים כי הוא יגרור את ארה"ב למיתון מתמשך אם אכן ייצא לפועל.